קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 60) (התיישנות), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/415).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 60) (התיישנות), התשס"ט–2008, קריאה ראשונה; מטעם הממשלה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים דניאל פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה הזאת היא שלב ראשון – אני חושש לא מספיק – בהתמודדות בבעיה המאוד-מאוד כאובה של התמשכות חקירות ללא מגבלת זמן ולמעשה ללא גבול. מצבים שבהם אנשים נחקרים שנה – לא נורא, שנתיים – לא כל כך נורא, שלוש – לא כל כך נוח, חמש, שמונה, בעצם בלי גבול. יש שלושה צמתים שבהם צריכה הבעיה להיבחן. החוק הזה מנסה להתמודד עם צומת אחד בלבד. העניין הראשון עוסק במשך חקירה – כמה זמן מותר לחקור. ושוב, החוק עצמו איננו עוסק בכך במישרין. העניין הזה זקוק עדיין לטיפול נפרד בין בתקנות ובין בחקיקה. הסוגיה השנייה עוסקת במשך הזמן שבו נדרש תובע להחליט. תובע קיבל תיק – תובע בפרקליטות, תובע במשטרה, קיבל תיק. מונח על המדף – יום, יומיים, שבוע, חודש, שנה, שנתיים. ברגע מסוים מוציאים אותו ומחליטים או לסגור או להגיש כתב-אישום. גם זה מצב שלא ניתן להשלים אתו ויהיה צורך להתמודד אתו. שוב, הצעת החוק איננה מתמודדת עם כך במישרין. היא מתמודדת עם סוגיה אחרת שקשורה בשתי הסוגיות הקודמות, וזוהי סוגיית ההתיישנות. הדבר הבסיסי שאנחנו יודעים הוא שעבירה צריכה להתיישן – לא בכל השיטות, לא בכל המקומות – אבל האמונה שלנו, ההשקפה שלנו היא שאדם שביצע עבירה, העניין הזה לא יכול לרדוף אותו עשרות שנים או לרדוף אותו כל ימי חייו. משך ההתיישנות משתנה בהתאם לחומרת העבירה, והאמת היא שבמקרים מסוימים, כמו למשל בעבירות רצח, היינו מוכנים אפילו - והצעת החוק מאריכה את תקופת ההתיישנות. הבעיה המרכזית כיום היא שחוק סדר הדין הפלילי מורה שאם נפתחת חקירה, כל הליך בחקירה מאפס את תקופת ההתיישנות, ובמלים אחרות ההתיישנות מתחילה כאילו מן ההתחלה, ואז התוצאה היא שבכלל לא קיימת התיישנות. זאת אומרת, תיק בעבירה – אפילו עבירה לא חמורה, עבירה שהיא עוון, אולי היא עבירה קלה – יכול להיות תלוי ועומד מעל ראשו של אדם עשרות שנים. כל פעם עושים צעד בחקירה, עוד פעם אחת, עוד חמש שנים. הצעת החוק – החידוש המרכזי שבה הוא קביעת גבול. קביעת הגבול, כפי שמופיעה בהצעה – אני מודה – היא פרי פשרה. אני רציתי תקופות קצרות יותר, אבל כדי להביא את זה היה צורך להתפשר, והעניין ייבחן. החשוב בחוק הזה הוא שנקבע גבול כלשהו ובסופו של דבר יהיה סוף פסוק לעניין. גם אם חוקרים, חוקרים שנה, שנתיים, שלוש שנים, חמש; חוקרים, חוקרים, לא אומרים כמה זמן, אבל ההתיישנות בסופו של דבר תקטע את זה. זהו, כאמור, הצעד הראשון – צעד חשוב כדי למצוא את האיזון הנכון בין עבירות, חומרת העבירות, ובכל זאת הצורך להגן על חשודים, שרבים מהם חפים מפשע, והדברים תלויים מעל ראשם ללא סוף. ואני אוסיף שבמקרים רבים שהדבר תלוי מעל ראשם – עצם קיום החקירה, עצם קיום התיק, מהווה מגבלה. אז יוצאת הוראה מפה ויוצאת הוראה משם, יש חקירה, אז אל תמלא תפקיד, אתה פסול מפה ופסול משם. כאמור, זה צעד ראשון – אני מודה, לא מספיק – אבל צעד ראשון בכיוון הזה, ואני מבקש מהכנסת ואני אודה מאוד על תמיכה בהצעת החוק. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר המשפטים. ראשון הדוברים בדיון, חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין. בבקשה, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה. אני אתמוך בה. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך: אנחנו מדברים על התיישנות בעבירות הפליליות, וכל מה שהסברת וכל מה שמופיע בהצעת החוק. אני רוצה לשאול אותך, האם לא שקלת גם להגיש הצעת חוק שתהיה חובה כלשהי של מרווח זמן? אתן לך דוגמה: אני ישבתי עם המיועדת לראשות הממשלה, שרת החוץ ציפי לבני, על הסכם קואליציוני. חשבנו להצטרף לקואליציה בראשותה, והיא דיברה - מאוד מאוד - בשבח החרדים. זאת אומרת: לא יכולה להיות מדינה יהודית בלי החרדים – מאוד מאוד, עד כדי הפלגה, ואני אפילו הסמקתי. ולא עבר פרק זמן שחלה עליו התיישנות כלשהי, פער כלשהו, ופתאום יום-יום היא מדברת נגד החרדים. יום-יום. אני מבקש לדעת, אדוני שר המשפטים, האם אי-אפשר לחוקק חוק שגם בחיים הציבוריים צריך איזו תקופת התיישנות, איזו תקופת צינון. הרי זה שם ללעג וקלס את המנהיגות הפוליטית של מדינת ישראל, את המנהיגות הציבורית. דוד רותם (ישראל ביתנו): חבר הכנסת גפני, כשאתה הסמקת, אתה הסמקת כי ידעת שהיא מרמה אותך. משה גפני (יהדות התורה): לא, לא, אני - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): היא עשתה את אותו דבר עם העולים החדשים - - משה גפני (יהדות התורה): לא, לא, אבל אני בתמימות - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): - - וממשיכה לעשות - - - ועושה את זה גם אתך. היו"ר עתניאל שנלר: אתה רוצה להירשם לדיון, חבר הכנסת רותם? אתה רוצה להירשם לדיון? דוד רותם (ישראל ביתנו): אתה לא יודע שמשקרים? חברת הכנסת מרינה סולודקין אמרה לי כבר - - - היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת דוד רותם. משה גפני (יהדות התורה): לא, אבל אני ממש לא נכנס לפוליטיקה. אני מדבר רק על החיים הציבוריים. הרי מה יאמר האיש הפשוט, האזרח הרגיל, שנדרש ללכת להצביע בבחירות? הוא יודע שציפי לבני דיברה בשבח החרדים; הוא יודע שהיא רצתה את ש"ס בפנים; אני לא מדבר על יהדות התורה, שזה בכלל – ואנחנו אפילו גם רצינו להיכנס, חשבנו שיש צורך להמשיך את יציבות השלטון. חשבנו, אבל עצרנו ואמרנו: בסדר, הולכים לבחירות. ולפתע, האזרח הרגיל במדינת ישראל פתאום שומע את אותה ציפי לבני: מוכרים את המדינה לחרדים – כאילו היא המוכרת וכאילו אנחנו הקונים. לא משנה לי הרצינות בעניין, אבל שבוע קודם אמרת שאת רוצה שאנחנו נהיה בעמדות בכירות. אני כמובן לא אומר אילו הצעות הציעו לנו. אי-אפשר, אדוני שר המשפטים, לעשות חוק שיחייב אנשי ציבור על איזה פרק זמן, כדי שיהיה לה הזמן לחשוב? אולי באמת מה שהיא אמרה, שהיא צריכה את החרדים, זה לא נכון, שצריך לשנות עמדה. אבל יכול להיות שמיועדת לראשות ממשלה, שרת חוץ של מדינה, פתאום משנה את עמדותיה, בן-לילה? מה זה? היו"ר עתניאל שנלר: תודה. זמנך עבר, ולגמור בסימן שאלה זה בהחלט משאיר עניין. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים. רק חבר הכנסת רותם הפריע לי, אבל בסדר, אני כבר מסיים. דוד רותם (ישראל ביתנו): חבר הכנסת גפני, צריך קודם כול חוק שהיא תוכל לחשוב. היו"ר עתניאל שנלר: הרב רותם לא יקבל רשות דיבור כי הוא מפריע לנו כל הזמן, לא רק עכשיו. דוד רותם (ישראל ביתנו): קודם כול צריך הצעת חוק שהיא תוכל לחשוב. היו"ר עתניאל שנלר: אנא, ברשותך, אני לא רוצה לקרוא לחבר הכנסת ריבלין. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים במשפט אחד, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, מעבר לציניות שבעניין יש פה דבר שהוא באמת פגיעה אנושה, ואחרי זה שואלים למה מזלזלים כל כך במערכת הפוליטית. לא יכולה אשה בכירה – שאני מאוד מעריך אותה – אשה בכירה במערכת, שטוענת לכתר ואמורה להיות ראש ממשלה, פתאום לתקוף את הציבור החרדי חמש דקות אחרי שהיא שיבחה אותו. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. משה גפני (יהדות התורה): לא יכול להיות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גפני. יעלה ויבוא חבר הכנסת ראובן ריבלין. בבקשה. אנחנו עוסקים בחוק משך זמן חקירה. בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, טוב שהזכרת במה אנו עוסקים. אני מתכוון לדבר רק על החוק, אבל איני יכול להתעלם מכך ששר המשפטים הוא דמות יוצאת דופן בממשלת קדימה, כי הוא יודע על מה הוא מדבר. פעמים מסכימים אתו, פעמים לא מסכימים אתו, פעמים חושבים אולי שהצעדים שלו הם מוגזמים, פעמים חושבים שהם מתונים מדי, אבל לפחות ברמה המקצועית הוא יודע על מה הוא מדבר, ובימים האלה, שבהם אין מלך בישראל, מדברים על תוכניות כלכליות בלי שיודעים בכלל במה אנו עוסקים ומה הדברים שאנו צריכים להם. ועדות חקירה – הבוקר קמו עם ועדת חקירה, בעוד שש שנים לא ידעו למה קמה אותה ועדת חקירה. בינתיים המבול יורד על העולם כולו ומסכן במשבים עזים גם את מדינת ישראל. אדוני השר הנכבד, אני חושב שיש איזונים בחוק, וצריך שהחקירה תמוצה בישראל, אך בשום פנים ואופן לא יכול להיות מצב שבו הסדר חוקי מאפשר למשטרה למשוך תיקים לצורך שאינו גילוי האמת לאמיתה ובירור מה עולה בגורל החשדות כלפי חשוד מסוים. יש חקירות שמסתיימות לאחר חקירה, ואני חושב שאין אדם שיכול לומר: אני חסין מפני חקירה, גם אם הוא איש ציבור. אך אם הבדיקה מסתיימת בחקירתו, במשך שעות, ורק לאחר ארבע שנים מודיעים לו שהתיק שלו נסגר – אני לא מספר לך איזה סיפור ששמעתי או סיפור שראיתי באיזו דרמה. אני מדבר על כך שאדם שהוא שליח ציבור, נבחר ציבור, נחקר על-ידי המשטרה בחשד, ומתברר מייד, תוך כדי חקירה, שלא היו דברים מעולם ולא היה צריך אלא לשאול אותו ולקבל מענה, ולאחר שענה, ולא שמר על זכות השתיקה, מחכים שלוש-ארבע שנים, בגלל צורך זר לחלוטין – הדברים האלה באים לידי תיקון מסוים בחוק זה. לגבי אותם עניינים שבחוק הבא שאדוני יעלה להציגו לפני הכנסת – וגם בו אני תומך – המצביעים כאלף עדים על מגמות שפשו בחברה הישראלית, וגם אדוני, הניצב וסגן המפכ"ל לשעבר מסכימים שהם דברים שלא יכירם מקומם בחברה מתוקנת, שהרי תפקיד המשטרה לשמור על כל אחד מאתנו ועל הסדר הציבורי, ולא יכול להיות שמשטרה תעשה שימוש לרעה בסמכות שניתנת לה מידי הציבור כולו, ועל-ידי החוק, כדי שתשמור על שלום הציבור ועל כל אחד ואחד מהפרטים בציבור. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ריבלין. אחרון הדוברים בדיון זה, חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אצא ידי חובה אם אודיע, כשם שהודיע ידידי חבר הכנסת ריבלין, שנתמוך בהצעת החוק שעומדת לדיון. כך נהגנו כל תקופת כהונת הממשלה וכהונתנו באופוזיציה – נהגנו להפעיל שיקול דעת ענייני ולהחליט אילו הצעות ראויות לתמיכה ולאילו הצעות ראוי להתנגד. עם זאת, איני יכול שלא להגיב על דברים שנאמרו, גם מעל במה זו, ועוררו בי הרהורים מסוימים: האם הייתי פה במשך כל תקופת הכנסת הנוכחית בשלוש השנים האחרונות? כאשר אני שומע את הספין של אנשי קדימה, שלעת בחירות, מתוך אינטרס פוליטי מפלגתי, תוקפים את סיעת ש"ס, שעדיין יושבת בממשלת קדימה, לאחר שבמשך כל כהונת הממשלה הנוכחית עשו את דברה בכל דבר ועניין ללא שום סייג – האם לא ממשלת קדימה החזירה לשביעות רצונה של סיעת ש"ס את משרד הדתות, לאחר שבוטל בתקופת הממשלה הקודמת, ממשלת הליכוד? נדמה לי שאנו התנגדנו לכך לפני כמה חודשים, וכל אנשי קדימה, שהיום מתחזים ללוחמים גדולים נגד ש"ס, דווקא הצביעו בעד, והמשרד הזה אומנם הוחזר. האם לא הצביעה סיעת קדימה כאיש אחד - - - מרינה סולודקין (קדימה): לא כולם. גדעון סער (הליכוד): למעט חברת הכנסת סולודקין, ואולי עוד איזה צדיק אחד או שניים, כך עשו כולם, אפילו הגברת לבני, העומדת בראש קדימה, אני עדיין זוכר את הצבעתה - - - בעד חוק האינטרנט, חוק חשוך שנועד להשוות את מצב האינטרנט בישראל למצבו בסין או באירן. מאחר שסיעת קדימה היתה במצוקה, והיתה זקוקה לקולות של ש"ס, היא עשתה את הדבר הטוב ביותר שהיא יודעת לעשות, שהוא גם הדבר היחיד שהיא יודעת לעשות: להיכנע. והיום, כשהיא במצוקה אחרת, מצוקת בחירות, כאשר התבוסה קרובה ומוחשית מאי-פעם, היא ממציאה את ההיסטוריה מחדש, משכתבת אותה וממציאה נרטיב חדש לעת בחירות. זה לא יעבוד, שכן לכל הצבעה יש תוצאה. אחרי כל הצבעה אפשר להוציא את הפלט מהמחשב, לראות מי הצביע בעד ומי הצביע נגד, ויש מספיק זמן להביא את המידע הזה לידיעת הציבור. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 60) (התיישנות), התשס"ט-2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 17, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 60) (התיישנות), התשס"ט-2008, התקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר לדיון בוועדת החוקה, וחוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.