קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/240).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: עכשיו, תוך כדי התנצלות על התקלה הקודמת, אני מזמין את חבר הכנסת אורי אריאל להציג את הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אורי אריאל, זבולון אורלב ואלי אפללו. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ברשות אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הנוער (צילום קטין) מובאת על-ידי, אבל שותפים לה גם ידידי חבר הכנסת אריה אלדד, חבר הכנסת זבולון אורלב ואחרון חביב, חבר הכנסת אלי אפללו, שלא נמצא פה. אני צריך לספר על נס שקרה בזכותו. החוקים האלה הוגשו ולא אושרו. הממשלה התנגדה, השרים התנגדו – ממש לא עביר. אתה שואל את עצמך: במה טעינו? אולי צריך לתקן משהו ואז יסכימו? ולא הצלחנו. לפתע הופיע חבר הכנסת אלי אפללו, ידידי, יושב-ראש הקואליציה, והגיש הצעת חוק דומה, ומייד ניתן האישור בוועדת השרים, ואז הוצמדנו, וכמטה קסם הכול עובר. מאז אני שואל את עצמי קודם כול: האם חבר הכנסת אפללו יחתום ויהיה שותף אתי ועם חברי בחוקים? אני, כמובן, מודה לו - - - היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כבר לא, אדוני, כי הוא מונה – כפי ששמענו – לשר. לא שמעתי שאישרנו את זה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא שמעתי, אבל אני מנצל את ההזדמנות, בכל מקרה, לאחל לו הצלחה אם ימונה. אני מקווה שיצליח בדרכו. לעצם העניין, הצעת החוק באה להסדיר ולתקן את המצב החוקי היום. אנחנו קוראים בפרשת השבוע, שהיא פרשת בלק, שאומר בלעם: מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. הפירוש אומר שבלעם התפעל שישראל, שבנו את בתיהם, לא בנו בית מול בית, חלון מול חלון, כדי שלא יסתכלו אחד לביתו של השני משום הצניעות, השקט, הפרטיות. ודאי שזה דבר מעניין, איך התורה שמה לב לכל דבר ודבר. ואנחנו צריכים ללכת בדרכה של תורה, להמשיך ולשמור על הפרטיות של האדם, בעיקר בעת צרה. החוק נועד מיסודו להבטיח את האיזון בין חופש העיתונות להגנה על הקטינים. כידוע – או מי מן הציבור שאיננו יודע – קטינים זה עד גיל 18. לצערנו, התקשורת מפירה כמעט בצורה שיטתית את האיזון הזה, ועושה משחקים בכאילו: מטשטשת טשטוש חלקי של פניו של הקטין, אבל כל מי שבסביבתו וכל מי שמכיר אותו באופן אישי מזהה אותו מייד, וכמובן נגרם הנזק; או שמצלמים את הסביבה הקרובה, קרי את ביתו. לא מראים את פניו, אומרים: פה, בבית הזה הוא גר, ומראים תמונה. נו, מי מבין שכניו לא יזהה איזו משפחה זו? או שמחפשים את הקטין לצלם אותו וצרים על ביתו. שמענו מקרים שבמשך יומיים-שלושה הקטין לא יצא מביתו, כי בחוץ עמדו צלמים שחיכו לצלם אותו, וכן הלאה וכן הלאה. שוחחתי עם צלם ידוע בעיתון הכי נפוץ במדינת ישראל. הוא אמר: לא רק שאתם צודקים, אתם צודקים מאוד. אנחנו אכן כך עובדים כי זו מחייתנו, זו פרנסתנו. המערכת לוחצת לקבל, ואנחנו לא יכולים לסרב, כי אנחנו עובדים שם וחיים מזה. הדברים האלה חייבו אותנו להביא את החוק ביתר פירוט להקטנת החשיפה, כך שלא יקרו תקלות. יש חריגים בעניין, אתן דוגמה לחריג. לקצר או מה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, לא. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אפשרי. חשבתי שהשר פה ממילא אתנו עד 11:00 הערב, אז - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אם אתם תהיו עד 11:00, גם הוא יהיה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: דווקא לגבי אורי אריאל הייתי נזהר בהערה הזאת. ראובן ריבלין (הליכוד): לא יהיה צורך. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא יהיה צורך. בעזרת השם נגמור קודם. אני מבקש לציין שיהיו חריגים. דוגמה לחריגים, השר כהן: נניח שקטין אבד ואנחנו רוצים לפרסם את תמונתו כדי שאם אני, אתה או כל עובר אורח יראה אותו הוא ימסור מידע למשטרה. זה ודאי דבר ראוי. לכן עלו כמה חריגים, שאני לא רוצה עכשיו להאריך ולפרט אותם, אבל זו סוגיה אחת שאותה ודאי אנחנו מחריגים מהחוק, ורוצים שהם יתפרסמו והציבור יוכל לעזור בחיפושים. הדברים אמורים גם בקשר לתאונת דרכים, שנניח צריך לצלם כדי להגיש תביעות לביטוח אחרי זה. כל מה שהוא לטובת הקטין ודאי יוחרג מהחוק. הדברים נעשו בסיועה של יושבת-ראש הוועדה, נאדיה חילו, היועצת המשפטית, צוות הוועדה, ומאוד אודה לכולכם אם נעשה את התיקון החשוב הזה לטובת כל צעירינו ונשגיח על העניין של הפרטיות, כפי שלמדנו בפרשת השבוע. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. המציע שזכה לתשבחות, חבר הכנסת אלי אפללו – איננו; חבר הכנסת מרגי – איננו; חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה, אדוני. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי אריאל, אני חושב שאתה לא יודע כמה אתה צודק בהצגת הדברים שלך. אני רוצה להוסיף נדבך להגנה על קטינים. אנחנו יודעים מאתרי האינטרנט – צילומים, עיתונאים – אף-על-פי שהעיתונאים עושים את עבודתם, אבל זכותנו כמחוקקים להגביל, ולסייע לקטינים מפני חשיפה. ואני חושב שהצעת החוק הזאת באה גם לסייע במלחמה בסטיגמות ובסטריאוטיפים של אנשים מסוימים. יכול להיות אותו קטין בעל צבע כזה או אחר, ומטשטשים את צבע פניו – עד כה, זה מה שקורה – אבל יודעים שהוא בצבע כזה או אחר, או לבושו הוא כזה או אחר. עדיין, כלפי אותם אנשים שרואים – הם יודעים מאיזה מגזר, מאיפה הוא בא, ולכן אני חושב שדווקא הצעת החוק הזאת באה, בין היתר, גם לסייע במלחמה בדעות קדומות, בסטריאוטיפים שאנחנו עלולים לייצר, או התקשורת עלולה לייצר, כתוצאה מזכות הציבור לדעת. ואני חושב שבהחלט יכול להיות שבקריאה שנייה ושלישית יידונו הסתייגויות שיאפשרו נושאים נוספים, שיאפשרו לנו, לכולנו, להסתכל פנימה כדי לאזן את הדברים, אבל בסך הכול הצעת החוק הזאת באה באמת להגן על אותם הילדים, אותם קטינים, שכל עוד לא הורשעו בבית-משפט, עדיין הם חפים מפשע. יכול להיות שחלקם הגדול הם בני-שיקום, אולי רוצים להשתקם. אבל אם אנחנו – מה שקורה עד היום, דקתיים אחרי שהמסך יורד אנחנו יודעים לזהות את הילדים האלה. ולכן אני חושב שהצעת החוק הזאת תסייע במלחמה בדעות קדומות ובסטריאוטיפים, תעשה צדק עם אותם הנערים – גם אלה שבסופו של דבר יורשעו, כשיהיו בוגרים יותר יכולת השיקום שלהם תהיה גבוהה, והחברה בסופו של דבר תצא נשכרת. על כן אני אתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מולה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו בתקופה של דור המבול. מבחינת אלימות של בני הנוער כלפי קשישים, אונס קבוצתי, רצח של עורכת-דין – הוא היה קטין – אז אנחנו כרגע באים להגן על צילומים כאלה ואחרים, וזה דבר טוב, אבל בני הנוער שלנו חשופים לשחיתויות באינטרנט 24 שעות. מה הם לא רואים? את כל הזוהמה שבעולם. ומה שהם רואים הם עושים. עכשיו אנחנו באים לתת להם אולי אפשרות של הגנה, שחלילה וחס שיזהו אותם. השאלה היא מה זה קטין. קטין בן 17 זה גם קטין? זה קטין. ואנחנו יודעים שלצערנו הרב היום בני הנוער בגיל הזה – 16, 17 עד 18 – האלימות והמסוכנות של אותם בני נוער הולכות וגדלות משנה לשנה, למרות כל הניסיון של משרד החינוך לצמצם עד כמה שניתן את נושא האלימות בבתי-הספר – אני כבר לא מדבר על מה שהולך בפאבים. תיסעו בערבים, תראו מה עושים בני הנוער בני ה-16. השתייה שם חופשית. בקבוקי הוויסקי והוודקה והבירות שוכבים על הרצפה זרוקים, ואחרי זה הולכים – והמריבות שמה והסכינאות, וכל מה שקורה שם, זו פשוט שערורייה אחת גדולה. לכן, טוב מאוד שאנחנו נזהרים בכבודם של אותם נערים, אבל אנחנו צריכים לשמור עליהם, על נשמותיהם של אותם בני נוער. את זה אנחנו לא עושים מספיק, אדוני היושב-ראש. לכן, אני לא אומר שהטפל הוא לא חשוב, אבל קודם כול לטפל בעיקר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב, ויחתום את הדיון – בעצם גם ישיב למתדיינים – חבר הכנסת זבולון אורלב, בשם המציעים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אף שלכאורה החוק היום כבר אוסר על פרסום פרטים על קטינים שחשודים בעבירות, כולל גם פרסום צילומם, המציאות מלמדת שכלי התקשורת עושים את החוק פלסתר. הם מטשטשים את הפנים וכדומה. צריך להבין: אם מתפרסם צילום מטושטש, קרוב לוודאי שכל אחד מאתנו שלא מכיר את הקטין, אין שום סיכוי שהוא יזהה אותו. וגם אם הוא יזהה אותו – אין לזה שום משמעות. אני גר בירושלים, המקרה הזה קרה בחיפה, ולכן אין שום בעיה גם אם אני אזהה אותו, אם כי אין שום סיכוי שאני אזהה אותו. מה הבעיה העיקרית? הבעיה העיקרית היא שחבריו יזהו אותו, שבני כיתתו יזהו אותו, ששכניו יזהו אותו, שחבריו מהשכונה יזהו אותו, שכל סביבתו תזהה אותו. זאת הבעיה העיקרית. כי הם יציקו לו, כי הם יסמנו אותו. אז מה עושים? אז מצלמים את הילד על רקע בניין מסוים ועל רקע בית-ספר מסוים, אתה מזהה בקלות את הסביבה; או הפנים מטושטשות אבל יתר גופו גלוי, לבושו, החולצה, הסוודר, ועל-ידי כך ילדים נחשפים. והובאו בפנינו מקרים מזעזעים, שבהם נעשו כל מיני תרגילים לקטינים, שבתום לב התפתו הוריהם, או הם; הבטיחו להם שזהותם לא תיחשף, אבל בתרגילים ובקומבינות שעושה התקשורת בסופו של דבר זהותם נחשפה ונגרם להם עוול נוראי. החברים נידו אותם או שהפכו אותם לצחוק, או שמעמדם מאוד מאוד נפגע. לכן, הואיל והעיקרון הוא שטובת הילד תוביל, לכן ראינו לנכון להרחיב את האיסורים עד כדי איסור צילום לצורך פרסום. וכמובן, הדברים כאן הם דברים רגישים, כי מחד גיסא זו הגנה על הילד, מאידך גיסא זו זכות הציבור לדעת, חופש התקשורת וכדומה. לכן גם בקריאה השנייה והשלישית קיבלנו על עצמנו לדון בעוד סייגים, שקשורים גם להסכמת הקטין, גם להסכמת משפחתו, כדי שנוכל לחיות בשלום ולמצוא את שביל הזהב בין שני הערכים החשובים האלה. אם כי, שיהיה ברור: מבחינתנו, העיקרון של טובת הילד קודם לכול, ואם על-ידי החוק הזה הצלנו ילד אחד מגינוי חברתי, מנידוי חברתי, מהדרה חברתית, יהא זה שכרנו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אם כן, הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח-2008, קריאה ראשונה, של חברי הכנסת אורי אריאל, זבולון אורלב ואלי אפללו. נוכל לעבור להצבעה. מי בעד, מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008, לוועדה לזכויות הילד נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ובכן, בעד החוק – 15, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008, אושרה בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ושלישית – באיזו ועדה, חבר הכנסת אריאל? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זכויות הילד. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בוועדה לזכויות הילד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בוועדה לזכויות הילד. שם זה גם היה לראשונה, כן.