חומר רקע

הכנסת הלשכה המשפטית היועצת המשפטית לוועדתהחוץ והביטחון ירושלים, כ״ח בתמוזהתשפ"ו 12 ביולי 2026 לכבוד חבריועדתהחוץ והביטחון נכבדיי, הנדון:הצעת חוק שירותביטחון תיקון מס'(26 )(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב- 2022 1. ביום ז'בכסלוהתשפ"ו(27.11.2025 ),פרסםיושבראשהוועדה אתהצעתיו"רהוועדהלענייןהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26)(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב- 2022 . בעקבות פרסום זה, בקשוחברי כנסת לקבל את עמדתנו ביחס להצעה זו. 2. במענהלבקשתם,הבהרנואזכיכמקובל,הייעוץהמשפטימציגאתעמדתוהסדורהביחסלכלסעיף לאורךהדיונים.עודהבהר נו כי מאחר שנוסח החוק מתעצב ומשתנה תוך כדי דיוני ההכנהלקריאה השנייהוהשלישית,חוותדעת נו הכוללתעלהחוק כמכלולתוצגאךורקלקראתהבאתהנוסחהסופי להצבעה. 3. עם פרסום הצעתהחוקהעדכנית ביום כ"א בתמוזהתשפ" ו ( 6.7.2026),פנו אלינו מספרחבריכנסת פעם נוספת. הודע נו להם כי נפעל בדיוק בהתאם לאמור לעיל. משכך, עם התגבשות הנוסח לקראת הקריאה השנייה והשלישית, להלן התייחסותנו המסכמת, המוגשת כהשלמה לסקירה שפרסמנו ביוםי"א בתמוז התשפ"ו ( 29.6.2026 ) (להלן – סקירה משפטית): 4. תחילה נבקשלהתייחס לכל סעיף בנפרדולבסוף נביא אתהתייחסותנו להסדר כמכלול. א. הוראות סעיף 26 ב המוצע (מטרת ההסדר:) 5. סעיף 26ב מתייחס למטרתו של ההסדר המוצע. נוסח סעיף המטרה כפי שמופיע בהצעת החוק המעודכנתהמונחתעל שולחןהוועדה קובעכך: "מתוךהכרהבחשיבותלימודהתורהיקבעבהוראתשעההסדרמיוחדלתלמידיישיבהשתורתם אומנותם". 6. בסקירה ששלחנו לוועדה בסמוך לתחילת הדיונים בהצעת החוק וכן במהלך הצגת עמדתנו בפניה, סקרנו את סעיפי המטרה שנכללו בהסדרים הקודמים – החל מ פרק ג'1 שבוטל, הצעת החוק עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] הכנסת הלשכה המשפטית הממשלתית ו מתווה יו"ר הוועדה שפורסם ביום 27.11.2025 . ציינו אז כי סעיפי המטרה שנכללו בדברי חקיקה אלה, כלל ו לא רק את המרכיב "חשיבות לימוד התורה" אלא כללו רכיבים נוספים, ובראשם"צמצום אי-השוויון" . 7. תפיסה זו היוותה את המצפן הנורמטיבי של ההסדר לאורך כל דיוני ועדת החוץ והביטחון. היא התבססה על החובה לשמר את עיקרון צמצום אי- השוויון בשירות הסדיר ומתן מענה לצרכים הביטחוניים הנוכחיים – בפרט נוכח אירועי ה-7 באוקטובר – לצד ההכרה המפורשת בחשיבות לימוד התורה. 8. בהצעת החוק המעודכנת נותרה למעשה מטרה אחת בלבד, המוצגת כתכלית הבלעדית של ההסדר: יצירת מנגנון מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. תכלית זו עומדת בבסיס ההסדר המוצע, הכולל הוראה מפורשת בדבר אי- העמדה לדין לפי סעיף 46 לחוק שירות ביטחון , התשמ "ו- 1986 או לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955 , בשל אי- מ ילוי חובת התייצבות. כמו- כן, נקבעה הוראה כי אם הועמד המלש"ב לדין – יופסק ו ההליכים המשפטיים נגדו.כך למעשה,הסדרזהמונעהליכיםמשפטייםומעניקחסינותמסנקציותפליליות לתלמידי הישיבות בשל אי-מילוי חובת התייצבות, בעוד שסנקציות אלה נותרות בעינן, כלפי הציבור הכללי. 9. סעיף המטרה נועד לבסס הסדר מיוחד המ בחין ביו תלמידי ישיבות לשאר המיועדים לשירות ביטחון. ואולם, בבג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון נ׳ שר הביטחון ( 25.6.2024 (להלן:) בג״ץ 6198/23 ) אשר דן בהחלטת הממשלה 682 שקבעה, לאחר פקיעתו של הסדר הגיוס ביולי 2023 "שלאלאכוףאתחובתהגיוסעלתלמידיהישיבותעדליום31.3.2024 "שלל ביתהמשפטהבחנהזו. בית המשפט קבע כי לאחר פקיעתו של פרק ג'1 "הוראות חוק שירות ביטחון חלות באופן שווה הן על תלמידי הישיבות, הן על יתר המיועדים לשירות, ואין עוד עיגון בחוק להבחנה בין שתי הקבוצות." (פסקה 53 לבג״ץ 6198/23 .) 10 . הצעתהחוקהמונחתעלשולחןהוועדהמבקשתלעגןהבחנהזומחדש.סעיףהמטרה, ה מבקש לקבוע ש"הכרה בחשיבות לימוד התורה" מצדיק כשלעצמו הסדר מיוחד, ה מהווה את היסוד והבסיס לאותה אכיפה סלקטיבית שבית המשפט ביקר בחריפות. ב פסק דינו קבע בית המשפט כי מדובר באכיפה סלקטיבית פסולה והיא מגלמת פגיעה קשה בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק (שם.) 11 . עוד הדגיש בית המשפט בהקשר זה את החומרה המוסרית והחוקתית היתרה שבאפליה מסוג זה, בציינו: " במצבדבריםזה,איאכיפתהוראותחוקשירותביטחוןיוצרתהפליהקשהביןאלה הנדרשיםלשרת,לביןאלהאשרלאננקטיםהליכיםלשםגיוסם.כפישנאמרבפרשהאחרת,'הפליה באשרליקרמכל– החייםעצמם– היאהקשהשבהפליות.האדםמוכןליתןחייולהבטחתמולדתו. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 2 הכנסת הלשכה המשפטית הואאינומצפהלכלטובתהנאהמכך.הואמצפהרקלכךשגםאחריםינהגוכמוהו'(בג"ץ6427/02 , בעמ'690 ) (" פסקה43 לבג"ץ6198/23 ). 12 . לסיכום, סעיף 26 ב המוצע אינו יכול לשמש עוד כ"מצפן" לאיזון ראוי, שכן בעוד שהמתווים הקודמים ודיוני הוועדה הכירו בצורך לאזן בין ערך לימוד התורה לבין צמצום אי-השוויון, הנוסח המוצע כולל אך ורק תכלית אחת ובלעדית שעניינה מתן חסינות פלילית קבוצתית מפני מעצרים והליכיםמשפטיים. לעמדתנו,כבר בתכליתהמוצעת ישנוקושירב,שכןהיאמבקשתלהוותמטריה ולתתלגיטימציה לאכיפה סלקטיבית ומגזריתולפגיעה בשלטון החוק. שאלת משנה: האם ניתןהיה לרפא הפגם בהרחבתהסדר אי האכיפה לכללהמשתמטים 13 . המחשבה על ניסיון לרפא את הפגם החוקתי באמצעות קביעה גורפת לפיה כל אלה שנעדרו מהשירות, על כל גווני האוכלוסייה, לא ייעצרו בגין אי-התייצבות, אינו פותר , בעיננו את שאלת האפליה. 14 . לעמדתנו, הניסיון לרפא את הפגם החוקתי באמצעות קביעה גורפת לפיה כלל הנעדרים מהשירות, ללאהבחנה,לאייעצרובגיןאי- התייצבות,מייצרת, ברמההטכניתיחסשווהביןעריקיםמקבוצות אוכלוסייה שונות, ויוצרת מצג של שוויון פרוצדורלי . ואולם, קביעה כזו אינה עולה בקנה אחד במבחן השוויון המהותי ועיקרון שלטון החוק. 15 . חוקהשיפוטהצבאימגדירשתיעבירותהיעדרות:"עריקה"(סעיף92 המבטאתכוונהשלאלחזור,), ו"היעדר מן השירות שלא ברשות" (סעיף 94 ), המהווה הפרה של חובת השירות. על פי פסיקת בתי הדיןהצבאיים,עבירותאלופוגעותבחוסן,במשמעתובשוויוןבנטל,ובזמןמלחמהמשמעותןפגיעה חריפה בערכי ההגנה והרעות. בתי הדין הצבאיים מדגישים כי עבירות ההיעדרות והעריקה פוגעות בליבתהערכיםשלצה"לובחוסנושלהמערךהצבאי:ברמתהשגרה,התנהגותזומחבלתבמשמעת, ביכולתהתכנוןהמבצעיובשוויוןבנטל השירות,כאשרשחרורממעצרשלנאשמיםשנעדרותקופות ממושכות עלולליצור אפקט מדבקולפגוע במוכנותהצבא. 16 . חומרהזומתעצמתשבעתייםבעתמלחמה,אזנתפסתההיעדרותכפגיעהקשהבערךהגנתהמולדת ובחובתהרעותביןהלוחמיםהנושאיםבנטל.בשלפגיעתןהקשהשלעבירותאלהבערכיםהמוגנים, נקבעבפסיקהכיהןמקימותבאופןאינהרנטיעילותמעצרמובהקות,ובהןמסוכנותצבאית,פגיעה חריפהבמשמעתוחששמובנהמפניהימלטותמןהדין.ראולענייןזהבפרשותנחמני(2017 ),סוויסה ( 2017 ), בטיט (2016 ), דמרי (1997 ), אבוענאם (2003 )ומהדני (2020 .) 17 . החשש הוא כי אם יחוקק חוק שקובע חובת גיוס, אך ישלול את כלי האכיפה המרכזי (מעצר) כלפי כל האזרחים, ה וא עלול להפוך את חוק שירות ביטחון ל"המלצה" בלבד , שהרי קביעת נורמה המעניקהחסינותממעצריםלמפריהחוק,שוללתלמעשהאתהמרכיבהעונשישלהחובההציבורית. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 3 הכנסת הלשכה המשפטית 18 . מהאמורלעילעולהכי "המצפן"לאיזוןראוינפגםבשלהותרתתכליתאחת– ערךלימודהתורה"" כתכלית היחיד ה במסגרת הצעת החוק המוצעת. לצד אמירותינו אלה, סברנו שנכון לבחון את יתר מרכיבי ההסדר לפרטיו על מנת לעמוד על המנגנונים שנכללו בו ולעמוד על טיבם, כפי שמפורט בהמשך סקירה זו. ב. התנאים להגדרת תלמיד ישיבה (סעיף 26 ה המוצע) והוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה (סעיף26 ה1 המוצע): 19 . הצעת החוק בנוסחה המעודכן מבקשת לאמץ את התנאים להגדרת תלמיד ישיבה לטובת מנגנון הקפאתהמעצרים כפי שהוא מעוגן בהמשך הצעתהחוק המעודכנת. 20 . במסגרת זו, בנוסח הנוכחי, מוצע לקבוע כי תלמיד ישיבה העומד בתנאים המפורטים להלן יהיה זכאילהקפאתהליכיםפליליים,כמפורטבסעיף26זלהצעתהחוקהתנאיםכולליםאתאלה:לימוד בהיקף של 45 שעות בישיבה, אינו עוסק בכל עיסוק נוסף, הגשת תצהיר של תלמיד הישיבה על הלימודיםבישיבה והגשת תצהיר מאת ראש הישיבהעל לימודים אלה. 21 . במסגרת השינויים מהנוסח הכחול, ובשל העובדה כי התנאים שהיוו את התנאים לדחיית שירות כעת משמשיםלצורך הקפאתהליכים,נערכו שני שינוייםמרכזיים: 22 . ראשית, הוסר מתנאים לגבי קבוצת האוכלוסייה שלא התייצבה לשירות עד לחקיקת החוק את התנאי האוסר על תלמידי הישיבה לעבוד. המשמעות היא שלגבי קבוצת אוכלוסייה זו, מיום הפקיעה של פרק ג' 1 ועד ליום חקיקת החוק – היא נדרשת להוכיח רק את תנאי הלימוד בישיבה. בכךמבוטל למעשההתנאישלאיסורהעיסוקשהיהקייםבפרקג'1 (לפחותלמישהיהבגיל22 ומטה באופן מובהק) וזאת כאשר לא ברורלחלוטין שלכולם היה מותר לעבוד בתקופהזו. 23 . שנית,ו משמעותי יותרלעמדתנו,התנאיהמחייבהתייצבותשלתלמידהישיבהלצורךדחייתשירות לפי סעיפים3ו-5 להצעתהחוק,הוסר מהנוסח הנוכחי. המשמעות הישירה משינוי זה היא בקביעה כי החוק מעניק אפשרות עתידית שלא להתייצב ולקיים את הוראות חוק שירות ביטחון. וזאת בתנאי שהמיועדלשירות ביטחון הגיש תצהירים (שלו ושל ראשהישיבה) בעניין שעותהלימוד. 24 . סעיף 26ה1, מתייחס לכך כי ראש הישיבה יוכל להסמיך את מי מצוות רבני הישיבה להצהיר כי בתלמידהישיבההתקיימותנאיםאלו. 25 . יחד עם זאת, חשוב להבהיר גם כאן כי בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי בוטלו מנגנונים מרכזיים הקשורים לפיקוח על הוראות אלו – כך, בוטלו למשל מנגנון העיצום הכספי וההגבלות על ראש ישיבה או מי מצוות רבני הישיבה שנתגלה כי הצהירו על תצהיר שקר - לעמדתנו, הסרת מנגנונים אלה מצטרפ ת להיע דרם של מנגנונים אפקטיביים של פיקוח הנעדרים מהצעת החוק בנוסחה הנוכחי. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 4 הכנסת הלשכה המשפטית ג. הוראות בנושא רשימת הישיבות(סעיף 26 יא המוצע:) 26 . הצעת החוק המעודכנת כוללתאתההוראותבענייןהיכללותברשימתהישיבות כפישנכללו במתווה יו"ר הוועדה המקורימיום27.11.2026 . יחדעםזאת,רובההוראותבענייןהסרהמרשימתהישיבות שהופיעו במתווה יו"ר הוועדה נעדרות מהצעת החוק המעודכנת – כדוגמת הסרה מן הרשימה בשל אי-מילוי חובותיו של בעל תפקיד. המנגנון בהצעת החוק הנוכחית מתייחס לאימוץ אמות המידה והתנאים לגיבוש רשימת הישיבות ולהכרה בהן שהיו קיימים טרם פקיעתו של פרק ג׳1 (בין אם מדוברבישיבות קיימות או ישיבות חדשותהמבקשותלהצטרףלהסדר.) 27 . בנוסףלכך, ישלהתייחסגם להוראההיחידה שנותרה בסעיף49 ז2 המוצע שכותרתו"הסרתישיבה בשל אי מילוי חובת נוכחות" המאפשרת הסרת ישיבה במקרה של 20% היעדרות, והמתירה לתלמיד ים להירשם בישיבה אחרת. עם זאת, סעיף זה אינו כולל התייחסות פרטנית למשמעויות הנגזרותמכךלגבי אותםהתלמידיםשנמצאכילאנכחובאותהישיבהבהקשרו שלההסדרהמוצע כעת: כך למשל, לא ברור האם ממ צאי ביקורת זו יובילו לאי-הקפאת מעצרם של אותם תלמידים? שאלה זו נותרה ללא מענהוהיה נכון לעמדתנו, להשלים אתההסדר בנקודה זו. ד. הוראות בעניין פיקוח(סעיף 26יא המוצע) 28 . הצעת החוק במתכונתה הנוכחית משנה את ההוראות בעניין הפיקוח על הלומדים בישיבות. בנוסח המעודכן להסתייגויות נערכו שינויים משמעותיים ביחס למנגנון הפיקוח המקורי שהופיע במתווה יו"ר הוועדה מיום 27.11.2025 . 29 . במתווה הנוכחי, הוטל על משרד הביטחון להסמיך בודקים ולהיעזר בהם לטובת ביקורות שטח שייערכו באמצעות המנגנון המוכר של משרד החינוך, אשר ביצע בעבר ביקורות עבור דחויי שירות (מנגנון שאינו מבצע ביקורות כיום, בשל היותם של התלמידים חייבי גיוס שאינם זכאים עוד לתמיכה). 30 . מנגנון הפיקוח המקורי היה אמור להיות מערך פיקוח הדוק ומורכב בפיקוחו המלא של משרד הביטחון. השינויים שנערכו בהצעתהחוק מנסיםלבטאניסיוןלהסתייע במנגנון פיקוח קיים,וזאת לצורךפיקוח עלהסדרהקבועבהוראת שעהלמספרחודשיםבודדים. 31 . נזכיר, כי סעיפי הפיקוח של משרד הביטחון עוגנו בחוק שירות ביטחון עוד בשנת 2014 במסגרת התיקונים המקיפים של "ועדת שקד". ואולם, כפי שעלה בדיוני ועדת החוץ והביטחון, חרף חלוף השניםלא הוקם בפועלהמנגנון המנהלי הנדרש לפיקוח ולבקרה,והקמתו תיקח עוד זמן רב. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 5 הכנסת הלשכה המשפטית 32 . משכך הם פני הדברים, לעמדתנו, חקיקת הסדר הנשען על מערכת בקרה חלקית – שאינה עתידה להבטיח ביקורות רצופות ומידיות – מעגנת הסדר נורמטיבי כמעט תיאורטי בלבד. כך למשל, הביקורת הראשונה צפויה להיערך רק בחלוף תקופת "בין הזמנים", קרי, רק בחלוף שלושה חודשים; משמעות הדבר היא שמנגנון הפיקוח יפעל הלכה למעשה במשך חודש וחצי בלבד, כאשר ההסדר עצמו אמור להיות בתוקף ארבעהוחציחודשים בלבד. 33 . כתוצאה מכך, קבלת הצעת החוק במתכונתה זו תוביל, הלכה למעשה, להחלת הסדר פטור רחב וחסינות מלאה מפני הליכים פליליים, ללא שום מנגנון פיקוח ובקרה אפקטיבי ים דיים, במיוחד לאור ההקפאההניתנת. היחסשביןמתןחסינותגורפתומידיתממעצרים,לביןמנגנוןפיקוחשעדיין אינו קייםוגם אם יקום, לא ברורמה יהיה טיבו.חלון הזמנים המעשי לפיקוחעומדעלחודש וחצי בלבד, ועל כן, לדעתנו, נשללת מרשויות הביטחון האפשרות המעשית לעמוד בחובת הבדיקה האקטיביתוהפרטנית הנדרשתלהסדרמסוגזה. 34 . בהקשר זה חשוב לציין כי בהצעת החוק הנוכחית שולבו הוראות המסירות את הפיקוח הקבוע בהוראותיו שלפרק ו׳1 לחוק,מישיבותהסדר ומישיבות גבוהות ציוניות (ראו סעיפים 4ו-5 להצעת החוק).לעמדתנו,הגםשמסלוליםאלהשמוביליםסופושלדברלגיוסלצה״ל - איןאנוסבוריםשיש להשמיט את הוראות הפיקוח. מכל מקום, לעמדתנו נושא זה לא לובן דיו בוועדה ולא הובהר מה ההצדקההמלאה להסרת הפיקוח כלל מישיבות אלה. ד1 . פירוט עלהסדר הביקורת הנשעןעל בודקי משרד החינוך: 35 . בהצעת החוקהמוצעת,ובניסיוןלכלולמנגנוןפיקוחכלשהו,שולבבסעיף26 יא הסדרהקובע כישר הביטחון יסמיך בודקים פרטיים ויסתייע לצורך כך במנגנון הקיים במשרד החינוך. אלא שמשרד החינוך מבצע ביקורות בישיבות בהיבט התמיכות התקציביות בלבד שמקבלות הישיבות לפי סעיף 3אלחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 . מדובר בבדיקה כלכלית לצד בדיקת נוכחותבישיבות – אך כזו שמתמקדת בהיעדר נוכחות במובנה המוסדי (לצורך הפחתה בתקציב התמיכה של המוסד) ולא מתמקדת בהיבטהנוגע לכל תלמידותלמיד. לעמדתנו, אין הדבר דומה לבדיקה פרטנית של בודק לגבי תלמיד ישיבה ספציפי, שמטרתה לבחון האםהואמקייםאתהוראותהחוק,כאשרממצאיושלאותובודקהםשיכריעוהלכהלמעשההאם להסיר אתחסינותו של המלש"ב מפנימעצר. ה. הוראות בעניין הקפאת מעצר, חקירה אואכיפה (סעיפים26 זעד סעיפים 26יהמוצעים:) 36 . הוראות סעיף 26 ז בנוסח הצעת החוק הנוכחית הנוכחי מבקשות לקבוע לא ינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה, בעבירות לפי סעיף 46 לחוק שירות ביטחון או בעבירות לפי סעיפים 92 עד 94 לחוק השיפוטהצבאי. הוראות אלו מוצע כי יחולועל שתיקבוצות אוכלוסייה אל ה: עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 6 הכנסת הלשכה המשפטית א. מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו חל מיום 1.7.2023 מועד פקיעתו של פרק ג'(1 ) ועד לתחילתו של החוק המוצע, אשר היה בתקופה זו תלמיד הישיבה ועמד בתנאי הלימוד של 45 שעותבישיבה. ב. מיועד לשירות ביטחון שהחל מיום תחילתו של החוק עומד בתנאי הלימוד בישיבה וכן אינו עוסק בכל עיסוקנוסף (תנאיםהמופיעים בסעיף 26 ד (1 ) ו-(2 .)) 37 . למעשה, ההוראות לגבי קבוצת האוכלוסייה השנייה (מי שתחול עליו חובת גיוס מיום כניסתו של החוק ואילך ) קובעות כי גם מי שלא י תייצב בעתיד לשירות ביטחון, או לבדיקת כושר לפי הוראות סעיפים3ו-5לחוקשירותביטחון, יוכללהנות מהקפאתםשלהליכי החקירה,המעצראו האכיפה. 38 . משמעות הדבר היא כי הצעת החוק אינה מסתפקת ב"צילום מצב" סטטי של אוכלוסיית לומדי התורה שלא התייצבו כדין עד כה לבדיקת כושר או לשירות ביטחון עד כה, אלא נוקטת צעד נוסף ומחילה מנגנון זה, צופה פני עתיד, גם על מלש"בים עתידיים שלא יתייצבו בעתיד לבדיקת כושר אולשירות ביטחון. 39 . בנוסף, בנוסח הנוכחי של הצעת החו ק, שונו הוראות ביחס למשמעות הקפאת המעצרים. כפי שקובעותהוראותסעיף26 ט(ד), הקפאת ההליכים יוחדה לשנימצביםאלה בלבד:אימעצר בעבירה לפי סעיף 46 לחוק שירות ביטחון או בשל ביצוע עבירות לפי סעיפים 92 ו- 94 לחוק השיפוט הצבאי. הוראת 26 ח להצעת החוק מבקשת לקבוע ועדה לבחינת מעמדם של תלמידי הישיבות בראשות הפרקליט הצבאי הראשי, אשר סמכויות עבודתה יקבעו על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, לרבות אופן בדיקת הפניות. 40 . סעיף 26 ט המוצע מאפשר למיועד לשירות ביטחון הנימנה על אחת משתי קבוצות האוכלוסייה כאמור – בין אם חובת הגיוס טרם חלה עליו או ובין אם היה תלמיד ישיבה החל מיום 01.07.2023 – להגישבקשה להקפאת הליכים .לבקשה זו יצורףתצהיר מטעם המלש"ב על התקיימות תנאי של ה לימודים בישיבה כבסיס לבקשה להקפאת הליכים, בצירוף תצהיר מראש הישיבה. הבקשה תוגש תוך30 ימים (סעיף (26 ט(ה.)) 41 . מכל מקום, נוסח הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, קובע כי הוועדה בראשות הפרקליט הצבאי הראשי תבדוק את אמיתות התצהיריםותוכל לערוך בדיקות נוספות על פי מידע שהיא מקבלתלפי כל דין. ראוי לצייןכיהוועדהמקבלתאתהתצהיריםוהרשימות מןהפוקד.כךשחובתשליחתהתצהירעל ידיהמיועדלשירות ביטחון היא לפוקד. 42 . הוראותסעיף26 ט(ז)קובעותכיאםקבעההוועדהכיהמיועדלאעמדבתנאיהלימודבישיבה,תינתן לו הזדמנות לטעון טענותיו אך הוועדה יכולה לקבוע כי לא יחולו עליו הוראות הקפאת ההליכים, אוהפסקתהמעצרים. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 7 הכנסת הלשכה המשפטית להלן עמדתנו ביחס למנגנון מרכזיזה: 43 . כפי שכתבנו בסקירה שהונחה על שולחן הוועדה ביום י״ד בתמוז התשפ״ו (29 ביוני 2026 ) המנגנון המוצע בסעיפים 26 ד עד 26 ט לבחינתם של מלש"בים - גובש במקור כחלק מהסדר קבע שלם וכולל לחוקהגיוס–כ מנגנוןלבחינהמעמיקה,ביןהיתר, שולבובוהקמתועדותצבאיותייעודיות,קביעת הליכיעבודהמורכבים והקצאת משאביםצה"לים,גיבושנהליםוהסדרתממשקיעבודהמולמשרדי הממשלה. 44 . מנגנון זה, אם כ ן,נועדלתת מענה בשעתו,וכחלקמהסדר גיוס כולל,לקבוצה מוגדרת של תלמידים – מאזפקיעתושלפרקג'1 ועדלחקיקתושלהחוקהנוכחי. כלומר,סעיפיםאלו ואילך הם"העתקה" של מנגנון שהוצע ב מסגרת הדיונים על חוק הגיוס, שתכליתו היתה שונה – ושנועד לתת מענה – על דרךהוראת מעבר – לאותה אוכלוסייה שחלקה החזיקה בעבר בצודחיית שירות. 45 . מנגנוןזההוצעעלידינוכמנגנוןהמהווהראשיתמענהלבקשהלעגן חנינה"לקבוצתאוכלוסייהזו." בסקירה שהוצאנו ביום 19.1.2026 סקירה מס'( 16 ) הערנו על כך כי לעמדתנו אי העמדה לדין,, ו ביטול הליכים משפטיים ופסקי דין קיימים, הם צעדים חריגים ביותר, שאינם עומד ים ל כלל האוכלוסייה החייבת בהתייצבות. ציינו אז, כי יש קושי רב ביותר בקביעה הנורמטיבית לפהי אין משמעות לאי התייצבות או לסירוב להיבדק במהלך התקופה שמיום פקיעת הצווים בשל פקיעת הוראות פרק ג'1. בהקשר זה, הבאנו באותה סקירה את מנגנון החנינה שהובא כ השוואה לתוכנית ההתנתקות, שם צויין במסגרתפסקהדין שעסק בנושא: .." המחוקק[הציב]אתקוהגבולשלהפגיעהבשוויוןבעניינםשלמתנגדיההתנתקותרקבנסיבות בהןלאמדוברבעבירותחמורותשמאסרבפועל(כוללעבודותשירות)בצידן.בכךביקשהמחוקק להעניקלשיקולשעניינואינטרסהציבורבהעמדהלדיןשלעברייניםהמהוויםסכנהממשיתלציבור קדימותעלפניתכליתהחוק.כמוכן,קבעהמחוקקכילאימחקורישומיםבנסיבותבהןקיימים רישומיםקודמים.בכךביקשהמחוקקלשמורכיתכליתהחוקלאתגלושמדלתאמותיה,תוךמתן משקלראוילאינטרסהציבורישבמיצויהדיןעםמישעבריינותאינהזרהלו,לצדאפשרות במחיקתכתםהפליליותממישעבירותיהםעלרקעהתנגדותלתוכניתההתנתקותהינןבגדרחריג חד פעמי,שמקורובשברהעמוקוהמשברשליווהאתאירועההתנתקות"(ההדגשות אינןבמקור, פסקה 25 לפסקדינהשלהשופטתביינישבבג״ץ1213/10 נירנגדיושבראשהכנסת,23.2.2012 .) 46 . יחדעםזאת, ה צענו בשעתו,כי ככלשהוועדהמתעתדתלעגןמנגנוןשל חנינה"" לאוכלוסייהזו, נכון לבחון מנגנון פרטני ביח ס אליה, זאת על אף, שגם מנגנון זה שהוצע בשעתו, וביתר שאת לאור העובדה שנכלל כחלק ממכלולהסדריםכולל– לאהיה חףמבעיותקשותכבר אז. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 8 הכנסת הלשכה המשפטית 47 . נאמר כבר כעת כילעמדתנו, מנגנון"הבדיקההפרטנית" שגםאזלאהיהחף מקשיים רבים, מעורר כעת קושי רב ביותר. אמנם מנגנוןזה מוצג כ הסדר זמני ו כהוראת שעהלארבעה וחצי חודשים (לפחות, אם לא לוקחים בחשבון את החלת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת), אך הוא מעורר קשיים מהותיים ממספר סיבות. ראשית, מנגנון זה של הקפאת מעצר מהווה כעת את ליבת ההסדר בחוק, והוא אינו חלק מהסדר גיוס כולל. שנית, הוא פוגע בשוויון ו באכיפת שלטון החוק – בכך שהוא מאפשרלקבוצההנכללת בו שלאלקיים אתהוראות החוק. 48 . לעמדתנו,מנגנוןזהמעבירלמעשהאתנטלההוכחה,הבדיקהוהאכיפהאלמגרשושלהצבא;מדובר בהכוונת סמכות הבדיקה המנהלית בנושאים הקשורים ישירות לרשויות התביעה, וזאת בשאלה מתי ובאילו תנאים תבקש הרשות להקפיא הליכים – סמכות המסורה בדרך כלל לרשויות התביעה לבדן. 49 . כךלמעשה, הסדר זהבעייתיגםברמההיישומית.הקמתועדותבדיקההמורכבותמקציניםבכירים (נציגי אגף כוח אדם והפרקליטות הצבאית) לשם בחינה פרטנית של עשרות אלפי תיקים, תטיל על צה"ל ועל הפרקליטות הצבאית עומס חריג. ספק רב, ודאי לנוכח סד הזמנים המוגבל של הצעת החוק הנוכחית, אם ה פרקליטות הצבאית תוכל להתארגן או אם יש לה מומחיות או ייחודיות מסוימתבבחינה מהירה שלאמיתותתצהיריםאובעריכהשלבדיקותנוספות(כדוגמתהאםהמיועד לשירות ביטחוןעובדאם לאו.) ו. הוראות בעניין הסדרתמעמד(סעיף 26יהמוצע): 50 . למרות הכנסתה של ההוראה בסעיף 26 י שמטרתה להבטיח כי הגשת בקשות להקפאת מעצרים לא יהוו בקשה לפטור או לדחיית שירות, עדיין לעמדתנו, קיים חשש שמדובר בהצעת חוק שיכולה להוותאתהבסיסלחוקגיוסעתידיכמעין מיניחוקגיוס""שנועדלתתמענהבפועללשאלתמעמדם של בני הישיבות – הן בטווח המיידי והן בראייה צופה פני עתיד. תכלית זו עולה בבירור גם מנוסח סעיף המטרה המוצע בו הרכיב היחיד שעוגן בסעיף המטרה הוא חשיבות לימוד התורה והוא זה המשמש כבסיס והצדקה להקפאתהמעצרים של תלמידי הישיבות. ז. עלהיותושלההסדר הוראת שעה: 51 . ההסדר המתגבש אכן מעוגן כהוראת שעה עד ליום כ' בכסלו התשפ"ז, לתקופה של ארבעה וחצי חודשים – עד ליום 30.11.2026 . בהבאה בחשבון את סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי "כל חיקוקשתקפוהיהפוקעתוךשניהחדשיםהאחרוניםלתקופתכהונתהשלהכנסתהיוצאת,אותוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים", יוצא כי הוראות החוק צפויותלעמוד בתוקפן לתקופה של כשבעהחודשיםלערך. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 9 הכנסת הלשכה המשפטית 52 . הגם שמדובר בהוראת שעה לזמן קצוב לעמדתנו, אין בה לרפא את הקשיים הניכרים של ההסדר שפורטו במסמך זהובכללם היותו שלההסדר פוגע בעיקרון השוויון ומפלה באופן שבוהוא מעניק מנגנון זה מעניק פטורמגזרי מחובותיו שלחוק שירות ביטחון ללא קביעתעוגנים כלשהם שיבטיחו עידוד מנגנוניהגיוס שהיו קיימים בהסדר הגיוס הכולל. ח. מהלאנכללב הצעת החוק המעודכנת: 53 . הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה נעדרת כל הסדר המתייחס לאי מתן הטבות או סנקציות כלכליות אישיות או מוסדיות.הנוסח המוצע, אינו מציב כל אבני דרך, ובכלל זה אינו כוללמכסות אויעדים שיובילו בהדרגהלהגדלתהגיוס. 54 . לעמדתנו, היעדרם של מנגנוני שלילת הטבות אישיות מהצעת החוק מעורר קושי רב, בייחוד בשים לב לקביעותיו של בית המשפט העליון בבג"ץ5819/24 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון, 25.11.2025 ) . בהסדר כה ייחודי, המעניק חסינות פלילית גורפת מפני הליכי אכיפה ועריקות כמפורט לעיל, מן הראוי היה לעגן באופן אקטיבי את שלילת ההטבות האישיות והתקציביות שעליהןעמד ביתהמשפט בפסק דינו. ט. סיכומםשל דברים 55 . הפסיקה הכירה לאורך השנים באפשרות לעגן הסדר ייחודי עבור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם,מתוךהכרהבחשיבותושלערךלימודהתורה.עםזאת,הדברהותנהתמיד ביצירתאיזון ראוי שמטרתו לקדם את צמצום אי- השוויון. איזון זה שאמור לבוא לידי ביטוי בהסדרים נלווים הוא זה המהווה אתהבסיס המאפשרלהסדרחקיקתי לעמוד באמות מידה חוקתיות. 56 . לעמדתנו, שילוב בין הקפאת הליכים פליליים מזה, לבין פיקוח אפקטיבי ושלילת הטבות כלכליות מזה,יכולהיהאולי– גםאםבקושירב– לרפאבמידתמהאתהפגמיםהחוקתייםשלההסדר.אלא שהצעתהחוקהמונחתעלשולחןהוועדהמבקשתלקבוע,במסגרתהוראתשעה,מנגנוןשל"הקפאת מעצרים" עבור תלמידי הישיבות בלבד. הלכה למעשה, מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלילהציב משקולת מאזנת בצדה השני שלהמשוואה. 57 . ניתן בהחלט להתווכח בעתיד על אודות הסדר הגיוס הראוי והנכון, אך לעמדתנו אין מקום לקבע בחקיקה הסדר שאינו מעגן את עקרונות היסוד ההכרחיים הללו – גם כאשר מדובר בהוראת שעה קצובה למספר חודשים בודדים. הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק, ללא מנגנונים משלימים, מפר את האיזון הנדרש. בהצעת החוק הנוכחית אין ולו את המינימום של ההסדריםהמקרביםאותהאלהתכליתהראויהוהמאזנת,המשלבתביןחשיבותלימודהתורהלבין צמצום אי-השוויון בנטל. עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 10 הכנסת הלשכה המשפטית 58 . בהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה לא נכללו מנגנונים חיוניים כדוגמת עמידה ביעדי גיוס, שלילת הטבות או הפחתה בתקציבי הישיבות, הקמת מסלולי שירות מותאמים ופיקוח ראוי על מי שאמור להמשיך וללמוד בישיבה. היעדרם של מנגנונים אלו – ולו ברמה הנורמטיבית של שלילת הטבות, שיכולה הייתה להוות מנוע לגיוס אף בתקופה קצרה זו – מותיר את ההצעה כמתן פטור מובהק לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת מקיום הוראותיו של חוק שירות ביטחון. ללא הסדרים נלווים שנועדו להבטיח גיוס לצה"ל או לעודד אותו, המשוואה נותרת חסרה והאיזון הנדרש נפגע. חקיקה הפוטרת באופן מעשי אוכלוסייה מסוימת מחובותיה על פי דין, ללא מנגנון נורמטיבי מאזן ומניע לגיוס בצדה השני של המשוואה, מייצרתהסדר שאינו עומד במבחניםהחוקתיים, אינו מתיישבעם עקרון השוויון בפניהחוק, ועולה כדי אפליה פסולה. 59 . לעמדתנו, שילוב של הקפאת הליכים פליליים מזה, לצד פיקוח אפקטיבי ושלילת הטבות כלכליות מזה, היה יכול אולי – גם אם בקושי רב לרפא במידת מה את הפגמים החוקתיים של ההסדר. אלא ש הצעת החוקהמונחתעלשולחןהוועדהמבקשתלקבוע,במסגרתהוראתשעה,מנגנוןשל"הקפאת מעצרים" עבור תלמידי הישיבות. הלכה למעשה, מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצ י דה השני של המשוואה. ככל שהמנגנון המוצע מתרחק מ עקרונות היסוד ההכרחיים בהסדר של גיוס, כך מתחדדת בעיית חוסר השוויון ומתעצם הקושי החוקתיהטמוןבו. בברכה, הצוותהמשפטי לוועדתהחוץ והביטחון עו"דמירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת // 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 11