הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אורון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
פ/40/18
הצעת חוק תשלום גמלה לילד נכה, התשס"ט–2009
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"המוסד" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951;
"ילד" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;
"ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד" – ילד אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי כמפורט בתוספת הראשונה;
"ילד התלוי בעזרת הזולת" – ילד שמלאו לו 3 שנים, ואשר כתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, תסמונת, תאונה או מום מלידה (להלן – ליקוי), הוא תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום, תקופה של 90 ימים רצופים לפחות, אף אם תקופה זו או חלק ממנה חלים בתכוף לפני הגיעו לגיל 3, והוא אחד מאלה:
(1) תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה (להלן – ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה);
(2) תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל שעות היממה (להלן – ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת);
"ילד נכה" – כל אחד מאלה:
(1) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד;
(2) ילד התלוי בעזרת הזולת;
(3) ילד עם ליקוי מיוחד;
"ילד עם ליקוי מיוחד" – ילד אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השנייה;
"פעולות יומיום" – כל אחת מאלה והקשור בהן:
(1) לבישה;
(2) אכילה;
(3) רחצה;
(4) היגיינה אישית;
(5) ניידות עצמית בבית;
"פקיד תביעות" – כמשמעו בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי;
"קצבת יחיד מלאה" – כהגדרתה בסעיף 200(ב) לחוק הביטוח הלאומי;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
פרק ב': זכאות
הזכות לקבלת גמלאות
2.
(א) ילד נכה זכאי לגמלאות לפי חוק זה.
(ב) גמלה לפי חוק זה, תשולם לידי הילד או ההורה שהילד נמצא עמו, ואולם המוסד רשאי לשלמה לאפוטרופוס של הילד או למי שמונה כמקבל הגמלה לפי סעיף 304 לחוק הביטוח הלאומי.
תנאים לקבלת גמלאות
3.
(א) גמלאות לפי חוק זה ישולמו, כל עוד מתקיימים אלה:
(1) הילד הנכה נמצא בישראל, בין שהיה לנכה בהיותו בישראל ובין בחוץ לארץ;
(2) הילד הנכה אינו מוחזק בתנאי פנימייה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), יצא הילד הנכה את ישראל, ובתכוף לפני יציאתו שולמה עבורו גמלה לפי חוק זה לפחות במשך חודשיים רצופים – יימשך תשלום הגמלה לתקופה נוספת של ששה חודשים, מהחודש שבו יצא את ישראל; המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את התקופה האמורה, אם נתקיים בילד הנכה אחד מאלה:
(1) הוא יצא את ישראל לצורך טיפול רפואי וטרם חלפו 24 חודשים מיום שיצא כאמור;
(2) הוא גר עם הורהו העובד מחוץ לישראל בשליחות מטעם מעבידו הישראלי.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), תשולם גמלה לפי חוק זה, עבור ילד נכה אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הילד נמצא בבית חולים לשם ריפוי או שיקום רפואי, והורהו או מי שמקבל גמלה עבורו נמצא עמו ונוטל חלק בטיפול בו;
(2) הילד הנכה מוחזק במוסד כאמור, והוריו נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד.
פרק ג': גמלאות
גמלה לסידורים מיוחדים
4.
גמלה חודשית להשתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים, ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל, תשולם בסכומים המפורטים להלן:
(1) סכום השווה ל-30% מקצבת יחיד מלאה, עבור ילד כאמור בפרטים (2), (3), (4)(ב) ו-(7) בתוספת השנייה, ועבור ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה.
(2) סכום השווה ל-80% מקצבת יחיד מלאה, עבור ילד כאמור בפרטים (1), (4)(א), (5) ו-(6) בתוספת השנייה, ועבור ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת.
(3) סכום השווה ל-100% מקצבת יחיד מלאה, עבור ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד.
גמלה לעזרה בטיפול ובלימודים
5.
עבור ילד התלוי בעזרת הזולת ועבור ילד עם ליקוי מיוחד תשולם גמלה חודשית לעזרה בטיפול ובלימודים בשיעור של 20% מקצבת יחיד מלאה, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא לומד במוסד חינוכי רשמי או מוכר, כמשמעותו בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19532, או שועדת השמה כמשמעותה בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–19883, לא מצאה לו מסגרת הולמת;
(2) הוא מקבל טיפול בבעיות תפקודיות הנובעות מהליקוי, לפי תכנית שאישר המנהל החינוכי או המנהל המקצועי או מי שמנהל העניינים הרפואיים במוסד הסמיכו לכך.
תשלומים נוספים
6.
השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לקבוע זכאות של ילד נכה לתשלומים נוספים, וכן הוראות, תנאים ושיעורי סכומים.
גמלה מוגדלת
7.
(א) נמצאו שני ילדים נכים או יותר בהחזקתו של אותו אדם, תשולם הגמלה לה זכאי הילד לפי חוק זה, בשיעור העולה ב-50% על השיעור הקבוע בסעיפים 4, 5 ו-6 לחוק זה.
(ב) גמלה לה זכאי ילד לפי חוק זה, תשולם בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם חלים על מי שהילד נמצא בהחזקתו אחד מאלה:
(1) בהחזקתו ילד נכה נוסף שלא משתלמת עבורו גמלה לפי חוק זה, רק בשל כך שהוא מוחזק במוסד כאמור בסעיף 3(א)(2);
(2) הוא הורהו של בן או בת נכים נוספים, שמלאו להם 18 שנים, ואשר רק בשל גילם לא משתלמת עבורם גמלה לפי חוק זה.
פרק ד': הוראות כלליות
הגשת התביעה
8.
תביעה לגמלה לפי חוק זה יגיש הילד או ההורה שהילד נמצא עמו, ואם הילד אינו נמצא עם הורה כאמור – אפוטרופוס, ובאין אפוטרופוס – מי שהילד נמצא בהחזקתו למעשה.
תקופת התשלום
9.
(א) גמלה לפי חוק זה תשולם בעד תקופה המתחילה ב-1 בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה; ראה המוסד כי נתקיימו בילד התנאים המזכים בגמלה גם בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה, ובלבד שלא תשולם עבור –
(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפסקה (1) בתוספת השנייה – בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה;
(2) ילד התלוי בעזרת הזולת וילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפסקאות (2) ו-(3) בתוספת השנייה – בעד תקופה העולה על 12 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה;
(3) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד וילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפסקאות (4), (5), (6) ו-(7) בתוספת השנייה – בעד תקופה העולה על 48 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יקדם מועד תשלום הגמלה למוקדם מבין אלו:
(1) המועד בו אובחן לראשונה הליקוי המזכה בגמלה;
(2) המועד שבו, לדעת רופא ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, החל הליקוי המזכה בגמלה להטיל עומס טיפולי כבד ביותר.
(ג) ילד נכה ששולמה עבורו גמלה לפני חוק זה עד שמלאו לו 18, ימשך תשלום הגמלה בעד 90 ימים נוספים לאחר היום שבו מלאו לו 18 שנים, ובלבד שתשלום גמלה לפי סעיף 5 לחוק זה יימשך רק אם הוא ממשיך ללמוד או לקבל טיפול כאמור בסעיף 5.
(ד) הוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי לא תחול על גמלה לפי חוק זה.
החלטה לזמן מוגבל
10.
המוסד רשאי לתת גמלה לפי חוק זה לזמן מוגבל, אם לדעתו קיימות נסיבות העשויות להשפיע על הזכאות לגמלה או על שיעורה.
בדיקה מחדש
11.
(א) חלפו 6 חודשים לפחות מיום שניתנה ההחלטה, שלפיה משתלמת גמלה לפי תקנות אלה –
(1) המוסד רשאי לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה;
(2) המוסד יבדוק ויקבע מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה, אם הגיש הזכאי לגמלה תביעה לבדיקה מחדש והמציא אישור מרופא, כי חלה החמרה במצבו של הילד.
(ב) המוסד רשאי לבדוק ולקבוע מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה אף אם טרם חלפו 6 חודשים מיום שניתנה ההחלטה שלפיה משתלמת הגמלה, אם התגלו עובדות שלדעת המוסד לא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה משתלמת הגמלה, או נוצרו עובדות חדשות, והכל אם לדעת המוסד יש בעובדות שנוצרו או נתגלו כאמור, כדי להשפיע על הזכאות לגמלה, או על שיעורה.
(ג) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי סעיף קטן (א)(1), ב-1 לחודש שבו התקבלה ההחלטה.
(ד) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי סעיף קטן (א)(2), ב-1 לחודש שבו חלה ההחמרה, ותחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי סעיף קטן (ב), ב-1 לחודש שבו נוצרו העובדות כאמור בה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי החלטה כאמור עבור –
(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרטים (1) ו-(2) בתוספת השנייה שטרם מלאו לו 3 שנים – בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני קבלת ההחלטה;
(2) ילד התלוי בעזרת הזולת וילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרטים (2) ו-(3) בתוספת השנייה, שמלאו להם 3 שנים – בעד תקופה העולה על 12 חודשים שבתכוף לפני קבלת ההחלטה;
(3) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד וילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרטים (4), (5), (6) ו-(7) בתוספת השנייה – בעד תקופה העולה על 48 חודשים שבתכוף לפני קבלת ההחלטה.
הגשת תביעה חדשה
12.
(א) נדחתה תביעה לגמלה לפי חוק זה, רשאי התובע, בכל עת, להגיש תביעה חדשה, ובלבד שחלפו 6 חודשים מיום שבו נדחתה באחרונה תביעתו לגמלה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נתגלו או נוצרו עובדות שלא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה נדחתה התביעה לאחרונה, רשאי המוסד לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הדחייה.
(ג) החלטה בתביעה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תחילתה כאמור בסעיף 11(ד) בפסקאות (1), (2) ו-(3), ולעניין זה יראו את מועד הגשת התביעה כמועד קבלת ההחלטה, והכל בלבד שמועד התחילה כאמור לא יקדם למועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1) לגבי החלטה בתביעה לפי סעיף קטן (א) – המועד שבו נדחתה באחרונה תביעה לגמלה עבור אותו ילד;
(2) לגבי החלטה לפי סעיף קטן (ב) – ב-1 לחודש שבו נוצרו העובדות.
ערר
13.
הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות, שנתקבלה לפי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני ועדה לעררים לילד נכה; על ועדה כאמור יחולו הוראות סעיפים 212 ו-213 לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.
שיתוף פעולה מצד התובע
14.
(א) התובע גמלה לפי חוק זה, יסכים לבדיקתו הרפואית של הילד עבורו תבע את הגמלה או לכל בדיקה אחרת, לפי דרישת המוסד, וישתף פעולה לצורך קביעת הזכאות לגמלה או לצורך המשך תשלומה, לרבות שיתוף פעולה בבדיקה במקום הימצאו של הילד;
(ב) לא עשה התובע את האמור בסעיף קטן (א), רשאי המוסד לשלול מתן הגמלה או להשהותה עד שיעשה כן.
חובת הודעה למוסד
15.
הוכנס ילד נכה למוסד כאמור בסעיף 3(א)(2), יודיע על כך מקבל הגמלה לביטוח הלאומי תוך שלושה שבועות.
מניעת גמלאות כפל
16.
(א) לא תינתן בעד אותה תקופה יותר מגמלה אחת לפי סעיף 4, עבור אותו ילד נכה.
(ב) הסכום הכולל של הגמלאות המשולמות לפי סעיפים 4, 5 ו-6, עבור אותו ילד ובעד אותה תקופה, לא יעלה על סכום השווה ל-100% מקצבת יחיד מלאה.
(ג) לא תינתן גמלה לפי חוק זה עבור ילד נכה, כל עוד הוא מקבל הטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – הסכם), וטרם הוחזרה ההלוואה העומדת שניתנה לרכישת הרכב שבבעלותו.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יכול שתינתן גמלה לפי חוק זה גם עבור ילד שמקבל הטבה לפי ההסכם, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) למי שבהחזקתו הילד יש או מחזיק בילד נכה נוסף או בילד נוסף מוגבל בניידות כמשמעו בהסכם;
(2) נקבעו לילד 80% מוגבלות בניידות לפי ההסכם או שהוועדה הרפואית, כמשמעותה בהסכם, קבעה כי הוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו, או קבעה כי בשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכסא גלגלים.
ביצוע
17.
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תיקון חוק הביטוח הלאומי
18.
בחוק הביטוח הלאומי, סעיפים 221 עד 222ב – בטלים.
תחילה ותחולה
19.
תחילתו של חוק זה ביום _________* (להלן – יום התחילה), והן יחולו על גמלה שתביעה לקבלתה הוגשה ביום התחילה או לאחריו; לעניין זה, "תביעה" – לרבות תביעה לבדיקה מחדש לפי סעיף 11 או תביעה חדשה לפי סעיף 12, שהוגשה ביום התחילה או לאחריו.
הוראות מעבר
20.
על אף האמור בסעיף 19, מי שערב יום התחילה השתלמה לו גמלה לפי הוראות לפי סעיפים 221 עד 222ב לחוק הביטוח הלאומי, לא תפקע זכותו לגמלה כל עוד מתקיימים בו התנאים שהיו מזכים בגמלה על פי אותם סעיפים, ובלבד שטרם חלפו 48 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
תוספת ראשונה
ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד
(1) ילד הזקוק אחת לחודש, לפחות, לעירוי של אחד מאלה: דם, מוצרי דם, תחליפי דם, תכשירים נוגדי זיהום, ועירויים אחרים למטרות טיפול ממושך;
(2) ילד המקבל טיפול קבוע בדיאליזה או הזקוק באופן קבוע לצנתור שלפוחית השתן פעמיים ביום לפחות;
(3) ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי קבוע ויומיומי לאחר השתלת איבר או מח עצמות, והכל לתקופה שלא תעלה על 3 שנים ממועד ההשתלה, ובתקופה שבה סובל הילד ממחלה משנית ממושכת וקשה כתוצאה מהטיפול האמור;
(4) ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה לפני או אחרי טיפול כירורגי בשל גידול ממאיר, והכל במשך תקופת הטיפול כאמור ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחלה ממושכת קבועה וקשה שנוצרה כתוצאה מטיפול כאמור;
(5) ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שבשל ליקוי גופני (חמור) כל האכלה שלו דרך הפה או בכל דרך אחרת אורכת שעה אחת לפחות;
(6) ילד אשר בשל ליקוי גופני חמור יש לו אורטרוסטמיה גסטרסוטומיה, גגונוסטומיה, קולוסטומיה או ציסטסטומיה, ואשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע שהוא זקוק לכך במשך שנה לפחות;
(7) ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היממה או שקיימת טרכאוסטומיה;
(8) ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה:
(א) טיפול באינהלציות או משאפים פעמיים ביום לפחות.
(ב) טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי-פירכוסים או באימונוסופרסיה; או במייצבי לחץ דם.
(ג) פיזיותרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת רופא.
(ד) מעקב במרפאת מומחים (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה.
(ה) אשפוז במוסד רפואי לרבות אשפוז יום ואשפוז בית (כאשר רופא או אחות מבקרים את הילד מדי יום), בשל ליקוי גופני, והכל למעט אשפוז בחדר מיון; לעניין זה, "אשפוז" – אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי שנה שלאחריה או אשפוז במשך 45 ימים בשנה.
(ו) החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע מהווה חמישית לפחות משטח הגוף.
(ז) ילד הזקוק לנוכחות מתמדת, כמשמעו בפריט (2) בתוספת השנייה.
(9) ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירות עצמות פתולוגיות או בשל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פיזיותרפי או טיפול שיקומי אחר;
(10) ילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של שתי גפיים או בשל העדר של שתי גפיים זקוק באופן קבוע לשימוש במכשיר עזר;
(11)
(א) ילד אשר על פי הוראת רופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתכיפות של אחת לשבוע במשך חצי שנה לפחות.
(ב) ילד הנזקק באופן קבוע לבדיקות דם לפחות פעמיים ביום, במהלך השנה הראשונה מהיום שבו אובחנה המחלה בשלה הוא נזקק לבדיקות כאמור, וזאת במטרה לסייע לילד ולמשפחתו בהסתגלות לטיפול.
(12) ילד אשר מנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא שהוא הסמיכו לכך, קבע בהתייעצות עם מומחים בתחום, כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונת נדירה וקשה, במידה המטילה עומס כבד ביותר על המשפחה. לעניין זה "מחלה או תסמונת נדירה" – מחלה או תסמונת הקיימת ביחס של אחד, לכל היותר, בכל מאה אלף לידות חי.
תוספת שניה
ילד עם ליקוי מיוחד
(1) "ילד עם עיכוב התפתחותי" – ילד עם תסמונת דאון וילד אשר בשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו, והכל בילד שטרם מלאו לו 3 שנים;
(2) "ילד הזקוק לנוכחות מתמדת" – ילד שלא ניתן להשאירו ללא השגחה אפילו לפרקי זמן קצרים, והוא זקוק, לדעת רופא ילדים מוסמך, לנוכחות מתמדת של הזולת בקרבתו לצורך מניעת סכנה לעצמו או לאחרים, והכל כאשר הסכנה נובעת מליקוי, ממחלה כרונית או מהבנה לקויה של הילד בהשוואה לבני גילו של גורמי סיכון מיידי, ובלבד שקיימת בפועל נוכחות כאמור;
(3) "ילד הזקוק לסיוע בתקשורת" – ילד שמלאו לו 3 שנים, הזקוק לסיוע בכל הקשור לתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית המקובלת בקרב בני גילו;
(4) "ילד עם ירידה בשמיעה" –
(א) ילד עם ירידה קבועה בשמיעה בכל אחת מאזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור.
(ב) ילד עם ירידה בשמיעה של לפחות 40 דציבלים, הזקוק למכשירי שמיעה באופן קבוע, והכל מרגע האבחון.
(5) "ילד עם ירידה בראיה" – ילד שחדות הראיה בכל אחת מעיניו שווה או פחותה מ-6/60, או ששדה הראיה בכל אחת מעיניו הוא פחות מ-20, והכל מרגע האבחון. לעניין זה יראו את חדות הראיה בעין שבה אובדן של –
(1) שני רבעים עליונים של שדה הראיה, או יותר – כאילו היא נמוכה ב-2 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(2) רבע תחתון של שדה הראיה או יותר – כאילו היא נמוכה ב-3 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(3) שני רבעים תחתונים של שדה הראיה או יותר – כאילו היא נמוכה ב-6 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין.
(6) "ילד עם אוטיזם או סכיזופרניה" – ילד הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה, וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה או סכיזופרניה" לליקויים האמורים.
(7) ילד עם תסמונת דאון.
דברי הסבר
הצעת חוק זו נסמכת על דו"ח ועדת אור-נוי, ועדה שנתמנתה על ידי שר העבודה והרווחה בראשותו של פרופ' א. אור-נוי, על מנת לבדוק את הקריטריונים למתן גמלה לילד נכה.
המתכונת החוקית הקיימת באשר למתן גמלאות לילדים נכים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 ותקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח–1988 יצרה מצב בו ילדים עם נכויות קשות נשארו ללא גמלה, בעוד שיש קבוצות מסוימות של ילדים זכאי גמלה המקבלים אותה, למרות שדרגת נכותם ורמת העומס על המשפחה קטנים יחסית. על פי ממצאי ועדת אור-נוי, גמלת ילד נכה ניתנת כיום רק ל-15,000 ילדים, המהווים שליש מהילדים אשר צריכים לקבל גמלת ילד נכה.
לפיכך נדרשים שינויים מהותיים בחוק, אשר יתוו קריטריונים על פיהם תינתן גמלה במקרים הקשים ביותר מבין הילדים הנכים המעוכבים התפתחותית והמהווים נטל טיפולי וכלכלי על המשפחה.
מפאת חשיבותו של עניין זה, מן הראוי כי יוסדר ויעוגן בחקיקה ראשית ולא באמצעות תקנות בלבד. לפיכך, מוצע כי יבוטל סימן ו' בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, הקובע הוראות בעניין ילד נכה, ויבוטלו תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח–1988, ובמקומם יבוא חוק זה.
חלקן של הוראות הצעת חוק זו נוסחו כמתכונתן בהסדרי החקיקה הקיימים כיום:
הצעת חוק זו קובעת, כי הגמלה צריכה להינתן לילדים עם נכויות קשות ו/או מחלות ממושכות קשות, לפי קריטריונים תפקודיים בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי וההסתגלותי או קריטריונים הקשורים במידת העומס המוטל על המשפחה.
כדי שהגמלה תשמש מנוף לטיפול נאות בילד, נקבע כי 20% מהגמלה מותנית בטיפול או מסגרת חינוכית נאותים (תוספת זו תינתן אוטומטית כאשר אין מסגרות טיפוליות באזור המגורים).
גמלה מוגדלת בשיעור של 50%, תינתן כאשר יש שני ילדים נכים לפחות במשפחה אחת.
כמו כן, נקבעה זכות ערעור על החלטה באשר למתן גמלה לפי חוק זה.
כמו בהסדרי החקיקה הקודמים, גם לפי הצעת חוק זו, בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים (קודם – שר העבודה והרווחה) סמכות שיורית לקבוע הוראות בדבר זכאותם של ילדים נכים לתשלומים נוספים, כגון: דמי מחיה, אשר לא פורטו בחוק זה.
לעומת זאת, ועל מנת לקדם את מטרות חקיקה זו כאמור, נוספו בהצעת חוק זו חידושים והוראות, כדלקמן:
נקבע, כי הזכאות לגמלה היא של הילד עצמו, ולא חשוב מהו מעמדו או מעמדם של הוריו בישראל (תושב, עולה). כך זכאי הילד עצמו להגיש תביעה לגמלה לביטוח הלאומי, ככל שהדבר מתאפשר בידו בהתחשב בגילו ובמצבו הגופני, השכלי והנפשי, וגם כאשר נמצא הילד לבדו בארץ (ללא הוריו).
בהצעת חוק זו בוטלו השינויים בשיעורי הגמלה הקיימים בגילאים השונים – במידה והילד זכאי לגמלה, היא תהיה בשיעורים של 30% או 80% מגמלת הנכות המלאה. ילדים הנמצאים במסגרת טיפולית או לימודית קבועה יקבלו תוספת של 20% גמלה, כך שהגמלה תהיה 50% או 100%.
הילדים הזכאים לגמלת נכות בהיותם זקוקים "לטיפול רפואי מיוחד" יקבלו גמלה בשיעור של 100%.
כמו כן, הוסרה המגבלה, לפיה נשללה זכאותו של ילד לגמלה לפי חוק זה, כאשר הוא נמצא אצל משפחת אומנה, מגבלה אשר יש בה כדי לפגוע בזכויותיו של ילד כאמור ומהווה תמריץ שלילי למשפחות אומנה לקבל לטיפולן ילדים נכים.
הצעת חוק זו נוסחה תוך התחשבות במגבלות תקציביות ותוך הרחבה מינימלית של מעגל מקבלי הגמלה כיום. סך כל התוספת המינימלית להרחבת הזכאים לגמלה לפי הצעת חוק זו, הוא בעוד כ-4,500 ילדים, ולפיכך, עלותו של חוק זה הוא כ-90-80 מיליון שקל לשנה.
הצעת החוק נוסחה בסיועה של המועצה הלאומית לשלום הילד.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/855).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/17/ 1025)
ועל ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/1212/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09