הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אורון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
פ/47/18
הצעת חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות מכח שבות),
התשס"ט–2009
תיקון סעיף 4
1.
בחוק האזרחות, התשי"ב–19521 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4(א) –
(1) בפסקה (1), במקום "אזרחים ישראליים" יבוא "זכאים לאזרחות ישראלית";
(2) בפסקה (2), ברישה, במקום "אזרחים ישראליים" יבוא "זכאים לאזרחות ישראלית".
תיקון סעיף 8
2.
בסעיף 8 לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) אזרחותו של אדם אשר קיבל אזרחות ישראלית מכוח שבות לפי
סעיף 2(ב)(2) מקנה אזרחות גם לילדו הקטין אשר אינו זכאי לאזרחות מכוח שבות.";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) לא יתנה שר הפנים את התאזרחותו של קטין לפי סעיפים קטנים
(א), (א1) ו-(ב) בתנאים נוספים."
דברי הסבר
הילדים הקטינים של עולים חדשים אשר מגיעים יחד עם ההורים או מצטרפים אליהם בשלב מאוחר יותר, כאשר הילדים עצמם אינם זכאי שבות, וכן הילדים הקטינים של אזרחים זרים אשר נמצאים בשלב התאזרחות בעקבות נישואים לאזרחים ישראליים, לא תמיד זכאים לקבלת אזרחות ישראלית. תנאי כניסתם ארצה והתאזרחותם משתנים מפעם לפעם באמצעות שינוי נהלי משרד הפנים. כך לדוגמא מתנה משרד הפנים את כניסתם של הקטינים ומתן רישיון ישיבה בכך שהילדים יכנסו ארצה יחד עם הוריהם ובהמצאת הוכחות כי בשנתיים האחרונות לפני הגעתם הם היו בחזקת אותו ההורה. במקביל, לעתים רובות, נציגי המדינה בחוץ לארץ אינם מאפשרים את כניסתם של הילדים יחד עם הוריהם כאשר הילדים אינם זכאים על פי חוק השבות, והילדים נאלצים להיכנס לארץ מספר חדשים מאוחר יותר.
לא פחות בעייתית היא כניסתם של ילדים קטינים של מי שנשואים לאזרחים ישראלים ומגיעים ארצה במסגרת איחוד משפחתם. במקרים אלה, משרד הפנים אינו מאפשר את כניסתם של הילדים יחד עם ההורה עד אשר ההורה עצמו יקבל רישיון לשהייה ארעית. נוסף על כך, בין אלה הנשואים לאזרחים ישראליים ישנם מי שלפני נישואין שהו בישראל תקופה כלשהי ברישיון עבודה, כאשר ילדיהם הקטינים נשארו בחו"ל בהשגחת קרובי משפחה – בין היתר גם משום שהמדינה אינה מאשרת כניסה לילדי עובדים זרים. משנישא ההורה והחל בהליך המדורג לקראת התאזרחות מבקש הוא גם להתאחד עם ילדיו הקטינים, כיוון שכעת יש בכוונתו להעתיק את מקום מגוריו לישראל באופן קבוע וברצונו לגדל את ילדיו יחד עם בן זוגו הישראלי. אמנם אז מונע זאת ממנו משרד הפנים בטענה כי לא חי עם ילדיו בשנתיים האחרונות, ובמניעה זו מציב אותו בפני ברירה – לחיות בארץ עם בן הזוג או לחזור לחוץ לארץ ולחיות עם ילדיו. התנאים האמורים מוצבים בפני האזרחים ובני זוגם הן בכניסת הילדים ארצה והן בשלב של מתן מעמד ארעי וקבוע ובהמשך – התאזרחותם של הילדים. לא מן הנמנע כי ברגע שתוסדר זכאותם של הילדים לאזרחות ישראלית ללא תנאים מוקדמים כגון כניסה בו זמנית ארצה עם ההורים והמצאות בחזקת ההורים בשנתיים שלפני הכניסה, לא תהיה גם עילה למשרד הפנים למנוע את כניסתם ארצה, כיוון שמניעת כניסתם נובעת מהחשד כי בהמשך יוותרו הילדים ללא מעמד חוקי בישראל וישהו כאן שנים רבות באופן לא חוקי.
יש חשיבות מיוחדת לכך כי מדינת ישראל תדאג לטובת ילדיהם של אזרחיה ושל מי שעומדים להיות אזרחיה. טובת הילדים היא בכך כי יחיו סמוך להוריהם, אשר על פי כל כללי המוסר חייבים לדאוג לחינוך, בריאות והכלכלה של ילדיהם. זוהי לא רק חובתם של ההורים, אלא גם זכותם הבסיסית, ואין כל הצדקה לכך שהמדינה תמנע מהם את זכותם זו ואת מילוי חובתם.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3319).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/1301/17), ההצעה הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום כ' בתמוז התשס"ח (23 ביולי 2008); על ידי חברי הכנסת רוברט אילטוב וסופה לנדבר (פ/728/17), ההצעה הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום כ' בתמוז התשס"ח (23 ביולי 2008).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09