הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2196857 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן ______________________________________________ פ/514/25 הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022 דברי הסבר חוק הירושה נועד להסדיר את חלוקת רכושו של המת, כאשר התכלית העיקרית העומדת בבסיס החוק היא כיבוד רצונו של המת. סעיף 5 לחוק קובע שני מקרים בהם לא יירש אדם את רכושו של המוריש, וזאת בין אם אין למוריש צוואה, ובין אם יש למוריש צוואה במסגרתה ציווה המוריש כי רכושו יוענק ליורשו: 1. מקום בו היורש הורשע בגרימת מותו של המוריש בכוונה או בניסיון לגרום למותו. 2. מקום בו היורש הורשע בהשמדת הצוואה, בזיופה או בתביעה על פי צוואה מזויפת. חריגים אלה תואמים את הפסוק שהפך לביטוי "הרצחת וגם ירשת?", והרעיון שהוא מבטא – אדם שרצח אדם אחר על מנת לזכות ברכושו, וכן אדם שזייף צוואה של אדם על מנת לזכות ברכושו, לא רק שמעשיו לא יניבו לו רווח, אלא שאף אם היה חלק שהיה זכאי לקבל מהמוריש בדין, אף חלק זה יילקח ממנו. קביעה זו מניחה שאילו היה המוריש רואה את מעשיו של היורש, היה מנשל אותו לחלוטין מהירושה. במהלך השנים נתקלו בתי המשפט במספר מקרים בהם רצח אדם את קרובו שאותו הוא אמור היה לרשת, בין אם מצד הדין ובין אם על פי צוואה, ואולם הרוצח לא הורשע בגרימת מותו של המוריש. כך לדוגמא נדרש בית המשפט למקרה בו רצח אדם את הוריו, אולם בשל מחלת נפש לא הסתיים ההליך הפלילי בעניינו בהרשעה. בית המשפט נדרש להכריע האם הרוצח זכאי לרשת את הוריו. במקרה כזה, כיוון שהרוצח לא הורשע, הרי שהוא אמור לכאורה לרשת את הנרצח. במקרה אחר בית המשפט דן בשאלה מה יעשה בעניינו של גבר שרצח את אשתו והתאבד, האם יירש את רכוש אשתו ויוריש את רכושה לילדיו שלו, שאינם ילדיה של הנרצחת. בפס"ד ת"ע (משפחה כ"ס) 42914-11-10 ה.י. נ' א.י. (פורסם בנבו, 18.12.2011) נדרש בית המשפט להכריע בשאלת זכותו של בן לרשת את אמו, לאחר שרצח אותה, אולם משפטו הופסק בשל מחלת נפש ממנה סבל, ושמכך הוא לא הורשע בפלילים. בית המשפט קבע כי הבן לא יירש את אמו, וזאת תוך שימוש ב"פרשנות תכליתית" של החוק, תוך התעלמות מהמילים המפורשות הקבועות בחוק: "לאחר שהצדדים האריכו בעניין זה בסיכומיהם, זה בכה וזה בכה, סבורני, כי יש לקבל את הפרשנות התכליתית והרחבה לה טוען המבקש בנוגע לפרשנות הסעיף והדרישות לפסילת יורש מלרשת על פי סעיף זה." קביעתו זו של בית המשפט נעשתה מתוך כוונה לדאוג לערכים חשובים מאד, אולם הדבר נעשה בניגוד למילים המפורשות הקבועות בחוק. מטרתו של תיקון זה לתקן את החוק הקיים, חוק שבית המשפט קרא למחוקק לתקן, כדי שיהלום את הערכים שעמדו בבסיסו בעת שחוקק. מטרת התיקון לקבוע כי מי שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו של המוריש יהיה פסול מלרשת אותו, וזאת ללא תלות בשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו. תיקון זה יצור ודאות משפטית בנוגע לדין החל במקרים מעין אלה שהובאו לעיל, ויימנע מציאות בה בתי משפט שונים פוסקים פסיקות שונות, תוך יצירת חוסר ודאות בנוגע למצב החוקי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן (פ/3834/24). הצעת החוק זהה לפ/3834/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. תיקון סעיף 5 1. בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, בסעיף 5(א) – בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, בסעיף 5(א) – (1) במקום פסקה (1) יבוא: (1) במקום פסקה (1) יבוא: "(1) מי שהורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש." (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) מי שגרם במתכוון למותו של המוריש."