הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין
פ/162/18
הצעת חוק המים (תיקון – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבנים המשמשים גופי ציבור), התשס"ט–2009
הוספת סעיפים 9א ו-9ב
1.
בחוק המים, התשי"ט–19591 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9 יבוא:
"התקנת אביזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים
9א.
(א) גוף ציבורי המנוי בתוספת הראשונה יתקין אביזרים לחיסכון במים במבנה שבבעלותו או בבעלות המדינה או בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על שלוש שנים (בסעיף זה – מבנה).
(ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, התקנת אביזרים לחיסכון במים אינה אפשרית; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
(ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין סוגי אביזרים לחיסכון במים והתאמתם למבנים, והיא רשאית, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שגוף ציבורי שייתוסף לתוספת האמורה יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]2.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
מפקחים לעניין התקנת אביזרים לחיסכון במים
9ב.
(א) מנהל הרשות הממשלתית יסמיך, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיף 9א, ובלבד שלא יוסמך מפקח אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של מנהל הרשות הממשלתית אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
(ג) מפקח שהוסמך לפי סעיף זה רשאי –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) להיכנס למבנה שהכניסה אליו דרושה לשם הבטחת ביצועו של סעיף זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן יש לו אישור כניסה למקום מאת שר הביטחון או השר לביטחון הפנים או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, ולא מתרחשות באותו מקום פעילות מבצעית או פעילות עוינת; בפסקה זו, "מערכת הביטחון" – משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וכל מוסד אחר הפועל למטרות ביטחוניות שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, אישר לעניין סעיף זה."
תיקון סעיף 20כה
2.
בסעיף 20כה(א)(3) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "הראשונה" יבוא "הראשונה א'".
תיקון סעיף 156
3.
בסעיף 156(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "9," יבוא "9א,".
תיקון כותרת תוספת ראשונה והוספת תוספת ראשונה
4.
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, בכותרת, במקום "ראשונה" יבוא "ראשונה א'", ולפניה יבוא:
"תוספת ראשונה
(סעיף 9א)
גוף ציבורי
1. משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
2. הכנסת.
3. צבא הגנה לישראל.
4. משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
5. רשות מקומית.
6. תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות3.
7. תאגיד שהוקם בחוק.
8. חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, ששר התשתיות הלאומיות קבע בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור.
9. ההסתדרות הציונית העולמית.
10. הסוכנות היהודית לארץ ישראל."
תחילה ותחולה
5.
(א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) לעניין מבנה שגוף ציבורי המנוי בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 4 לחוק זה, מחזיק בו לפי חוזה שכירות, יחולו הוראות חוק זה אם חוזה השכירות נכרת ביום התחילה ואילך.
חובת קביעת כללים
6.
כללים ראשונים לפי סעיף 9א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ייקבעו בתוך שלושה חודשים מיום התחילה.
דברי הסבר
משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. גרעון זה נובע בעיקרו מהידלדלות מקורות המים ומביקוש גובר למים. מקורות מים רבים בישראל הפכו עם השנים ללא ראויים לשתייה, בעיקר עקב זיהום שלהם ושאיבת יתר עד לכדי המלחת מי התהום. במקביל, הביקוש למים מצוי בעלייה מתמדת כתוצאה מגידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים. על מנת לצמצם גרעון זה, יש צורך בפעולה נרחבת ומיידית הכוללת שילוב צעדים להגדלת היצע המים הזמין, למשל על ידי התפלת מי ים או ייבוא מים מתוקים, עם צעדים להקטנת הביקוש למים על ידי פעולות חיסכון והתייעלות במשק. בעוד שהתוכנית הרב שנתית להתפלת מי ים, שיצאה כבר לדרך, היא פתרון מוגבל, הדורש משאבים רבים, ושיישומו יארך מספר שנים, הרי שחיסכון מהווה פתרון ישים בטווח הזמן המיידי ועלותו נמוכה בהרבה.
ממחקרים שונים שנעשו בישראל עולה כי קיים פוטנציאל רב לחיסכון במים במגזר העירוני והפרטי האחראי לכ-40% מכלל הצריכה הלאומית. פעילויות לעידוד חיסכון בצריכה שנעשו בעבר במגזרים אלו הראו כי ניתן להגיע לחסכון של 10% עד 20% מכמות המים הנצרכת מבלי לפגוע באופן משמעותי ברווחת המשתמשים.
הדרך הפשוטה והזולה ביותר למימוש חלקי של פוטנציאל לחיסכון זה היא על ידי התקנת ווסתי הספיקה (להלן – חסכמים), המיועדים להגבלת כמות המים העוברת בברז בעת פתיחתו. פוטנציאל החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% ל-15%, מתוך כלל הצריכה הביתית.
בהתאם להחלטת ממשלה מספר 510 מיום י' באב התשס"א (30 ביולי 2001), מוצע לחייב התקנת חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים. קיימת חשיבות לכך שיותקנו חסכמים במבנים המשמשים גופים ציבוריים לא רק בהיבט המהותי, אלא גם בהיבט הציבורי שכן יש בפעילות כזו משום הצהרת כוונות ומתן דוגמא כיצד נכון וראוי לפעול בזמן שמשק המים שרוי במשבר בתקווה שהשימוש בחסכמים יחלחל גם למגזר הפרטי בצריכה הביתית.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יוחנן פלסנר וקבוצת חברי כנסת (פ/3689/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09