הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2195656
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת משה ארבל
______________________________________________
פ/554/25
הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, התשפ"ג–2022
דברי הסבר
מטרת החוק המוצע היא לעגן בחקיקה ראשית את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה בעל נפקות חוקית רק אם נערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי כאמור.
ביום כ"ב בסיוון התשנ"ז (27.6.1997) מינה ראש הממשלה: "ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל" (להלן – ועדת נאמן).
בהתאם להמלצות ועדת נאמן, אשר קבעה כי "צו השעה הינו לחתור לאחדות ישראל, לחיים של שיתוף וכבוד הדדי", הגיור בישראל יהיה גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל, אך הליך ההכנה לגיור במסגרת המכון ללימודי יהדות שהוקם למטרה זו ייתן ביטוי לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. ביום יא' בניסן התשנ"ח (7.4.1998), בהחלטתה מס' 3613, אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת נאמן (להלן – החלטת הממשלה).
מערך הגיור הממלכתי הוקם בעקבות החלטת הממשלה האמורה, ומבנהו הארגוני ותפקידיו המפורטים עוגנו בהחלטות ממשלה נוספות ובפרט החלטה מס' 3155 מיום 14.2.2008. במסגרת מערך הגיור הממלכתי פועלים בתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו על פי המלצות ועדת נאמן, והוא אחראי גם להכשרת המתגיירים, הסברה ומשימות נוספות הכרוכות בנושא הגיור.
לאחרונה קיבל בית המשפט העליון החלטה להכיר במי שעברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל כיהודים לעניין חוק השבות (בג"ץ 11013/05 דהן נ' שר הפנים - משרד הפנים), בניגוד לעמדת המדינה ולנוהג לפיו נהג משרד הפנים מאז חקיקת חוק השבות. החלטה זו באה בעקבות פסק הדין בעניין רג'צובה (בג"ץ 7625/06 רג'צובה נ' שר הפנים) שהכיר במי שעבר הליך גיור בקהילה אורתודוכסית בישראל, שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי, כיהודי לצורך חוק השבות. החלטות אלו פוגעות בפיקוח הממלכתי על הליך הגיור המשמש כתעודת כניסה לאזרחות הישראלית ולמדינת ישראל ומחדדות את הצורך בהכרעה ציבורית ופוליטית בעניין והסדרת הנושא, חלף הכרעות שיפוטיות נקודתיות.
נוכח ההשלכות הציבוריות המשמעותיות הנודעות לגיור בישראל במישור המעמד האזרחי; משיקולי סדר ציבורי ראוי; הצורך בפיקוח ממלכתי הדוק בתחום בעל חשיבות ציבורית ממעלה ראשונה; והרצון למנוע פיצול סטטוס וקרע בעם, החוק המוצע קובע כי גיור בישראל שיש בו כדי להצמיח זכויות בין היתר לפי חוק השבות, הוא גיור שנעשה בחסות ממלכתית בלבד, להבדיל מגיור במסגרת פרטית כלשהי, אשר אינה מוסדרת ומפוקחת. יובהר כי הצעת החוק מיועדת לשמר את המצב המשפטי שנהג בפועל עד לפסק הדין בעניין רג'צובה, בכל הנוגע לגיורים הנערכים בישראל. הצעת החוק אינה חלה על גיורים הנערכים בחו"ל, והמצב המשפטי הנוהג בעניינם יוותר ללא שינוי.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/92/24).
הצעת החוק זהה לפ/92/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה לעגן את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי, ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר על פי דין רק אם בוצע באמצעות מערך הגיור הממלכתי.
מערך הגיור הממלכתי 2. (א) מוקם בזאת מערך הגיור הממלכתי, אשר יפעל בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטת ממשלה 3613 מיום י"א בניסן התשנ"ח (7 באפריל 1998).
(ב) יראו את מערך הגיור הממלכתי, שהקמתו, תפקידיו ואופן פעולתו נקבעו בהחלטות הממשלה, כאילו הוקם לפי חוק זה (להלן – מערך הגיור הממלכתי).
הכרה בגיור שנערך בישראל 3. (א) גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, ולא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי מערך הגיור הממלכתי.
(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) בכדי למנוע את שינוי הרישום בפרטי הדת והלאום לפי סעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, על סמך תעודה ציבורית שאינה תעודת המרה כמשמעה בסעיף 2(2) לפקודת העדה הדתית (המרה).
ביצוע 4. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה.