הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
איתן כבל
שלי יחימוביץ
חיים אורון
אבשלום וילן
זבולון אורלב
זהבה גלאון
יצחק לוי
עמירה דותן
פ/3401/17
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21) (חובת מסירת רשימות מנויים), התשס"ט-2008
הוספת סעיף 29ב1
1.
בחוק רשות השידור, התשכ"ה–19651, (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 29ב יבוא:
"חובת הודעה על מנוי כבלים או לוויין
29ב1.
(א) בעל רישיון לשידורים, כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19822 (בסעיף זה – בעל רישיון לשידורים), ימסור לרשות רשימה של כל מנויו, הכוללת שם, מספר תעודת זהות, מספר טלפון, כתובת ותאריך ההתחברות לשירותיו, לצורך גביית אגרה המשתלמת לרשות לפי סעיף 28א.
(ב) בעל רישיון לשידורים ימסור לרשות עדכון של הרשימה כאמור בסעיף קטן (א), בכל רבעון; בסעיף זה, "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה.
(ג) העובר על הוראות –
(1) סעיף קטן (א), דינו – קנס 100,000 שקלים חדשים;
(2) סעיף קטן (ב), דינו – קנס 400 שקלים חדשים עבור כל מנוי שפרטיו לא נמסרו לרשות כאמור באותו סעיף קטן."
תחילה
2.
תחילתו של סעיף 29ב1(א), כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שלושים ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, קובע כי מחזיק במקלט טלוויזיה חייב בתשלום אגרה לרשות השידור. כיום כ-35% ממחזיקי מקלטי טלוויזיה אינם משלמים אגרה. אי אכיפה של חובת התשלום יצרה הבחנה פסולה בין חייבים שונים ופגעה בתחושת הצדק וההגינות.
רוב בתי האב בישראל, המחזיקים במקלטי טלוויזיה, מנויים בחברות הכבלים או הלוויין. העברת רשימות המנויים של חברות הכבלים והלוויין לרשות, כמוצע, תייעל את מנגנון גביית האגרה ברשות, תצמצם את מימדי ההשמטות מחובת התשלום ובעקיפין תחזק את אמונתם של האזרחים שומרי החוק.
קבלת המידע מחברות הכבלים והלוויין תייעל את גביית האגרה ובכך יושלם הסכום החסר בקופת הרשות מגביית האגרה.
העמקת הגבייה באמצעות העברת הנתונים המבוקשים, תתבצע ללא כל צורך בהקצאת משאבים נוספים לרשות השידור או לחברות הכבלים והלוויין. משמעות הדבר היא שהתוספת בגביית האגרה, כתוצאה מהעברת הנתונים, תעבור במלואה להכנסות הרשות. במצבה החמור של הרשות תוספת זו להכנסות הרשות היא חיונית. הנתונים שיועברו, ישמשו לצורך גביית האגרה בלבד.
האלטרנטיבות האחרות לצורך העמקת הגבייה הן: שימוש בפקחים לבדיקת הימצאות מקלט טלוויזיה בבתי האזרחים. אפשרות זו מצריכה גיוס משאבים נוספים שמטבע הדברים יבואו מכיסם של אזרחים שומרי חוק. אפשרות אחרת, היא בהעלאת שיעור התשלום שמשלמים אזרחים שומרי חוק. אפשרות שלישית היא לממן את החסר מתקציב המדינה, גם כאן ישלמו אזרחים שומרי חוק ונוסף על כך, יש באפשרות אחרונה זו כדי לפגוע בעצמאות רשות השידור.
העברת המידע מחברות הכבלים והלוויין היא האפשרות היעילה ביותר להעמקת הגבייה מבלי לפגוע בזכויותיהם של אזרחים שומרי חוק ובעצמאות רשות השידור.
אין חולק כי תכלית הגבייה, היינו מימון רשות השידור, היא תכלית ראויה.
יפים כאן הדברים של כבוד הנשיא ברק, בזמנו, בבג"ץ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793, בפסקה 35: "לא זה המקום לעמוד על חשיבותה של רשות שידור ממלכתית ועצמאית, שאינה תלויה ברשות המבצעת, למבנה הדמוקרטי שלנו, ותרומתה לעיצוב ערכי המדינה וזכויות האדם. די אם נצביע על החשיבות שבקיומו של אמצע תקשורת ציבורי, שאינו מסחרי, ואשר לנגד עיניו אינטרסים ציבוריים רחבים ולא שיקולים כלכליים בלבד".
לדעת מציע החוק, גם אם יש בהעברת מידע אודות המנויים בחברות הכבלים והלוויין לרשות, פגיעה בפרטיות, הרי שפגיעה זו עומדת בדרישות פסקת ההגבלה, שבחוק יסוד" כבוד האדם וחירותו, שכן היא פגיעה מידתית שנועדה לתכלית ראויה.
אשר על כן, מוצע לחייב את חברות הכבלים והלוויין להעביר לרשות השידור את רשימת מנוייהם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באדר א' התשס"ח – 18.2.08