קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/289).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי אדלשטיין: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007, שמספרה מ/289 - קריאה ראשונה. כבוד שר הבריאות יציג לפנינו גם את ההצעה הזאת. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להניח בפניכם את הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007. במדינת ישראל ערך ההורות, הזכות להביא ילדים לעולם והגשמת השאיפה האישית בתא המשפחתי הם מרכזיים ביותר, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה הלכתית. לא סוד שבמרוצת השנים עברה המדינה כברת דרך ניכרת בקידום הדרכים האלטרנטיביות להורות, והחוק מדביק במהירות את הקצב המואץ של ההתפתחות הטכנולוגית. פתיחה של יחידות הפריה חוץ-גופית רבות ברחבי הארץ, הקפאת ביציות מופרות לאורך שנים, הבאת ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית, הזרעה מנפטר ועוד – כל אלה הם מפירות הקידמה הטכנולוגית שזכו למענה משפטי בחקיקה, בפרשנות מרחיבה וליברלית של הדין ובפסיקת בתי-המשפט. הצעת החוק שלפניכם מהווה צעד נוסף בכיוון הזה, שכן היא מטפלת בסוגיית תרומת ביציות, נושא הנוגע במצוקה לא מבוטלת של זוגות רבים ונשים רבות והיווה חסם לא מבוטל בפני הגשמת הזכות להורות. תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987, המסדירות את נושא ההפריה החוץ-גופית, מתירות תרומת ביציות רק מאשה המצויה בטיפולי הפריה או שמתן הביציות עשוי לסייע לטיפול הרפואי בה. עקב ההוראה האמורה, קיים בישראל מחסור חמור בביציות לתרומה. נשים הזקוקות לתרומות ביציות כדי להביא ילד לעולם נאלצות לנסוע לחוץ-לארץ ולקבל תרומת ביצית במדינות המאפשרות גם לנשים שאינן עוברות טיפול הפריה לתרום ביציות. כדי לאפשר שימוש בביציות שנתרמו והופרו בחוץ-לארץ אף תוקנו התקנות, והן מאפשרות היום השתלתן של ביציות מופרות שהובאו מחוץ-לארץ בבתי-החולים בארץ. החוק המוצע מרחיב את מעגל התורמות וכולל בו לא רק נשים המצויות בטיפולי הפריה או בטיפולים אחרים הכרוכים בשאיבת ביציות מגופן, אלא גם נשים שאינן מצויות בטיפולים כאמור. נוסף על כך, החוק מטפל בהיבטים שונים הקשורים לתרומה: תנאי כשירות בסיסיים של התורמת והנתרמת; קבלת הסכמה מדעת של התורמת; עקרון אנונימיות התרומה; קביעת מנגנון ועדת חריגים, המאפשר סטייה מתנאים שונים שנקבעו בחוק ומתיר במקרים המתאימים קבלת תרומה מיועדת ולא אנונימית; קבלת תרומה מאשה נשואה; קבלת תרומה מאשה שאינה בת דתה של הנתרמת. החוק מטפל בתהליך התרומה על שני שלביו: השלב של קבלת התרומה וייעודה והשלב שלאחר לידת הילד, שנולד כתוצאה מן התרומה. לעניין השלב הראשון קובע החוק המוצע את מעמדו של רופא אחראי, שהוא מנהל מחלקה מוכרת העוסקת בהפריה חוץ-גופית, או סגנו, להלן ­– רופא אחראי. הרופא האחראי מרכז את תהליך התרומה, ובכלל זה אחראי לבחינת התקיימותם של תנאי הכשירות הנדרשים מהתורמת ומהנתרמת ויתר תנאי החוק, לרבות קבלת האישור המתאים מוועדת החריגים במקרים המתאימים לכך. כן הוא אחראי על ייעוד התרומה לנתרמת במקרים שבהם התרומה לא יועדה מלכתחילה לנתרמת מסוימת. לעניין קבלת התרומה, החוק קובע מספר מרבי של תרומות שניתן לקבל מאותה אשה ופרק זמן מינימלי ממועד שאיבה אחד לאחר, שנועד להבטיח את בריאותה של הנתרמת ולמנוע מצב של תרומות סיטונאיות, בשל הבעיות הכרוכות בכך. נוסף על כך, החוק המוצע קובע כי הפרטים על התרומות ומועדן ירוכזו במאגר מידע שיוקם במשרד הבריאות, שאליו יפנה כל רופא אחראי כדי לוודא כי תנאי החוק לעניין תהליך התרומה אכן קוימו. המאגר יהווה צומת בין הרופאים האחראים, מרשם האוכלוסין ובנקי הזרע, באופן שיאפשר בין היתר לשלול קרבת משפחה בין הגורמים המעורבים בתהליך. כדי לשמור על זכויות בסיסיות של התורמת ולהבטיח את שליטתה בהליך התרומה ותוצאותיו, נקבעה בחוק המוצע זכותה של התורמת לקבל מידע בדבר מספר הביציות שנתרמו מגופה ולקבוע את היעדים של ביציות אלה – השתלה בנתרמת, מחקר, הקפאה לצורך שימוש עתידי של התורמת – ואת מספר הביציות שייתרמו לכל אחד מהיעדים האלה, ובלבד שמספר הביציות שייתרמו לצורכי הולדה יהיה גבוה יותר ממספר הביציות שייתרמו למטרות האחרות. החוק המוצע אף קובע כי תורמת תהיה זכאית לתגמול מן המדינה בעד התרומה. לעניין השלב השני קובע החוק המוצע הקמת מרשם יילודים, שבו ירוכזו פרטי כל הילדים שנולדו כתוצאה מתרומת ביצית. המאגר יטפל בפניות של בגירים המבקשים לברר אם נולדו מתרומת ביצית, של זוגות המעוניינים לשלול קרבה משפחתית ביניהם ושל רשמי נישואים, כל זאת תוך שמירה על סודיות לגבי זהותן של התורמות. אני משוכנע כי תרומתו של החוק לביצור הזכות להורות תהיה איתנה ומהותית. נשים שעד היום נאלצו להרחיק למדינות אחרות על מנת להשיג תרומת ביציות, יוכלו מעתה לעשות זאת בארץ. בכך תיחסך ההוצאה הכספית האישית הגבוהה הכרוכה בכך, יתאפשר לאשה להמשיך בחייה הרגילים במחיצת משפחתה הקרובה ויובטח לה הטיפול הטוב ביותר שמערכת הרפואה הציבורית המתקדמת במדינת ישראל יכולה לספק, בדומה למקובל ביתר מדינות העולם הנאור. החוק מטפל באופן מפורט ומקיף בכלל הסוגיות הקשורות לנושא, והוא תוצאה של עבודה מאומצת ביותר שנטלו בה חלק אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, לרבות מומחים בתחום הרפואה, האתיקה וההלכה והדרגים המקצועיים והמשפטיים במשרד הבריאות ובמשרד המשפטים. לכן אני מבקש להודות לכלל העושים במלאכה ומבקש את תמיכת הכנסת בהצעה בקריאה ראשונה ואת העברתה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. כאן אני יכול להוסיף, שאם תהיינה שאלות נוספות ואם תתבקשנה הבהרות נוספות, בהחלט ניתן להתייעץ עם המחלקה המשפטית, אשר הכינה את הצעת החוק הזאת, בדיוני הוועדה לאחר הקריאה הראשונה ותוך כדי כך, כדי לקדם את העניין הזה. תודה רבה. היו"ר יולי אדלשטיין: אני מודה מאוד לשר הבריאות, חבר הכנסת בן-יזרי. חבר הכנסת משה גפני הוא ראשון הדוברים בהצעת חוק זו. חבר הכנסת נסים זאב, אתה נרשמת גם לדיון הזה, נכון? בוודאי. לא שהיה לי ספק, רק רציתי לוודא. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות השר בן-יזרי, היה שר בריאות שקראו לו בניזרי. מה שיו"ד קטנה יכולה לעשות. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: - - - משה גפני (יהדות התורה): אדוני השר, החוק הזה שאתה מעלה הוא חוק מורכב מאוד, מסובך מאוד. דיברנו עליו גם בכנסות הקודמות, ויש לו היבטים רבים מאוד, מסובכים ומורכבים. החוק הזה עלול להביא למצב שאתה ודאי לא מתכוון אליו ומנסחי ההצעה במשרד הבריאות לא התכוונו אליו ואינם מעוניינים שזה יקרה. ביקשתי ממך, ואני מבקש גם עכשיו - אני גם אומר מדוע - לא לקיים הצבעה היום כדי לאפשר עוד דיון. אנחנו בתחילת כנס הקיץ; לא התקיים דיון. יש פה סיעות שיש להן עניין רב בחוק הזה, והן גם היו שותפות לניסוחו בעבר. אני מבקש לקיים עוד דיון לפני שמביאים אותו להצבעה. יש בעיה. אני כמובן לא אכנס לכל הפרטים, וזה גם לא המקום לדיון בפרטים המקצועיים, אבל אתם כותבים בדברי ההסבר: "כדי לאפשר שימוש בביציות שנתרמו והופרו בחוץ-לארץ, אף תוקנו התקנות, והן מאפשרות היום השתלתן של ביציות מופרות שהובאו מחוץ-לארץ, בבתי-חולים בארץ". יש כמה וכמה בעיות שיכולות להיווצר כתוצאה מזה. יכול לקרות מצב שאשה תורמת בחוץ-לארץ והיא תתרום פעמיים, ויכול להיות מצב שאח יישא את אחותו או אב את בתו, או שייוולד ילד גוי, ולא היתה כוונה כזאת. יש בעיה עם העניין הזה. אתם אומרים בהמשך שאתם מקימים מאגר מידע. דיברנו הרבה בעבר על נושא מאגר המידע, בין השאר כדי לשלול קרבת משפחה בין הגורמים המעורבים בתהליך. כך אתם כותבים: "המאגר יטפל בפניות של בגירים המבקשים לברר אם נולדו מתרומת ביצית, של זוגות המעוניינים לשלול קרבה משפחתית ביניהם ושל רשמי נישואים, וזאת תוך שמירה על סודיות לגבי זהותן של התורמות". אדוני השר, האם אתה מעלה על דעתך שיהיה אבא שיאמר לבנו שהוא נולד מהפריה של ביציות? האם בכלל יכול להיות דבר כזה? האם זה קורה בכלל? מי ילך לברר? רושמי הנישואים בארץ ילכו למאגר המידע לפני שהם הולכים לעשות חתונה במדינת ישראל? הרי זה לא עולה על הדעת. יכולות להיווצר בעיות שמן הראוי למצוא להן פתרון לפני שמביאים את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אני לא מקבל את זה שעל דבר כל כך מורכב נדון בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והקריאה השלישית. צריך למצוא פתרון. יש פתרון, אז בואו נמצא את הפתרון בשבוע הבא. נקיים ישיבה - - היו"ר יולי אדלשטיין: נא לסיים. משה גפני (יהדות התורה): אני כבר מסיים. - - נדבר על הדברים האלה, נביא את הרופאים שעוסקים בעניין הזה, שחלק מהם נמצאים במשרדך וחלק מהם עומדים בקשר עם משרדך. פרופסור שטיינברג העביר חוק מורכב בכנסת הקודמת, חוק החולה הנוטה למות, שקיבל תמיכה של כולנו, עם הבעיות ההלכתיות, הרפואיות, הציבוריות והמוסריות שהיו כרוכות בזה. היו דיונים אין-ספור בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת הקודמת, ובסוף הכנסת חוקקה חוק. אני לא חושב שראוי להביא את זה בצורה כזאת. אני גם פונה לסיעת ש"ס ומבקש ממנה - מכיוון שאני לא בקואליציה אני פונה אליכם; אתם בקואליציה - - - יעקב מרגי (ש"ס): - - - משה גפני (יהדות התורה): אנחנו לא בקואליציה. גדעון סער (הליכוד): תגיד שגם לא תהיה. משה גפני (יהדות התורה): איפה אתה תהיה? מישהו במערכת הפוליטית יודע איפה הוא יהיה? היו"ר יולי אדלשטיין: אני מאוד שמח שהתעוררנו לדיון פוליטי מעניין, אבל אני מבקש מחבר הכנסת גפני לסיים. גדעון סער (הליכוד): אני אהיה באופוזיציה עם ממשלת קדימה, וזה מה שאתה צריך להגיד מעל הדוכן. משה גפני (יהדות התורה): לך יש פתרון - אתה יכול להגיד שתהיה בקואליציה עם ביבי. אני לא יכול להגיד את זה. היו"ר יולי אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): מבחינתי אולמרט וביבי זה אותו דבר. על כל פנים, נחזור לנושא הרציני. אני מבקש ממך, יושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת יעקב מרגי - היות שמדובר בנושא מאוד מאוד מורכב - שלא להביא את זה לדיון בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, אלא לקיים בשבוע הבא דיון עם הרופאים שעוסקים בזה, עם הרבנים שעוסקים בזה, ולמצוא את הפתרונות לפני הקריאה הראשונה, ואז להביא את זה לקריאה הראשונה, ויהיה הרבה יותר קל להביא את זה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יעקב מרגי (ש"ס): אני אענה לך מעל הדוכן. משה גפני (יהדות התורה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי אדלשטיין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק באה לשפר את המצב הקיים – הרב גפני, אני עונה לך, ידידי. אתה צריך לדעת שהמצב היום מופקר לחלוטין, ולראשונה מציעים היום עקרונות. מאגר המידע מאפשר לרושם הנישואים לוודא שהם לא אח ואחות. אתה צריך לדעת שהדברים המהותיים השנויים במחלוקת בין הפוסקים הם מה קורה כשהביצית באה מגויה - האם יש צורך בגיור לחומרה או לא. אתה יודע את דעתו של הרב אלישיב: עד לפני 15 שנה הוא אמר שאין צורך בגיור, והיום הוא אומר שאולי יש צורך בגיור לחומרה. אז לפחות מי שיודע שהביצית באה מגויה - אז היא מגויה, אז אין בעיה של אח ואחות מגויה, גם אם אותה אשה תרמה את הביציות לכמה נשים, וזה קורה; אני מודיע שבדרך כלל אותה אשה נותנת ביציות לכמה וכמה נשים. יש בעיה נוספת, אדוני היושב-ראש. מה קורה כשמדובר באשת איש - האם יש עניין של ממזרות או לא? עד היום, הרב גפני, אני מודיע לך ש-99% מהביציות הנתרמות היו מנשים נשואות. ליוויתי מקרים בודדים בחיים שלי כשנדרשתי לכך. כשהייתי ממונה על תיק הרווחה בעיריית ירושלים הופנו אלי בקשות אולי קצת חריגות, נתבקשתי לעזור לנשים שהיו צריכות את ההפריה הזאת, להשיג את הביציות האלה מנשים רווקות או גרושות, והצלחתי בסייעתא דשמיא. היום, על-ידי מאגר המידע הזה יש גם בחירה. מעבר לבחירה שיהודי יכול לדעת בבירור ממי זה הגיע, רשם הנישואים - שעד היום הוא לא יודע וגם אין לו אפשרות להגיע לאותו מידע – על-פי החוק הזה הוא כן יהיה רשאי. ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת זאב, האם הרבנים רואים בתרומת ביצית חשש לממזרות? נסים זאב (ש"ס): יש דעות שאם מדובר באשת איש - - - ראובן ריבלין (הליכוד): ברור, ממזרות זה אשת איש. נסים זאב (ש"ס): יש דעה שאומרת שיש בזה ספק ממזרות. זאת הבעיה שהרב גפני העלה, ולכן עדיף שזה יהיה מגויה - סליחה שאני אומר את זה; עדיף שזה יהיה מפנויה או מגרושה, או אפילו מגויה, שאפשר לעשות גיור לחומרה, מאשר מאשת איש. כאשר במציאות שלנו היום רוב הביציות – יש מחלוקת בין הפוסקים – הדעה היום היא, כפי שאני יודע, שצריך להיזהר בעניין הזה. אני לא מזלזל בעמדה של חבר הכנסת ידידי הרב גפני. גם לו יש עמדה של גדולי ישראל. הוא לא אומר דעתו האישית כרב - הוא מביע עמדה של גדולי ישראל. היו"ר יולי אדלשטיין: נא לסיים, אדוני. נסים זאב (ש"ס): מר רובי ריבלין, זו סוגיה מאוד רצינית, אבל מכיוון שמרן רבי עובדיה יוסף - פסיקתו בעניין היא ברורה וחד-משמעית, אנחנו בוודאי נשאל עוד פעם. באופן אישי, בעזרת השם, אני מקווה לשאול את הרב, ונשמע את עמדתו של הרב כדי שלא תהיה בעיה - לא של ספק ממזרות ולא של ספק של חיוב בגיור. היו"ר יולי אדלשטיין: תודה. תשאיר משהו לחבר הכנסת גפני. נסים זאב (ש"ס): אם בשתי הבעיות האלה דעת מרן רבי עובדיה יוסף היא שאין מה לחשוש מהן, ודאי שש"ס תתמוך, אחרי כל כך הרבה דיונים ממושכים וארוכים. גפני, אל תחשוב לרגע שבשבוע הבא ישתנו דברים, כי זו סוגיה שנדונה במשך שנים בישיבות רבות וארוכות. היו"ר יולי אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת יעקב מרגי, זאת ההזדמנות שלך לענות לחבר הכנסת גפני. נשמע את דעתו בנדון. בבקשה, אדוני. יעקב מרגי (ש"ס): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, הייתי מוותר על רשות הדיבור אילו לא היה שואל אותי הרב גפני. אבל, ייאמר לזכותו שהוא פנה אלי היום בנושא ובדקתי את הנושא. ואכן, הצעת החוק הזאת שהממשלה מביאה - שמשרד הבריאות מביא - באה להסדיר את כל נושא תרומת הביציות, והיא בליווי ובפיקוח של הרב הלפרין; בליווי צמוד ובפיקוח של חבר הכנסת הרב בניזרי מסיעתנו, שהוביל את זה; בליווי צמוד, בפיקוח ובהנחיה של הרב עובדיה יוסף, שהוא הפוסק שלנו. ועם כל זאת, משרד הבריאות והממשלה קשובים, ואם יש עוד הערות ועוד סייגים ומגבלות שבאים למנוע פרצות וטעויות ותקלות, הם מתחייבים שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יוכנסו התיקונים הנדרשים. אדרבה ואדרבה, אמרתי לרב גפני, אם יש לו חששות משלו, נקדם את זה בוועדה, נתקן את זה. לכן אני לא רואה מקום לדחות את ההצבעה היום, אלא אדרבה - כדי שזה לא ייתקע, כדי שזה כבר יבוא לידי בשלות וביצוע, זה יעבור היום בקריאה ראשונה, וכל תיקון שיידרש, במידה שנצטרך עוד לתקן, בשמחה רבה נתקן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת מרגי, גם על הקיצור הנמרץ. חבר הכנסת ראובן ריבלין - בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר הנכבד, חברותי וחברי חברי הכנסת, אינני שומר תרי"ג מצוות. אני שומר - גם אם י"ג – אני שומר את המצוות העיקריות, אבל אני יודע בהכרה שלמה שהסטטוס היהודי נקבע על-פי ההלכה. ואני לא יכול לשבת כאן, בבית-המחוקקים, כאשר מביאים חוק חשוב ביותר מהבחינה האנושית, אבל הוא צריך גם לעלות בקנה אחד עם הרצון שלנו למנוע מחלוקות בתוך עמנו, למנוע מחלוקות מיותרות. אני חושב שממשלה, שגם בה יושבים אנשים אשר שומרים תרי"ג מצוות - - - קריאה: משתדלים. ראובן ריבלין (הליכוד): משתדלים – כולם משתדלים, אבל הם בשאיפה, זאת כוונתם. לצערי הרב, אני מודה שאני בחולשתי לא שומר תרי"ג מצוות. אבל לא יכול להיות מצב שבו יכולה להיות מחלוקת שעלולה לקרוע את החברה בישראל, והממשלה לא יודעת איך להביא את העניין הזה לכאן. אני לא יכול לבוא ולפסוק בין הפוסקים בנושא שהוא הלכתי מהמעלה הראשונה, ושהוא יכול לקבוע, חלילה, שאדם אשר נולד בישראל כיהודי הוא בחזקת ממזר, רחמנא ליצלן, או שהסטטוס שלו הוא כזה שהוא יצטרך גיור לחומרה. מדוע אתם לא מביאים בממשלה – ייתכן מאוד שתבוא הממשלה ותאמר דברים אחרים; תבוא ותאמר לפני הכנסת: תראו, יש כאן חשש כזה או אחר. המדע ודרך המחשבה האוניברסלית ואנחנו, כבני דור המאה ה-21, חושבים שאין פה שום עניין כאשר לא מדובר, חלילה, באיזה מעשה ניאוף. לא יכולה להיות בכלל איזו מחשבה. בסדר. אבל אנחנו לא יכולים לבוא ולומר שבין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית נבוא ונקבע אם הדבר כשר או לא כשר מבחינה הלכתית. יעקב מרגי (ש"ס): אני אמרתי שאין בעיה. ואדרבה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אם אין בעיה, לא תהיה בעיה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. אני מצפה, כאזרח ישראל וכיהודי, כפי שהייתי מצפה כאזרח ישראל בן דת אחרת, כאשר מדובר בדבר שנוגע לאחדותה של האומה – ולא חסרות מחלוקות; לא חסרות מחלוקות, לא רק בין בית שמאי לבית הלל, אלא לא חסרות מחלוקות אשר מהוות התרסה אלה כלפי אלה בין העדות השונות בתוך הזרמים השונים, כפי שנקרא. אני יודע רק דבר אחד: יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או גויר כהלכה. זה מה שאני יודע. עכשיו, אתם באים אלי ואומרים לי שיש פה איזה ספק, ואתם מבקשים שאני אצביע בעד החוק הזה. ואני מבקש מהממשלה: אם אתם באים ואומרים לי, כבוד השר, שבדקתם את כל העניין והעניין הזה הוא כשר מכל הבחינות והממשלה עומדת מאחוריו – יש לי שומרים בממשלה, ביום ובלילה, על נושא הסטטוס היהודי. אדרבה ואדרבה. אבל לבוא ולומר שאני אאשר חוק שחלילה עלול אדם אשר ייוולד להיחשב לממזר? שומו שמים. אני מבקש חד-משמעית שלא יאמרו לי שבין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית יבואו ויקבעו מהי ההלכה. יפה תעשה הממשלה אם תבוא ותקבע חד-משמעית מה עמדתה בנושא זה כדי שאוכל להצביע עבורו. תודה. היו"ר יולי אדלשטיין: תודה. ראובן ריבלין (הליכוד): מצטער שהארכתי, אבל אני חושב שאלה הדברים החשובים. היו"ר יולי אדלשטיין: אני לא שמתי לב שהארכת. השר רוצה לומר משהו? בבקשה. להודיע, בעצם. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, טוב שנשאלות שאלות כאלה וטוב שמקפידים וטוב שמחמירים וטוב שמחטטים. אבל בואו נזכיר לעצמנו שהחוק הזה מתגלגל כבר הרבה מאוד שנים, והועלו כל מיני סוגיות, קלות כחמורות, ונשאלו השאלות המקצועיות, הרפואיות, הטכניות, האובייקטיביות וההלכתיות, ולא נקבע החוק ולא נכתב החוק בלי להתייעץ עם כל בני-הסמכא בכל התחומים. רבותי, כולנו מנוסים. לדחות דיון זה לדחות את ההצעה. מתי יתקיים עוד דיון, אינני יודע. גם אם אומרים: בעוד חודשיים; גם אם אומרים: אם יש הסכמה; גם אם מסכימים על דין-ודברים שאנחנו יכולים להגיד שבטוח שנקיים אותו. כאשר נעשתה עבודה יסודית, כאשר לובנו כל נושאי המחלוקות שעיכבו את קבלת החוק הזה, ייתכן מאוד שעדיין יישארו אי-אלו שאלות שצריך להבהיר אותן הלכה למעשה – ואני מקבל את ההצעה לשאול ולברר עוד. יש לנו זמן בעת הדיון בין הקריאה הראשונה לשנייה להוסיף וללבן, אם צריך להוסיף וללבן, אם צריך לחזק, אם צריך להדגיש, אם צריך לוודא. אבל, לדעתי, בהצעת החוק, כל המגבלות אשר הפריעו לקידום החוק מצאו את ביטוין בצורה חד-משמעית, הן מבחינת המאגר, הן מבחינת הבקרה, הן מבחינת הרישום, הן מבחינת הפיקוח, הן מבחינת מספר הביציות שמוצאות מאשה שנותנת ביציות, ואיך קובעים איך נותנים. הדברים האלה כולם מצאו את ביטוים בהצעת החוק. אני חושב שצריך לברך על ההכנה שנעשתה עד כה. נביא את זה לדיון בוועדה, השאלות שתישאלנה תלובנה בין הקריאות האלה, ואני מבקש להעביר את זה בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר יולי אדלשטיין: תודה רבה לשר הבריאות, חבר הכנסת בן-יזרי. אם כן, השר מבקש להצביע בקריאה ראשונה. הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007 - חברי הכנסת, מי בעד, מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יולי אדלשטיין: חברי הכנסת, התוצאות הן: בעד – 19, מתנגדים - 3, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור להמשך הטיפול בה – אדוני השר, באיזו ועדה? קריאה: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: בוועדה שמטפלת בנושא - - - גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב ראש, אני אבקש – בפעם הקודמת החוק טופל בוועדה משותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדה למעמד האשה. לצורך הדיון, אני מבקש להעביר לוועדה לקידום מעמד האשה. היו"ר יולי אדלשטיין: העמדה ברורה. אין לי שיקול דעת, ועדת הכנסת תכריע בנדון. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, לוועדה משותפת השר מסכים. היו"ר יולי אדלשטיין: נציין לפרוטוקול שהשר לא הביע התנגדות, אבל עדיין ועדת הכנסת תצטרך להצביע על העניין באופן פרוצדורלי.