הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אסתרינה טרטמן
דב חנין
יוסף שגל
דוד רותם
ראובן ריבלין
משה שרוני
אופיר פינס-פז
סופה לנדבר
זאב אלקין
אלחנן גלזר
יוסי ביילין
מיכאל נודלמן
יצחק גלנטי
יצחק זיו
אורי אריאל
אורית נוקד
רונית תירוש
יורם מרציאנו
ליה שמטוב
יולי אדלשטיין
גדעון סער
עמיחי אילון
שלמה ברזניץ
רן כהן
ניסן סלומינסקי
רוברט אילטוב
אלכס מילר
חנא סוייד
מוחמד ברכה
פ/2906/17
הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס"ח-2008
מטרות החוק
1.
מטרתו של חוק זה להפחית באופן משמעותי את השימוש בשקיות פלסטיק ולהגביר את השימוש בשקיות לשימוש רב פעמי בקרב הציבור הרחב, לשם מניעת מפגעים סביבתיים הנגרמים משקיות פלסטיק.
הגדרות
2.
בחוק זה -
"בית עסק" – מקום המשמש עסק אשר שיווק מזון למשקי בית מהווה חלק משמעותי מהיקף פעילותו, למעט מקום כאמור העוסק במכירת מזון לצריכה במקום;
"בעל בית עסק" – כל אחד מאלה:
(1) המנהל את בית העסק;
(2) המחזיק של בית העסק;
(3) בעל היתר או רשיון הדרושים לפי כל דין להפעלת בית העסק או לניהולו, או לעיסוק בעסק, או מי שעליו מוטלת חובה לקבל היתר או רשיון כאמור;
(4) מי שבפיקוחו פועל בית העסק;
"הקרן לשמירת הנקיון" – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-19841;
"הממונה" – מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לעניין חוק זה לפי סעיף 10;
"צרכן" – אדם הרוכש מצרכים בבית עסק לשימוש אישי, ביתי מוסדי;
"שקית פלסטיק" – שקית או אריזה גמישה אחרת העשויה מחומרים פלסטיים, לרבות שקית פלסטיק אשר יוצרה מחומרים פריקים ביולוגית;
"שקית רב-פעמית" – שקית, לרבות שקית העשויה פלסטיק, המיועדת לשימוש רב פעמי, הנמכרת לצרכן במחיר של 4.5 שקלים חדשים לפחות;
"השר" – השר להגנת הסביבה;
היטל על שקית פלסטיק
3.
החל מיום תחילתו של חוק זה יוטל היטל על שקיות פלסטיק (להלן – ההיטל) המסופקות בבית עסק.
גובה ההיטל
4.
סכום ההיטל הינו שקל חדש אחד לכל שקית פלסטיק.
גביית סכום ההיטל
5.
בית עסק יגבה מצרכן את סכום ההיטל עבור כל שקית פלסטיק אותה הוא מספק לצרכן. גביית הסכום תיעשה בקופת בית העסק וסכום ההיטל יצוין באופן מפורש תחת הכותרת "שקיות פלסטיק" על גבי הקבלה או חשבון הקניה הניתנים לצרכן בתום הקניה.
פטורים
6.
על אף האמור בסעיפים 3 ו-5, לא ייגבה היטל עבור שקיות מהסוגים הבאים:
(1) שקיות פלסטיק המשמשות לעטיפה ואריזה של דגים, בשר ועופות, או מצרכים אחרים מן החי, ובלבד שהן ללא ידיות.
(2) שקיות רב-פעמיות.
(3) שקיות המשמשות לעטיפה ואריזה של מאכלים הנמכרים בתפזורת, ללא אריזה לרבות: לחמים, תבלינים, פיצוחים, פירות יבשים, פירות וירקות ובלבד שמידותיהן אינן עולות על 30 ס"מ אורך ו-15 ס"מ רוחב והן ללא ידיות.
העברת כספי ההיטל לקרן
7.
בית עסק יעביר את כספי ההיטל לקרן לשמירת הנקיון (להלן – הקרן) ביום ה-19 בכל חודש עבור החודש שקדם לו. אופן העברת כספי ההיטל לקרן ייקבע על ידי הנהלת הקרן.
ייעוד כספי ההיטל
8.
הכספים אשר יועברו לקרן, ישמשו לכל מטרות הקרן, תוך מתן עדיפות לפעולות שמטרתן לעודד הפחתה במקור של פסולת.
מכירת שקיות רב-פעמיות
9.
(א) בית עסק יציע לצרכן לרכוש בתחומו שקיות רב-פעמיות הפטורות מהיטל לפי סעיף 6.
(ב) על אף האמור בסעיף 2, במהלך ששת החודשים הראשונים לתחולתו של החוק, רשאי בית עסק להעמיד לרשות הצרכן אפשרות לרכוש בתחומו שקיות רב-פעמיות במחיר הנמוך מ-4.5 שקלים חדשים, ובלבד שהדבר נעשה לזמן מוגבל במסגרת "מבצעי מכירות".
מינוי ממונה
10.
השר ימנה מבין עובדי משרדו ממונה לעניין חוק זה.
חובת דיווח
11.
(א) בעל עסק ידווח לממונה, אחת לשישה חודשים ולא יאוחר מתום 30 ימים לאחר התקופה האמורה שלגביה מוגש הדיווח, על אלה -
(1) מספר שקיות הפלסטיק, לבד מאלו הפטורות לפי סעיף 6, שנרכשו על ידיו בתקופה המדווחת.
(2) מספר שקיות הפלסטיק הפטורות לפי סעיפים 6(א) ו6(ג), שנרכשו על ידיו בתקופה המדווחת.
(3) מספר השקיות הרב-פעמיות שנרכשו על ידיו בתקופה המדווחת.
(4) מספר שקיות הפלסטיק, לבד מאלו הפטורות לפי סעיף 6, שנמכרו על ידיו בתקופה המדווחת.
(5) מספר השקיות הרב-פעמיות שנמכרו על ידו בתקופה המדווחת.
(ב) דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו מאושרים בידי רואה חשבון.
(ג) לא מסר בעל בית עסק דיווח כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או שמסר דיווח, אך לממונה יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי הממונה, לאחר שנתן לבעל בית העסק הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את הסכומים שעל בית העסק להעביר לקרן.
רישום ועיון
12.
(א) בעל בית עסק ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובות הדיווח לפי סעיף 11.
(ב) הממונה או מי מטעמו יהיה רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה, ולקבל העתק נכון מהם.
מפקחים
13.
השר ימנה מפקחים לענין חוק זה מבין עובדי המדינה ומבין מי שמונה כדין כפקח או כמפקח מכוח חיקוק, וכן מתוך רשימות פקחים ומפקחים שהגישו לו איגודי ערים, עריות ומועצות מקומיות.
סמכויות פיקוח ובקרה
14.
(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
(1) לדרוש מכל בעל בית עסק, וכן מכל מכל עובד המועסק על ידו, ומכל נושא משרה בו, אם הוא תאגיד, להזדהות, למסור לו ידיעה או מסמך, לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-19952, ולברר עימו עובדות הנוגעות לבית העסק.
(2) להיכנס לבית עסק בכל זמן סביר ובלבד שלא ייכנס -
(א) למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;
(ב) למקום המוחזק על ידי מערכת הבטחון, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מעת שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכל עוד לא מתרחשים באותו מקום ובעת כניסת הממונה או המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לענין סעיף קטן זה, "מערכת הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משרד הבטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון.
(ב) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה תהיינה למפקח סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)3, וכן סמכות של שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-19694; הוראות החיקוקים האמורות יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים, הנעשים בידי מפקח, כאילו נעשו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין, בשינויים המחויבים.
(ג) קנס שהוטל לפי חוק זה עקב פעילות של פקח מטעם איגוד ערים, רשות מקומית או מועצה מקומית, תשולם מחצית הקנס לקופת הרשות בה פועל הפקח.
עיצום כספי
15.
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אחוזים מהקנס הקבוע בשל עבירה לפי סעיף 19(א):
(א) לא גבה היטל לפי הוראות סעיף 11;
(ב) לא העמיד לרשות הצרכן שקיות רב-פעמיות למכירה לפי הוראות סעיף 9;
(ג) לא הגיש דיווח לפי הוראות סעיף 11;
(ד) לא ניהל רישום לפי הוראות סעיף 12;
דרישת עיצום כספי ותשלומו
16.
(א) עיצום כספי ישולם, לפי דרישת הממונה, בכתב, בתום שלושים ימים מיום קבלת הדרישה לתשלומו; הדרישה תוצא לאחר שהממונה הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ב) עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו-לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ג) לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-51961, עד לתשלומו (להלן- הפרשי הצמדה וריבית).
(ד) אין בתשלום עיצום כספי כדי לפטור מקיום חובה לפי חוק זה.
ערעור על עיצום כספי
17.
(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה דרישת התשלום.
(ב) אין בהגשת ערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
(ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ד) על החלטת בית משפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
שמירת אחריות פלילית
18.
(א) אין בהוראות סעיף 14 כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 19, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום בעבירה לפי סעיף 19, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי. אם שילם, יוחזר לו סכום הקנס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.
עונשין
19.
(א) העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-19776 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו כפל קנס האמור:
(1) לא גבה היטל לפי הוראות סעיף 5;
(2) לא הגיש דיווח לפי הוראות סעיף 11;
(3) לא אפשר לממונה או למי מטעמו לעיין ברישום, לפי הוראות סעיף 12(ב);
(ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של עשרה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ג) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שייראה לנכון בנסיבות שלפניו, לשם הבטחת מילוי חובה על פי חוק זה.
אחריות נושא משרה בתאגיד
20.
(א) נושא משרה בתאגיד או מעביד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד, או בידי עובד מעובדי התאגיד או המעביד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה -
"נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 19 בידי תאגיד, או בידי עובד מעובדי תאגיד או מעביד, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד, או המעביד, לפי הענין, הפרו חובתם לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיחו כי עשו כל שניתן כדי למלא את חובתם.
ביצוע ותקנות
21.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות לענין נושאים נוספים שיש לכלול בדיווח לפי סעיף 11, ולענין אופן הדיווח.
תחולה על המדינה
22.
חוק זה יחול גם על המדינה.
תחילה
23.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ג טבת התשס"ח (1 בינואר 2008).
דברי הסבר
כללי
בישראל נצרכות מדי חודש כ-430 שקיות פלסטיק ברשתות השיווק, כשתי שקיות ליום לאדם. חלקן היחסי של שקיות הפלסטיק מהווה כ-28% מנפח הפסולת המושלכת בישראל ו-7% ממשקלה. פסולת זו דורשת שטחי הטמנה יקרים שהולכים ואוזלים.
שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי חמור ביותר. הפלסטיק ממנו עשויות השקיות (עובי ממוצע כ-17 מקרון) הוא חומר שאינו מתכלה, אינו מתפרק בטבע ואינו ממוחזר בישראל. הצטברותו יוצרת השלכות סביבתיות רבות וביניהן זיהום שטחים פתוחים מאחר והשקיות מתפזרות ברוח תוך זיהום נופי הארץ; סכנה לבעלי חיים, הואיל ובעלי חיים מנסים לאכול אותן ונחנקים למוות; השקיות מהוות פגיעה בצומח ובקרקע, משום שצמחים מכוסי שקיות נפגעים כתוצאה מהקטנת חילוף הגזים והדבר משפיע לרעה על התפוקה החקלאית; סכנה לנהגים בשעת נסיעה ועוד.
מטרתה של הצעת חוק זו הינה צמצום משמעותי בשימוש בשקיות הפלסטיק והגברת השימוש בשקיות רב-פעמיות העשויות מחומרים ידידותיים לסביבה, כמו גם העלאת המודעות בקרב הציבור לנושא ופיתוח אחריות סביבתית.
חוק זה מבוסס על מודלים שונים הנהוגים במדינות רבות בעולם, אך בעיקר הוא נסמך על המודל האירי, לפיו מוטל היטל כספי המושת על הצרכן ברכישת שקית פלסטיק בבית העסק. כספי ההיטל מועברים על ידי בית העסק אל קרן ייעודית. באירלנד חלה ירידה של למעלה מ-90% בכמות השקיות הנצרכת בתוך שנה מיום החלת החוק.
סעיף 2
"בית עסק" – מאחר ומרבית שקיות הפלסטיק נצרכות בחנויות לממכר מזון (רשתות שיווק, מכולות וכו') ובנוסף, איכות השקיות שם היא הירודה ביותר, תחולת החוק תהא על שקיות המסופקות בבתי עסק לממכר מזון בלבד, להוציא מסעדות ודומיהן.
"שקיות רב-פעמיות" – בכדי למנוע אספקתן של שקיות באיכות ירודה כשקיות רב-פעמיות ועל מנת להבטיח כי שקיות רב-פעמיות אכן תוכלנה לשמש למטרתן, נקבע מחיר סף אשר תואם את עלות ייצורן של שקיות העונות על ההגדרה.
סעיפים 3-5
ההיטל נגבה במעמד הקנייה ועל בית-העסק מוטלת החובה להטילו על הצרכן. סכום ההיטל נקבע בהתאם לסכום המעודכן בחוק האירי ונועד למנוע, מחד, שימוש מופרז בשקיות פלסטיק, ומאידך, הימנעות מוחלטת משימוש.
סעיף 6
על אף מטרתו המוצהרת של החוק נעשית הבחנה בין מקרים בהם השימוש בשקיות חד-פעמיות הינו מחויב המציאות, מטעמי נוחות, היגיינה, צורת החיוב ועוד. במצבים אלה נקבע פטור מהיטל על שקיות הניילון. יחד עם זאת, קבועות הגבלות על גודל השקית, החומרים ממנה היא עשויה וצורתה. זאת על מנת להבטיח שהשימוש בשקיות שתחת הפטור לא יחרוג מהשימוש המוגדר אליו יועדו.
סעיף 9
מטרתו של סעיף זה לאפשר לצרכן זמינות ונגישות לשקיות רב-פעמיות שתאפשרנה לו להימנע ככל הניתן מרכישת שקיות הפלסטיק ומתשלום ההיטל..
הסייג הקבוע בסעיף קטן 9(ב) נועד לאפשר לבית עסק, במהלך חצי שנה הראשונה לתחולתו של החוק, להעמיד לרשות הצרכן שקיות רב-פעמיות בכל מחיר הנמוך מ-4.5 שקלים חדשים על מנת לעודד צרכנים לעשות בהן שימוש, כל עוד השקית הרב פעמית עדיין עומדת מבחינת איכותה במאפיינים שהוגדרו בחוק. קרי, שבמצב רגיל היתה נמכרת בלא פחות מ-4.5 שקלים חדשים. זאת על מנת לסייע להטמעת החוק בקרב הציבור בתקופה הראשונה לתחולתו.
סעיפים 10,11,13
מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה למנות ממונה ומפקחים לעניין יישומו של החוק, בהתאם למקובל בחוקים אחרים בתחום איכות הסביבה. מניסיון קודם של אכיפת חוקים סביבתיים ובשל אילוצי תקציב המשרד, ניתן לשקול שילוב של הרשויות המקומיות בנושא פיקוח ואכיפה. בהתאם לכך תהיה חלוקת הכספים שייגבו כקנסות.
סעיף 23
תאריך התחילה נקבע שישה חודשים לאחר פרסומו של החוק על מנת לאפשר לבתי העסק עליהם חל החוק תקופת הסתגלות והיערכות לדרישותיו של החוק.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התשס"ז – 25.7.07