הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2197714
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת יוליה מלינובסקי
יבגני סובה
שרון ניר ______________________________________________
פ/715/25
הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022
דברי הסבר
בשנים האחרונות התעצמה התופעה לפיה נשמעים דיווחים על נשים יהודיות שהותקפו מינית על רקע זהותן הלאומית. התעצמות התופעה הגיעה למצב שבריכוזים יהודיים רבים בצפון, בדרום ואף באזורים מסוימים בתל אביב, נשים חוששות לצאת מביתן לבדן בשעות החשכה.
בכדי לעקור תופעה חמורה זו מן השורש, כבר בכנסת ה-20 יזמתי דיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. במסגרת ישיבת הוועדה מיום 13 בדצמבר 2016, נשים סיפרו כי הן מפחדות לצאת מהבית בערים מעורבות, חלקן הוטרדו מינית והותקפו בזמן הטיול עם הכלב, חלקן בזמן שחזרו הביתה מבילוי או בזמן המתנתן בתחנת אוטובוס וחלקן בזמן שירדו לזרוק זבל מתחת לבית. אחרות סיפרו כי הן מפחדות ללכת לבית הספר ולאוניברסיטה עקב הטרדות חוזרות ונשנות של בני מיעוטים מהאזור, וחיילות שחוזרות הביתה מהבסיס סיפרו כיצד בני מיעוטים בערים אלו מטרידים, מקללים אותן ויורקים עליהן.
יתרה מזאת, בתחילת חודש נובמבר האחרון, גזר בית המשפט המחוזי בפרשת ביצוע עבירות מין בילדה בת 10 ביישוב בנגב חמש שנות מאסר בפועל בלבד, ענישה מקלה שזעזעה מדינה שלמה. עורכת הדין המייצגת את הנפגעת, הבהירה כי היו אינדיקציות לכך כי התקיפה נעשתה על רקע לאומני. האבסורד בענישה המקלה שניתנה בנסיבות אלו, מדגיש את הצורך המיידי בהחמרת הענישה בעבירות תקיפה מינית על רקע לאומני, שכן על מנת למגר תופעה פסולה זו יש להכיר בנפגעי תקיפה מינית על רקע לאומני כנפגעי "מעשה טרור" לכל דבר ועניין.
בשונה מהעבירות בחוק העונשין, בעבירות של תקיפה מינית קיימת עמימות בחוק בכל הנוגע להחמרת ענישה כאשר המניע הוא לאומני. כך, בשנת 2008 קבעה מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטתה מספר 1820 כי תקיפה מינית, שבה בן לאום אחד תוקף בן לאום אחר, באזור המוכר כמצוי בסכסוך בין שני הלאומים, תוכל להיחשב כפשע מלחמה. מכאן, כפי שתקיפה או רצח על רקע לאומני מהווה פשע מלחמה, הרי קל וחומר כי תקיפה מינית על רקע לאומני המגיעה מאותו דפוס פעולה דינה יהיה כדין מעשה טרור לכל דבר ועניין.
לפיכך, הצעת חוק זו מציעה להגדיר את מכלול העבירות של תקיפה מינית, להחמיר את הענישה על עבירות מין שנעשו ממניע לאומני ולהתאימה לענישה הקבועה בחוק המאבק בטרור, התשע"–2016 וכן לסייע לנפגעים אלו לקבל את אותן התרופות וכלל ההטבות המעוגנות בחוקים הסוציאליים במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בכסלו התשפ"ג (19.12.2022)
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק נגד תקיפות מיניות על רקע לאומני.
הגדרות 2. בחוק זה –
"חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;
"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970;
"חוק למניעת הטרדה מינית" – חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998;
"מעשה טרור" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המאבק בטרור;
"עבירת תקיפה מינית" – התנהגות או מעשה בעלי אופי מיני הנכפים על אדם ללא הסכמתו ושלא מרצונו החופשי, ובכלל זה עבירות לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין ולפי סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
החמרה בענישה בשל עבירת תקיפה מינית ממניע לאומני 3. הוראות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור לעניין החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור יחולו על עבירת תקיפה מינית שנעשתה מתוך מניע לאומני.
תגמולים לנפגעי עבירת תקיפה מינית על רקע לאומני 4. מי שנפגע מתקיפה מינית על רקע לאומני יראו בו כנפגע פעולות איבה לעניין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.