הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת יואל חסון
פ/101/18
הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה
המהות
1.
(א) הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת של המדינה.
(ב) הנשיא לא יכהן כחבר הכנסת. כיהן הנשיא הנבחר כחבר הכנסת, תפקע חברותו בכנסת ויראו בו מי שהתפטר מהכנסת עם כניסתו לתפקידו כנשיא.
(ג) יחד עם הנשיא ייבחר סגן נשיא; הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על סגן הנשיא.
מקום המושב
2.
מקום מושבו של הנשיא הוא ירושלים.
מקור הסמכות והרכבה
3.
(א) הנשיא מכהן מכוח היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות.
(ב) הנשיא ירכיב ממשלה על ידי מינוי שרים.
מועד הבחירות
4.
(א) הנשיא ייבחר בבחירות מיוחדות, אחת לארבע שנים.
(ב) הבחירות הראשונות על פי חוק זה ייערכו שלוש שנים אחרי מועד הבחירות לכנסת המכהנת ביום קבלת החוק, או מאה וחמישה ימים לפני הבחירות לכנסת הבאה – במועד המוקדם מבין השניים.
הזכות לבחור
5.
זכאי לבחור בבחירות לנשיא מי שזכאי לבחור בבחירות לכנסת.
הזכות להיבחר
6.
זכאי להיות מועמד לנשיא מי שהתקיימו בו אלה:
(1) הוא כשיר להיות מועמד לכנסת וביום הגשת מועמדותו הוא בן שלושים וחמש שנים ויותר.
(2) הוא לא כיהן שבע שנים רצופות כנשיא ברציפות ליום הבחירות לנשיא.
הזכות להציע מועמד
7.
אלה רשאים להציע מועמד:
(1) כל עשרה חברי כנסת;
(2) חמישים אלף בעלי זכות בחירה, שהודיעו בכתב על תמיכתם במועמד.
המועד לעריכת בחירות מיוחדות
8.
(א) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מוקדמות, ייערכו אותן בחירות ביום ג' האחרון שלפני תום תשעים הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן.
(ב) נוצרה עילה על פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות, והמועד לעריכתן חל בתוך מאה ועשרים ימים לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת, יידחה מועד הבחירות לכנסת ליום ג' הראשון שאחרי תום מאה ועשרים ימים ממועד הבחירות המיוחדות.
דחיית מועד הבחירות בשל ימי מנוחה
9.
חל על פי חוק-יסוד זה המועד לעריכת בחירות לנשיא ביום מנוחה, בערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה, ייערכו הבחירות ביום ג' הראשון שלאחריו, שאיננו יום מנוחה, ערב יום מנוחה או למחרת יום מנוחה.
מועמד שנפטר או שחדל להיות מועמד
10.
(א) נפטר מועמד לנשיא או נבצר ממנו מטעמי בריאות להיות מועמד לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת מועמדים, יידחו הבחירות לנשיא ובמידת הצורך – גם לכנסת, והן ייערכו כעבור ארבעה שבועות מהמועד או המועדים שנקבעו תחילה.
(ב) נפטר מועמד או נבצר ממנו להיות מועמד לפני המועד האמור, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות.
(ג) התפטר מועמד לנשיא, בין לפני המועד האמור בסעיף קטן (א) ובין לאחריו, לא יהא בכך כדי לדחות את מועד הבחירות.
(ד) חדל אדם, שמועמדותו הוגשה כדין, להיות מועמד לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת מועמדים, יהיה מועמד תחתיו מי שהיה מועמדו לסגן-נשיא.
(ה) חדל אדם, שמועמדותו הוגשה כדין, להיות מועמד לפני המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת מועמדים, רשאי מי שהציעו להציע מועמד אחר תחתיו.
בחירת הנשיא
11.
(א) לנשיא ייבחר המועמד שיקבל יותר ממחצית ממספר הקולות הכשרים.
(ב) לא קיבל שום מועמד מספר קולות כאמור בסעיף קטן (א), יקוימו בחירות חוזרות ביום ג' בשבוע שלאחר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבחירות הראשונות. המועד לבחירות חוזרות בכלי שיט ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל ייקבע בחוק.
(ג) בבחירות החוזרות יעמדו לבחירה שני המועמדים, שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים, ושהם חברי כנסת; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.
(ד) נפטר או התפטר אחד מן המועמדים לפני קיום הבחירות החוזרות, או שנבצר ממנו מטעמי בריאות לעמוד לבחירה בהן, יבוא תחתיו מועמדו לסגן-נשיא.
(ה) היה מועמד יחידי, בין בבחירות הראשונות ובין בבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים, שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו.
(ו) לא נבחר שום מועמד כאמור בסעיף זה, ייערכו שוב בחירות חוזרות.
(ז) תוצאות הבחירות לנשיא המדינה יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות.
תחילת הכהונה
12.
(א) תוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות יתייצבו הנשיא הנבחר וסגנו לפני נשיא בית המשפט העליון, ואם נבצר הדבר מנשיא בית המשפט – לפני זקן שופטי בית המשפט העליון, שאיננו נשיא בית המשפט, ויצהירו הצהרת אמונים.
(ב) וזו לשון הצהרת האמונים של הנשיא:
"אני (השם) מתחייב כנשיא המדינה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא."
(ג) וזו לשון הצהרת האמונים של סגן הנשיא:
"אני (השם) מתחייב כסגן-נשיא המדינה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כסגן הנשיא."
העברת הנשיא מכהונתו
13.
(א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אם קבעה, כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או מעמדו.
(ב) הכנסת לא תעביר את נשיא המדינה מכהונתו אלא עקב קובלנה, שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת, ושבית המשפט העליון קיבלה ברוב קולות חבריו.
(ג) בית המשפט העליון לא יציע להעביר את הנשיא מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לסתור את הקובלנה לפי נוהל שקבע בית המשפט; והכנסת לא תחליט להעביר את נשיא המדינה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו לפי נוהל שקבעה ועדת הכנסת באישור הכנסת.
(ד) הועבר הנשיא מכהונתו, תיערכנה בחירות מיוחדות, כאמור בסעיף 8.
התפטרות הנשיא
14.
(א) הנשיא רשאי, לאחר שהודיע לנשיא בית המשפט העליון על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת מכתב התפטרות ליושב ראש הכנסת.
(ב) ההתפטרות תיכנס לתוקף כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שהוגש מכתב ההתפטרות ליושב ראש הכנסת.
(ג) התפטר הנשיא, ייערכו בחירות מיוחדות, כאמור בסעיף 8.
התפנות המשרה מטעמי בריאות
15.
(א) הכנסת רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה, לקבוע, כי מטעמי בריאות נבצר מנשיא המדינה, דרך קבע, למלא את תפקידו.
(ב) הכנסת לא תקבל החלטה כאמור אלא לפי הצעת ועדת הכנסת, שנתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריה, על פי חוות דעת רפואית, שניתנה על פי כללים שקבעה הוועדה.
(ג) החלטת הכנסת טעונה אישור בית המשפט העליון ברוב קולות חבריו.
(ד) התמלאו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ייערכו בחירות מיוחדות, כאמור בסעיף 8.
רציפות הכהונה ומילוי מקום הנשיא
16.
(א) הנשיא היוצא או המתפטר יכהן עד כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר.
(ב) נבצר מן הנשיא למלא את תפקידו דרך קבע או הועבר מכהונתו, ימלא את תפקידו סגן הנשיא עד לכניסתו של נשיא נבחר חדש לתפקידו.
(ג) הודיע הנשיא ליושב ראש הכנסת ולנשיא בית המשפט העליון, כי נבצר ממנו, דרך ארעי, למלא את תפקידו, ימלא את מקומו סגן הנשיא, עד שיודיע הנשיא, שלא נבצר עוד ממנו למלא את תפקידו.
(ד) חלפו שישים ימים רצופים, שבהם נבצר מהנשיא למלא את תפקידו, כאמור בסעיף קטן (ג), והוא לא חזר למלאו, יראוהו כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע.
(ה) התקיים האמור בסעיפים קטנים (ב) או (ד), ייערכו בחירות מיוחדות, כאמור בסעיף 8.
חסינות בפני דיון פלילי
17.
נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי; התקופה שבה נמנעת, מכוח סעיף זה, הבאתו של הנשיא לדין בשל עבירה, לא תבוא במניין ההתיישנות של אותה עבירה.
חקירה ועדות
18.
(א) נדרש נשיא המדינה למסור עדות, תיגבה העדות במקום ובמועד שייקבעו על דעת נשיא המדינה.
(ב) לא תיפתח חקירה פלילית נגד הנשיא אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובעניין שקשור לתקופת כהונתו כנשיא בלבד.
משכורת ותשלומים אחרים
19.
משכורתו של נשיא המדינה ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו או לאחריה, לרבות אלה שישולמו לשאיריו, ייקבעו על ידי ועדה ציבורית שימנו יושב הכנסת ונשיא בית המשפט העליון; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
כשירותם של השרים
20.
(א) לשר יוכל להתמנות מי שכשיר להיות מועמד לכנסת; ואולם מי שכיהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, יכול שיתמנה לשר, ובלבד שחדל לכהן באותם משרה או תפקיד לפני מינויו.
(ב) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו.
(ג) לא יתמנה לשר מי שהוא בעל אזרחות נוספת, שאינה ישראלית, אם דיני המדינה, שהוא אזרח שלה, מאפשרים את ביטול אזרחות זו – אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו למען הביטול.
(ד) מינה הנשיא שר בממשלתו, שהוא חבר הכנסת, תפקע חברותו בכנסת עם מינויו לשר.
הממשלה
21.
(א) הנשיא ימנה לממשלתו שרים במספר שלא יפחת משמונה ולא יעלה על שמונה עשר.
(ב) שר יהיה ממונה על משרד, אולם יכול שיהיה שר בלי תיק.
(ג) הנשיא יהיה ממונה על כל משרד ועל כל רשות או פעולה ממשלתית, כל עוד לא מונה לעניינים אלה שר.
(ד) שר אחראי בפני הנשיא לתפקידים שעליהם הוא ממונה.
(ה) הנשיא רשאי להעביר שר מכהונתו; כהונתו של השר תיפסק כעבור ארבעים ושמונה שעות מהנחת מכתב ההעברה מהתפקיד בחתימת הנשיא על שולחן השר.
(ו) שר רשאי להתפטר מתפקידו; כהונתו של השר תיפסק כעבור ארבעים ושמונה שעות מהנחת מכתב ההתפטרות על שולחן הנשיא.
(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו), רשאים הנשיא או השר בהתאם לחזור בהם על ידי הנחת מכתב ביטול תוך ארבעים ושמונה שעות ממועד הנחת מכתב ההעברה או ההתפטרות.
(ח) פחת מספר חברי הממשלה משמונה, ימנה הנשיא תוך 72 שעות שר או שרים להשלמת המספר הדרוש, ועד אז לא יעביר שר מכהונתו; בממשלה שמספר חבריה שמונה או פחות, לא יועבר שר מכהונתו.
(ט) חדל שר לכהן בממשלה או בתפקידו או באחד מתפקידיו, נעדר מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד הנשיא או שר שיקבע הנשיא.
סגני שרים
22.
(א) שר רשאי למנות במשרדו סגן שר, באישור הנשיא, ובלבד שמספר הסגנים המכהנים בממשלה לא יעלה על מחצית מספר השרים.
(ב) האמור בסעיף 18 יחול גם על סגן שר, בהתאם.
(ג) השר יאציל לסגן השר סמכויות במשרדו.
(ד) כהונתו של סגן שר תיפסק בכל אחת מאלה:
(1) הוא הניח מכתב התפטרות על שולחן השר שמינה אותו;
(2) השר שמינהו חדל להיות שר או ממונה על אותו משרד;
(3) הנשיא או השר הממנה החליטו להפסיק כהונתו של סגן השר.
הנשיא והממשלה
23.
הנשיא יקבע את תפקידי השרים ויהיה רשאי:
(1) לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים;
(2) לקבוע את משרדי הממשלה וכן לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים;
(3) להעביר סמכויות וחובות, שלא נקבעו בחוק, משר אחד למשנהו, ולהעביר תחומי פעולה ממשרד למשרד;
(4) למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים.
סמכויות הנשיא
24.
(א) הנשיא מוסמך לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה, שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת, והוא רשאי להאציל את סמכותו זאת לאחרים, למעט סמכויותיו לפי חוק-יסוד זה; לעניין זה, כל סמכות הנתונה על פי חוק בידי אחד השרים, יראוה כאילו ניתנה גם לנשיא.
(ב)
(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנשיא רשאי להוציא צו נשיאותי כללי או לעניין מסיים, למעט בגדר סמכויותיהם של הרשות השופטת ומבקר המדינה.
(2) הוצא הצו, יונח על שולחן הכנסת; בתקופת פגרת הכנסת יימסר הצו לכל חברי הכנסת.
(3) רשאים יושב ראש הכנסת או כל שלושים חברי הכנסת, תוך ארבעה עשר ימים ממועד הנחתו או מסירתו לדרוש, כי הצו יובא לאישור הכנסת; היה הצו בעל פועל תחיקתי, יובא לאישור הכנסת בשלוש קריאות, וקריאתו תושלם בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד הנחתו או מסירתו, ורשאית הכנסת לא לאשרו, כולו או מקצתו.
(4) לא הובא הצו – שהונח על שולחן הכנסת או נשלח, כאמור בפסקה (2) – לאישור הכנסת, כאמור בפסקה (3), יפורסם ברשומות, ותוקפו יהיה מהיום שבו פורסם ברשומות.
(5) לא אושר הצו על ידי הכנסת, כולו או מקצתו, רשאי הנשיא לערער על החלטת הכנסת ולהניחו מחדש, על פי האמור בפסקאות (2) ו-(3).
זכות הביטול
25.
(א) ראה הנשיא, כי דבר-חקיקה שקיבלה הכנסת פוגע, לדעתו, ביכולתו למלא את תפקידו, או שאיננו ראוי או סותר את תקנת הציבור, יודיע ליושב ראש הכנסת תוך ארבעה עשר ימים מקבלת דבר-החקיקה, כי הוא מבטל את תוקפו.
(ב) בוטל דבר-חקיקה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שהניח את הצעת דבר-החקיקה על שולחן הכנסת להניחו מחדש על שולחן הכנסת תוך ארבעים וחמישה ימים מביטול תוקפו.
(ג) הונח דבר-החקיקה על שולחן הכנסת, כאמור בסעיף קטן (ב), יראוהו כאילו הונח לראשונה, אלא שקבלתו על ידי הכנסת תהיה ברוב מיוחד של שמונים חברי כנסת.
(ד) התקבל דבר-חקיקה כאמור בסעיף קטן (ג), יהיה לחלוט.
הנשיא, הממשלה וועדות הכנסת
26.
(א) הנשיא והממשלה ימסרו לכנסת ולוועדותיה מידע על פי דרישתן ויסייעו להן במילוי תפקידן; הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע כשהדבר נחוץ להגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות חיסיון שבדין.
(ב) פרטים לעניין ביצוע סעיף זה יכול שייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת.
סמכויות סגן הנשיא
27.
(א) נעדר הנשיא מן הארץ, יזמן את ישיבות הממשלה וינהל אותן סגן הנשיא.
(ב) הנשיא רשאי להאציל מסמכויותיו, למעט אלה הכלולות בסעיפים 24 (ב) ו-25, לסגן הנשיא, בדרך כלל או לעניין או לזמן מסוימים.
סמכויות השרים
28.
(א) רשאי שר לאצול סמכות הנתונה לו על פי חוק או סמכות שניתנה לו על ידי הנשיא – כולה, מקצתה או בסייגים – לעובד ציבור, למעט סמכות להתקין תקנות.
(ב) סמכות הנתונה לשר, אף חובה המוטלת עליו במשמע.
(ג) שר הממונה על ביצועו של חוק, רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מן החוק – כל זה לעניין מסוים או לתקופה מסוימת.
(ד) האמור בסעיף זה יחול גם על הנשיא.
חסינות הנשיא, סגן הנשיא, השרים וסגני השרים
29.
(א) הוראות חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, יחולו על הנשיא, סגן הנשיא, השרים וסגני השרים, בהתאמות המחויבות.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) בא להוסיף על כל הוראה אחרת בחוק.
משכורת, תשלומים, גמלאות וסייגים במילוי התפקיד
30.
(א) משכורתם של הנשיא, השרים וסגני השרים, וכן תשלומים אחרים וגמלאות שישולמו להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו על ידי ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון, שמינתה הכנסת.
(ב) הנשיא, השרים וסגני השרים ימלאו את תפקידם בנאמנות, ולא יעסקו בפעילות כלכלית או ציבורית אלא לפי כללים שקבעה ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון, שמינה הנשיא.
תקציב המדינה
31.
(א) הנשיא יניח על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-1 בספטמבר את הצעת חוק תקציב המדינה לשנה המתחילה ב-1 בינואר.
(ב) הכנסת תאשר את הצעת התקציב בשלוש קריאות.
(ג) לא אישרה הכנסת את תקציב המדינה עד ה-31 בדצמבר של השנה שבה נדונה ההצעה, יהא הנשיא רשאי לפעול על פי תקציב חודשי, שגודלו יהיה החלק ה-12 של תקציב השנה הקודמת, בתוספת או בניכוי של השינוי של מדד המחירים לצרכן במהלך 12 החודשים האחרונים, על פי הפרסום האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד) התקציב על פי סעיף קטן (ג) ייועד קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח החוק, חוזים ואמנות ואחר כך להפעלת שירותים חיוניים ופעולות, שנכללו בחוק התקציב הקודם.
התפזרות הכנסת מפאת אי קבלת חוק התקציב
32.
לא התקבל חוק התקציב תוך שלושה חודשים לאחר תחילתה של שנת הכספים, יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה.
מזכיר הממשלה
33.
הנשיא ימנה את מזכיר הממשלה ויקבע את תפקידיו; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
המועצה לביטחון לאומי
34.
הנשיא ימנה ויפעיל מועצה לביטחון לאומי, שתעניק לו ייעוץ קבוע בתחומי הביטחון הלאומי; הנשיא רשאי להטיל על המועצה תפקידי ייעוץ נוספים.
הנשיא, השרים וסגני השרים והכנסת
35.
(א) הנשיא רשאי למסור בכל עת, בתיאום עם יושב ראש הכנסת, הודעה או הצהרה בכנסת.
(ב) הנשיא יופיע לפני מליאת הכנסת לפחות שלוש פעמים בשנה, במועדים שיתואמו עם יושב ראש הכנסת.
(ג) שר רשאי להשתתף בישיבות הכנסת בתיאום עם יושב ראש הכנסת או עם יושב ראש ועדה מוועדות הכנסת, לפי העניין, ורשאים יושב ראש הכנסת ויושב ראש ועדה מוועדות הכנסת לזמנו לישיבה בתיאום עמו.
(ד) שר ישיב לשאילתא של חבר הכנסת בכתב; יושב ראש הכנסת יקבע, בתיאום עם השר, מועדים שבהם ישיב השר על שאילתות בעל-פה.
(ה) הנשיא ושר המשתתפים בישיבת הכנסת רשאים ליטול את זכות הדיבור בכל עת.
(ו) שר רשאי להסמיך לעניין מסוים את סגן השר במשרדו להופיע בשמו בכנסת.
(ז) הנשיא וכל שר ימסרו לכנסת ולוועדותיה מידע על פי דרישתן ויסייעו להן במילוי תפקידן; הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע, כשהדבר נחוץ להגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה או להגנה על זכות או חיסיון שבדין.
הסכם שלום והכרזה על מלחמה
36.
(א) הנשיא יחתום על הסכם שלום ועל כל הסכם מדיני, ויביא אותו לאשרור לכנסת.
(ב) המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח הכרזת הנשיא, אחרי שנוסחה אושר בממשלה.
(ג) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור.
(ד) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (ב) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.
תקנות לשעת חירום
37.
(א) במצב חירום רשאי הנשיא להתקין תקנות שעת חירום או להסמיך שר להתקינן כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.
(ב) תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.
(ג) אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פנייה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
(ד) לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא ככל שמצב החירום מחייב זאת.
(ה) תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק או שבוטלו על ידי הכנת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.
(ו) תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשיהיה ניתן לעשות כן.
(ז) חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת-חירום להתקיים לתקופת תוקפן, אך לא יותר מ-60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.
סודיות
38.
(א) הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים הבאים הם סודיים וגילויים ופרסומם אסור; ואלה העניינים:
(1) ביטחון המדינה;
(2) יחסי החוץ של המדינה;
(3) סוג עניינים אחר, שהנשיא ראה את סודיותו כחיונית למדינה והכריז עליו בצו, לצורך סעיף זה;
(4) עניין שהנשיא החליט לשמור עליו בסוד, ובלבד שגילויו ופרסומו של עניין כזה אינו אסור אלא על מי שידע על ההחלטה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דברים, שהנשיא או מי שהנשיא הסמיכו לכך התירו את פרסומם, או על דברים שפרסומם נדרש לפי דין.
תקנות
39.
(א) הנשיא או שר הממונה על ביצועו של חוק מוסמכים להתקין תקנות לביצועו.
(ב) חוק יכול שיסמיך את הנשיא או שר להתקין תקנות בעניין שנקבע בהסמכה.
פיקוח הכנסת על חקיקת משנה
40.
(א) תקנות שהתקינו ראש הממשלה או שר והקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו, לפני פרסומן, על יד ועדה מוועדות הכנסת, שהנושא נמצא בתחום אחריותה; לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך שלושים ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות חוק-יסוד או חוק אחר הדנות בתקנות.
הוראות כלליות
41.
כל דבר חיקוק שנאמר בו "הממשלה", רשאי הנשיא לראותו כאילו נאמר בו במקום "הממשלה" – "הנשיא", אלא אם נאמר בו אחרת.
יציבות
42.
(א) אין לשנות חוק זה אלא ברוב של חברי הכנסת; ואולם הוראה הקובעת, כי החלטת כנסת תתקבל ברוב של מספר נקוב של חברי הכנסת, לא תשונה אלא באותו מספר לפחות של חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף קטן זה יהיה דרוש להחלטות מליאת הכנסת בכל שלב ושלב של החקיקה; "שינוי", לעניין סעיף זה – בין מפורש ובין משתמע.
(ב) על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
ביטול חוקי יסוד
43.
בטלים:
(1) חוק-יסוד: נשיא המדינה1;
(2) חוק-יסוד: הממשלה2.
תיקון חוק-יסוד: הכנסת
44.
בחוק-יסוד: הכנסת3 –
(1) בסעיף 20, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
(1) יושב ראש הכנסת –
(א) יחתום על כל חוק, חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו;
(ב) יקבל מן הנשיא דין וחשבון על פעולותיו;
(ג) יחתום על אמנות עם מדינות חוץ, שאושרו על ידי הכנסת;
(ד) ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם.
(2) ליושב ראש הכנסת נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם – הכל על פי המלצת שר המשפטים.
(3) חתימתו של יושב ראש הכנסת על כל מסמך רשמי על פי סעיף זה טעונה חתימת קיום של הנשיא או של מי שהוסמך לכך על ידו.";
(2) בסעיף 22, הסיפה החל במילים "בכל ועדת חקירה" – תימחק;
(3) אחרי סעיף 22 יבוא:
"שימוע
22א.
(א) הכנסת תבחר מבין חבריה ועדת שימוע.
(ב) רשאים כל שלושים חברי הכנסת או רבע לפחות מבין חברי הוועדה לזמן לשימוע מי שהתמנה לשר, תוך ארבעה עשר ימים ממועד מינויו לשר.
(ג) החליטה הוועדה ברוב חבריה, כי שר שזומן לשימוע איננו ראוי לכהן בממשלה, תעמיד את ההחלטה לאישור רוב חברי הכנסת.
(ד) החליטה הכנסת כי שר שמונה על ידי הנשיא איננו ראוי לכהן בממשלה, יחדל השר לכהן בתפקידו עם קבלת ההחלטה.
(ה) האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחול גם על מזכיר הממשלה ועל היועץ המשפטי.";
(4) סעיף 23 – בטל;
(5) בסעיף 33 – הסיפה החל במילים "או על פי דרישת הממשלה" – תימחק;
(6) בסעיף 43, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) מי שהתמנה לשר או לסגן-שר וחדל להיות חבר הכנסת לפי סעיף 20(ד) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, יבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חדל להיות שר או סגן-שר, יחזור למלא את משרתו כחבר הכנסת, והאחרון שהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, שבה נכללים שמותיהם, יחדל לכהן כחבר הכנסת; לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף קטן (א).".
תיקון חוק-יסוד: משק המדינה
45.
בחוק-יסוד: משק המדינה4 –
(1) בסעיף 3 –
(א) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) הנשיא יניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שיתואם עם הכנסת או עם ועדה מוועדותיה, בכפוף להוראות סעיף 27(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה.";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאית הממשלה" יבוא "רשאי הנשיא";
(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "לממשלה" יבוא "לנשיא", ובמקום "רשאית היא" יבוא "רשאי הוא";
(2) בסעיף 3א –
(א) בסעיף קטן (ב), במקום "הממשלה תניח" יבוא "הנשיא יניח";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "שתגיש הממשלה" יבוא "שיגיש הנשיא";
(3) סעיף 3ב – בטל.
תיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
46.
בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–19515, סעיף 15 – בטל.
תיקון חוק הבחירות לכנסת
47.
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–19696 –
(1) בשם החוק, אחרי "לכנסת" יבוא "ולנשיא המדינה";
(2) בסעיף 1 –
(א) בהגדרה "בוחר", בסופה יבוא "ולנשיא המדינה";
(ב) אחרי הגדרת "בוחר" יבוא:
""הבחירות" – הבחירות לכנסת או לנשיא המדינה, לרבות בחירות חוזרות לנשיא המדינה, כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;";
(3) בסעיף 2, אחרי "בבחירות לכנסת" יבוא "או לנשיא המדינה";
(4) בסעיף 3(א), אחרי "בזכות הבחירה לכנסת" יבוא "או לנשיא המדינה";
(5) בסעיף 5, אחרי "ההצבעה תהיה" יבוא "לפי העניין", ואחרי "רשימת מועמדים" יבוא "או בעד מועמדים לנשיא המדינה,";
(6) אחרי סעיף 7 יבוא:
"פרק ב1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לנשיא המדינה
פנקס הבוחרים בבחירות לנשיא המדינה
7א.
(א) פנקס הבוחרים לעניין הבחירות לכנסת ישמש גם לעניין הבחירות לנשיא המדינה; ועדת הבחירות המרכזית, הוועדות האזוריות וועדות הקלפי יפעלו גם לעניין הבחירות לנשיא המדינה; אזורי הקלפי, מקומות הקלפי והקלפיות ישמשו גם לעניין הבחירות לנשיא המדינה.
(ב) בכל מקום בחוק זה, שבו נאמר "רשימת מועמדים" יראו כאילו נאמר "רשימת מועמדים או הצעת מועמד", והוא אם אין כוונה אחרת משתמעת.
החלת הוראות
7ב.
על הבחירות לנשיא המדינה יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, למעט סעיפים 4, 61, 66, 67, 81 עד 84, 83(ג) ו-85.
יום שבתון
7ג.
על הבחירות לנשיא המדינה, ובכלל זה בחירות חוזרות, כאמור בסעיף 11 לחוק-יסוד: נשיא המדינה, יחולו הוראות סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת, וכן הוראות סעיפים 71(א) ו-136 לחוק זה, בשינויים המחויבים.";
(7) בסעיף 57 –
(א) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) הצעת מועמד לנשיא המדינה תפרט את שמו הפרטי של המועמד, שם משפחתו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ומענו.";
(ב) במקום סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יבוא:
"(ד) הצעת מועמד לנשיא המדינה לפי סעיף 7(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה תוגש על גבי טופס שנקבע בתקנות, ותיחתם על ידי כל המציעים.
(ה) הצעת מועמד לנשיא המדינה לפי סעיף 7(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה תוגש על גבי טופס שנקבע בתקנות, ויחתמו על גביו 50,000 בוחרים המודיעים על תמיכתם במועמד.";
(8) במקום סעיף 74א יבוא:
"מעטפות הצבעה
74א.
צבע מעטפות ההצבעה לנשיא המדינה וצורתן ייקבעו על ידי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו. המעטפות תהיינה אטומות.";
(9) בסעיף 75, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.";
(10) בסעיף 91(ב), במקום "המעטפות הנזכרות בסעיפים 74א ו-75 (א)" יבוא – "מעטפת ההצבעה";
(11) בסעיף 110, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה אחת; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר בבחירות לכנסת על פתק ההצבעה את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי, ובבחירות לנשיא המדינה – את שם המועמד; הבוחר יכניס את פתק ההצבעה למעטפת ההצבעה. את מעטפת ההצבעה ייתן לתוך מעטפה חיצונית; האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר, מספר זהותו, במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות; האחראים והבוחר יחתמו על המעטפה החיצונית והבוחר ייתן אותה לתוך הקלפי.";
(12) בסעיף 116ד(ג), במקום "המעטפות הנזכרות בסעיפים 74א ו-75(א)" יבוא "מעטפת ההצבעה".
תיקון פקודת הראיות
48.
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19717, במקום סעיף 19א יבוא:
"ראייה לפעולת הממשלה
19א.
(א) מסמך הניתן על ידי הנשיא ייחתם בידי הנשיא או בידי שר, שהנשיא הסמיכו לכך, או בידי מזכיר הממשלה.
(ב) אישור בכתב של מזכיר הממשלה, שהנשיא או הממשלה עשו דבר פלוני, ישמש ראייה, שאכן נעשה הדבר כאמור באישור."
הוראת מעבר
49.
בזמן כהונתו של הנשיא המכהן בעת קבלת חוק זה, בכל מקום, במקום "הנשיא" יקראו "ראש הממשלה"; לנשיא המכהן יישמרו כל סמכויותיו למעט האמור בסעיף 11(א)(2) לחוק-יסוד נשיא המדינה כנוסחו ערב קבלת חוק זה.
דברי הסבר
חוק-יסוד: נשיא המדינה המוצע בא בעיקרו להחליף שני חוקים קיימים – חוק-יסוד: נשיא המדינה וחוק-יסוד: הממשלה. על פי המוצע, תיכון בישראל רפורמה ממשלית מהותית: מוסד נשיא המדינה במתכונתו הנוכחית יבוטל, ובמדינה ייכון משטר נשיאותי במתכונת דמוקרטית מערבית. לכנסת ולבית המשפט העליון יהיה תפקיד חשוב ביצירת מערכת חדשה של איזונים ובלמים.
על פי הצעת החוק, נשיא המדינה יהיה ראש הרשות המבצעת, והוא יעמוד בראש הממשלה. הוא ייבחר בבחירות מיוחדות נפרדות לתקופת כהונה שלמה של ארבע שנים, ואי אפשר יהיה להדיחו או להעבירו מכהונתו אלא בפעולה משולבת של הרשות המחוקקת והרשות השופטת, אם נמצא בלתי ראוי או בלתי כשיר לכהונתו. עם הנשיא ייבחר גם סגן נשיא, שסמכויותיו יוענקו לו, בעיקרן, על ידי הנשיא.
הנשיא ימנה את ממשלתו וחברי הממשלה יהיו כפופים לו. הרשות המבצעת תהיה נפרדת לחלוטין מהרשות המחוקקת, ושר לא יוכל להיות חבר הכנסת; אך אם יהיה חבר הכנסת לפני התמנותו לשר, יוכל לחזור ולכהן בכנסת אחרי שחדל להיות שר.
לנשיא תהיה זכות להוציא צו נשיאותי במקרים מיוחדים, המוגדרים בחוק, וכן זכות הביטול (וטו) של חוק שנתקבל בכנסת, וביטול החוק יחזירו לכנסת לחקיקה מחודשת וסופית בהליך מיוחד.
לנשיא תהיה הסמכות ליטול לידיו, במגבלות חוקיות, כל סמכות הנתונה בידי עובד המדינה, ובכלל זה, סמכות הנתונה בידי שר. הוא לא יהיה עוד נתון למידה ולאופן של קיום ההסכם הקואליציוני, שעליו הושתתה עד כה עבודת הממשלה.
החוק המוצע נועד להגביר את יציבות השלטון ולענות על הבעיה המרכזית שהייתה נחלת השיטה שנהגה בעידן הבחירה הישירה של ראש הממשלה – חולשתו של ראש הממשלה הנבחר ותלותו בכנסת מצד אחד, ובמנגנונים הביורוקרטים מצד שני. הממשלה לא תהיה תלויה בתפקודה בקואליציה הפרלמנטארית, ולא ייתכן עוד מצב, שבו עובד המדינה יוכל למנוע או לשבש יישום החלטה ביצועית חוקית של הנשיא או של מי שהוסמך מטעמו.
לפי השיטה המוצעת, הכנסת תתרכז בתפקידיה החשובים: חקיקה ופיקוח פרלמנטארי. הרשות המבצעת תהיה עצמאית לחלוטין מבחינה מבנית ופונקציונאלית, אבל תעמוד תחת ביקורת פרלמנטארית. תתווסף לכנסת זכות השימוע, שבמסגרתה תוכל הכנסת לבטל מינוי של שר ומינויים אחרים של הנשיא, אם נמצאו בלתי ראויים. הכנסת תוכל, כמובן, לבצר את כוחה ואת השפעתה בחקיקה לסוגיה.
רוב סמכויותיו של נשיא המדינה לפי החוק הנוכחי יועברו לידי יושב ראש הכנסת, והוא יהיה לדמות הייצוגית הראשונה של ישראל, נוסף על סמכויותיו כיושב ראש הפרלמנט.
חוק-יסוד: נשיא המדינה המוצע יהיה הנדבך הראשון ברפורמה של המשטר והממשל בישראל בתחומים שונים.
הצעת חוק-יסוד דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים רמון (פ/3299).
הצעות חוק-יסוד דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת חיים רמון (פ/174) ואליעזר כהן (פ/2894).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09