חומר רקע

תמוז התשפ"ו, יוני 2026 חוק יסוד: לימודתורה הצעתחוקיסוד: לימודתורה(פ/1540/25 )עברהבקריאהטרומית,ונדונהכעתבועדתהכנסתלהכנהלקראתהצבעה בקריאהראשונה– עלאףעמדתהשלהיועצתהמשפטיתשלהכנסתלפיהעלהצעתהחוקלהיותנדונהבועדתהחוקה, חוק ומשפט. בעקבות דרישתןשלסיעות הליכוד וציונות דתית, נוסח החוק שהופץ לדיון שונה מהנוסחשעבר בקריאה טרומית: 1. הסעיףהראשוןקובעכי" לימודהתורההואערךיסודבמורשתהעםהיהודי",ולכךנוספוגםהמילים"ובמדינת ישראל." 2. הסעיף השני של הצעת החוק השווה באופן מפורש בין לומדי תורה לבין אלו ש"משרתים שירות משמעותי," אךהשוואהזוהוסרה,ובמקומהנכתבכימטרתהחוקהיא"הכרהבלימודתורהכערךיסודבמדינתישראלעל מנת ליצורמאזני צדקביחס לערכי יסוד אחריםבמדינה." אם כן, הקואליציה מבקשת לחוקק חוק שבמקורו נועד לתת מענה לסוגית פטור הגברים לומדי התורה מחובת הגיוס לצבא. על פי דברי ההסבר המקוריים להצעת החוק שהוסרו כעת: "מי שמבקש להקדיש עצמו ללימוד תורה לתקופה ממושכת יקבלהכרהבכךלעניין זכויותיו וחובותיו." הצעתהחוק הזו נולדה לפני השבעה באוקטובר1 והמשיכה להיות מקודמת בצל המלחמה המ מושכתומרובת החזיתות שמדינת ישראל מצויה בה. אם בעת שהוגשה היא התנגשה עם שאלת השוויון בנטל ברמה העקרונית, הרי ששנות המלחמה חשפועדכמההיאנוגעתבנ קודה אקוטית. הצורךהביטחוניבעתודותשללוחמיםוהשחיקהההולכתוגוברת של כוחות המילואים – חידדו עד כמה מתן פטור לבחורי ישיבות משירות צבאי איננו סוגיה חברתית ופוליטית, אלא גם ואולי בעיקר)( סוגיהביטחונית. הצעת החוק מבקשת לגעת בשאלות הללו באמצעות הצעת חוק יסוד, כלומר, ל קבוע ערך נורמטיבי בהיררכיה גבוהה במסגרת החוקה המתהווה של מדינת ישראל. במובן הזה, הוא עומ ד במתח ואף סותר עמוקות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית- דמוקרטית. מעברלפגיעהבערכיםדמוקרטיים, המטרהשלהצעת החוקעומדתגםבניגודלמסורתהיהודית.תפיסתהעולםהעומדת מאחוריהצעתהחוק היאשעלמנת לאפשרלאלוהמקדישיםתקופהממושכתמחייהםללימודישלפטוראותםמחובת השירות הצבאי, וכן שלימוד התורה מגן גם הוא על עם ישראל ולכן חשוב שיהיו גם לומדי תורה וגם חיילים כאשר כל אחד תורם את חלקו. הרעיון בנוי על דברי המדרש אודות ההסכם בין בני שבט יששכר שלמדו תורה ובני שבט זבולון שתמכובהם כלכלית. זוהי תפיסת עולםחר יגהבמסורתהיהודית, שבהללימוד התורההיה אמנם תפ קיד מרכזי וראשון במעלה, אך לא באופן שבו הוא בא לידיביטויבהצעת חוקהיסוד. לימודהמביא לידי מעשה המסורת היהודית לדורותיה ולתפוצותיה ראתה בלימוד התורה ערך מרכזי לקיום היהודי. כבר מגיל צעיר מאוד חויבו הילדים ללמוד, תופעה שהיתה יוצאת דופן בעולם אנאלפביתי שבו מעטים זכו ללמידה כלשהי. מדוע לימוד התורה כה חשוב? על כך נתנו חכמי התלמוד תשובה פשוטה ומשמעותית: "תַּלְמּוד גָּדֹול שֶׁהַּתַּלְמּוד מֵבִיא לִידֵי מַּעֲשֶׁה" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף מ עמוד ב). חשיבותו של הלימוד (התלמוד) בכך שהוא גורם ומשפיע על 1 הצעת חוק דומה הוגשה על ידי חברי כנסת מסיעת ש"ס בשנת 2018, וכן על ידי חברי כנסת מסיעת יהדות התורה בשנת 2021 . בכנסת הנוכחית הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי סי עת י הדות התורה בינואר 2023 . הלומד לפעול כראוי. כלומר, מטרתו של הלימוד היא המעשה. כך סיכם זאת הרמב"ם: "אֵין לְָך מִצְוָּה בְכָּל הַּמִצְֹות כֻּלָּן שֶׁהִיא שְקּולָּה כְנֶׁגֶׁד תַּלְמּוד תֹורָּה אֶׁלָּא תַּלְמּוד תֹורָּה כְנֶׁגֶׁד כָּל הַּמִצְֹות כֻּלָּן שֶׁהַּתַּלְמּוד מֵבִיא לִידֵי מַּעֲשֶׁה. לְפִיכְָּך הַּתַּלְמּוד קֹודֵם לְמַּעֲשֵה בְכָּל מָּקֹום"(משנה תורה, הלכותתלמודתורה פרק ג). כלומר, אכן, לימוד התורההוא "ערך יסוד במורשתהעםהיהודי". אך הוא ערך יסוד מפני שהוא מביא אתהלומדים לידי מעשה. אין ללימוד ערך בפני עצמו במנותק מחיי המעשה או כאשר בגלל לימוד התורה האדם אינו עושה את המעשה המוטל עליו. לעקרון זה הרואה בלימוד תכלית מעשית יש השלכה חשובה ומשמעותית, לימוד התורה לא יכול לגבור על החובות של האדם. ולכן: "הָּיָּה לְפָּנָּיו עֲשִיַּת מִצְוָּה וְתַּלְמּוד תֹורָּה. אִם אֶׁפְשָּר לַּמִצְוָּה לְהֵעָּשֹות עַּל יְדֵיֲהמעשיותאחֵרִים לֹא יַּפְסִיק לְמּודֹו.ְתַּואִם לָּאו יַּעֲשֶׁה הַּמִצְוָּה וְיַּחֲזֹר לְתַּלְמּודֹו". כלומר, כאשר מוטלת על האדם חובה, שרק הוא יכול לבצע אותה אין הוא יכול לפתור עצמו מחובה זו בגלל שהוא עסוקבלימוד תורה. כך למשל קבעו חכמים "מְבַּטְלִין תַּלְמּוד תֹורָּה לְהֹוצָּאַּת מֵת ּולְהַּכְנָּסַּתַּהַּכלָּה" (תלמוד בבלי, כתובות דף יז עמוד א). השתתפות באבלם ובשמחתם של בני ובנות הקהילה היא מצווה גדולה ויש לקיימה גםבמחיר הפסקת לימודתורה. כולםחייבים לקחתחלקבמאמץהבטחוני קבעו שבמצב של מלחמת מצווה, כולם חייבים בגיוס: "בְמִלְחֶׁמֶׁת מִצְווָּה, הַּכֹל יֹוצְאִין, אֲפִלּו חָּתָּן מֵחֶׁדְרֹוָּחכמיםוְכַּלה מֵחֻּפָּתָּּה"(משנה,מסכתסוטהפרקחמשנהז)כאשרמלחמהמוגדרתכמלחמתמצוה,איןפטורלאישאולאשהואפילו חתן וכלה מתגייסים ביום ח תונתם. מהימלחמתמצווה?הרמב"םקבעשאחתההגדרותלמלחמתמצווההיא:"וְעֶׁזְרַּתיִשְרָּאֵלמִיַּדצָּרשֶׁבָּאעֲלֵיהֶׁם"(רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה). כלומר, כל מלחמת הגנה על ישראל הרי היא בגדר מלחמת מצווה וממילא זוהי חובה המוטלת על כל אדם המסוגל לכך. מכאן, שגם לומדי תורה בני הגיל והכושר הבריאותי להלחם מצווים לחדול מלימודם ולהשתתף בהגנה על ישראל. כיוון שאין כל אפשרות להלחם ללא הכשרה ראויה הרי שגם ההכשרה הצבאית היאחלקמההכשרההנדרשתלקיוםהמצווה.כיווןשצבאמודרניזקוקלמערכותתומכותלחימההרישגםמישאינובעל כושר קרבי חייב להתגייס ולמלא את המשימות הנלוות למאמץהמלחמתי. ומה לגבי ערך לימוד תורה וחשיבותו להגנת העם? חכמים סברו שבמצב של מלחמה, לימוד תורה מתקיים על ידי אלו שאינםמסוגליםלשרתבצבא,צעיריםמדי,זקניםמדיוכדו'.זאתועוד,הסכם'יששכרוזבולון'שהוזכרלעילדורשהסכמה שלשניהצדדים,אךבימינונראהש'זבולון',היינוהציבורהמשרתבצבאלאמוכןלעסקהכזוולכןאיאפשרלטעוןבשמה לפטור לומדיתורה משירותצבאי. סיכום לימוד תורה הוא ערך ויסוד חשוב במסורת היהודית מפני שהוא הגורם העיקרי לקיום מצוות וכלל החובות המוטלות על האדם. לפיכך אין לימוד התורה יכול לפטור אדם מהחובות המוטלות עליו בעולם המעשה. השירות הצבאי הוא מצוה חשובהמאודשהכלחייביםבה,ולכןגםלומדיתורהנדרשיםלהפסיקמלימודםולקבלאתההכשרההצבאיתהמתאימה ולשרתלפיצרכיהבטחון של מדינת ישראל.