קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/250).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס"ח-2008, של חבר הכנסת אורי אריאל, אשר יציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, מדובר בהצעת חוק השיפוט הצבאי (סיוג השלכות הרשעה). בעברית יותר פשוטה, מתי נרשם לחייל שביצע עבירה ר"פ – רישום פלילי, ואם נרשם, מתי הוא נמחק? כי יש תקופות שונות. מה הבעייתיות ברישום פלילי? הבעיה העיקרית היא שאנשים מתקשים למצוא עבודה בכל תחום האבטחה, בכל התחום של משטרה, שירות משטרתי אחרי הצבא, לימוד עריכת-דין וכן הלאה. רבים המקצועות שמי שיש לו ר"פ איננו יכול להגיע אליהם.
כל זה בשביל מה ועד מתי? כיום החוק אומר שזה עד 17 שנה. אתם שומעים טוב? אדם עשה עבירה, נרשם לו רישום פלילי, זה נשאר רשום 17 שנה, ומי שמבקש, ממוסדות הביטחון, מי שהוגדרו ככאלה, יכול לקבל את המידע ולא לאפשר לו להתגייס, לעבוד, לשרת וכדומה.
באזרחות עוד אפשר שבית-המשפט יחליט לקצר את הזמן או לא לרשום, לפחות בעבירות מסוימות שהן לא עבירות קשות. בצבא, אין האפשרות הזאת בכלל. זאת אומרת, מצבם של החיילים גרוע בהרבה ממצבם של האזרחים, באותן עבירות.
גם הפרקליטות הצבאית הראשית, גם לשכת הרמטכ"ל, גם משרד המשפטים הבינו והסכימו שהמצב הזה הוא בלתי אפשרי, הוא כמעט שערורייתי, הייתי אומר. ואכן התיקון בא משני הכיוונים. הוא בא מכיוון הצבא ומשרד המשפטים והוא בא מכיוון חברי הכנסת.
חברי הכנסת אורית נוקד והרב יצחק לוי ואנוכי הגשנו הצעה לתקן את המצב הזה, ולא אלאה אתכם בפרטים. הגענו בוועדת החוץ והביטחון, בדיון שהיה בראשות יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הנגבי, להסכמה עקרונית על הדברים. הצעת החוק שלפניכם היא כבר הצעת החוק כפי שנוסחה על-ידי משרד המשפטים והיא אכן נותנת דירוג שונה לעבירות שונות ומקילה עם החיילים.
אנחנו מבקשים את אישורכם ואת תמיכתכם בחוק הזה כדי לאפשר את המשך הכנתו לקריאה שנייה ושלישית ולסייע ולתת לחיילים את המינימום שמגיע להם, שלא יהיו מופלים לעומת אזרחים רגילים. לא יכול להיות שחייל שאסף כמה פריטי תחמושת, כפי שרבים מהחיילים עושים, לביתו, ועל זה נשפט – אנחנו מדברים על עבירות שבית-דין שפט, לא שופט זוטר – הוא נשפט על זה, ו-17 שנה יהיה מנוע מלשרת ברבות מהתעסוקות במשק וכן הלאה וכן הלאה. אודה לכם על תמיכתכם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה גפני, אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי אריאל, אני חושב שהצעת החוק היא הצעה נכונה וטובה. אני אתמוך בה.
אני מבקש, מכיוון שאתה מדבר על ההקלות לחיילים והנושא הביטחוני והמצב שאנחנו מצויים בו, הייתי רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, על זה שאנחנו היום מצויים בשלושת השבועות שבין שבעה-עשר בתמוז לבין תשעה באב. ביום ראשון התחלנו את שלושת השבועות בצום י"ז בתמוז, כאשר בי"ז בתמוז קרו חמישה דברים מאוד קשים לעם היהודי. אחד הדברים הוא שלאחר שהחל המצור על ירושלים בעשרה בטבת, בי"ז בתמוז הובקעה החומה. כך התחיל החורבן. לאחר מכן חורבן הבית היה ביום תשעה באב. אגב, יש מחלוקת, חבר הכנסת ביילין, אתה בטח מתעניין בעניין הזה - - -
יוסף ביילין (מרצ):
- - -
משה גפני (יהדות התורה):
יש כאלה שטוענים שהעיר הובקעה בי"ז בתמוז רק בחורבן בית שני. בחורבן בית ראשון, יש כאלה שכותבים - בתלמוד ירושלמי - שזה היה בי' בתמוז. אבל חורבן הבית השני הוא החורבן היותר חמור. עד היום אנחנו סובלים ממנו.
הדבר השני היה שקיסר רומי שרף את התורה בי"ז בתמוז, ובי"ז בתמוז נשתברו הלוחות שמשה רבנו הביא מהקדוש-ברוך-הוא. ובי"ז בתמוז בטל התמיד. בקיצור, אנחנו מצויים בזמן שבאמת מאוד קשה מבחינתנו. אנחנו צמים בי"ז בתמוז, ולאחר מכן אנחנו צמים בתשעה באב. והמציאות הזאת, המציאות הקשה של העם היהודי מחורבן הבית – יש לנו הרבה דברים משמחים, אבל לצערנו הרב יש לנו בדרך גם הרבה דברים עצובים. אנחנו מאוד מקווים שהגאולה תבוא. המצב הזה שבו אנו מצויים היום, בימים הללו שאנחנו נמצאים – עם איום של אירן, נשק גרעיני, עם סכנות שיש לעם היהודי וכאן בארץ הן סכנות קשות מאוד.
גם היום, לצערנו הרב, היה פיגוע; פיגוע קשה של ערבי תושב מזרח-ירושלים שנהג בטרקטור וניסה לרצוח. היה נס גדול, אף-על-פי שיש פצוע קשה, אבל היה נס גדול שזה הסתיים כפי שזה הסתיים והרגו את המחבל הזה, את הרוצח.
בקיצור, אנחנו נמצאים בימים לא קלים. ובימים הלא-קלים הללו אנחנו מתפללים לקדוש-ברוך-הוא שנזכה לימים טובים יותר ונגיע, השר מג'אדלה, לגאולה השלמה, שכתוב בנביא: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". זו תפילה שכולנו מתפללים אותה, שייפסקו המלחמות בעולם. "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", זה מנבואת הנביא שתגיע, ואנחנו כולנו, כל העמים רוצים שכך יהיה. נכון, השר מג'אדלה?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
כאשר התפילה, יישאו אותה בלב שלם ובאמונה – היא תתקבל. כל התפילות האלה שעושים אותן כדי לצאת ידי חובה לא מתקבלות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אם אפשר - - -
משה גפני (יהדות התורה):
השר מג'אדלה דיבר משהו בהלכה.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
זה כתוב בהלכה, זה לא נוגע לך.
משה גפני (יהדות התורה):
השר מג'אדלה, אני מסכים אתך, אני בעד זה שכולנו נתפלל באופן אמיתי ורציני ומהלב.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
כתוב בתהילים - - -
משה גפני (יהדות התורה):
נכון, בתהילים, הנה, השר מג'אדלה צודק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אריאל, החוק שהצגת הוא באמת חוק ראוי, ואנחנו, במסגרת הדיונים השונים שמקיימים גם בוועדת החוקה בנושא של מחיקת הרשעות, נתקלים באמת בעמדות עקרוניות, כביכול, של נציגי הרשות לגבי מחיקות של עבירות מסוג כזה או אחר. והרבה פעמים, באמת, יש שם ויכוח עקרוני על משמעות הרישום, או איזה סוג רישומים צריך למחוק מאותו מרשם, שבעצם מלווה את האזרח לאורך חייו ומטיל עליו כתם שלא ניתן למחוק אותו.
ועם סוג כזה של רישומים אנחנו מתמודדים לאחרונה בנושא של מפונים, מגורשי גוש-קטיף. הצעירים, שבעצם יצאו במחאה, כל אחד לפי אמונתו, כל אחד לפי דרכו – בסוף נפתחו נגדם תיקים כאלה או אחרים, ואנחנו עד עכשיו עוד לא מצליחים למחוק נגדם את כל הרישומים. ואכן, הסוגיה הזאת של מחיקת - - -
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת מיכאלי, אתה בתור עורך-דין, אתה סבור שהחוק הזה הוא צודק, נכון?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
בוודאי. יש לנו ויכוחים בוועדה, זה מה שאמרתי, לגבי העיקרון של מחיקת הרשעה כזאת או אחרת, ויש דעות כאלה ודעות אחרות. תמיד אני אומר, כשמשפטנים ומלומדים באים להציג עמדות, כשיש שתי דעות זה כבר מראה שאין תורה כתובה מסיני לגבי הדעה שאומרת כך או אחרת.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני - - -
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
היו"ר יצחק זיו:
לא. לך הקשיבו, אז תקשיב גם לחבר הכנסת מיכאלי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חברי חברי הכנסת, אם אנחנו מכניסים לכל דעה משפטית את הדעה האידיאולוגית שלנו, אנחנו מגיעים רחוק. והרבה פעמים, כשהמלומדים מופיעים בוועדות ומנמקים את הנימוקים שלהם, אני תמיד שואל אותם: אתה מציג עמדה משפטית או עמדה אידיאולוגית? אם זו עמדה אידיאולוגית, מותר לכל אחד להציג. אבל אם זו עמדה משפטית – במשפטים אין דעה אחת, ובמשפטים מותר אפילו לשר המשפטים לבוא ולחלוק על בית-המשפט העליון בסוגיות כאלו או אחרות, ולא להיראות ככופר.
לכן, הסוגיה של מחיקת הרשעות של חיילים שעברו עבירות כאלה או אחרות – הרבה פעמים אותו שופט שגוזר את גזר-הדין, הוא תמיד יודע מה המשמעות של אותה הרשעה לגבי המשך חייו. מדובר באמת בעבירות מסוג קל ביותר, כמו שאפשר לומר, ואם נדע שאותן הרשעות מלוות את אותו צעיר לאורך כל חייו, והכתם הוא בל יימחק, הכתם הזה הוא כתם שניתן לבוא ולשקול לגביו, מבחינה משפטית, אם צודק שהכתם הזה ילווה אותו. ולכן - -
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, רגע, הוא עוד לא סיים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
- - אנחנו צריכים הרבה פעמים להיות גמישים בסוגיה הזאת של הרשעות, כי הרשעות זה לא רק עונש חד-פעמי שהוא מקבל, אלא הוא מקבל עונש לכל חייו.
ולכן אנחנו נתמוך בחוק הזה, חבר הכנסת אורי אריאל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחרון הדוברים.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו היא הצעה נהדרת, ראויה, צריך לתמוך בה.
אנחנו רגילים שבהרשעות – באים ביום הכיפורים, הרב גפני, והקדוש-ברוך-הוא מוחל לכלל עם ישראל, ולא שואלים איזו עבירה, איזה סוג עבירה. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל עבירה, מכל סוג שהוא, הקדוש-ברוך-הוא ימחל לנו. ולכן, אין שום סיבה שהרשעה מסוג שהוא לא כל כך נחשב, באמת, כפשע, תישאר למעלה מ-17 שנה, ואותו חייל לא יוכל אחר כך להתמודד בחיים האזרחיים שלו.
ומכיוון שכבר דיברו על הנושא הביטחוני – אדוני היושב-ראש, זה פשוט מדהים לראות איך שר הביטחון, לאחר הפיגוע שהיה בירושלים, אמר שהוא נותן הוראה לפיקוד העורף לצאת לפעולה כלשהי. חשבתי: מי יודע איזו פעולה עכשיו הולכים לעשות, פיקוד העורף; טוב שהוא לא דרש מחיל הים או מהשריון לצאת לפעולה. להרוס את בית המחבל. הוא יצא בקריאה לתת הוראה – עד עכשיו זה לא בוצע. תארו לכם מה קרה לשר הביטחון ואיזה ביטחון יש לנו היום בעיר ירושלים, אם תושבי ירושלים, מזרח-ירושלים, מהפריפריה, מרשים לעצמם להתחבר עם ארגוני טרור מ"אל-קאעידה" – רק לאחרונה שישה ערבים ישראלים, היום עוד מחבל ממזרח-ירושלים, מרשים לעצמם לצאת ולהרוג אזרחי ישראל באמצע היום, בראש כל חוצות, באין מפריע. אנחנו באמת צריכים לעשות חשבון נפש.
ולכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שהגיע הזמן להמשיך בדיונים הבאים, אני אקצר בדברי. אני מקווה שהקריאה הזאת לראש הממשלה ולשר הביטחון – ששניהם התחרו זה בזה מי יהרוס יותר מהר את בית המחבל, אולי בגלל התחרות הזאת לא הגענו לשום תוצאות – שלפחות היום, אחרי הפיגוע הנורא שהיה היום בירושלים, יגיעו למסקנה, וכמה שיותר מהר: כל בית מחבל להריסה, באותו יום: ביומו תקברנו, קבורת חמור ייקבר. אין דבר כזה לעבור לסדר-היום.
אם אנחנו רוצים, אם אנחנו חפצים חיים, אנחנו חייבים לפעול לאלתר, ולא לתת למערכת הזו, שעד שתחליט, ועד שבית-משפט יחליט – אני הבאתי הצעת חוק. אם היו 45 יום, אדוני היושב-ראש, הייתי מעלה אותה עוד השבוע. אני חושב שזו בכלל לא צריכה להיות סמכות של ראש ממשלה ושל שר ביטחון להרוס בית של מחבל. לדעתי צריך המפכ"ל של המשטרה לבצע את זה. זה לא צריך להגיע לדרגים הגבוהים ביותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 82
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס"ח-2008, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס"ח-2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.