קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61) (הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס"ט-2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/416).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61) (הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס"ט-2008, מטעם הממשלה - קריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים דניאל פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת נועדה להגדיל את מספר האפשרויות העומדות לפני תובע שמגיע לפניו תיק של נאשם או של חשוד. את הצעת החוק הזאת אפשר לראות משתי זוויות; זווית אחת – וזאת הזווית העיקרית, ובה אני רוצה לראות אותה – היא לאפשר סגירת תיק – מה שנקרא לפעמים אכיפה אלטרנטיבית – נגד חשוד שהמעשה שעשה הוא קל ערך במידה שאינה מצדיקה הרשעה פלילית. במקרים רבים שאדם עומד לדין בעבירה לאו דווקא חמורה ביותר הוא מורשע, ולפעמים הוא מקבל בבית-משפט עונש פעוט, אולי קנס, אולי קצין מבחן או משהו מעין זה, לפעמים בית-המשפט אפילו קובע שהנאשם עבר את העבירה אבל לא מרשיע אותו. בכל המקרים הללו בית-המשפט קבע את הקביעה הזאת, ואז הדבר נרשם לאדם כרישום פלילי, ואף שהעונש עצמו יכול להיות קל מאוד, קנס, קצין מבחן או משהו אחר, ההרשעה עצמה היא כתם לשנים רבות, שעלול להכביד עליו בקבלת עבודה ודברים מהסוג הזה. הצעת החוק הזאת מאפשרת פתרון: מצד אחד האדם לא יוצא פטור בלא כלום, ומצד אחר בכל זאת לא ירבץ עליו הכתם החמור הזה. במידה מסוימת זה דומה לשיטה של ברירת קנס. אם נתאר לעצמנו נער, או אפילו בחור צעיר, שהוציא מפתח וסרט מכונית, אצלנו זה פשע וגרימת נזק לכלי רכב. השאלה היא מה עושים. אפשרות אחת היא לסגור את התיק, וכאן יש הזווית האחרת: אולי זה לא מוצדק, אולי הוא לא צריך לצאת פטור בלא כלום. במקום לסגור את התיק יש אפשרות אחרת: להעמיד אותו לדין. במקרה כזה, למשל, שנים על גבי שנים ירבץ עליו כתם שלא יאפשר לו לקבל סוגים רבים של עבודות. כאן החוק מאפשר איזו קביעת עונש ללא משפט, ללא הליך משפטי, כמובן בהסכמתו. אם החשוד אומר שהוא חף מפשע, אז לא, אז הוא יוכל להישפט. אבל אם הוא מכיר בזה שהוא עשה את המעשה ואיננו רוצה את הכתם, החוק הזה נותן פתרון. אני חושב שהחוק גם יכול להקל את העומס מעל בתי-המשפט, להקל את עומס ההתדיינות, ולמצוא פתרון הומני במקרים המצדיקים זאת. אודה לכנסת על תמיכה בהצעת החוק הזאת. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גדעון סער. יחתום את הדיון חבר הכנסת מנחם בן-ששון, והרשימה נעולה. אני רוצה לברך בברוכים הבאים את תלמידי בית-הספר "שיטים" בערבה. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, גם בחוק הזה אתמוך, אני חושב שהחוק נכון. אני רוצה לדבר שוב על דבר שנוגע למשרד המשפטים בעניינו של החוק, של סגירת תיק מחוסר עניין לציבור. הרעיון הוא נכון, צריך לפשט את הדברים. אגב, לא הבנתי קודם את גדעון סער. מי יותר נגד החרדים, הליכוד או קדימה? נבחן את השאלה הזאת, לגבי חוסר עניין לציבור. מנחם בן-ששון (קדימה): אתה מרוויח את זה ביושר, הרב גפני. היו"ר עתניאל שנלר: עכשיו אתה מדבר על חוסר עניין לציבור? משה גפני (יהדות התורה): לא, לא. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת גפני, אני לא דיברתי נגד החרדים, דיברתי נגד הצביעות. משה גפני (יהדות התורה): נכון, נכון. עכשיו אני רוצה באמת לדבר על הצביעות, זאת אומרת על משרד המשפטים לגבי החוק הנוכחי. הממשלה עשתה תוכנית כלכלית להבראת המשק בעקבות המיתון המסתמן והמצב הכלכלי הקשה בעולם, ובין יתר הסעיפים – ראיתי שזה תפס כותרות, כמובן – להוציא את החרדים לעבודה. זאת ססמה. תמיד החרדים אשמים בזה שיש מצב כלכלי קשה בעולם. זה ברור, בזה אין ספק בכלל. אנחנו זוכרים את זה מ"הפרוטוקולים של זקני ציון". יש בעיה עם החרדים, בסדר. רוצים להוציא אותם לעבודה. אני שואל את עצמי שתי שאלות. אדוני השר, חשוב לי מאוד לקבל על זה תשובה. בוועדת הפנים היה דיון על חוק של אופיר פינס, יושב-ראש הוועדה, לתת עדיפות לנשים, לנכים, לעולים חדשים, לאתיופים, וביקשתי להכניס גם את המלה חרדים. מה יותר טוב מזה? הרי הממשלה רוצה להוציא את החרדים לעבודה. שיעור החרדים המועסקים בעיריית ירושלים הוא אפסי, לא מתקרב אפילו לשיעורם באוכלוסייה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הביא את זה. אמרתי: תכניסו חרדים. אם החרדים לא רוצים לצאת לעבודה, לא קרה כלום, לא רוצים לצאת. ואם הם רוצים, זה משתלב עם מדיניות הממשלה. בא נציג משרד המשפטים, חד-משמעית, בשום פנים ואופן הוא לא מסכים. אז לא הבנתי. זה חוסר עניין לציבור, הנושא של החרדים? זה לא מעניין את אף אחד? הממשלה רוצה לשלב חרדים בעבודה? אמרתי: אני נציג החרדים, אני חבר בוועדה. אותו הדבר, אגב, בוועדת החוקה, אצל חבר הכנסת בן-ששון, יש חוק של אחמד טיבי וחוק ממשלתי. אני מבקש להכניס חרדים, הם רוצים לצאת לעבודה. ואתם מקבלים כותרות, אתם הממשלה, שיש לכם תוכנית להוציא חרדים לעבודה. צבועים שכמותכם, על מי אתם מספרים את הסיפורים האלה? זה טוב בשביל כותרות למערכת בחירות, זה לא טוב כשזה מגיע לדבר המעשי. אני מבקש, לא אתם – אני מבקש להוציא חרדים לעבודה. היו"ר עתניאל שנלר: בקשתך נרשמה. התכוונת לעבודת השם בוודאי. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש, משרד המשפטים מתנגד, אדוני השר. איפה חוסר עניין לציבור? רק למערכת בחירות זה טוב? רק להוציא את החרדים בכותרות? אבל כשזה מגיע באופן מעשי, כשאני אומר, נציג החרדים, משרד המשפטים מתנגד. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. זה מה שנקרא עבודה בשעות נוספות. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים, אדוני היושב-ראש, ואומר: ראיתי את הכותרת שעשרות אלפי אנשים הולכים להיות מובטלים, לצערנו הרב, אבל את החרדים לא שוכחים. נוציא אותם לעבודה. לאן? לאותם מקומות שעובדים בהם עשרות אלפים שהולכים להיות מובטלים. יש גבול לצביעות. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת מנחם בן-ששון. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מכובדי שר המשפטים, כנסת נכבדה, אני אתמוך בהצעת החוק שמביא שר המשפטים, אשר בעיני היא משפרת או יש לה הפוטנציאל להוריד במשהו את פוטנציאל העומס על המערכת המשפטית שלנו, כאשר מרחב שיקול הדעת של התובע בסגירת תיקים משתפר. אבל אני גם רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן ולצטט, וחבר הכנסת גפני בוודאי יתקן אותי אם אני טועה, את אותם דברים אשר יוחסו לשלומציון המלכה, אשר אמרה בשעתה שאין להתיירא לא מן הפרושים - - מנחם בן-ששון (קדימה): ינאי לשלומציון המלכה. גדעון סער (הליכוד): - - ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. וזה מה שעושה קדימה היום. מנחם בן-ששון (קדימה): רייטינג כזה, מי היה חולם? גדעון סער (הליכוד): חברי הכנסת, הרי עמדות הן לגיטימיות. אפשר לנקוט עמדות שונות, אבל ללבות שנאה מטעמים פוליטיים, כשכל הקדנציה הייתם – אני לא רוצה להשתמש במלה שהשתמשתי בה פעם אחרת מעל הדוכן הזה, אבל היא מאפיינת אתכם מאוד, מה לעשות. עשיתם בדיוק את כל מה שהם רצו, עבדתם בשבילם. עשיתם כל מה שהם רצו: חוק נהרי, חוק כזה, חוק אחר. בסדר, זה לפעמים לגיטימי במערכת פוליטית. אבל עכשיו לבוא בצביעות הזאת, כאילו זה הדגל שאותו הנפתם כל הקדנציה, ולהסית נגד שבט שלם בישראל מטעמים פוליטיים? נניח תיאורטית שהיה לכם סיכוי לקבל את אמון העם, דבר שלא קיים, עם מי הייתם פונים להרכיב קואליציה? הרי אנחנו כבר הבהרנו לכם כל הקדנציה שאנחנו לא נלך לממשלה בראשותכם, גם כשמאוד התחננתם, כי הדרך שלכם היא דרך שגויה. הייתם הולכים למפלגת העבודה, שאולי תמנה חצי תריסר חברים בכנסת הבאה, הייתם הולכים לקושש עוד חצי תריסר חברים מסיעת מרצ, ומה הייתם עושים אחרי זה? הרי כשהיה לכם בלוק של 70 חברי כנסת לא הצלחתם להקים ממשלה. הייתם מתחננים בפני ש"ס. רק מפני שהגיעו הבחירות ואתם הולכים להפסיד בהן, אתם עושים דבר שיש בו כדי ללבות את מערכות היחסים הפנימיות בחברה הישראלית? מה יצא לכם מזה? אני מציע לכם לשמור על שאריות כבודכם בחודשיים הבאים. היו"ר עתניאל שנלר: תודה על דבריך. בבקשה, חבר הכנסת בן-ששון. אנחנו בדיון על חוק סדר הדין הפלילי. בבקשה. אני רוצה לברך בברוכים הבאים את תלמידי בית-הספר "עמל מרץ" בתל-השומר. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אווירה של בחירות. אני שמח ששמה של קדימה שב ומועלה. אני לא ארד למניין של כמה פעמים ראש סיעה, שטוען שהוא האיש שמתאים לתפקיד ראש ממשלה, קרי נתניהו, לא השתתף פה בהצבעות. גדעון סער (הליכוד): נתניהו הוא ראש מפלגה. מנחם בן-ששון (קדימה): סליחה, ראש מפלגה, שלא השתתף פה בהצבעות כאלה ואחרות בגלל קוניונקטורות פוליטיות כשלא כדאי ולא ראוי לאדם שיודע את דרכו נכוחה להתחמק מהבעת עמדה באמצעות הצבעה. גם חלק מחברי הסיעה, בחישובים מסוימים. אבל בהחלט, ראוי לומר כמה דברים על אחוות אחים ועל רעות רעים, כי הימים הם ימי בחירות. אני אגיע גם לחוק, אדוני היושב-ראש. תולדות היהודים בארצות המזרח ותרבותם אינן קניינו של גוף מסוים. עבדכם, למשל, עסק בהוראה של הנושא, חקר את הנושא ויודע שיש לא מעט אנשים שעוסקים בחינוך בישראל, ותעיד על כך חברתי ששימשה מנכ"לית של משרד החינוך, חברת הכנסת תירוש, שבזמן כהונתה טיפחה היא אישית מפעלים גדולים מבלי להתייחס לשאלה לאיזו מפלגה היא שייכת, באיזו עדה היא, באיזה מין היא. הנחלה התרבותית היא נחלת כולנו, חבר הכנסת סער. ללבות האחד כנגד השני באצטלה של התחסדות, של אי-הצבעה על חוק אחד או על חוק אחר, זה מן הדברים שראויים אולי להיעשות באספות בחירות. במת הכנסת, כדאי שתעסוק במה שהוא נקודות המוקד המאפיינות כל גוף. נקודת המוקד שראוי שתאפיין גופים היא שיהדות צריכה לא להיות עניין אך ורק למקצוענים; לא אך ורק למי שלבוש באצטלה מסוימת. יהדות, למי שיהדות חשובה לו, היא סוגיה שראוי שנעסוק בה במגוון היבטים כמה שיותר רחב, מתוך ראייה פלורליסטית, משום שכזאת היא היתה תמיד; היא תמיד ידעה להסתכל החוצה, וזה סוד קיומה לעתיד. אחרת, גופים שאינם מסתכלים החוצה ושואבים מצד אחד ולא יכולים להמשיך מצד שני - - - אשר לחוק שלנו, זה חוק שמשתלב נהדר בסדרה של רפורמות שאפיינו את כהונתו של אדוני כשר המשפטים, את כהונתה של הממשלה הזאת, ואני שמח. עבודתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שאדוני היושב-ראש היה חבר בה וחלק ניכר מחבריה גם יושבים פה במליאה – בסדר-יומה היתה חוקה, היו שינויים בשיטת ממשל, והיו רפורמות שבאו להקל את העול מעל בתי-המשפט ולהביא לסבירות בתפקוד בתי-המשפט מול הציבור. לכן, אדוני השר, לבד מכל מה שאדוני אמר, יש עוד היבט אחד: חלק מהעול שרובץ לפתחו של בית-המשפט, במקרה הזה גם הוא מוסר. זה לא באחת. כמו שהדגשנו פעמים מספר, ואדוני שב והדגיש את הדברים: צריך לדעת להסיר את העול הבלתי-רלוונטי מעבודת מערכת המשפט פריט אחר פריט, מטלה אחרי מטלה; מה שיכול להיעשות בחלופות שייעשה בחלופות. ואומנם, יש לפתחנו הצעות חוק גם של שני חברי כנסת – ראוי שנזכיר אותם: חבר הכנסת חנין וחבר הכנסת אורלב – שגם הן מעוניינות לעסוק בחלופות ענישה, אם כי לא למבוגרים, אלא במקרה הזה לציבור צעיר. ראוי להצביע בעד ההצעה הזאת, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. אני מודה לך על שבמבט עיניים ראית את השעון. חן-חן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61) (הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס"ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד - 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61) (הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.