חומר רקע
21 בדצמבר 2022
לכבוד
חברי הועדה המיוחדת
הנדון: הצ"ח לתיקון פק' המשטרה (מס' 39)(סמכויות), התשפ"ג-2022 – הכנה לקריאה שנייה-שלישית
לקראת הדיון היום בהצ"ח שבנדון (הכנה לקריאה שנייה-שלישית), ובהמשך לנייר העמדה הקודם ששלחנו, הרינו לפנות אליכם בעניין הצעת החוק שבנדון של השר לביטחון פנים המיועד, ח"כ בן גביר.
גם בנוסחה המעודכן, שעבר בקריאה ראשונה, ההצעה פוגעת באופן דרמטי בעצמאותה של משטרת ישראל והיא צפויה לערער את אחד מהיסודות של מבנה הדמוקרטיה הישראלית. אכן, נדרשת הסדרה ברורה יותר של סמכויות השר לבטחון פנים והמפכ"ל בפקודת המשטרה, אלא שהנוסח המוצע גם כעת, מטה באופן בלתי ראוי את יחסי הכוחות הקיימים תוך פגיעה קשה בשלטון החוק.
הצעת החוק מתבססת על המלצות ועדת צדוק באופן סלקטיבי ומעוות תוך פגיעה באיזון העדין שוועדת צדוק ביקשה לייצר בין סמכויות השר לסמכויות המפכ"ל. כך, לדוגמה, ההצעה מתעלמת מההמלצות שלהלן:
העברת התביעה המשטרתית לאחריות הפרקליטות במשרד המשפטים
פרסום לציבור של הוראות בעלות חשיבות עקרונית שנותן השר למשטרה על מנת שיעמדו לביקורת הציבור
העברת סמכות מינוי קציני המשטרה (מדרגת סנ"צ ומעלה) מהשר למפכ"ל
על החוק להגדיר באופן רחב את סמכויותיו של המפכ"ל באופן שיקנה לו שליטה מבצעית מלאה על פעולות המשטרה.
להלן הערותינו בתמצית להצעת החוק:
התוויית מדיניות ועקרונות (סעיף 8ג):
מושג עמום ופתוח לפרשנויות - הגבול בין מדיניות, סדרי עדיפויות ועקרונות כלליים לפעילות לבין החלטות אופרטיביות ומבצעיות אינו ברור. מדובר במושגים עמומים שעלולים להתפרש באופן נרחב ביותר תוך פגיעה בעצמאות המשטרה ואי תלותה.
החרגת תחומים "רגישים" – יש לקבוע כי סמכות השר להתוות מדיניות לא חלה בתחומי העמדה לדין, חקירות וחופש הביטוי. מדובר בתחומים שבהם קיים פוטנציאל מוגבר לניגוד עניינים ועל המשטרה לפעול בהם תוך ניתוק מוחלט משיקולים פוליטיים.
פרסום ושקיפות – יש לקבוע כי המדיניות שהשר יהיה רשאי להתוות למשטרה תהיה מפורסמת לציבור.
אישור הממשלה למדיניות – יש לקבוע כי מדיניות השר כפופה לאישור הממשלה וזאת כדי להבטיח שבנושאים רגישים ובעלי חשיבות החורגים מתחום השיטור בלבד (מדיניות חוץ, ביטחון וכו') יהיה השר כפוף לממשלה.
התוויות מדיניות בחקירות (סעיף 8ד): אין לאפשר כל מעורבות של השר בתחום החקירות. החשש מפני השתרבבות שיקולים זרים בחקירות קיים הן ברמה הפרטנית והן ברמת המדיניות. כך, לדוגמה, לשר אינטרס מובנה שהמשטרה תימנע מחקירת שחיתות כנגד שרים במפלגתו והוא עלול לשנות את סדרי העדיפויות של המשטרה כך שחקירות שחיתות ייזנחו לטובת תחומים אחרים. וודאי ש"שמיעת" עמדת היועץ המשפטי לממשלה אינה מהווה ערובה כלשהי מפני חשש זה.
פרסום פקודות המשטרה (סעיף 9ב):
שינוי לרעה של המצב הקיים: בניגוד לאופן הצגת סעיף זה בדברי ההסבר, כאילו שהוא משפר את השקיפות של פקודות המשטרה, סעיף זה פוגע קשות בזכות הציבור לדעת. בניגוד למצב כיום, לפיו כלל פקודות המשטרה מפורסמות לציבור באתר האינטרנט של המשטרה (וחלקן גם ברשומות), סעיף זה מתיר למפכ"ל להסתיר מהציבור כליל פקודות מסוימות.
שיקול דעת בלתי מוגבל למפכ"ל להסתיר פקודות: הסעיף אינו קובע מגבלות מהותיים כלשהם להחלטת המפכ"ל על הסתרת פקודות מסוימות. די בכך שהמפכ"ל "סבר כי אין לפרסמה".
סתירה לחוק חופש המידע: סעיף זה מתנגש עם הוראות חוק חופש המידע והוא פוגע בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי. סעיף 6 לחוק חופש המידע קובע, כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את כל ההנחיות המינהליות שלפיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור. זאת בכפוף לסייגים שנקבעו בחוק. הצעת החוק שבנדון מוסיפה סייג נוסף לחובת הפרסום ולפיו פקודות המשטרה לא יפורסמו כשהמפכ"ל סבור שאין לעשות זאת.
הסתרת "דינים" פסולה: פקודות המשטרה (הוראות המשטרה ופקודות המטא"ר) הן הנחיות מנהליות במדרג הנורמטיבי הגבוה ביותר כמו חקיקת משנה. ואכן, החוק קובע שוב ושוב שעניינים מסויימים ייקבעו בפקודות המשטרה (לדוגמה סעיף 77 "תנאי המעצר של עצורים ייקבעו בפקודות המשטרה"; "סדרי המינהל ייקבעו בפקודות המשטרה"; סעיף 24יב "הוראות בעניין התאמה לתפקיד ייקבעו בהוראות המשטרה"). נוכח מהותן של פקודות המשטרה והנושאים המוסדרים בהן, יש להתייחס אליהן כאל חקיקה שפרסומה מחויב ללא כל סייגים.
לאור כל האמור לעיל, האגודה לזכויות האזרח מתנגדת נחרצות להצעת החוק המסוכנת שבנדון.
בכבוד רב ובברכה,
אן סוצ'יו, עו"ד
העתק:
נצ"מ אלעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה