קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח אבטלה של עובד עצמאי), התשס"ו -2006 [הצעת חוק פ/495/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: חברי הכנסת, אנו עוברים לנושאים הבאים - הצעות חוק לדיון מוקדם. הצעה ראשונה, של חבר הכנסת יורי שטרן, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח אבטלה של עובד עצמאי), התשס"ו-2006. בבקשה, יש לך עשר דקות להציג את החוק. מוצמדת להצעת החוק הזאת גם הצעת חוק של חברת הכנסת אורית נוקד, שתרצה גם היא לנמק. השר ישיב על שתי הצעות החוק ונצביע בנפרד. השר אדרי ישיב בשם שר הרווחה, או כשר הרווחה. בבקשה, חבר הכנסת יורי שטרן; יש לך עד עשר דקות. יורי שטרן (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אני חושב שגם אתה היית שותף ליוזמות האלה. זה הפך למין ריטואל, כי אני את החוק הזה מעלה מהכנסת הארבע-עשרה. אני חושב שזה היה אולי החוק הראשון בכלל שהגשתי בתור חבר כנסת, עם מיסוד השדולה לעסקים קטנים, וחשבנו שבמאמץ משותף נוכל להצליח. כשאני צריך להציג את החוק עכשיו, זה נראה לי כמו חזרות, כי הצגתי אותו בכל כנסת, והיו שותפים – אלי ישי - - - היו"ר אמנון כהן: עד שלא נגמור את החוק, נעלה אותו מחדש. יורי שטרן (ישראל ביתנו): בכל כנסת יש כמה וכמה הצעות חוק בתחום הזה, ואנו זזים במישור המתודולוגי, כי בהתחלה לא ידענו איך להגדיר מתי אפשר לומר שהוא סגר את העסק. עם המובטל זה כביכול ברור: פוטרת – אתה מובטל. איך להגדיר מה קורה עם העצמאי? ואיך לקבוע את מידת הקיצוץ בדמי אבטלה שהוא צריך לקבל? עם השכיר זה בא בהתאם למשכורתו, איך לעשות את זה עם העסק הפרטי, שיכול להיות בכלל שבחודשים האחרונים לפני סגירתו היה כולו במינוס? כל הבעיות האלה, מצאנו להן פתרון, כי עבדו על זה הביטוח הלאומי יחד עם ארגון לה"ב, שזה לשכת המסחר של ארגוני העצמאים וארגון-גג. גם כשהייתי סגן שר במשרד ראש הממשלה, ויושב-ראש הקואליציה דהיום היה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, ארגנו ועדה משותפת עם כל הגורמים ליד משרד ראש הממשלה, וגם שם דנו בשאלות האלה. היום אפשר להגיד שבגדול, כל השאלות המתודולוגיות, האידיאולוגיות הקשות, יש להן פתרון. אין פתרון רק לסוגיה אחת – לנכונות של משרד האוצר להעביר את החקיקה הזאת, להסכים אתה. הפעם יש לנו מזל, שחבר הכנסת אברהם הירשזון, שהוא שר האוצר, וגם היה מאלה שטיפלו בעסקים הקטנים ובעצמאים בכנסות הקודמות, נתן לנו הסכמה להעברת החוק הזה בקריאה טרומית. אני מקווה שכאשר יושב-ראש הקואליציה אביגדור יצחקי, שעזר מתחילת הדרך והיה גם תקופה ארוכה יחסית יושב-ראש הרשות לעסקים קטנים, וגם כאשר שר האוצר נותנים אור ירוק, נוכל להעביר את החקיקה הזאת. לעצם הנושא, מדובר בכך שאדם שהוא עובד עצמאי, כלומר הוא מעסיק את עצמו, ובדרך כלל מעסיק עוד כמה וכמה אנשים - בסך הכול, זה חלק ניכר מאוד מהעובדים במשק הישראלי - כאשר הוא נתקל בקשיים, וזה יכול להיות מסיבות מגוונות – מהמצב בשוק, מסיבות אישיות לחלוטין, בריאות, נסיבות משפחתיות, שהוא נקלע למצב קשה, ובסוף הוא סוגר את עסקיו, לא רק שהוא נשאר עם המון חובות בדרך כלל, כי סוגרים עסק כשאין כבר פתרונות אחרים והוא נשאר עם חובות, עם סחורה שהוא צריך למכור בזיל הזול, עם מחויבויות שונות שהוא התחייב בתקופה שהעסק שלו פעל טוב, אלא גם שום רשות ממשלתית לא הולכת לסייע לו כמו שהיא הולכת לסייע לשכיר. מה הסיבה? פעם הסיבה היתה אידיאולוגית. התשובה הראשונה השלילית שקיבלנו כשהעלינו את הנושא הזה לראשונה היתה כזאת: ב-1950 ומשהו, כשהיה הסכם בין ההסתדרות לביטוח לאומי, העצמאים סירבו להיכנס למסגרת הזאת, ולכן, כמו שיש זכות אבות, כנראה, יש חטאי אבות. זו אמירה כל כך אבסורדית, כי מי יודע מי מהשכירים של היום, אבא או סבא שלהם היו עצמאים בתקופה שלא חתמו, וכמה מהעצמאים של היום, אבותיהם דווקא היו שכירים וחתמו ונכנסו למסגרת. אם זה קשור לירושה, צריכים פשוט לבדוק את זה מבחינת הגניאולוגיה ולהחליט על בסיס אישי לגמרי. אחר כך התחילו להסביר, כמו שאמרתי, שבעסקים הפרטיים אי-אפשר לבדוק, אולי הוא עובד ב"שחור". ראשית, זה נכון לגבי כל דבר. גם מי שמצהיר שהוא מובטל ואין לו שום מקורות הכנסה, גם הוא לפעמים – וזה לא ממש מקרה נדיר – עובד ב"שחור". בגלל זה לא לשלם דמי אבטלה? ארגומנט חזק יותר, והוא חשוב לנו, הוא שלא מצאנו בעולם מערכת דומה לזאת שאנחנו רוצים ליצור. פה ושם יש קבוצות, למשל דייגים בדנמרק, או קבוצות אחרות שמוגדרות כעובדות עבודות מיוחדות, עונתיות. אז יש קבוצות מסוימות, אבל ככלל אין ביטוח אבטלה ממלכתי לעצמאי. אבל ביטוח אבטלה על בסיס פרטי הוא כל כך מפותח בארצות האלה, ששם השוק הפרטי נותן מענה. אצלנו זה לא קורה, וזה לא יקרה, כנראה. אין לנו כמות כזאת גדולה, אף-על-פי שזה ציבור ענק והביטוח הפרטי יקר מדי ולא יכול להיות פתרון. היו סוגיות ספציפיות בנושא הזה שחשבנו שאפשר להתקדם בהן. למשל, יש עצמאים שהם כמו-עצמאים. אלו אנשים שחייבו אותם להיות קבלני משנה של מערכת אחת. יש אלפי אנשים כאלה שעובדים בשביל חברות גדולות, למשל חברת החשמל. בסך הכול הם מועסקים על-ידי מעסיק אחד כל החיים שלהם. ואז, כשהחברות נסגרות, אין להם ביטוח אבטלה אף-על-פי שליתר העובדים יש. העובדה שחברת החשמל חייבה אותם להיות מוגדרים ספקים עצמאים – זה הכניס אותם לחור מאוד עמוק. למה זה צריך להיות? או סוגיה אחרת: אדם עבד, הוא צבר את כל הזכויות לדמי אבטלה, ואחר כך החליט לנסות לפתוח עסק פרטי. אחרי כמה חודשים התברר שזה לא הולך. הוא סוגר את העסק, אבל הוא לא יכול ליהנות מזכויות לדמי אבטלה כמו אלו שהיו לו לפני כמה חודשים. זה אבסורד. הרי אנחנו מכריזים בכל פינה שאנחנו רוצים לעודד יזמות פרטית. אמרנו שנחליף דמי אבטלה במענק לפתיחת עסק למי שמעוניין בכך. איך אפשר לעשות את זה? ברגע שאתה פותח עסק, שללת מעצמך גם את דמי האבטלה האלה, כשכיר לשעבר, וגם את הזכות שלך לקבלם כשאתה חוזר להיות מובטל-שכיר. בקיצור, זו סיטואציה במדינה שעיקר העסקים בה הם בתי-עסק קטנים, של אנשים שמעסיקים את עצמם ואת אחרים; במדינה שבה רוב הרעיונות החדשים, הסטארט-אפ המפורסמים שלנו, מגיעים מהחברות הכי קטנות, ובהרבה מקרים אלו חברות או עסקים של אדם אחד; במדינה שצריכה להיבנות על היזמות הפרטית; במדינה שהעסקים שלה צריכים להיות עסקים קטנים – עם מחזור וייצור בחוץ-לארץ, אבל כאן המדינה היא של עסקים קטנים, אין לנו אדמה, לא מים ולא חומרי גלם כדי לפתח עוד ועוד תעשיות גדולות. כך אנחנו מתקדמים כלכלית בשנים האחרונות. במדינה הזאת אדם שפותח עסק ועובד בעסק שלו צריך להיות לא פחות מוגן מבחינה סוציאלית מהעובד השכיר. כמו שאמרתי, קיבלנו הסכמה של שר האוצר, ואני מקווה שהוא יהיה אתנו גם בהמשך. אני מקווה שגם ראש הממשלה, שטיפל בנושאים האלה בהיותו שר התמ"ס והתמ"ת יהיה אתנו. רק חבל ששר האוצר לא פה. אני רוצה להגיד כמה במשרד שלו מעריכים את המלה שלו. אתמול היו נציגי הסיעה שלנו, סיעת ישראל ביתנו, במפגש עם אנשי משרד האוצר, אגף התקציבים, בנושא התקציבי. וקובי הבר, ראש האגף, אמר להם חגיגית: אנחנו נותנים לכם להעביר את החוק בקריאה טרומית, אבל דעו לכם, זאת מילתי, זה יוקפא לנצח מייד אחרי זה. אני מקווה שהמלה של שר האוצר, שהוא רוצה שהחקיקה הזאת תהיה, אבל רוצה תיאום, ואני מתחייב לכך שנעשה את זה בתיאום – אי-אפשר אחרת – אני מקווה שהמלה שלו שווה יותר מכל ההתבטאויות האחרות של האנשים מתחתיו. היו"ר אמנון כהן: תודה לחבר הכנסת יורי שטרן, המציע. טוב לראות אותך שוב אתנו, תמשיך לפעול כקודם, הקדוש-ברוך-הוא ישלח לך רפואה שלמה.