הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אורון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
פ/60/18
הצעת חוק שמירה על זכויות עובדים בעת שיקום חברה, התשס"ט–2009
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא לחזק את הזכות לביטחון תעסוקתי של עובדים במסגרת הבראת חברה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"ארגון עובדים יציג", "הסכם קיבוצי" – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–19571;
"בית המשפט" – כהגדרתו בתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב–20022.
"חברה" – כהגדרתה בחוק החברות;
"חברה מעבידה" – חברה המעסיקה בה עובדים שכירים;
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–19993;
"נאמן" – נאמן או מנהל מיוחד שמונה לצורך ביצוע שלב שיקום חברה;
"נושה מהותי" – כהגדרתו בתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב–2002, ועובד כהגדרתו בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים),
התשנ"ג–19934;
"צו הקפאת הליכים" – כמשמעותו בסעיף 350 בחוק החברות;
"שלב שיקום חברה" – חברה חדלת פרעון המבקשת לעבור תהליך הבראה ולעלות לפסי רווחיות;
"שעבוד" – כהגדרתו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–19835.
חובת שעבוד מובנה
3.
(א) חברה מעבידה תשעבד עם הקמתה חלק מנכסיה, להבטחת חיוביה כלפי עובדיה.
(ב) סכום השעבוד יהיה כשיעור מהשכר הכולל החודשי ברוטו של כלל עובדי החברה, בשיעור שיקבע שר המשפטים ואשר יעודכן אחת לשנה;
(ג) לא שיעבדה החברה חלק מנכסיה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו חלק מנכסיה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כאילו שועבדו לטובת העובדים ולשעבוד זה תינתן עדיפות על פני שעבוד מכוח כל דין אחר.
שמירה על מעמד הסכם העבודה הקיבוצי
4.
אין במתן צו הבראה או במינוי נאמן לחברה המעבידה, כדי לפגוע בתקפו של חוזה עבודה, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, עליהם חתומה החברה המעבידה.
משא ומתן לשינוי הסכם קיבוצי בהקפאת הליכים
5.
נאמן או מנהל מיוחד המבקש לשנות את הוראות ההסכם הקיבוצי יפנה לארגון העובדים היציג, ובהעדרו לנציגות העובדים הנבחרת, וינהל עמם משא ומתן לשינוי הוראות ההסכם; על הנאמן לספק לעובדים כל מידע שסביר כי הוא חיוני עבורם לשם קבלת החלטה במהלך המשא ומתן.
שינוי הסכם קיבוצי על ידי בית המשפט
6.
(א) נאמן שלא הצליח להגיע להסכם קיבוצי חדש עם העובדים לאחר חודשיים מפנייתו לארגון העובדים היציג או לנציגות העובדים הנבחרת, רשאי לבקש מבית המשפט שייתן תוקף להסכם הקיבוצי החדש המוצע על ידו; בית המשפט ישמע את ארגון העובדים היציג או נציגות העובדים הנבחרת.
(ב) בית המשפט ייתן תוקף להסכם קיבוצי המוצע על ידי הנאמן או המנהל המיוחד בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) אם התקיימו כל אלה:
(1) שוכנע כי העובדים לא נתנו הסכמתם ללא סיבה מספקת;
(2) השינויים המוצעים הם הכרחיים;
(3) זכויותיהם המוקנות של העובדים נפגעות במידה מזערית.
זמניות ההסכם הקיבוצי החלופי
7.
בהסכם קיבוצי חלופי כאמור בסעיף 5 ייקבע כי –
(1) ההסכם הוא זמני לתקופת ההבראה;
(2) עם שיקום החברה ינהלו החברה המעבידה והעובדים משא ומתן להשבת הוראות ההסכם הקיבוצי הקודם;
(3) משא ומתן כאמור ייפתח לא יאוחר משנה לאחר סיום עבודת הנאמן.
זכאות לפיצויי פיטורים בעת שיקום חברה
8.
למען הסר ספק, לעניין חישוב תקופות העבודה בגינן נוצרת זכאות לפיצויי פיטורים, יראו את תקופת העבודה לאחר שניתן צו הבראה כמצטרפת לתקופות העבודה שקדמו למתן הצו.
בית המשפט
9.
העובדים רשאים לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להעביר את הדיון בסוגיות מסוימות, בעלות חשיבות מיוחדת בנוגע לזכויותיהם של העובדים, לדיון בבית הדין לעבודה; הוגשה בקשה כאמור, יועברו הסוגיות להכרעתו של בית הדין; בית הדין ידון בסוגיות האמורות ללא דיחוי וייתן את החלטתו בהקדם האפשרי.
ביצוע ותקנות
10.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תיקון חוק הביטוח הלאומי
11.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19956, בסעיף 182, אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות, התשנ"ט–19997, ובית המשפט קבע לגבי העובד המבוטח שפוטר כי חוב שכר עבודה, פיצויי פיטורים או חוב לקופת הגמל שהחברה חייבת לו, לא ישולם."
תחילה
12.
תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
המצב הכלכלי במדינת ישראל בעת האחרונה, הביא לקריסתן של עשרות חברות במשק המקומי וחייב חברות רבות לעבור תהליכי ייעול. הדין הישראלי סובל מחוסר בהירות בנושא שיקום החברות ונוטה בבירור לטובת חיזוק מעמדם של הנושים המבוטחים והנאמן בעת שיקומה של חברה.
חוק זה מבקש לעגן את זכויותיהם של העובדים בחברה חדלת פירעון, המבקשת לעבור תהליך הבראה ולהשתקם.
הצעת החוק מתבססת על מאמרה של ד"ר מיכל הורוביץ, מרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, שעניינו מעמדן של זכויות העובדים בעת שיקומה של חברה וכן על המלצות הועדה הציבורית לשם בדיקת נחיצותה של רפורמה בדיני פשיטת רגל ופירוק חברות, בראשות השופט ש' לוין ועל תזכיר הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (שיקום חברות), התשנ"ה–1995.
מוצע לקבוע:
שעבוד מובנה – השעבוד המובנה מתבסס על הנחת המוצא כי על בעל עסק מוטלת האחריות לשלם לעובדיו בעבור העבודה שהם מבצעים, וכן מוטלת עליו החובה לדאוג לתשלום כל הזכויות הסוציאליות שהוא מחויב בהן על פי חוק או הסכם. נוכח חובה מקדמית זו, כל חברה מעבידה תשעבד מראש חלק מנכסיה (בהתאמה למספר העובדים) לצורך הבטחת פרעון כל חוב עתידי העלול להיווצר לטובת העובדים, במקרה של חדלות פרעון.
מעמדו של ההסכם הקיבוצי – כניסתה של חברה לחדלות פירעון איננה מביאה לבטלות אוטומטית של ההסכם הקיבוצי, אלא מצב זה יוצר צורך לשנותו במידה הנדרשת לשם שיקומה של החברה. ההסכם הקיבוצי מהווה בסיס מחייב למשא ומתן.
דחיית התערבותו של בית המשפט בהליך תביא לחיסכון בעלויות למשק.
כמו-כן, חיזוק מעמדם של העובדים כצד במשא ומתן, בעת הליך שיקום החברה, יקטין את עלות ההתדיינות המשפטית ויבטיח כי הסדר השיקום מהווה שיפור ביחס למצב הקיים, ואינו מכיל פגיעה בלתי נחוצה.
מעמד ארגון העובדים היציג – ארגון העובדים היציג יהיה צד למשא ומתן כבר בשלב הגשת הבקשה להליך שיקום.
מעמד חוזה העבודה האישי – במקרה בו הנאמן משנה את חוזה העבודה האישי, כך שהשינוי יוצר הרעה ממשית בתנאי העבודה ומאפשר לעובד להתפטר מעבודתו ולקבל פיצויי פיטורים, יראו את זכאותו של עובד, המשלים מינימום התקופה המחייבת לשם זכאות לפיצויי פיטורים, רק לאחר מתן צו הבראה, נגזרת לאור סוגיית האישיות המשפטית. במקרה של שיקום , ראוי להתייחס לכל תקופת השיקום כתקופה הממשיכה את תקופת העובדה הקודמת ולהעניק לעובד, במקרה כזה, זכאות לפיצויי פיטורים.
גמלת ביטוח לאומי – את חובות העבר להם זכאי העובד עד למועד צו הקפאת ההליכים יוכל לקבל באמצעות גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. כיום, על פי סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, זכאי לגמלת ביטוח לאומי רק עובד שלגבי מעבידו ניתן צו פשיטת רגל או פירוק ולא צו הקפאת הליכים.
בית המשפט – הסמכות העניינית לכל הנוגע לשאלת פירוקה של חברה נתונה לבית המשפט המחוזי, ואולם סמכות זו מוגבלת באמצעות יצירתו של מנגנון, אשר יאפשר לעובדים לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להעביר את הדיון בסוגיות מסוימות, בעלות חשיבות מיוחדת בנוגע לזכויותיהם של העובדים, לדיון בבית הדין לעבודה, שידון בסוגיות תוך פרק זמן קצוב וייתן את החלטתו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3384).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/837/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09