חומר רקע
י"ז בתמוז, תשפ"ו 2.7.2026
מכתב ליועצת המשפטית לכנסת - שותפות לשירות
לכבוד:
עו"ד שגית אפיק, הי
ועצת המשפטית לכנסת
עותקים:
הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט;
הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת;
הייעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון;
היועץ המשפטי לממשלה (משרד המשפטים;)
הייעוץ המשפטי למשרד האוצר.
חוק יסוד: לימוד תורה
הנדון: דרישה דחופה להליך חקיקה סדור וחוות דעת רוחבית בנוגע להצעת
שלום רב,
אנו פונות אלייך בשם פורום "שותפות לשירות
", ארגון המאגד כ-
5,000
נשים דתיות, הרואות בערך השירות
והתרומה למדינה חלק בלתי נפרד מזהותנו הדתית ציונית. אנו מביעות דאגה עמוקה מהאופן שבו מקודמת
הצעת חוק יסוד: לימוד תורה. לא ייתכן כי חקיקה בעלת השלכות מרחיקות לכת, המשנה את מאזן הערכים של
מדינת ישראל, תקודם ברצף דיונים בהתראה קצרה מאוד, תוך התעלמות מהצורך בקבלת מידע סדור, וביידוע
ושיתוף ציבור.
א.
דרישות פרוצדורליות להליך חקיקה תקין
1. הפסקת דיונים מקבילים: אנו דורשות לעצור לאלתר את קיום הדיונים המקבילים בנושא חוקי הגיוס בוועדת
החוץ והביטחון ובנושא חוק היסוד בוועדת ה
כנסת. לא ניתן לדון בשני נושאים כה שלובים מבלי להבין את
ההשלכות המצטברות שלהם. דיון כפול מונע מנציגי גופים ציבוריים ומנציגים דוגמת צהל לנכוח בו זמנית בשני
מקומות וכך נפגעת זכות הטיעון והשיתוף שבוודאי הכרחית בח
קיקת
חוקי יסוד.
(בהנחה שהאמירה שהסתיימו הדיונים בחו"ב במתווה הפטור החדש
, נאמרו בטעות)
2
לוח זמנים והתראה: לאור חשיבותו של חוק יסוד, אנו דורשות כי הדיונים יתקיימו בהתראה סבירה מראש,.
תוך מתן זמן לציבור לגבש ולהגיש את עמדתו. אנו תובעות כי הדיון בחוק יסוד זה יהיה ארוך ומעמיק לפחות
כמשך הדיונים שהתקיימו בחוק הגיוס בועדת חוץ ובטחון (למעלה מחצי שנה.)
3
.
בהקשר לסקירות כמפורט בסעיף 4
להלן, ולכל הבהרה נוספת,
נבקש שיוזמנו לדיונים נציגים בכירים
רלוונטיים מצה"ל (ראש אכ"א, רח"ט תומכ"א ועוד)
נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים (
אוצר, חינוך, תחבורה,
שיכון, רמ"י וכיו"ב) היעוץ המשפטי לכנסת מהועדות המשיקות לנושא (חוקה, חו"ב)
4
. סקירות מקצועיות בכתב: אנו דורשות שיונחו על שולחן הוועדה, לפני כל דיון, סקירות כתובות ומפורטות
מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת (בתיאום עם ייעוץ ועדת החוקה), משרד המשפטים ומשרד האוצר, אשר יפרטו
את מלוא ההשלכות של החוק, לרבות בדוגמאות להלן שאינן רשימה סגורה.
ב.
שאלות מהותיות הדורשות מענה משפטי וערכי
1
. האם כדברי חלק מחברי הכנסת מדובר בחוק הצהרתי בלבד ללא שום נפקות מעשית היום ובעתיד, וללא
שום השפעה על חקיקה קיימת או עתידית או על הליכים משפטיים קיימים או עתידיים? אם מדובר בחוק
הצהרתי בלבד האם יבוטל סעיף 2
העוסק ביצירת איזונים ויבוטלו דברי ההסבר?
2.בירור מהות ה"מענה": דברי ההסבר לחוק מציינים כי הוא נועד "לתת מענה" לביטול פרק ג1
בחוק שירות
בטחון ולפסיקה רלבנטית.
אנו מבקשות כי בסקירה מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת תהיה התייחסות מפורשת לשאלה-
מהם הקשיים
והנושאים שהחוק נועד לתת להם "מענה"? מהו ה"מענה" המדויק שהוא מספק לכל אחד מהקשיים? וכיצד
המענה משנה את המצב החוקי כיום בהינתן שפרק ג1
בוטל ויש פסיקות בית משפט עליון על חובת הגיוס,
קביעת תמריצים ואי מתן הטבות מעודדות משתמטים.
האם לאור החוק גובר הסיכוי לקביעת פטור
חלקי או מלא למגזר החרדי?
למה הוסיפו את המילים "ובמדינת ישראל " לסעיף 1? מה הן באות להוסיף על הנוסח הקודם?
מה פירוש המונח "מאזני צדק" בסעיף 2? נבקש דוגמאות לפעול
ו
ת איזון כאלה ומה יוכרע בסופן?
3
היררכיה ערכית: כיצד הגדרת "לימוד תורה" כערך יסוד חוקתי, עולה בקנה אחד עם עקרונות המדינה,.
בעוד שהשירות בצה"ל וזכויות המשרתים אינם מעוגנים כערך יסוד מקביל באותה רמת ודאות?
האם לומד תורה יהיה שווה או בעל ערך גדול מחייל?
4. שלילת
זכויות והתניית הטבות: נדרשת חוות דעת מפורטת ממשרדי הממשלה הרלבנטיים על השפעת
החוק בנושא זכויות הטבות ותמריצים :
-
שלילת זכויות יתר: האם חוק היסוד ימנע מהמדינה לשלול זכויות קיימות (כגון קצבאות, הנחות בארנונה,
דמי ביטוח לאומי מופחתים, סבסוד דיור, סבסוד ועדיפות בקבלה למעונות, תקציב לישיבות משתמטות, הנחות
בתחבורה ציבורית וכיוצ"
ב) מאלו שאינם משרתים?
-
התניית הטבות בשירות: האם חוק היסוד יפגע בסמכות המדינה לקבוע כי הטבות מדינה (דיור, לימודים,
קדימות בתעסוקה, מעונות) יותנו בשירות צבאי או לאומי?
5
השפעות רוחביות:.
מבקשות פירוט כדלקמן:
-
היבטים כלכליים: האם לומד תורה יזכה למעמד "חייל משוחרר" לעניין הטבות כלכליות ועדיפות בתעסוקה?
האם ייווצר מצב שבו לימוד תורה מוכר כתחליף ללימודי ליבה או תואר אקדמי לקבלה לעבודה גם לל
א
שירות
צבאי?
האם לומד תורה שלא שירת יקבל עדיפות לקבלה ללימודי רפואה, למעונות, למלגות?
האם לומד תורה יקבל שירותי בריאות חינם כמו חייל סדיר? עד איזה גיל?
האם יושקעו ת
קציבים נוספים בלומדי תורה ומוסדותיהם גם ללא שירות צבאי?
האם תידרש העלאת מסים לצורך כך? מנין יילקח התקציב?
-
היבטים ביטחוניים: כיצד ישפיע החוק על הצורך המבצעי בחיילים, ומהו הצפי להארכת השירות הסדיר
ולהגדלת ימי המילואים בשל פטור לחרדים?
נבקש סקירה בטווח מיידי, שנה, ו-
5
,
10
ו-
15
שנים בראי הגידול ה
דמוגרפי המשוערך של המגזר החרדי.
חוק יסוד, ודאי כזה שמעיד על עצמו ומעידים יוזמיו כי נועד לפטור מגזרי, אינו יכול להיווצר בחלל ריק.
אנו מצפות למענה פומבי מפורט ומקצועי לכלל הנקודות הללו בטרם המשך הדיונים ולזימון כל משרדי
הממשלה וצהל לכל הדיונים לאחר שכל הגורמים ובראשם הייעוץ
המשפטי
לכנסת יניחו סקירות מפורטות
בכתב.
בברכה,
צוות מוביל שותפות לשירות
אביבית גרנות
זיוית שפיר
מלי שטריגלר
ניצה פרקש
ד"ר נעמה שלם
עפרה ליפשיץ
ד"ר
פנינה פוגודה
ריקי ברקוביץ
ד"ר
שירה אמס
ילי
שרית יפה
ד"ר
ת
הלה אליצור
עו"ד
תמר הירשנברגר