הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת ליה שמטוב
פ/191/18
הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ט–2009
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה היא לעודד חיסכון בצריכת האנרגיה במבני ציבור ולקדם ניצול יעיל של אנרגיה, לשם שמירה על בריאות הציבור והגנת הסביבה, וחיסכון במשאבים למען הציבור ולמען עתידו.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) משרד מבקר המדינה;
(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;
(6) רשות מקומית, תאגיד מקומי, מועצה דתית וקופת חולים כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–19921;
(7) תאגיד שהוקם בחוק;
(8) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19752;
(9) גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]3;
(10) גוף נתמך כמשמעותו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19854, תאגיד אשר פעילותו, כולה או מקצתה, ממומנת, במישרין או בעקיפין, מכספי המדינה, או תאגיד המורשה לתת שירות לציבור, והכל אם השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, קבע בהודעה ברשומות שהוא גוף ציבורי לעניין חוק זה;
(11) מוסד להשכלה גבוהה, כמשמעותו לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19585;
"החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהסמיך לעניין חוק זה;
"היתר" – כמשמעותו בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19656;
"מבנה ציבור" – מבנה שגוף ציבורי השתתף בעלות בנייתו בחמישים אחוזים לפחות או מבנה שגוף ציבורי מחזיק בו;
"מבנה ציבור חדש" – מבנה שהיתר לבנייתו ניתן לאחר תחילתו של חוק זה;
"מבנה ציבור קיים" – מבנה ציבור שאינו מבנה ציבור חדש;
"מערכת תאורה חסכונית" – מערכת תאורה מלאכותית המאפשרת ניצול יעיל של התאורה הטבעית במבנה ומותקנים בה אמצעים לחיסכון משמעותי באנרגיה, לרבות אמצעי ויסות עוצמות תאורה, בקרה ממוחשבת להפחתת צריכת האנרגיה ושימוש במקורות אור בעלי יעילות אור גבוהה, שאין בהם כדי לגרום לפגיעה בסביבה;
"נורה חסכונית" – נורה בעלת יעילות אנרגטית גבוהה באורח משמעותי מהיעילות האנרגטית של נורת ליבון, לרבות הציוד הנלווה אליה, כפי שיקבע השר בכללים;
"השר" – שר התשתיות הלאומיות.
תאורה חסכונית במבני ציבור
3.
(א) במבנה ציבור קיים, לא תותקן נורה חדשה שאינה נורה חסכונית ולא תוחלף נורה קיימת אלא בנורה חסכונית.
(ב) במבנה ציבור חדש לא תותקן אלא נורה חסכונית.
מערכת תאורה חסכונית במבני ציבור
4.
(א) במבנה ציבור חדש לא תותקן אלא מערכת תאורה חסכונית ולא ייעשה שימוש אלא במערכת כאמור; הביאה מערכת שהותקנה כאמור לחיסכון באנרגיה העולה על החיסכון שהיה מושג לו נעשה שימוש בנורות חסכוניות בלבד, לא יחולו הוראות סעיף 3(ב).
(ב) במבנה ציבור קיים תותקן, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, מערכת תאורה חסכונית, כאמור בסעיף קטן (א).
פטור
5.
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור מבנה ציבור, כולו או חלקו, או שימושים מסוימים בו, מקיום הוראות חוק זה, אם הוכח להנחת דעתו כי מילוי ההוראות כאמור עלול לגרום לסיכון לחיי אדם או לבריאותם.
צו מינהלי
6.
(א) ראה החשב הכללי כי גוף ציבורי אינו ממלא אחר הוראות חוק זה, כולן או חלקן, רשאי הוא להורות לו בכתב על הפעולות והאמצעים שעליו לנקוט לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.
(ב) לא מילא גוף ציבורי אחר הוראות שנתנו לו לפי סעיף קטן (א), רשאי החשב הכללי לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, ורשאי החשב הכללי לנכות את הסכום האמור מכל תקציב, השתתפות, תמיכה או תשלום אחר מהמדינה לגוף כאמור.
ביצוע ותקנות
7.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) השר, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע תקנות לעניין סוגים של נורות חסכוניות ובדבר מערכת תאורה חסכונית, והכל בהתחשב במניעת סיכון לבריאות כתוצאה מהשימוש בהן, לרבות לעניין החיסכון באנרגיה שיושג עקב השימוש בנורות ובמערכות כאמור.
(ג) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ב) יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
תחילה
8.
תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
העולם נמצא כיום בעיצומו של משבר סביבתי הולך ומתעצם. תחזיות שהעריכו את השלכותיו של המשבר צופות כי אם לא יינקטו באופן מידי צעדים משמעותיים לעצירתו, עלולות השפעותיו לשנות את תנאי הקיום על פני כדור הארץ ולפגוע בכל מערכות החיים על פניו. המשבר הסביבתי בא לידי ביטוי, בין היתר, בתופעת ההתחממות הגלובלית שגורמת שינויים אקלימים קיצוניים המביאים, כבר כיום, לפגיעות בנפש וברכוש. תופעת ההתחממות הגלובלית מיוחסת ישירות לפעילות תעשייתית אנושית בעידן המודרני הגורמת לפליטת גזי החממה לאטמוספירה, הגורמים להתחממות. ישראל השוכנת לקו המדבר עתידה להיפגע מההתחממות הגלובלית באופן ניכר יותר מהממוצע העולמי וכבר כיום נמצאת בעיצומו של משבר מים הולך ומחריף.
אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה היא שריפת דלק לייצור אנרגיה. צריכת האנרגיה בישראל הולכת וגדלה, ותחזית הממשלה היא כי עד שנת 2020 תוכפל הצריכה. מטרתה של הצעת חוק זו היא לקדם חיסכון באנרגיה על ידי עידוד שימוש יעיל וחסכוני באנרגיה כך שצריכתה תופחת, ולהביא להפחתה בפליטת גזי חממה ולשמירה על איכות האוויר.
מוצע לקבוע כי במבנה ציבור קיים התקנת נורות חדשות או החלפת נורות קיימות לא תהיה אלא בהתקנת נורות חסכוניות בעלות יעילות אנרגטית גבוהה באופן ניכר מהיעילות האנרגטית של נורות ליבון, שהשימוש בהן גורם לבזבוז אנרגיה. כן מוצע לקבוע כי במבנה ציבור חדש לא יותקנו אלא נורות חסכוניות.
עוד מוצע לחייב התקנתה של מערכת תאורה חסכונית במבנה ציבור חדש. מערכת תאורה חסכונית קשורה למכלול היבטי החיסכון באנרגיה, לרבות ניצול האור הטבעי במבנה ושימוש בעזרי תאורה שונים, שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. השימוש בעזרים ובמערכת כאמור יביא לחיסכון מרבי באנרגיה. התקנה כאמור תחול גם על מבנה ציבור קיים, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע. שר התשתיות הלאומיות (להלן – השר) יהא רשאי לפטור מבנה ציבור באופן מלא או חלקי מקיום ההוראות האמורות אם שוכנע כי מילוין עלול לגרום לסיכון לחיי אדם או לבריאותם.
כדי להבטיח אכיפה נאותה של הוראות החוק, מוצע להסמיך את החשב הכללי של משרד האוצר לנקוט אמצעי אכיפה כלפי הגופים הציבוריים השונים לשם קידום יישומו של החוק המוצע.
מוצע להסמיך את השר, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כללים לעניין סוגים של נורות חסכוניות ולעניין מערכת תאורה חסכונית, בהתחשב במניעת סיכון לבריאות כתוצאה מהשימוש בהן, ולעניין החיסכון באנרגיה אשר יושג עקב השימוש בהן.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת אסתרינה טרטמן (פ/3861/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09