קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות
(רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התשס"ו-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/237).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. יציג את החוק השר משולם נהרי, שר במשרד האוצר.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, היא פקודה מנדטורית המסדירה את נושא ההפקעות לצורכי ציבור מטעם המדינה. הפקודה תוקנה פעמיים בסך הכול. בפעם האחרונה היא תוקנה בשנת 1946.
לפני כחמש שנים קבע בית-המשפט העליון בבג"ץ קרסיק נגד מינהל מקרקעי ישראל ואחרים, בהרכב של תשעה שופטים, הלכה חדשה בדיני הפקעות, ולפיה אם המטרה הציבורית ששימשה בסיס להפקעה חדלה מלהתקיים, זכאי כעיקרון בעל הזכויות המקורי בקרקע שהופקעה להשבתה, וזאת גם אם הקרקע שימשה למטרה הציבורית שלשמה הופקעה. השופטים היו חלוקים בדעותיהם באשר לבסיס הזכות האמורה והותירו פתוחה את שאלת תחולתה של ההלכה למפרע.
בפסק-הדין פנו כל תשעת השופטים בקריאה למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית, ובין השאר להסדיר את אופן החלתה של ההלכה העקרונית שנקבעה בפסק-הדין, לרבות קביעת כללים וחריגים להחלתה.
בעקבות קריאה זו של בית-המשפט ובשל הצורך לתת מענה חקיקתי בשאלת תחולתה של ההלכה שנקבעה בפסק-הדין, מינה שר האוצר בחודש יולי 2001 ועדה בין-משרדית לשינוי פקודת הקרקעות, בראשות היועצת המשפטית של משרד האוצר ובהשתתפות נציגי הממשלה, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות. תפקיד הוועדה הבין-משרדית היה לבחון את השינויים הנדרשים בפקודה, תוך התייחסות לפסיקה שניתנה בנושא ההפקעות בשנים האחרונות.
הוועדה הגישה את המלצותיה לשר האוצר ביום 31 באוקטובר 2004. על-פי המלצות הוועדה יש להעניק לבעלים המקורי של קרקע שהופקעה לפי הפקודה זכות לתבוע את השבת הקרקע, כאשר לא מומשה מטרת ההפקעה או כאשר תם הצורך הציבורי באותה קרקע.
חלק נכבד מהמלצות הוועדה עוסק בהסדרת הליכי ההפקעה – מתן הודעות על הליכי הפקעה, מתן זכות שימוע וקביעת תקופות מרביות לכל שלב ושלב בהפקעה. חלק נוסף בהמלצות עוסק במהותה של זכות ההשבה, בתנאים לקיומה, באופן מימושה ובסייגים למימושה.
הצעת החוק המונחת לפניכם באה לעגן בפקודה ובחקיקה נוספת, העוסקת בדיני הפקעות, את התיקונים הנדרשים לצורך יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית, בשינויים שאושרו בידי הממשלה.
אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. חברי הכנסת דב חנין, חנא סוייד, מיכאל איתן, מאיר פרוש, זבולון אורלב ואברהם רביץ - אינם נוכחים. חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת דומה להצעת החוק שהבאתי לפני שבוע בדיוק והממשלה הצביעה נגדה.
השר משולם נהרי:
יש שינוי בחוק.
עזמי בשארה (בל"ד):
אני אגיד לך מה השינוי. לכן אני מתנגד להצעה הזאת, ולכן הגשתי הצעת חוק אחרת, כי קראתי את ההצעה שלכם לפני שהבאתם אותה לכאן. קראתי את המלצות היועצים המשפטיים שלכם, שהן שונות מההצעה שלכם. כל היועצים המשפטיים של רוב משרדי הממשלה, שקראו את החלטת בג"ץ, שהפנה אותם לאיטליה, לצרפת, לגרמניה ולקנדה, ראו שהחקיקה שם - במקרה הטוב, מבחינתכם במקרה הגרוע, ומבחינתי במקרה הטוב - עד שבע שנים ולא 17 שנה; כאשר מדינה מפקיעה קרקע ליעד ציבורי ולא משתמשת בה עד שבע שנים, היא מחזירה אותה. עד 17 שנה?
אביגדור יצחקי (קדימה):
שבע שנים זה מעט.
עזמי בשארה (בל"ד):
בצרפת חמש שנים, באיטליה חמש שנים. בג"ץ מתייחס לאיטליה ולצרפת. אי-אפשר לרצות להיות חלק מהמדינות האלה – שמעון פרס אוהב מאוד לדבר על זה – להיות חלק מכלכלת המערב - - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
אין תוכנית במדינת ישראל שמאשרים אותה בפחות מעשר שנים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
- - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
זה שבע שנים אחרי אישור התוכנית.
עזמי בשארה (בל"ד):
אני שמח לשמוע אתכם מדברים כמו מדינת עולם שלישי ממוצעת. זה רק נועם לאוזני. מה אני יכול לעשות? סוף-סוף אתם מודים.
השר משולם נהרי:
על-פי התורה, זה רק בשנת היובל.
יואל חסון (קדימה):
אתה מדרדר אותנו לזה.
השר לקליטת העלייה זאב בוים:
אתה לא נראה לי כל כך סובל ממדינת העולם השלישי הזאת.
עזמי בשארה (בל"ד):
מה אני?
השר לקליטת העלייה זאב בוים:
אתה לא נראה לי כל כך סובל מהמדינה הזאת.
עזמי בשארה (בל"ד):
לא רק מהמדינה. אי-אפשר לנהל דיון ולומר, לך לשם, ותלך אתה לפולין או למרוקו. אי-אפשר ככה להתדיין. כל פעם שקולגה שלכם עומד - לך לפה ולך לשם.
יואל חסון (קדימה):
אתה גורר אותנו.
עזמי בשארה (בל"ד):
חביבי, חאלס. אי-אפשר על כל מלה להגיד, לך למרוקו, לך לפולין ולך לרומניה. אי-אפשר. בלתי אפשרי. אנחנו חיים ביחד ומדברים. כל הזמן אני אזכיר לך מאיפה אתה. יואל חסון, אני אגיד לך תיכף מאיפה אתה, משפחות, ואיפה השבטים האלה גרים.
יואל חסון (קדימה):
מאיפה?
עזמי בשארה (בל"ד):
על כל פנים, הצעת החוק הזאת, 17 שנה - - -
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת, אני אתן לך דקה תוספת כי הפריעו לך.
עזמי בשארה (בל"ד):
זאת החלטה עוקפת בג"ץ; זה לא לפי המלצת בג"ץ, זה עוקף בג"ץ.
יואל חסון (קדימה):
אין חוק כזה. זה התפקיד שלו.
עזמי בשארה (בל"ד):
לא, לא. עוקף בג"ץ, עוקף החלטת בג"ץ. ודאי שיכול. כאשר היה חור בחקיקה ובית-המשפט העליון אמר שפה בלתי אפשרי, גם לפי כללי הכלכלה המודרנית. לאדם יש זיקה לקרקע. אחרי שהיא הופקעה, מה עוד שהופקעה למטרה ציבורית, ולא השתמשו בה למטרה הציבורית הזאת, צריך להחזירה לבעליה. כמה? סביר. צריך להיות חמש שנים, שבע שנים. פה 17 שנה.
ובפקודת ההפקעה הזאת, החוק מציע כי בין מועד פרסום הידיעה על הכוונה להפקיע לבין מועד פרסום ההודעה על תפיסת חזקה, יש זכות לבעל הקרקע לטעון את טענותיו נגד ההפקעה. עם זאת, מוצע לאפשר לשר האוצר במקרים שבהם הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת ההפקעה לפרסם את שתי ההודעות יחד. כלומר, זו פיקציה שהוא יכול למחות. כלומר, לא לתת לו אפשרות.
זו הצעת חוק שהיא לא דמוקרטית ולא חוקית. אם זה יעבור לוועדת החוקה - אני מקווה, אבל כנראה זה יעבור לוועדת הכספים - פרופסור בן-ששון, אני לא יודע אם זה יהיה אצלך. אם זה יהיה אצלך, צריך לעשות הרבה עבודה. אין לי זמן לומר את כל הטענות שלי נגד החוק. בהחלט יש בעיה רצינית שמתנגשת עם הצדק הטבעי בחוק הזה. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
אני מזמין את הדובר הבא, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - הוא איננו. חבר הכנסת ואסל טאהא - גם הוא איננו כאן. חבר הכנסת יעקב מרגי - לא נמצא. חבר הכנסת אברהים צרצור.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אני מסתפק במה שנאמר.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת טלב אלסאנע - איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אחרון הדוברים לפי הרשימה, ועוברים אחר כך להצבעה; תשובת השר והצבעה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה, אדוני.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת בשארה על ההפקעה בטענה, לכאורה, מראש, לצורכי ציבור, כאשר הטענה הזאת מופרכת עם הזמן, והצרכים האלה לא מתממשים, הממשלה והשלטון לא משתמשים באדמה שהופקעה לצרכים של הציבור. על-פי רוב זה קורה אצל ערבים, אבל זה קורה גם במגזר היהודי, ולכן סייגתי את עצמי. יש רבים, הן יהודים והן ערבים, שמתנגדים. אמר חבר הכנסת בשארה משהו על 25 שנים שאחריהן פג התוקף.
עזמי בשארה (בל"ד):
אי-אפשר להחזיר את הקרקע אחרי 25 שנה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לכן, ההתארכות הזאת, כדי לעקוף באמצעות חוקים מניפולטיביים ולהשתלט על קרקע פרטית, השימוש הציני במושג "צורכי ציבור", כאשר ההפקעה היא מאזרח, או ביישוב ערבי, לצרכים של ציבור יהודי, או לאו דווקא לצרכים של היישוב או של האזרח, עושה פלסתר את החוק או את עקרון הצדק הטבעי. אין מדינה שאין בה הפקעות, אין מדינה בעולם. אבל כאשר על אוכלוסייה ספציפית רובץ הנטל הכבד של הפקעת קרקעות, זה אומר דורשני, אדוני היושב-ראש.
היות שהשר אדרי פה, אני גם אתייחס להערתו של היושב-ראש ולתשובתו של שר הפנים לחוק הקודם, של האזרחות – היושב-ראש מגלי והבה ושר הפנים אמרו, שעל אזרחים תושבי רמת-הגולן החוק לא יחול בגלל שיקולים הומניטריים וסמכותו של השר.
השר משולם נהרי:
- - -
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תושב דרוזי מעוספיא - תקשיב טוב, עכשיו קיבלתי טלפון מדרוזי מעוספיא, שאמר לי, שלפי החוק החדש, החוק חל גם עלינו. דרוזי מעוספיא ולא דרוזי מרמת-הגולן. הטענה הנבובה, השפלה הזאת של שר הפנים, כאילו אחמד טיבי הוא חבר כנסת ערבי והוא לא יכול לדבר על דרוזים, ורק מגלי והבה ידבר על דרוזים - הוא יכול לדבר ואתה יכול לדבר על ערבים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. אני יכול לדבר על צ'רקסים ועל אפרו-אמריקנים מתי שאני רוצה. יש גם ערכים אוניברסליים. לכן, החוק הזה היה חוק גזעני, וטוב אם היינו שוקלים אותו מחדש.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת טיבי, אני רוצה להעיר לך, שהיום, אפילו בחוק המוצע, כל הדרוזים של ישראל יכולים להתחתן עם בנות זוג בסוריה, בלבנון ובכל מדינה בעולם.
ואסל טאהא (בל"ד):
- - - כיבוש.
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד - 9
נמנעים - 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות
(רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התשס"ו-2006, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד - 19, נגד – 9, נמנע אחד.
יעקב כהן (יהדות התורה):
טעיתי בהצבעה.
היו"ר מגלי והבה:
אם כן, הצעת החוק עברה, והיא תועבר להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הכספים. חבר הכנסת כהן טעה בהצבעה ורוצה לשנות מנגד לבעד, אבל אנחנו לא משנים את התוצאה.