חומר רקע
ניירעמדה
על
הצע
תחוק-יסוד: לימוד תורה
התנועה למען איכות השלטון
יולי
2026
תשפ",ו
נוכחדי
וניועדת
הכנסת
להלן:("
הוועדה")לקראתהכנהלקריאהשנייה-שלישית
עלהצעתחוק
יסוד:לימודתורה,
אנומתכבדיםלהעביר אתעמדתה של התנועהלמען איכות השלטון בישראל,ע"ר (להלן:"
התנועה)"
בנושא.
עניינושלנייר
העמדה
בפגמים
החוקתיים,
ה
פרוצדורלייםו
המהותיים
הקיימים
בהצעתחוק-
יסוד:
לימודתורה.
הצעת החוק אינה עומדת בסטנדרטים לקיומה של
נורמה חוקתית על-זמנית, אלא
משמשת מסווה
ל
הסדרפוליטי-סקטוריאלי
פגוםהמאייםלערעראתיסודותהמשטרהדמוקרטיוהאמנההחברתית
בישראל, תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת ובאופן השוחק את מעמדה של החוקה במדינת
ישראל;תוך כשלים פרוצדוראליים חמורים –
בהם העברת הדיון מוועדת חוקה חוק ומשפט לוועדת
הכנסת וקיומם של דיונים ספורים בלבד בהצעת החוק והתעלמות מחוות דעתה של היועצת
המשפטיתלכנסת
ו
תוךפגיעהאנושהבעיקרוןהשוויון
.כלזאת
בניסיוןלבצעחקיקתמעקףחוקתית
לפסיקתושלביתהמשפטהעליון
תוך יצירתעמימותמושגיתמכוונתשלמושג"לימודהתורה",על
מנת להסוות הפליהמגדרית וזרמית וקידום עולם הישיבותהחרדי בלבד.
מבוא
1.
עניינו
שלניירעמדה זה בהצעתחוקיסוד:לימודהתורה, אשר
עברה בקריאה ראשונה ב
מליאת
הכנסת
ביום 01.07.2026
והועברהלוועדת הכנסת לקראת הכנתהלקריאה שנייה-
שלישית.
2.
הצעה זומהווה
שימושלרעה בסמכותהמכוננת
שלהכנסת.חקיקתחוקיסוד
המשנה נורמותחוקתיות
בבהילות, דחיפות בלתי מוסברת, בתוך זמן קצר ותחת אילוצים קואליציוניים, מהווה ניצול ציני של
כוחהכנסת.
3.
הליך הנחת הצעת החוק רצוף
כשלים פרוצדורליים חמורים,
ובהם
העברת הדיון מוועדת החוקה, חוק
ומשפט
לוועדת הכנסת על מנת שזו תקדם אותו במהירות, ותוך התעלמות מחוות דעתה של היועצת
המשפטית לכנסת.
2
4.
הצעת החוק מגלמת פגיעה אנושה בעקרון השוויון: החוק מהווה "חקיקת מעקף" שנועדה לבלום את
פסיקות בג"ץ בעניין השוויון בנטל (בג"ץ 1877/14
ו-
6198/23
.)
כאשר עקרון "מאזני הצדק"המוצע נועד
להכפיףאתחוק-
יסוד:כבודהאדםוחירותולחוקהחדש,להעניקלערךלימודהתורהעליונותחוקתית,
ולמסדהפליה קבועה בין דם לדם.
5.
ולבסוף, החוק מנוסח באופן אשר יוצר
עמימות מושגית
מכוונת שתוביל לתקלות חוקתיות ופרשניות.
החוק משתית קונסטרוקציה חוקתית על מונח אמורפי ("לימוד תורה") נטול הגדרה
משפטית, כאשר
עולה החשש הכבד שמא
עמימות זו נועדה להסוות הפליה מגדרית וזרמית (דוגמת מידור נשים וזרמים
לא-
אורתודוקסיים) לטובת עולם הישיבות החרדי, ותאלץ את רשויות המדינה האזרחיות לפעול
כ"פוסקיהלכה" מטעם השלטון.
6.
לאור האמור, בנייר עמדה זה נבקש להביע התנגדות נחרצת להצעת חוק היסוד
ונקרא לחברי הכנסת
לדחות אתההצע
ה מכל וכל, ולהסיר
ה לאלתרמסדר היום.
פגיעה
קשה
במבנה ובמרקם החוקתי -
זילות מפעל חוקי היסוד והפיכת
הסמכות המכוננת לכליפוליטי
7.
ה
מבנההמשטרי
שלמדינתישראלנשעןעלקונסטרוקציהחוקתיתייחודית,מורכבתושבריריתבמיוחד.
בהיעדרה של חוקה כתובה, נוקשה ושלמה, נטלה על עצמה הכנסת
במרוצת השנים
כובע כפול וזהות
מוסדית מפוצלתבו
היא משמשתהן כרשות
המחוקקת והן כרשות
ה
מכוננת.
8.
כפל תפקידים זה אינופריבילגיהפוליטיתעודפת נהפוך הוא.,
הוא מטילעלחבריהכנסתחובה מוגברת
של ריסון עצמי, אחריות מוסדית עמוקה וחרדת קודש מפני ניצול לרעה של הכוח הבלתי-
מוגבל לעצב
אתנורמותהמדרגהחוקתי העליון של המדינה.
9.
הצעתחוק־יסוד:לימודתורההנדונהכעתבפניהוועדה,מהווהסטייהחמורהונורתאזהרהבוהקתמפני
שחיקתו, זילותו וריקונו מתוכן של מפעל חוקי היסוד ביש
ראל. הליך החקיקה המוצע,
המבקש
לקבע
נורמה
חוקתית חדשה במדינת ישראל, בתוך פרק זמן חסר תקדים של עשרה ימים -
נעשה ללא דיון
ציבורימעמיק,כמעטללאשמיעתמומחיםמתחומיהמשפט,החברהוהכלכלה,
בהעדרתשתיתעובדתית
ומשפטית ראויה, ומבלי שפרושה בפני הוועדה ראשית ראשיתה של תמונה מינימלית של ההשלכות
הרוחביות וארוכותהטווח שלהמהלך.
10
. והחמורמכל,
דחיפותבהולה
זואינהנובעתמצורךחוקתי
דחוף,אלאהיאתולדהמובהקתשלאילוצים
פוליטייםנקודתייםוסקטוריאליים. בכך,היאהופכתאת"החוקהבהתהוות"שלמדינתישראלמכלי
המגדיר את ערכי הנצח של האומה לכלי משחק טקטי, זמין וציני לפתרון משברים קואליציוניים
ארעיים.
11
.
הקלותהבלתינסבלתשבההרובהקואליציונימוכןלשנותולחוקקחוקייסודלצרכיםפוליטייםמיידיים
שוחקתקשותאתהתרבותהחוקתיתבישראל.
מצבדבריםזהמחמירוהולך,כפישהזהיררקלאחרונה
ביתהמשפטהעליוןבפסקהדיןשנתןבבג"ץ2412/23
התנועהלמעןאיכותהשלטוןבישראלנ'הכנסת
(נבו 3.1.2024
) (להלן: "עניין הנבצרות") בציינו כי הליכים מזורזים הנשענים על קולות הקואליציה
ומשמעת קואליציונית הופכים את החוקה הישראלית ל"מפעל כתיבה על לוח מחיק –
כאשר כל רוב
קואליציונינתון משנה, באבחה,את הוראות היסודשל הדין הישראלי".
3
12
.
נזכיר,כיבמדינתישראללא מוסדמעולםכל מנגנוןהמסדיראתהליךחקיקתחוקיהיסוד,ולכן,הלכה
למעשה –
במשך שנים רבות החסם היחיד שמנע מן הכנסת וחבריה להפוך את חוקי היסוד של מדינת
ישראל ל"פלסטלינה"
המשרתת את צרכיה הרגעיים של הקואליציה, היה הכבוד שרחשו חברי הכנסת
לחוקה הלא רשמית של מדינת ישראל ולמוסד חוקי היסוד המרכיבים אותה, ומכח כבוד זה הפעילו
ריסון עצמי ומחשבהמעמיקה בבואםלתקן ולכונן חוקי יסודחשוביםאלו.
1
13
.
ריסוןזה,דומהונעלםלחלוטיןבשניםהאחרונות,מקוםבומתוקניםחוקייסודומעוצביםסדרימשטר
חדשות לבקרים על ידי רוב קואליציוני ארעי, ומתוך מטרה ברורה –
כאמור –
לשרת צרכים פוליטיים
צריםורגעיים של הקואליציה.
14
.
עניין זה הביא את בית המשפט העליון, לאחר שלושה עשורים של פיתוח דוקטרינות מתאימות, ובהן
דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, להתערב בשנים האחרונות לראשונה בתיקונם של חוקי
יסוד.
2
15
. ומכאן, הצעת חוק
זו, אם תתקבל, לא תישאר אירוע מבודד. היא תהווה שפל נוסף בהליכים רעים
העוברים על בית מכוננים זה, אשר גילה את "פתרון קסם" של חקיקת חוקים קואליציוניים שינוסחו
מעתהואילך כחוקייסוד,
בניסיון לשריינם לכאורהולחסנם מביקורת שיפוטית שלבג"ץ.
16
.
במצב דברים זה, עלול להיווצר כשל מערכתי שבו כל יוזמה של קואליציה מזדמנת שיש בה כדי לפגוע
בעקרון השוויון או בזכויות אדם בסיסיות –
ואשר אינה מתאימה בשום אופן למארג החוקתי והערכי
שלהמדינה – תחוקק כ"חוק יסוד" באבחת קולות ספורי
ם.
17
.
מהלך כזה יוביל בהכרח לריקון של המושג "חוק יסוד"
מתוכ
ן,
ישחק את הלגיטימציה הציבורית של
מפעל החוקה הישראלי, ימוטט את ההגנה על זכויות המיעוט בישראל
ויפגע פגיעה קשה ביותר במבנה
ובמרקםהחוקתי.
18
.
פגיעה זו
יוצרת זילות של מפעלחוקי היסוד, תוך הפיכת הסמכות המכוננת לכלי פוליטיוהיא
עולה כדי
שימוש קלאסילרעהבסמכותהמכוננת והפרת חובת הנאמנות של הכנסת כלפיהריבון–הואהעם.
כשליםפרוצדורליים מובנים וסטייה חמורהמסדריהמינהל הפרלמנטרי
19
. הפגמיםהחוקתייםהמהותייםהמאפייניםאתהצעתחוק־יסוד:לימודתורהאינםמתמצי
םרקבתוכנה
כפי שיובא להלן,
או בעצם הבחירה
באכסניי
ה
החוקתית, אלא משתקפים
כבר בראשית הדרך
ברובד
הפרוצדורלי ובהליךניהולהחקיקה בפועל.
20
.
הליך חקיקה תקין,
בפרט כאשר מדובר בחוק יסוד המיועד לעצב נורמה על משטרית חדשה, מחייב
הקפדה יתרה על "כללי המשחק" הפרלמנטריים והמסורת הנהוגה. כללים אלו נועדו להבטיח כי
ההכרעות הרות הגורל של
המחוקק, ובפרט בכובעו כמכונן
יתקבלו מתוך מומחיות מקצועית, שיקול
דעת מיושב,
תשתית עובדתית ומשפטית מעמיקה
ודיון מבורר במסגרת הפורום הסטטוטורי המוסמך
לכך.
1
תומר נאור, "נשק יום הדין הופעל בפעםהראשונה,נקווה שגםהאחרונה,"
פסקדין הסבירות עיוניםראשונים, המכון
הישראלי לדמוקרטיה,אפריל24
.
2
שם.
4
21
. בעניינה של הצעת חוק יסוד
זו, ננקט צעד חריג, קיצוני ותקדימי המהווה סטייה חמורה מכללי
הפרוצדורההמחייביםבביתהמחוקקים–
הפקעתהדיוןמידיהשלועדתהחוקה,חוקומשפט,והעברתו
המכוונתלוועדתהכנסת
לצורך ניהול הליך חקיקה מואץ ובהול.
22
. אי-
התקינותהמובניתבהליךזהאףמעוגנת
באזהרהחריפהוכתובהשלהיועצתהמשפטיתלכנסת,עו"ד
שגית אפיק, שנשלחה אל חברי ועדת הכנסת ביום 25.6.2026
, מספר ימים לאחר החלטת המליאה
להעביר אתהדיון בהליךהחקיקה אל וועדתהכנסת,ובו היא מזהירה ברחל בתך הקטנה כי:
"
הבהרתי כי לעמדתי הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החוקה חוק
ומשפט, כפי שנקבע מלכתחילה וכי העברה לוועדה אחרת יהיה בה כדי לייצר קשיים
משמעותיים שיוסיפו להעיב גם על המשך הליך החקיקה.
הבהרתי גם כי שיקולי עומס
בוועדה המוסמכת אינם טעם להעברת הצעת החוק ודאי כך כשהכנסת מצויה לקראת
סיום כהונתה ובפרט כשענייננו בחוק יסוד חדש."
שם, פס'( 2
.)
23
.
הנהכיכן,דיבמכתבחריףזהשלהיועצתהמשפטיתלכנסת,כדילאששאתהחששהכבדמלכתחילה–
והוא כי
הבחירה בוועדת הכנסת,
ועדה שייעודה התקנוני המקורי הוא טיפול בעניינים
אדמיניסטרטיביים, טכניים ופרוצדורליים שלהבית, נועדהלעקוףאת הפורוםהמקצועי המוסמך.
24
.
לא זו אף זו, היועצת המשפטית לכנסת אף מתייחסת לפגמים בייעוץ המשפטי הנובעים מתוך הניסיון
לקבוע את דיוני הוועדה באופן מואץ ובדיונים תכופים, כאשר היא מפנה לפגיעה הקשה בגורם האמור
להעניקאתהייעוץהמשפטיהנדרשלהליךהחקיקהשלחוקהיסוד,היועץהמשפטילוועדתהחוק
ה
ולכך
שנמנע מהיועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי –
המחזיק במומחיות הנדרשת ובבקיאות
הייחודית לחוקיסודחדש זה – ללוות את הדיונים באופן מלא.
25
.
פגם זה, קובעת היועצת, לא יוכל להיות מתוקן גם על ידי פתרונות גיבוי נקודתיים מצד הלשכה
המשפטית,
ובלשון היועצת "
ודאי שלא יהיה בליווי משפטי זה כדי לרפא את הפגם והפגיעה בהליך
החקיקה עליהם עמדתי בדיון בוועדת הכנסת".
שם,פס'(5
.)
26
.
הנהכיכן,עלפיתקנוןהכנסת,ועדתהחוקההיאהגוףהפרלמנטריהיחידשבונצברלאורךעשרותשנים
הידע והניסיון הנדרש לבחינת התאמתם של חוקי יסוד למארג החוקתי הקיים. אם כן, ברי כי העברת
הדיון נועדהלהשיגשתי מטרות פוליטיות פסולות המזהמותאת ההליך מראשיתו:
א.
נטרול הביקורת המקצועית מראש: עקיפת המסלול הטבעי בוועדת החוקה, במטרה לייצר
סביבהפוליטיתנוחה"וממושמעת"יותר,תוךניסיוןלנטרלאולכלהפחות לצמצםאתמשקלן
של אזהרותהייעוץהמשפטיהמוסמך באשרלשאלת
חוקיותה
של הצעת
החוק–
אשר ישתקפו
מןהסתם בפרוטוקול הדיון ויחייבו התייחסותהוועדה.
ב.
רמיסת עקרון ההשתתפות ו
הדיון
בוועדה:
הניסיון להריץ חוק יסוד חדש בהליכים מואצים
ובתדירות דחופה, תחת משמעת קואליציונית
ערב סיום כהונת הכנסת ו
בוועדה שאין ל
ה
את
המומחיותה
מתאימהלכך,
אינומאפשרשמיעהאמיתית,הוגנתומעמיקהשלנציגיםחיצוניים,
מומחים, חברי אופוזיציה או עמדות מגוונות בציבור.
27
. לסיכומם של דברים, הניסיון
להנדס באופן אקטיבי את זהות הוועדה המטפלת בחוק יסוד, תוך סירוב
להתייחסלהתרעותהחד-
משמעיותשלהייעוץהמשפטישלהכנסת,פוגעאנושותבלגיטימציההציבורית
והנורמטיבית של ההליך הפרלמנט
רי. מהלך זה אך מחזק את התחושה הקשה מלכתחילה לפיה הצעת
5
חוק־יסוד:לימודתורהאינהנתפסתאפילובעינייוזמיהכנורמהחוקתיתעל-
זמניתוראויה,אלאכהסדר
פוליטי-
מגזרימובהק,שנכפהתחתאילוציםרגעייםומטופלבוועדהפוליטיתנוחהבמטרהלעקוףאת
מנגנוני הפיקוח והבקרה.
28
.
ההתעלמות המודעת
מחוות דעתה של
היועצת המשפטית לכנסת
עוה"ד אפיק מעידה על ניגוד עניינים
מוסדיעמוק
.הליךחקיקהשבוהפורום
הדןבחוקנבחרלאבשלמומחיותווני
סיונו
,אלאאך
בשלנכונותו
להאיץ את הדיונים בכל מחיר תחת תכתיב קואליציוני, הוא הליך פגום מיסודו –
פגם פרוצדורלי חמור
שאינו ניתןלתיקון,ומשתלב ביתרהפגמים בהליך החקיקה עצמו.
פגיעה מהותית וקשה בעקרון השוויון ויצירת היררכ
יה חוקתית מעוותת בין
חוקיהיסוד
29
. הפגמים המוסדיים והפרוצדורליים המלווים את הצעת חוק־יסוד ז
ו
, כפי שפורטו בהרחבה בפרק
ים
הקוד
מים, אינם נעצרים בשערי הוועדה ואינם מתמצים רק בכשלים "טכניים". הם מתגבשים, הלכה
למעשה, לכדי פגיעה אנושה, מהותית וחסרת תקדים בעקרון השוויון במדינת ישראל -
פגיעה עמוקה
המכוונת באופן ישיר לעצב מחדשאת זכויות האזרח והחובותהאזרחיות במבט צופה פני עתיד.
30
.
אין לקרוא הצעת חוק זו במנותק מן ההקשר הציבורי והמשפטי שבו היא נולדה. מדובר בניסיון ישיר,
מתוכנן וגלוי לעין כל, לעקוף באופן אקטיבי את פסיקותיו העקביות והממושכות של בית המשפט
העליון, בשבתו כבית משפט גבוהלצדק, בסוגייתהשוויון בנטל השירות הצבאי והאזרחי.
31
. ואין המדובר בפרשנות,
אלא בהודאה מפורשת של מנסחי הצעת החוק, כפי שהם מובאים בנוסח דברי
ההסבר של הצעת החוק עצמה, המאזכר
ים במפורש את פסיקות
יו של בית המשפט העליון בבג"ץ
1877/14
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת
(ניתן ביום 12/09/17
ומופיע בנבו) אשר פסל
את הסדר הגיוס
האחרון
של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" תוך שהוא קובע כי הסדר זה פוגע
קשותבשוויון,באופןהמקיםפגיעהבזכותהחוקתיתלכבודהאדם;
ובג"ץ6198/23
התנועהלמעןאיכות
השלטון בישראל ו-
391
אח' נ'שר
הביטחון
(ניתן ביום 25/06/24
ומופיע בנבו) אשר קבע כי אין מסגרת
חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי וכי
לא נתונה למדינה
הסמכות להורותעלהימנעות גורפת מגיוסם,ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון.
32
.
הנהכיכן,הצעתחוקהיסודהחדשמנסהלייצרלאאחרמאשר
חקיקתמעקףחוקתית
עלמנתלהתמודד
עם האמור בפסקי הדין הללו, ובפרט עם הפגיעה בשוויון שבין ציבור המשרתים לבין אלו המקבלים
פטור גורף מכח "תורתם אמנותם."
33
.
ניתוח דקדקני של סעיף 2 בנוסחו המתוקן ולאחר התיקונים שנעשו בו בוועדת השרים לענייני חקיקה,,
חושף את הכשל הנורמטיבי החמור ביותר הטמון בהצעה. הסעיף מגדיר כי מטרת החוק היא "הכרה
בלימודהתורהכערךיסודבמדינתישראלעלמנתליצורמאזניצדקביחסלערכייסודאחריםבמדינה."
ניסוחזה,המבקשלהתהדרבלשון"מאוזנת"וסימטרית כביכול,אינו אלא מניפולציהמשפטיתהמנסה
להסוות מטרהמעשית רדיקלית-
יצירתהיררכיהפנימית חדשה, הרסנית ומעוותת בין חוקיהיסוד של
מדינת ישראל.
34
. המשמעות המשפטית והקונסטרוקטיבית
של עיגון"מאזני צדק"חוקתיים אלו, היא הכפפתו
המעשית
של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועקרון השוויון החוקתי הנגזר ממנו ישירות בפסיקה, לחוק-
6
היסוד החדש. באמצעות ארכיטקטורה חוקתית זו, שואפים יוזמי החוק להעניק לערך לימוד התורה
מעמד של "עליונות חוקתית" . המשקל הסגולי שיינתן לערך זה ב"מאזניים" החוקתיים נועד מראש
לגבור על זכויות היסוד האזרחיות הבסיסיות ביותר של כלל אזרחי המדינה, ולהדוף מראש כל טענת
הפליה או פגיעה בשוויון.
35
.
מהלךזהפותחפתחרחבומסוכןלהפליהממוסדת,קבועהובלתיניתנתלערעורבין דםלדם,ביןחובה
לחובה, ובין אזרח לאזרח בעתיד, תוך
פגיעה חמורה ביכולת הפיקוח השיפוטי לבקר או למנוע פגיעה
בזכויותאדם בשםאותו "ערך יסוד"חדש.
36
.
הפיכת השוויון בפני החוק והשוויון בנטל לנורמה נחותה ונסוגה משנה מן היסוד את גרעין הזהות
המשולבשלהמדינהכיהודיתודמוקרטית.היאמפרקתאתהאמנההחברתיתהבסיסיתביותרהמחברת
בין חלקי החברה הישראלית, וממסדת, לראשונה בתולדות מפעל כינון החוקה
בישראל, מעמד חוקתי
של אזרחים שחובותיהםהמשפטיות והאזרחיות שונות מאלו של שאר חלקי הציבור.
עמימות מושגית מובנית בביטוי "לימוד התורה" שתוביל בהכרח ליישום
מעוות ואבסורדי
2.
מושכלות
היסוד של המשפט החוקתי קובעות כי נורמה המצויה במדרג החוקתי העליון של המדינה –
קל וחומר חוק יסוד שלם העומד בפני עצמו
–
חייבת להצטיין בבהירות מקסימלית, בקוהרנטיות,
בכלליותובאוניברסליות.
37
.
חוק יסוד אינו יכול, ומפאת מעמדו אינו רשאי, להישען על מונחים סתומים, מעורפלים, נזילים או
סובייקטיביים,המותירים מרחבתמרון פרשניויישומי אינסופי לגורמיםפוליטיים או דתיים משתנים.
38
.
והנה, מונחת בפנינו הצעתחוקיסוד אשר בוחרת להשתית קונסטרוקציהחוקתית שלמהעל מונחליבה
אחדויחיד: "לימוד
התורה."
39
.
אלאשניסיוןהעברמלמד,כיבכלפעםשבהביתהמחוקקיםשלמדינתישראלניסחהטבהסטטוטורית
אשר בבסיסה "ההכרה בחשיבות לימוד התורה"3, הי
יתה זו ההכרה בלימוד תורה אחד ויחיד –
לימוד
התורה בישיבותהחרדיות בלבד.
40
. ה
מדובר במונח דתי-הלכתי-
תיאולוגי אמורפי לחלוטין, אשר אין לו –
ואף לא יכולה להיות לו
–
כל
הגדרהמשפטית-
אזרחיתסדורה,נקייהאומוסכמתבספרהחוקיםשלמדינתישראל.חקיקתחוקיסוד
סביב מונח כה עמום ומגזרי מייצרת בהכרח אבסורד יישומי ומשפטי אשר יעורר שורה של תקלות
חוקתיותמסדר דין ראשון ושני במורד הדרך.
41
.
ובמה הדברים אמורים? במדינת ישראל לימוד התורה אינו נחלתו הבלעדית של ציבור אחד בלבד, אלא
של מגוון רחב של ציבורים, זרמים ובתי מדרש. בעשור האחרון אנו חוזים בפריחה מבורכת של היהדות
המתחדשת על גווניה השונים, בהקמתם של בתי מדרש "חילוניים", ושל פריחת עולם המכינות הקדם
צבאיות –
התורניות והממלכתיות –
אשר בכולם מתקייםלימוד תורה לשמה.
3
ראו לעניין זהסעיף26ג(א) בפרק ג1
שנפסלבחוק שירות הביטחון הקודם.
7
42
. ואולם, ברי כי אין כוונתו של חוק יסוד זה להיטיב עם לימוד התורה מהסוג האמור. ובהעדרה המוחלט
של הגדרה אזרחית וחילונית למונח "לימוד תורה" בחוק היסוד
עולה שורה של
שאלות פרשניות,
שמאחוריהן מסתתרת כוונתם הסקטוריאלית הסמויה של מנסחי החוק –
אשר דומה ומנסים להסוות
שתימטרות נסתרות בניסוח החוק:
א.
הפליהמגדרית וזרמית מובנית בחוק היסוד:
האםהמונחהחוקתיהעליון"לימוד תורה"יחול
באופן שווה ויוענק גם לנשים הלומדות תורה ומקדישות את חייהן לכך במדרשות
אורתודוקסיות ליברליות? האם החוק יכיר בלימוד אקדמי, ביקורתי ומחקרי של מקורות
היהדות,התלמוד והתנ"ך באוניברסיטאות בישראל? האםלימוד תורה מעמיק וקבוע במסגרת
בתי מדרש של הזרמים הקונסרבטיביים והרפורמיים ייחשב גם הוא כעומד בתנאי חוק היסוד
וככזההמקנה את"מאזניהצדק"והזכויות הנגזרות ממנו?
ב.
העדפה פוליטית במסווה של ערך דתי:
המציאות הפרלמנטרית והקואליציונית המלווה את
הצעת החוק מלמדת כי התשובה לכל השאלות הללו היא שלילית מוחלטת. הכוונה האמיתית
והסמויה העומדת בבסיס החוק אינה להעלות על נס את לימוד התורה כערך תרבותי-
לאומי
חוצהמגזרים,אלאלהעניקאתזכויותהיתר,הפטוריםוההכרההחוקתיתבאופןבלעדיומפלה
לגברים בעולםהישיבותוהכוללים האורתודוקסי-
חרדי בלבד.
43
.
הנה
מחד גיסא, חוק היסוד נכשל במבחן הכלליות והאוניברסליות החוקתית והופך לחוק פרסונלי,
סקטוריאלי ומגזרי במסווה של
נורמה חוקתית; ומאידך גיסא, החוק מאלץ את רשויות המדינה
האזרחיות והחילוניות –
ובראשן הממשלה, משרדי הממשלה ובתי המשפט –
להיכנס לנעליהם של
"פוסקי הלכה" ומשגיחים דתיים מטעם השלטון, על מנת להכריע באופן יומיומי, אדמיניסטרטיבי
ויישומי, אילו צורות לימוד מוכרות דתית לצורך קבלת זכויות ואילו נדחות אל מחוץ למחנה.
44
.
עמימות אינהרנטית זו מוכיחה פעם נוספת כי הצעת החוק אינה בשלה, אינה מתאימה ואינה ראויה
לשמשכחלק
מהמפעלהחוקתי של מדינת ישראל.
סיכום
45
. הצעת
חוק היסוד
פוגעת
פגיעה אנושה בעקרון השוויון ומהווה "חקיקת מעקף" שמטרתה לעקוף את
פסיקותבג"
ץבענייןהשוויוןבנטל.ה
הצעהמקודמתבהליך
בזק,
בהולודחוף
שנובעמאילוציםפוליטיים
צרים
ושאינוהולםהליךחקיקתחוקיסוד.זאת, לצד כשלים
פרוצדורליים
משמעותיים
ובצורה ש
עולה
כדי שימוש לרעה בסמכות
ה
המכוננת של הכנסת.
46
.
על כן, התנועה קוראתלחבריהכנסתלהימנע מקידום הצעת
חוק היסוד.
בכבוד רב,
_____________________
תומרנאור, עו"ד
סמנכ"ל אגף משפט וראשאגף
אסטרטגיה
8