הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אמסלם
אברהם מיכאלי
נסים זאב
דוד אזולאי
יצחק וקנין
פ/1417/18
הצעת חוק הפיקוח על הכשרות, התשס"ט–2009
מטרה
1.
חוק זה מטרתו להביא להעלאת רמת הכשרות והפיקוח על הכשרות, העלאת מעמדו של מוסד הכשרות הממלכתי בפרט ומעמדה של הרבנות בכלל.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אגף הכשרות" – אגף ברבנות הראשית לישראל המופקד על תחום הכשרות, והפועל על פי חוק איסור הונאה בכשרות;
"בית אוכל" – כהגדרתו בחוק איסור הונאה בכשרות, לרבות יצרני מזון;
"המשרד" – המשרד לשירותי דת;
"ועדת הכשרות" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 3;
"חוק איסור הונאה בכשרות" – חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–19831;
"מפעיל שירותי השגחת כשרות" – מי שמפעיל שירותי השגחת כשרות באמצעות משגיחי כשרות שהוא מעסיק, ושנבחר במכרז, כאמור בסעיף 7;
"מפקח כשרות" – מי שמונה על ידי מחלקת הכשרות ברבנות המקומית לפי סעיף 13;
"משגיח כשרות" – מי שמונה לפי סעיף 11;
"פקח כשרות" – מי שמונה על ידי מפעיל שירותי השגחת כשרות לפי סעיף 8(4);
"קובץ הנהלים" – קובץ שהונפק כאמור בסעיף 4(1);
"השר" – השר לשירותי דת.
ועדת הכשרות ותפקידיה
3.
(א) נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל יבחר מבין חבריה ועדה בת ששה חברים.
(ב) ואלה תפקידי ועדת הכשרות וסמכויותיה:
(1) עיסוק בענייני כשרות, על פי חוק הרבנות הראשית לישראל התש"ם–19802;
(2) קביעת חומר הלימוד הנדרש לשם קבלת הסמכה כמשגיח כשרות;
(3) קביעת חומר הלימוד הנדרש לשם התמחות בכל אחד מסוגי בתי האוכל השונים הדורשים השגחה על הכשרות;
(4) קביעת חומר הלימוד הנדרש לשם קבלת הסמכה כמשגיח כשרות על מנת שישמש כמפקח כשרות;
(5) קביעת השתלמויות תקופתיות הנדרשות ממועסק כמשגיח כשרות או כפקח כשרות;
(6) הסמכת עמותות ומוסדות תורניים לשם הכשרת מועמדים לשמש בתפקיד משגיחי כשרות או פקחי כשרות והעברת ההשתלמויות הנדרשות, ופיקוח על פעולתם של המוסדות האמורים.
תפקידי אגף הכשרות
4.
ואלה תפקידי אגף הכשרות וסמכויותיו:
(1) הנפקה מעת לעת של קובץ נהלים מעודכן ובו אמות מידה אחידות לקבלת תעודת כשרות, לקבלת תעודת כשרות מהדרין, לדחיית בקשה לניפוק תעודת כשרות, וכן תפקידי משגיח הכשרות והנחיות להפעלת סמכויותיו;
(2) קביעת מספר המשגיחים הנדרשים, היקף שעות הנוכחות הנדרשות עבור בית האוכל המבקש לקבל תעודת כשרות, לפי סוג בית האוכל, גודלו ואמות מידה נוספות;
(3) קביעת מספר התקנים לפקחי כשרות ברבנות המקומית לפי מספר בתי אוכל הדורשים פיקוח בתחום אחריותה, גודלם וסוגם;
(4) עריכת בחינות הסמכה ללומדים במוסדות שהוסמכו על ידי ועדת הכשרות;
(5) קביעת טפסים לדיווח יומי ושבועי על מצב הכשרות בבתי האוכל, הכוללים התייחסות לדרישות הכשרות הנדרשות מאת סוגי בתי האוכל השונים;
(6) פיקוח על עבודת הרבנות המקומית בתחום הכשרות;
(7) שלילת סמכות של רבנות מקומית מלתת תעודת כשרות כאמור בסעיף 16.
הוראות קובץ הנהלים
5.
(א) עבודת המשגיחים, פקחי הכשרות ומפקחי הכשרות ברבנויות המקומיות תהיה בכפוף להוראות שבקובץ הנהלים.
(ב) מתן תעודת כשרות בידי מי שהוסמך לכך על פי חוק איסור הונאה בכשרות, כאמור בסעיף 6(א), יהיה בהתאם לקובץ הנהלים.
הנפקת תעודת כשרות
6.
(א) הגוף המוסמך להנפיק תעודת כשרות לבית אוכל הוא הרבנות המקומית ברשות המקומית בה נמצא בית האוכל.
(ב) ברשות מקומית או ביישוב שאין בהם רב מקומי, או שנשללה סמכות הרב המקומי לתת תעודת כשרות כאמור בסעיף 16(ה), יטיל אגף הכשרות את האחריות על רבנות מקומית ברשות מקומית סמוכה או ביישוב סמוך, לפי הענין.
בחירת מפעיל שירותי השגחת כשרות
7.
(א) המשרד יבחר, באמצעות מכרז, מפעילים של שירותי השגחת כשרות; רשימת המפעילים שנבחרו תפורסם ברשומות.
(ב) מועצה דתית תבחר מפעיל שירותי השגחת כשרות מבין המפעילים שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א), שיפעיל את שירותי השגחת הכשרות בבתי האוכל שבתחום שיפוטה.
תפקידי מפעיל שירותי השגחת כשרות
8.
תפקידי מפעיל שירותי השגחת כשרות הם:
(1) מימון השתלמויות והתמחויות הנדרשות מהמשגיחים;
(2) תשלום משכורתם של משגיחי הכשרות, לרבות הענקת כל הזכויות הסוציאליות המגיעות למשגיחים על פי החוק;
(3) העמדת פקחים שיפקחו על עבודת המשגיחים ויוודאו כי הם מבצעים עבודתם בהתאם לקובץ הנהלים;
(4) העמדת משגיח מחליף בזמנים בהם יעדר המשגיח, לפי הנחיות מנהל מחלקת הכשרות ברבנות המקומית.
תשלום למפעיל שירותי השגחת כשרות
9.
(א) בית אוכל ישלם למפעיל שירותי השגחת כשרות ברשות המקומית בה הוא פועל, בסכום שנקבע בהתקשרות המשרד עימו.
(ב) לא שילם בית אוכל תשלום כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים יום, רשאי מפעיל שירותי השגחת הכשרות להורות על הסרת תעודת הכשרות מבית האוכל.
כשירות משגיח כשרות
10.
כשיר לשמש כמשגיח כשרות בבית אוכל מי שמתקיימים בו תנאים אלה:
(1) הוא עבר הכשרה במוסד שהוסמך לכך על ידי ועדת הכשרות;
(2) הוא עמד בבחינות שערך אגף הכשרות;
(3) הוא עבר השתלמות בהתאם לבית האוכל בו יועסק;
(4) הרבנות המקומית אישרה כי הוא מוכר כאדם הראוי להשגיח על עניני הכשרות;
(5) הוא לא נפסל בעבר על ידי אגף הכשרות מלשמש כמשגיח כשרות;
(6) הוא עבר בדיקה רפואית שנתית המתירה לו לעבוד עם מוצרי מזון, כפי שקבע השר;
(7) הוא עבר השתלמויות תקופתיות כנדרש על ידי אגף הכשרות.
משגיח כשרות
11.
(א) מי שמונה כמשגיח כשרות בבית אוכל יהיה כפוף להוראותיו של מפקח הכשרות הממונה עליו מטעם הרבנות המקומית.
(ב) העבודות שיבוצעו על ידי משגיח הכשרות הן רק אלה הנדרשות לשם ההשגחה על הכשרות בבית האוכל, כפי שיקבע אגף הכשרות, כאמור בסעיף 4(1), והן לא יכללו עבודות תחזוקה, ניקיון או כל עבודה אחרת שאינה קשורה ישירות לתפקידו כמשגיח כשרות.
(ג) זמני הנוכחות של משגיח כשרות בבית האוכל יהיו כפי הנדרש לפי סוג בית האוכל בו הוא משמש כמשגיח כשרות וכפי שיקבע אגף הכשרות, כאמור בסעיף 4(2).
(ד) משגיח כשרות יהיה חייב לדווח על שעות פעילותו באמצעות החתמת כרטיס או באמצעים אחרים.
(ה) משגיח כשרות יגיש למפקח הכשרות דוח יומי ודוח שבועי מפורטים על מצב הכשרות בבית האוכל בו הוא עובד, על גבי טפסים שינפיק אגף הכשרות כאמור בסעיף 4(5).
כשירות מפקח כשרות
12.
כשיר לשמש כמפקח כשרות ברבנות המקומית מי שהוסמך לשמש כמשגיח כשרות, ועבר את ההתמחות הנדרשת כאמור בסעיף 3(3).
מפקח כשרות
13.
(א) מחלקת הכשרות ברבנות המקומית תעמיד מפקחי כשרות מטעמה לשם פיקוח על עבודת מפעיל שירותי השגחת הכשרות הפועל בתחום שיפוטה, ותוודא כי בבתי האוכל שבתחום שיפוטה נשמרת הכשרות בהתאם להוראות חוק זה.
(ב) מפקח כשרות יגיש לרבנות המקומית דוח חודשי מפורט על עבודת משגיחי הכשרות שבפיקוחו.
קנס אזרחי
14.
(א) היה למפקח כשרות יסוד סביר להניח כי משגיח כשרות אינו מבצע את תפקידו כאמור בסעיף 11, רשאי הוא להטיל עליו קנס אזרחי בשיעור של 500 שקלים חדשים.
(ב) על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 92ד עד 92יב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–19813, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) בכל מקום, במקום "המפקח" יקראו "מפקח כשרות";
(2) בסעיף 92ד, במקום "שר האוצר" יקראו "השר לשירותי דת";
(3) בסעיף 92ה, במקום "למחצית העיצום הכספי או הקנס" יקראו "לקנס";
(4) בסעיף 92ט, במקום "לאוצר המדינה" יקראו "לרבנות המקומית שבתחום שיפוטה נעברה העבירה";
(5) בסעיף 92יב, במקום "השלום" יקראו "לעניינים מנהליים".
שלילת כשירות משגיח כשרות
15.
בלי לגרוע מהוראות סעיף 14, ראה מפקח כשרות כי הליקוי בביצוע עבודתו של משגיח כשרות מורה על התנהגות שאינה הולמת את תפקידו ואת כבוד המקצוע, יודיע על כך לאותו משגיח כשרות ולאגף הכשרות; אגף הכשרות רשאי לשלול את כשירותו כמשגיח ובלבד שנתן לו להשמיע טענותיו.
פיקוח על נותני תעודת כשרות
16.
(א) מצא האגף כי בבית אוכל מסוים, המחזיק בתעודת כשרות שניתנה לו על ידי מי שהוסמך לכך על פי חוק איסור הונאה בכשרות (להלן – נותן התעודה), לא מקיים הוראות חוק זה, יגיש לנותן התעודה בקשה לתיקון הליקוי.
(ב) קיבל נותן התעודה בקשה לתיקון הליקוי, יטפל בליקוי תוך שלושים ימים מיום שנתקבלה הבקשה.
(ג) מצא אגף הכשרות כי לא תוקן הליקוי לאחר תקופה זו, יגיש לנותן התעודה בקשה שניה לתיקון הליקוי.
(ד) קיבל נותן התעודה בקשה שניה לתיקון הליקוי, יטפל בליקוי תוך שבועיים מיום שנתקבלה הבקשה.
(ה) מצא אגף הכשרות כי לא תוקן הליקוי לאחר תקופה זו, תישלל סמכותו של נותן התעודה מלתת תעודת כשרות.
(ו) ברשות מקומית שנשללה סמכותו של הרב המקומי המכהן בה מלתת תעודת כשרות, יטיל אגף הכשרות את האחריות על גורם אחר המוסמך לתת תעודת כשרות, כאמור בסעיף 6(ב).
ערעור
17.
משגיח כשרות שהועבר מתפקידו, או רבנות מקומית שנשללה סמכותה לספק תעודות כשרות, רשאים לערער על כך לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל; החלטת המועצה בערר תינתן תוך מאה ימים.
ביצוע ותקנות
18.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
שמירת דינים
19.
חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.
תחילה
20.
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.
תיקון חוק איסור הונאה בכשרות
21.
בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, בסעיף 2(א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שלא נשללה ממנו סמכות זו בידי אגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל".
דברי הסבר
הצעת החוק באה לסתום את הפרצות הקיימות כיום בנושא הכשרות הפוגעות ברמת הכשרות המתקבלת וגורמות לאי שביעות רצון הן לבעלי העסקים הנדרשים לשירות והן לצרכנים. הצעת החוק תביא להעלאת רמת הכשרות ולהעלאת יוקרתו של מוסד הכשרות של הרבנות ויוקרתה של הרבנות בכלל.
במצב הקיים עד כה לא היו קריטריונים הלכתיים אחידים ארציים למתן תעודת כשרות, לא היו תשלומים אחידים על אגרות בישובים שונים, לא הוצגו תנאים ברורים הנדרשים לשם קבלת תעודת כשרות, לדחיית בקשה או להסרת תעודת כשרות. לפי הצעת חוק זו יקבעו כללי כשרות ארציים אחידים לכל אלו שיחייבו את כל הגופים המספקים תעודת כשרות.
לאחרונה החלו משגיחי הכשרות לעבור הכשרה ובחינות שיכשירו אותם לעבודתם, אולם לא נמנע ממי שלא עבר הכשרה או לא עמד בבחינה לשמש כמשגיח כשרות. הצעת החוק הנוכחית באה לחייב את המשגיח לעבור הכשרה, השתלמויות תקופתיות ותחומיות.
בעיה נוספת היתה שהמשגיח קיבל את משכורתו מבעל העסק, במקרה כזה נוצר ניגוד עניינים מהיות המשגיח תלוי בבעל העסק מאחר ודרישות הכשרות אינם בהכרח עולות בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים של בעל העסק. כדי למנוע ניגוד אינטרסים זה, מוצע כי המשגיח יהיה עובד של גוף חיצוני והמפקח עליו יהיה עובד הרבנות המקומית. ובנוסף, בעידן של הפרטה אין מקום למנות את המשגיחים כעובדים ממשלתיים ולכן נכון להעסיקם בצורה מסודרת באמצעות גופים חיצוניים.
כמו כן, עד כה לא נקבעו במדויק תפקידי המשגיחים והיקף שעות העבודה הנדרש, דבר שפגם משמעותית בביצוע תפקידם. וכן עד כה בעלי עסקים נדרשו לשלם סכומים גבוהים בהרבה מזה שמשולם למשגיח בלי שראו שנעשית עבודה בתמורה לכספם ובלי שידעו לאן מיועד כספם. מוצע כי יוגדרו שעות העבודה הנדרשות, והמשגיח יקבל שכר בהתאם לעבודה שנדרש לבצע.
בהצעת חוק זו ניתנת הסמכות בידי אגף הכשרות לפקח על עבודת הרבנות המקומית בנושא הכשרות ואף לשלול סמכות מרבנות מקומית שאינה מבצעת את הפיקוח כנדרש.
ניתן להצביע על צרכים נוספים הדורשים חקיקה בתחום זה כגון העובדה שלא היה למשגיחים מעסיק מוגדר ועקב כך הם הפסידו תנאים סוציאליים, או העובדה שביישובים שאין בהם רב מקומי לא היה מי שמוטל עליו לפקח על הכשרות ורבנויות סמוכות נמנעו מליטול על עצמם עול נוסף, וכך הפסידו אותם בעלי עסקים.
לאור האמור, הצעת חוק זו באה לענות על הצרכים המצויים בשטח ולקבוע כללים להכשרתם של משגיחי הכשרות ולפיקוח עליהם, ולקבוע נוהלי העבודה בהתאם לצורכי הכשרות של בית העסק. יצוין כי סעיפים רבים בהצעת החוק הובאו בפרסומים של הרבנות הראשית כהמלצה אך לא תמיד באו לידי ביטוי בשטח.
ראוי לציין כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית לא תגרום להוצאות נוספות מקופת המדינה. ההוצאות על השתלמויות המשגיח ותשלומי שכר המשגיח מוטלים על גופים חיצוניים שיגבו את שכרם מבתי העסק, כך גם הכשרת משגיחי הכשרות תעשה במוסדות פרטיים בשוק החופשי ותיצור הכנסה למוסדות תורניים ועשרות מקומות תעסוקה לרבנים, כאשר רק הפיקוח יישאר בידי הרבנות המקומית.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אמסלם וקבוצת חברי הכנסת (פ/1900/17) והועברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה ראשונה ביום רביעי, ה' בחשוון התשס"ח (17 באוקטובר 2007).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ט – 13.7.09