הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין פ/140/18 הצעת חוק הכנסת (תיקון – נציג הכנסת בוועדת מינויים), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 6 1. בחוק הכנסת, התשנ"ד–19941 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6, בהגדרה "ועדה" בסופה יבוא: "(5) האסיפה הבוחרת שלפי סעיף 6 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19802." הוספת סעיף 6א 2. אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: "איסור כהונת שר וסגן שר 6א. שר או סגן שר לא ייבחר כנציג הכנסת בוועדה כהגדרתה בסעיף 6; כהונתו של נציג הכנסת בוועדה תפקע עם תחילת כהונתו כשר או כסגן שר." תיקון חוק הרבנות הראשית לישראל 3. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, בסעיף 8, במקום פסקה (7) יבוא: "(7) 5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת בבחירה חשאית או שתבחר ועדה מועדות הכנסת שהכנסת הסמיכה לכך; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד–1994;". דברי הסבר לכנסת יש נציגים בוועדות השונות לבחירה ולמינוי של נושאי משרה שיפוטית: 1. הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 6 בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד–1984; 2. ועדת המינויים לדיינים, לפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו–1955; 3. ועדת המינויים לקאדים, לפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א–1961; 4. ועדת המינויים לקאדים-מד'הב, לפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדרוזיים, התשכ"ג–1962. בנוסף, לכנסת נציגים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לפי סעיף 8 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980. בכל הגופים הללו יש נציגים גם לממשלה. החוק אינו קובע באופן מפורש האם שר או סגן שר יכול לכהן כנציג הכנסת בוועדה או בגוף כאמור. מטעמים של הפרדת רשויות, לא מכהנים שרים כנציגי הכנסת כאמור. עם זאת, היו מקרים שבהם נציג הכנסת שמונה לסגן שר המשיך לכהן בוועדה או בגוף כאמור, והנושא אף נדון בבית המשפט העליון (בג"ץ 9/82 מרדכי וירשובסקי נ' שר המשפטים, פ"ד לו(1) 645). באותו מקרה לא דן בית המשפט העליון בסוגיה בכללותה, והתייחס רק לנסיבות הספציפיות שעמדו בפניו – כהונת סגן שר כחבר הוועדה לבחירת שופטים מטעם הכנסת בתקופת המעבר שבין כנסת יוצאת ועד לבחירת נציגי הכנסת הנכנסת. שופטי הרוב אישרו את הכהונה וסברו כי באותו מקרה לא התקיים חשש לניגוד עניינים. בדעת מיעוט סבר השופט ש' לוין כי אין זה ראוי לאפשר את המשך הכהונה של סגן שר כנציג הכנסת בוועדת הבחירה. לדבריו, "האינטרס הדומינאנטי שבגדרו נבחר חבר הכנסת כחבר ועדת המינויים הוא דבר השתייכותו לרשות המחוקקת, ועם מינויו כסגן שר נראה שהאינטרס השלטוני הדומיננטי שבגדרו הוא פועל הפך להיות של הרשות המבצעת". בפסק דין שעסק בוועדת המינויים לפי חוק הדיינים, התשט"ו–1955 קבע השופט ברק כי "החבר הנבחר צריך להשתייך לקבוצת היחס הבוחרת בו לא רק בעת הבחירה אלא בכל עת כהונתו כחבר ועדת המינויים". לגישתו של השופט ברק, הדבר נובע מהתכלית החקיקתית המונחת ביסוד ההוראה. "זו באה להבטיח, כי בוועדת המינויים ישתתפו חברים המשתייכים לגופים שונים, ובכך יבוא לידי ביטוי מגוון ההיבטים הציבוריים. מטרה זו תסוכל, אם חברותו של אדם בוועדת המינויים תימשך, חרף העובדה ששוב אין הוא משתייך לגופים שבחרו בו. אמת, חברי הוועדה אינם שליחים של בוחריהם ואין הם פועלים על פי הוראותיהם. חברי הוועדה מפעילים שיקול דעת עצמאי משלהם... דווקא משום כך חיוני הוא, לשם הגשמת מטרת החקיקה, כי את שיקול הדעת העצמאי יפעילו שעה שהם מכהנים, הלכה למעשה, בגופים הבוחרים אותם, מתוך שהם חשופים להשקפות העולם ולבעייתיות המשתנה המאפיינות גופים אלה, ותוך שהם צוברים ניסיון חיים בתפקידים אלה." (בג"ץ 5/86 סיעת ש"ס ואח' נ' שר הדתות ואח', פ"ד מ(2) 742). בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי לא ימונה כנציג הכנסת בוועדות ובגופים שנמנו לעיל מי שמכהן כשר או כסגן שר. בנוסף מוצע לקבוע במפורש כי מי שנבחר כדין ולאחר מכן החל לכהן כשר או כסגן שר, תפקע כהונתו כנציג הכנסת עם תחילת כהונתו כשר או כסגן שר, והכנסת תבחר נציג אחר במקומו. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין (פ/3980/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09