חומר רקע
ג' אייר תשפ"ו
20
אפריל,2026
לכבוד
עו"דגלי בהרב-
מיארה
היועצת המשפטיתלממשלה
שלום רב,
הנדון: ביטול סעיף19
כלפקודת בתי
הסוהר –
הוראת השעהבדבר מצבחירום כליאתי
1.
עניינה של פנייה זו
בבקשה לפעול לביטול הוראת
השעה בדבר מצב חירום כליאתי המעוגנת
בסעיף19
כלפקודתבתיהסוהר
[נוסחחדש],התשל"ב–
1971
להלן:("הוראתהשעה.)"
הוראת
השעהנחקקהלראשונהלפניקרובלשלוששנים,עלרקעפרוץמלחמתחרבותברזלובשלצורך
ביטחוניחריגשנוצרבאותהעתבשלהלחימה.במסגרתזונקבעמנגנוןהכרזהשלהשרלביטחון
לאומי על "מצב חירום כליאתי" שמכוחו מוסמך מנהל בית סוהר להחזיק
כלואים –
אסירים
ועצורים,פלילייםוביטחוניים–"בחריגהמההוראותלענייןשטחמחיה,וככלהנדרש
גםלהלינו
שלאעל מיטה בחריגה מההוראותלעניין זכאותלמיטה."
2.
מאז, אנו עדים למשבר
חסר תקדים במתקני שירות בתי הסוהר בגדרו מצופפים
אלפי
עצורים
ואסירים
לשטח
מחייה בלתי אנושי ואף לכדי הלנה על
רצפת התא.
הארכותיה החוזרות של
הוראת השעה בשנים האחרונות, לצד נתוני הכליאה המדווחים לכנסת,
מלמדים
כי אין אופק
ממשילסיוםהמשברואףלאלשיפורבתנאי
הכליאה.יתרהמכך,חרףקיומםשלמנגנוניפיקוח
ובקרה מסוימים במסגרת
הוראת השעה, המדינה
אינה נוקטת
די אמצעים אפקטיביים
ומי
יידים לריווח מתקני הכליאה.
3.
נוכח הפגיעה הקשה והמתמשכת בזכויות היסוד של אלפי כלואים, ובשים לב לשינויים שחלו
במצב הביטחוני מאז אוקטובר 2023
–
ובכלל זה סיומה של מלחמת "חרבות ברזל", אשר
עמדה בבסיס ההסדר
–
עמדת הסניגוריה הציבורית היא כי הוראת השעה
הפכה לבלתי
חוקתית,
וכיישלנקוט
צעדים
חלופייםשבכוחםלהביאלהקלהמידיתבמצוקתהצפיפותבבתי
הסוהר. הכל, כמפורטלהלן.
רקע –
משבר הכליאה וחקיקת הוראה השעה
4.
מדינת ישראל מצויה זה שנים במשבר כליאה חמור הבא לידי ביטוי בהחזקת כלואים בתנאי
צפיפות קשים. על רקע מציאות זו ניתן ביום 13.6.2017
פסק הדין בבג"ץ 1892/14
האגודה
לזכויות האזרח בישראל
ואח' נ' השר לביטחון פנים
להלן:( "בג"ץ שטח המחיה"
), במסגרתו
קבע בית המשפט העליון כי רמת הצפיפות השוררת במתקני הכליאה פוגעת בליבת הזכות
החוקתית לכבוד האדם ובגרעינה.
בהתאם נקבע כי על המדינה להעמיד לרשותם של עצורים
ואסירים שטחמחיה מינימליהמאפשר אתהחזקתם בתנאיםההולמים את כבוד האדם.
5.
בחלקו האופרטיבי של פסק הדין הורה בית המשפט למדינה לפעול בתוך פרק זמן של תשעה
חודשים
להרחבת שטח המחיה לכל עצור ואסיר למינימום של 3
מ"ר (הפעימה הראשונה,)
ובתוך שמונה
עשר חודשים להרחבת שטח המחיה למינימום של 4.5
מ"ר לאדם, לרבות שטח
השירותים והמקלחת (הפעימה השנייה).
בשנים שחלפו מאז מתן פסק הדין, הצליחה המדינה
בשלב מסוים לעמוד בתנאי הפעימה הראשונה.
1
עם זאת, לא עלה בידה לעמוד בתנאי הפעימה
השנייה. על כן, בשנת 2022
פנתה המדינה בבקשה לקבלת ארכה ליישום פסק הדין, אשר
התקבלה, כך שמועד היעד להשלמת הפעימה השנייה
נדחהעד לסוף שנת2027
.
6.
בעוד מספר הכלואים
במתקני
שב"ס
עלה על תקן הכליאה
באופן שלא אפשר עמידה בהוראות
פסקהדין,2
פרצהבאוקטובר2023
מלחמת"חרבותברזל",אשרהובילהלקליטתאלפיכלואים
נוספים.כתוצאהמכך,מצוקתהצפיפות
הקשהממילא
החריפה
ונוצרהמציאותשבהמוחזקים
אלפיכלואים
בתנאיםהחורגיםאף
מןהפעימההראשונה.
קרי–
בשטח
הנמוךמ-3
מ"ר
לאדם.
7.
לנוכחהצורךהביטחוניהדוחק,וחרףהפגיעההמשמעותיתבזכויותהיסודשלהכלואים,נחקק
ביום
18.10.2023
– בדרך של הוראת שעה למשך
שלושה חודשים –
סעיף 19
כ לפקודת בתי
הסוהר[נוסחחדש],התשל"ב–
1971,אשרמקנהלשרלביטחוןלאומי
סמכותלהכריזעל"מצב
חירום כליאתי",
אם ראה כי לא ניתן לעמוד בתנאים שנקבעו בדין לעניין שטח מחייה בשל
המצבהביטחוני:
19
כ.
א)(
שוכנעהשרכילנוכחהמצבהביטחוניהשוררבמדינה,שבשלוננקטוהפעולות
הצבאיות המשמעותיות, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי, או שיש סבירות
גבוהה כי יהיה צורך כאמור בהתבסס על חוות דעת מטעם גורמי הביטחון, וכי לא ניתן
לקייםאתההוראותלענייןשטחמחיה,אתההוראותלענייןזכאותלמיטהאואתההוראות
לענייןהחזקהבנפרד,רשאיהוא,בהמלצתהנציבובהסכמתראשהממשלהושרהביטחון,
להכריזעלמצבחירוםכליאתי"...
8.
עם הכרזה על "
מצב חירום כליאתי"
, מוסמך מנהל בית הסוהר בהתאם לשיקול דעתו,, לצופף
אסירים ועצורים ולהלינם שלאעלגבי מיטות:
1
בחודש מאי 2019
דיווחה המדינה על עמידה בתנאי הפעימההראשונה.
2
לפינתוני שב"ס, ערב פרוץ מלחמתחרבות ברזל מצבת הכלואיםעמדה על 16,353
כלואים.
19
כא.(א)
הכריזהשרעלמצבחירוםכליאתילפיסעיף19
כ,רשאימנהלביתסוהרלהלין
אסיר בחריגה מההוראות לעניין שטח מחיה, וככל הנדרש –
גם להלינו שלא על מיטה
בחריגה מההוראות לעניין זכאות למיטה, או להחזיקו בחריגה מההוראות לעניין החזקה
בנפרד"...
.
9.
המשך הוראות הסעיף מתוות את שיקול דעתו של מנהל בתי הסוהר, וקובעות את השיקולים
שעליו לשקול בטרם קבלת החלטה. כך נקבע, כי הלנת אסיר שלא על גבי מיטה תיעשה רק
בנסיבות שבהן לא ניתן לספק לו מיטה, ולפרק זמן קצר ככל האפשר; כי לאסיר שלא סופקה
מיטהיסופקמזרןכפול;וכיהלנתאסיריםבתאבחריגה מההוראותלענייןשטחמחיהתיעשה
בהתחשב בגודל התא ובמאפייניו. עוד נקבע כי הפעלת הסמכות תיעשה
תחילה
ביחס
לאוכלוסייתהאסיריםוהעצוריםהביטחוניים,ורקככלשלאנמצאוחלופותאחרות–
גםביחס
לאסירים ולעצוריםפליליים.
10
.
נוכחחריגותושלההסדרוהפגיעההמשמעותיתהטמונהבובזכויותיסוד,נקבעבהוראתהשעה
כי ההכרזה על "מצב חירום כליאתי"
תעמוד בתוקף
לפרק זמן מוגבל של חמישה ימים
(עם
אפשרות להארכה של חמישה ימים נוספים). הארכה מעבר לכך, לפרק זמן של עד חודשיים,
מחייבת קבלת אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת
, שרשאית לאשר את ההכרזה,
לאשרה בתנאים או שלאלאשרה כלל.
11
. לשם קיום
ביקורת פרלמנטרית
על ידי הוועדה לביטחון לאומי, נקבע בסעיף 19
כא(ג) לפקודה
כי
בכלפנייה שלהממשלהלוועדה
לצורך
הכרזהעל"מצבחירום כליאתי"
יימסרלה דיווחעל
הצעדים בהם נוקטת הממשלה להתמודדות עם מצב החירום הכליאתי, וכן נתונים הנוגעים
ליישום סמכויות מנהלי בתי הסוהר במתקני הכליאה.
בהקשר זה יצוין כי למיטב ידיעתנו, לא
מתקייםפיקוחפרלמנטריאופיקוחאחרעלאופןהפעלתשיקולהדעתבמימושסמכויותאלה.
הארכת הוראתהשעה והדיונים בוועדהלביטחוןלאומי
שלהכנסת
12
. מאזחקיקתהוראתהשעה
באוקטובר2023
למשךשלושהחודשים,היאהוארכה
ארבעפעמים,
לתקופות שונות בכל פעם, כאשר סך כל תקופת ההארכה עומד על 34
חודשים – קרוב לשלוש
שנים.
כלל בקשות הארכה אושרו בוועדה במלואן,ולמשךהתקופההמבוקשת.
במהלךתקופה
זוהתקיימובוועדהלביטחוןלאומישלהכנסתכ-
20
דיוניםשעסקובבקשותהממשלהלהכרזה
על "מצב חירום כליאתי"
, וכן בהצגת נתונים אודות מצבת הכלואים וצעדים
בהם נוקטת
הממשלהלהקלהעלהצפיפות.
3
בדיוניםאלומשתתפים
דרךקבע
נציגי
המשרד
לביטחוןלאומי,
שירות בתיהסוהר,ייעוץוחקיקה,הסניגוריה הציבורית וארגוניחברה אזרחית.
13
.
מהדיונים בוועדה עולה תמונה מדאיגה.
משבר הכליאה, שהיה קיים כאמור
עוד
טרם
פרוץ
המלחמה, החריף בהתמדה. בשיאו, שטח המחיה של יותר מ-
10,000
כלואים
–
פליליים
3
לעיוןבפרוטוקולידיוניהוועדהלביטחוןלאומיבתקופהזוובדיווחי השרלביטחוןלאומילוועדהמכוח הוראת השעה
ראו ב
אתרהכנסת.
וביטחוניים–הצטמצםלפחותמ-3מ"ר,ואלפיםמהםהולנועלמזרוניםעלרצפתהתאים.כך,
למשל, בדיווח השר לוועדה מדצמבר 2023
נמסר כי מאז פרוץ המלחמה נוספו למתקני שירות
בתי הסוהר מעל 3,400
כלואים, ובפועל הוחזקו 19,756
כלואים, בעוד שתקן הכליאה עמד על
14,500
בלבד.
כמעט מחציתם
הוחזקו
בשטח הנמוך מ-3
מ"ר וכ-
3,300
מהם
הולנו על גבי
מזרונים. בדיווחים הבאים נרשמ
ו עלי
ות נוספ
ות:
בפברואר 2024
–
20,528
כלואים ו-
3,800
הולנועלגבימזרונים;במרץ2024
–
21,183
כלואיםו-
4,267
הולנועלגבימזרונים;ביולי2024
–
22,117
כלואים ו-
4,470
הולנו על גבי מזרונים; בדצמבר 2024
–
23,110
כלואים, כש-
60%
מהם הוחזקו בשטח קטן מ-3
מ"ר ו-
4,530
הולנו על גב
י מזרונים; ובאוגוסט 2025
–
24,644
כלואים, כלומר למעלה מ-
10,000
כלואים
מעבר לתקן הכליאה
כאשר 4,995
מתוכם
הולנו על
גבי מזרונים.
14
. יתרהמכך,גםלאחרעסקתהחטופים
במסגרתה
שוחררו אלפיכלואים,לאנרשםשינוימהותי
במצבת הכלואים,4
ביןהיתר בשלקליטתעצוריםביטחונייםחדשיםממתקניצה"ל.לפידיווח
מפברואר 2026
, עומדת מצבת הכלואים על 23,207
כלואים, כאשר 4,400
מתוכם מולנים על
גבימזרונים.
15
.
חשוב לציין כי אף שהוראת השעה קובעת כי ציפוף התאים ייעשה בראש ובראשונה בתאי
הכלואים הביטחוניים, חומרת המצב ניכרת היטב גם ביחס לעצורים ולאסירים הפליליים.
כך,בהתאםלדיווחהאחרוןלוועדהמחודשפברואר2026
,
5,726
מהם(כ־41%
מכללהכלואים
הפליליים) מוחזקים בשטח מחיההנמוך מ-
3
מ"ר,
ו-
1,940
מתוכם מולנים על גבי מזרונים.
16
.
היבט נוסף הנדון במסגרת דיווחי השר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת נוגע לצעדים
הננקטים לצורך הקלה על מצוקת הכליאה. מהדיווחים עולה כי עיקר מאמצי הממשלה
ממוקדים בבינוי ושיפוץ מתקנים ובהסבת שטחים ציבוריים לתאי כליאה. ואולם, חרף
התקדמות מסוימת בתחום זה, הנתונים מלמדים כי אין בה כדי לספק מענה של ממש, וכי
המתקנים
החדשים
מתמלאיםבמהירותבכלואיםנוספים.למותרלצייןכילנוכחהמצב,הבינוי
של מתקנים חדשים אינו מלווה בסגירתם של מתקנים ישנים ובלתי ראויים, כפי שתוכנן
מלכתחילה,ובפועל ממשיכיםלהיות מוחזקים בהם כלואים רבים.
17
. לצד זאת, לאורך דיוני הוועדה הוצגו גם צעדים משלימים לבינוי, אשר נועדו להביא להקלה
ב
מצבהצפיפות.
כפישיפורטלהלן,צעדיםאלואינםאפקטיבייםבטווחהזמןהמיידי אואפילו
הארוך
להשגתמטרה זו.
18
.
מדיווחיהשרלוועדהעולהכיחלופתהכליאהבדמותמשמורתביתלאסיריםהמצוייםלקראת
סיוםמאסרםמצויהמאזנובמבר2023
בדיונים ביןמשרדיהממשלה,וטרםגובשההצעתחוק
4
באוקטובר2025
הוחזקובמתקני שב"ס22,592
כלואים.הירידהנובעתמשחרורםשל
קרובל-
2,000
כלואיםבמסגרת
עסקת החטופים.
קונקרטית,וממילאדומהכיהסדרזהייתןמענהלמאותבודדותשלאסירים.עודעולהכימאז
כניסת הוראת השעה לתוקף,
רק 813
אסירים זכו לחופשה מיוחדת – כ-
34
אסירים בממוצע
בחודש מאז נכנס הסדר החופשה המיוחדת לתוקף לפני כשנתיים.
5
בנוסף, הוקם צוות היגוי
ויישום ממשלתי לניהול וויסות מקומות הכליאה, אולם במסגרת תשובת המדינה בדיוני
המעקב בבג"ץ שטח המחיה התברר כי
הצוות אינו מתכנס באופן סדיר.6
כן דווח כי תקינת
הפיקוחהאלקטרוני הורחבה ל-
1,750
אזיקים,ואולם
כ-
500
מהם אינם מנוצלים בפוע
ל.7
19
.
אםכן,משמעות
הנתוניםוהדיווחיםהנמסריםלוועדהלביטחוןלאומיברורה–
במתקנישירות
בתיהסוהרמוחזקיםבמשמורתאלפיאסיריםועצורים,פלילייםוביטחוניים,בתנאי צפיפות
קש
יםובלתי נסבל
ים,
מהם
אלפיםלניםמדילילהשלא עלגבימיטה.
כפועליוצא,נפגעתגם
גישתםלשירותיבריאותולהליכיטיפולושיקום.
תנאיםאלונמשכיםזהשלוששנים,כאשר
אופקלסיום ואףלשיפור במצב –
אין.
הוראת השעה
פוגעת באופן בלתי מ
יד
תי בזכויות יסוד
20
.
בית המשפט העליון עמד לאורך השנים על העיקרון הבסיסי
שלפיו אמנם המאסר שולל את
חירותו של אדם ומטיל עליו מגבלות הנגזרות מכך, אך אין בו כדי לשלול את יתר זכויותיו
כאדם,ובראשן
הזכות
לכבוד.עודנקבעכימשעהשאדםנתוןבמשמורתהמדינה,מוטלתעליה
אחריות מוגברת להבטי
ח כי תנאי החזקתו אינם פוגעים בזכויותיו מעבר לנדרש.
בהתאם,
הובהרכישטחהמחיההמינימלילאסירהוא"אחדמצרכיוהבסיסייםביותר,הקיומיים"והוא
נוגע לליבת כבוד האדם.8
אף הזכות למיטה לכל אסיר ועצור מצויה ב"גרעין הקשה של זכויות
היסוד לקיום בתנאים מינימליים."9
יתרה מכך,
החזקה בשטח נמוך מ-3
מ"ר, כפי שמוחזקים
כיוםכ-
60%
מהכלואיםבישראל,מפר
ה
אתהאיסורעלענישהבלתיאנושיתומשפילהבהתאם
למשפטהבינלאומי.
10
21
.
על
רקעהאמור
,עם
חקיקתהוראתהשעההמתירהלשירותבתיהסוהר
להחזיקכלואיםבשטח
מחיה הנמוך מ-3
מ"ר, לנוכח הכרזה על "מצב חירום כליאתי", הוגשה לבג"ץ עתירה מטעם
5
החוק לתיקון פקודת בתיהסוהר (תיקון מס' 66
–
הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר),התשפ"ד-
024
2.
יצויןכי מדובר בחופשה של עד45
ימים,כאשר קבוצת הזכאיםכוללת רק אזרחיותושבי ישראל וכי מוחרגים
מהסדר זה אוכלוסיות אסירים רבות.כך, ולצד חסמים בירוקרטיםנוספים,חל ההסדר על אוכלוסיה
מצומצמת.
6
בג"ץ 1892/14
האגודה לזכויות האזרחבישראל נ'השר לביטחוןפנים
פס'3
להחלטה (
נבו 5.3.2026
).
7
שם, בפס' 3
להחלטה.
מעבר לצעדים שדווחו לכנסת, נוקטת הממשלה צעדים נוספים
שבכוחם
להשפיע על משבר
הכליאה,אךאלומהוויםעדייןטיפהבים.כך,ביחסליחידהלמאסריםקצרים,לגביהעולהמדוחמרכזהמחקרוהמידע
שלהכנסתכימאזהקמתהלאחלגידולבהיקףהכוללשלהמשוחרריםעלתנאי;מנגנוןהשחרורהמנהלימשפיעבמידה
מוגבלת בלבד על מצוקת הצפיפות; הרחבת בתי המשפט הקהילתיים נתקלה בקשיים ביישום, בין היתר בשל מחסור
בקציני מבחן; והנחיית פרקליט המדינה מ-
5.24
,
המתווה את שיקול דעת התביעה בנוגע למעצרים עד תום ההליכים,
טרםהובילה לשינוי מהותי בשטח.
8
בג"ץ 1892/14
האגודה לזכויות האזרחבישראל נ'השר לביטחוןפנים (
נבו 13.6.2017
.)
9
בג"ץ 4634/04
רופאים לזכויות אדם נ'השר לביטחון פנים (
12.2.2007
.)
10
סעיף 7
לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCP
.)
האגודהלזכויותהאזרח.בעתירהנטעןכיהוראתהשעה
פוגעתבאופן
בלתימידתיבזכויותיסוד
11
של אסירים ועצורים,ומשכך דינה להיפסל.
22
.
ביום30.10.2023
ניתןפסקהדיןבבג"ץ,במסגרתונדחתההעתירה.בבסיס
הדחיה
עמדושלושה
נימוקים מרכזיים.
ראשית, הודגש הצורך הדוחק בפתרון מידי למצב בבתי הסוהר הנובע
ממציאות חריגה ששררה במדינה ולאופי
יה
הבלתי צפוי של
המלחמה. בהקשר זה צוין כי יש
להניח שבמהלך תקופת תחולת הוראת השעה
יפעלו גורמי הביטחון
לייצוב מצב החירום,
וימשיכו לבחון את מצבת האסירים והעצורים ואת תנאי החזקתם.
שנית, ניתן משקל לכך
שמדובר בהוראת שעה
ה
מוגבלת לתקופה של שלושה חודשים בלבד
, דבר אשר
מפחית
מעוצמת הפגיעה הנטענת בעתירה.
שלישית, בית המשפט עמד על קיומם של מנגנוני פיקוח
ובקרה
שנקבעו במסגרת הוראת השעה, אשר נועדו לוודא כי הפגיעה בזכויות הכלואים אינה
עולה עלהנדרש. לנימוקים אלה הצטרףהריסוןהנוהג
בביקורת שיפוטי
ת עלענייני חקיקה:
"
העובדה כי מדובר בתיקון, קצוב בזמן,
הכולל איזונים ובלמים
פנימיים
לרבות מנגנוני פיקוח, אישור ואשרור תוך הפעלת שיקול דעת,
העשויים ליתן
מרפא, ככל שיש בו צורך, לטענות העותרות, ועצם היותו מנגנון שנועד
להתמודד עם מצבחירוםפתאומי
שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מאז הקמתה
–
הכריעו את הכף."
פס'(7
לפסק דינו של כב' השופט כבוב.)
23
. כפי
שיפורט להלן, נסיבות אלה אשר בהתקיימותן אושרה תוקפה של הוראת השעה בבג"ץ –
אינן מתקיימות עוד. משכך, סבורה הסניגוריה הציבורית
כי יש להפסיק את השימוש בהוראת
השעה ולפעוללביטולה.
24
.
אירועי אוקטובר 2023
התאפיינו בחריגותם ובעוצמת ההפתעה שבה נתפס
ה המדינה כולה,
ובכלל
זאת
שירות בתיהסוהר.במהלךחודשיהמלחמההראשוניםניתןהיהלהיווכח,עליסוד
הנתוניםשדווחולכנסת,בתוספתשלאלפי עצוריםלמצבתהכלואים.
ואולם,נכוןלאמצעשנת
2026
,
התמונה הביטחונית שונה באופן מהותי.
מלחמת "חרבות ברזל" הגיעה לסיומה
(לכל
הפחות שלבהלחימה העצימה).
אמנםניתןלטעון כי הצורךבהחזקת כלואים שנעצרו בתקופת
המלחמה מוסיף לעמוד, אך יש לזכור כי ההסדר נועד מלכתחילה לתת מענה זמני לנסיבות
חירום ביטחוניות חריגות
שנוצרו באחת.
בחלוף קרוב לשלוש שנים, אין עוד מדובר בצורך
פתאומי, אלא במציאות מתמשכת,המצריכה גיבוש פתרו
נות מותאמים.
25
.
ויודגש,אףשבמקורהוראתהשעהכוונהבעיקרלתנאיהחזקתםשלכלואיםביטחוניים,קבוצה
מרכזית הנפגעת מההסדר היא העצורים והאסירים הפליליים –
אשר אין להם כל קשר למצב
הביטחוני שבגינו נפגעות זכויותיהם לאורך תקופה כה ממושכת. פגיעה זו בולטת במיוחד
בעניינם של עצורים, הנדרשים להגיע לחקירות ולדיונים בבתי המשפט מתוך תנאי החזקה
קשים.תנאיםאלהמשפיעיםבאופןישירעליכולתםלהתמודדעםחקירהמשטרתית,לגבשקו
11
בג"ץ 7650/23
האגודה לזכויות האזרח
בישראל נ'השר לביטחון לאומי (
נבו 30.10.2023
)
הגנה ולהיערך לדיונים. בכך, נפגעת זכותם להליך הוגן. גם ביחס לאסירים אין מדובר בפגיעה
התחומה לתנאי הצפיפות בלבד. ריבוי
האסירים המוחזקים
במתקני שב"ס מונע את שילובם
בהליכי שיקום וטיפול, באופן המשפיע לרעה על אפשרות
ם לצאת
לחופשות ועל סיכוייהם
לשחרור מוקדם – שחרור שיש בו חשיבות רבה
עבורם
ו
עבורהחברה כולה.
26
.
אשר
לאופייה הזמני של הוראת השעה
–
מכפורט לעיל, מאז נחקקה באוקטובר 2023
, היא
מוארכת
שוב
ושוב לפרקי זמן שונים. נכון למועד כתיבת פניה זו, היא
תעמוד בתוקף כ-
30
חודשים.
הארכותיההחוזרותשלהוראתהשעה,מבלישנערכובהשינוייםכלשהם
(למעטפרק
זמןתחולתה) ובהיעדראופקממשילפתרוןבעייתהצפיפות,,
יוצרותמציאותשלפיהאיןמדובר
עוד בהסדר זמני, אלא בהסדר אשר הלכה למעשה
מקבל
אופי של הסדר
קבע, אשר במובן
מסוים תורםלהנצחת המצב ואףלהחרפתו.
12
27
.
לא אחת, עמד
בית
המשפט העליון על כך שכאשר פגיעה בזכות יסוד מתאפשרת לזמן מוגבל
מכוחהוראתשעה,הרישחלוףהזמןוהארכותיההחוזרותמעצימיםאתהפגיעה.בענייננו,לא
דומהמצבשלציפוףתאיםוהלנהעלרצפתהתאלפרקזמןמוגבלשלשלושהחודשים,למציאות
מתמשכתהנפרסתעלפני קרובלשלוש שנים.
ראווהשוו:( בג"ץ 8425/13
איתן מדיניות הגירה
ישראלית ואח' נ' ממשלת ישראל (
נבו 22.9.2014
)
;
בג"ץ 466/07
ח"כ זהבה גלאון מר"צ-
יחד
נ' היועץ המשפטי לממשלה ,סה(2)
44
(
2012
)
;
בג"ץ 8665/14
טשומה נגה דסטה נ'
הכנסת (
נבו 11.8.2015
)
.)
28
. תנאי הצפיפות וההלנה ללא מיטה מובילים לא רק לפגיעה בזכות לכבוד של אלפי אסירים
ועצורים מדי לילה, אלא שבתנאים אלה נמנעת מאסירים גם האפשרות לשמור על היגיינה
בסיסית,עלתנאיתברואהנאותיםונפגעתבריאותםהפיזיתוהנפשית.
ריבויהכלואיםבמתקני
שירותבתיהסוהרמשליך
גםעליכולתולהעניקלכלואים
טיפולרפואיהולם
ולהפעילאתמערך
הטיפול והשיקום. בביקורים רשמיים שערכו נציגי הסנ
יגוריה הציבורית במתקני הכליאה
בישראל, מאז כניסת הוראת השעה לתוקף, התגלו תופעות קשות ומטרידות ביותר ובכלל זה:
מזרונים שנפרשים על הרצפה מתחת לכיור בתא או בסמוך לשירותים; כלי בישול שמוחזקים
בשירותים בהעדר מקום; אסירים שמדלגים מעל אסירים אחרים השוכבים על הרצפה בתא;
אסירים שיושבים במיטותיהם רוב שעות היום בהעדר אפשרות לזוז בתא; עומס על תא
השירותיםהיחיד בתא שמוביללעשיית צרכים בבקבוק; חוםומחנק בלתי נסבלים.
13
29
. מציאות קשה זו מחייבת,
לעמדת הסניגוריה הציבורית, בחינה מחודשת של נקודת האיזון
שהצדיקהבשעתואתהוראתהשעה,כאשרמצדאחדפגיעההולכתומחריפה
בזכויותיסודשל
הכלואים,ומנגד–מציאותביטחוניתשאינהדומה
למציאותששררהבמדינהבאוקטובר2023
.
12
מאז פרוץ המלחמה וחקיקת הוראת השעה ניכרת עליה בהיקף הכלואים הפליליים. מ-
11,115
בשנת 2023
ל-
13,235
בשנת2025
המשמעות היא שהבינוי המתקנים מספקפתרון לגידול בכלואים הפליליים ולא לצפיפות בבתי הסוהר..
13
הסניגוריה הציבורית, דוח מיוחד על מצב החירום הכליאתי בעקבות המלחמה (2024
וכן: הסניגוריה הציבורית,);
דוח תנאי כליאה לשנים2024-2023
.
30
.
אשר לפיקוח הפרלמנטרי –
כאמור לעיל, בהתאם להוראת השעה, במהלך תקופת תחולתה
התכנסההוועדהלביטחוןלאומישלהכנסתלדיוניםרביםבמסגרתםנדרשהלהצביעעלחידוש
הוראת השעה, לאשרר את הכרזות הממשלה על מצב חירום כליאתי ולקיים
דיון
בנתונים
ובצעדים הננקטים
על ידי הממשל
ה לטיפול במשבר.
התרשמות הסניגוריה הציבורית היא כי
אין בפיקוח זה כדי להוות מענה מספק
, בלשון המעטה.
אף שהוועדה מוסמכת לאשר את
ההכרזה,להתנותהבתנאיםאולדחותה,בפועללאנקבעותנאיםלהמשךתחולתההוראהבאף
אחד מהדיונים, אלא הסתפקו באמירות כלליות בדבר הצורך בנקיטת צעדים נוספים. מרבית
הדיונים היו קצרים יחסית, ולעיתים קרובות התמקדו בהשפעת הצפיפות על סגל בתי הסוהר,
יותרמאשרבזכויותהעצוריםוהאסירים.כמוכן,הדיוניםהתמקדובעיקרבהיבטיבינוי,מבלי
להעמיקבפתרונותמהותייםבדמותחלופותלכליאה.בסופםשלהדיונים,אושרוכללההכרזות
וההארכותלמלוא התקופות שהתבקשו.
31
.
כך,
הוועדהאשרנועדהלשמשמנגנוןבקרהשיבטיח
ביןהיתרפגיעהמינימליתבזכויות,נותרת
במידה רבה כגורם הצופה מן הצד, מבלי להניע שינוי ממשי. בנוסף, כאמור לעיל, למיטב
ידיעתנו לא מתקיים פיקוח חיצוני על אופן הפעלת שיקול הדעת בשירות בתי הסוהר במימוש
הסמכויותמכוחהוראתהשעה.למותרלצייןכי,
הגםשאיןלהסתפקבכך,קיימתחשיבותרבה
לעריכתפיקוחעלהאופןשבומנהליבתיהסוהרמיישמיםבפועלאתהוראתהשעהבמתקניהם.
32
.
הנה כי כן,
שלושת הנימוקים שעמדו בבסיס דחיית העתירה
אשר תקפה את חוקיות הוראת
השעה
–
הצורך הביטחוני הדוחק, אופייה הזמני, וקיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה
אפקטיביים –
אינםמתקיימים עוד.
33
. במצב
דבריםזה,מזהזמןממושךמציעההסניגוריההציבוריתבפניכללהגורמיםהרלוונטיים,
לרבות
במסגרת דיוני המעקב
בוועדה לביטחון לאומי, סדרת הצעות קונקרטיות
להתמודדות
עם המצב, שפגיעתן בזכויות הכלואים פחותה, ושניתן
וצריך לשלב במסגרת הוראת השעה.
אלו, למרבה הצער, לא
קודמו ואומצו
עד כה. ההצעות כוללות מהלכים אפקטיביים, הניתנים
ליישום מידי: הוראות מכווינות שיקול דעת בדבר מעצר ומאסר בתקופ
ת החירום, כדוגמת
הדרישהלתנאישל"חיוניותהמעצר"(
כפישנעשהב
שעתוב
חקיקתהחירוםבתקופתהקורונה,)
וכןדרישהלהטלתעונשמאסרבפועלעלידיביתהמשפטרקבמקריםשבהםלאניתןלהסתפק
בענישה שאינה כוללת כליאה וכאמצעי אחרון; קידום תיקוני חירום לחוק המעצרים אשר
יביאולהפחתתמספרהעצוריםאו
לקיצורמשכיהמעצר;הרחבת
האפשרותלשחרור על-
תנאי
של אסירים, בפרט
על ידי היחידה למאסרים קצרים על ידי קביעת ברירת מחדל של שחרור
מוקדם אלא אם קיימת אינדיקציה שלילית המצדיקה את המשך המאסר; יצירת חלופה
לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בית)
;
הסרת החסמים הקיימים כיום
בחוקבענייןמעצרבפיקוחאלקטרוני;הרחבתהשחרורהמנהלישלקבוצותאסיריםמסוימות
ובמיוחד אסירים השפוטים לתקופות קצרות; הרחבת מנגנון החופשה המיוחדת לאסיר
וכיו"ב.14
34
. ויודגש, הצעות אלה נועדו
לתת
מענה למצב החירום השורר במתקני הכליאה, במסגרתו
מוחזקים אנשים בתנאים בלתי
אנושיים
. מציאות זו מחייבת נקיטת פתרונות מיידיים
שהפגיעה הטמונה בהם בזכויות הכלואים פחותה, ושאינם מתמצים בפתרונות ארוכי טווח
המאפיינים תקופות שגרה.
35
.
סיכומושלדבר,ענייננובמשבר
ה
כליאה
החמורביותרשידעההמדינה,במסגרתונפגעותמדי
יום זכויות היסוד של אלפי בני אדם המוחזקים במתקני
שירות בתי הסוהר. מצב זה, אשר
החריף על רקע המלחמה, הצדיק בשעתו קביעת הוראת שעה חריגה, מוגבלת בזמן, המתירה
למדינה להחזיק כלואים בתנאים פוגעניים אלה.
ואולם, חלוף הזמן מעצים את הפגיעה
בזכויות, בעוד שסיום הלחימה
מחליש את הצורך הביטחוני שעמד בבסיס ההסדר. בנסיבות
אלו, לעמדת הסניגוריה הציבורית, הוראת השעה
איננה חוקתית, ויש
לפעול לביטולה,
במקביל לנקיטת צעדים מיידיים ואפקטיביים לשיפור המצב –
צעדים המותאמים
לה
תמודדות עם מצבחירום.
בכבוד רבובברכה,
עו"דענת מיסד-
כנען
הסניגורית הציבוריתהארצית
14
בעניין זה ראו בין היתר,, פניית הסניגורית הציבורית הארצית למל"ל מיום 5.11.2024
בנושא "משבר כליאה לאומי
וצעדיםנדרשיםלנוכח
מצבהחירום;"
ניירותהעמדהשהוגשומטעם
הסניגוריההציבורית
לגורמיםהרלוונטייםבייעוץ
המשפטילמשרדלביטחוןלאומיובמחלקת ייעוץוחקיקהשבמשרד המשפטיםולוועדהלביטחוןלאומישלהכנסת
(הן
ביחס להוראת השעה בדבר מצב חירום כליאתי והן ביחס להוראת השעה בדבר חופשה מיוחדת לאסיר;) דברי נציגי
הסניגוריה הציבורית בחלק מדיוני המעקב שהתקיימו בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; כן ר' פניית הסניגורית
הציבורית הארצית ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה מיום 7.7.2025
בנושא "התאמת מדיניות התביעה
למצוקת הכליאה." עוד יצוין כי הסניגוריה
הציבורית פנתה לגורמים הרלוונטיים בעניין משבר הכליאה אף טרם
המלחמה, תוך הצגת פתרונות אפשריים בתחום החקיקה והמדיניות (ר' למשל פניית הסניגורית הארצית ליועצת
המשפטית לממשלה מיום 4.9.2022
; פניית הסניגורית הציבורית הארצית ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט
המדינהמיום 6.8.2023
.)
העתק
ים:
-
שרהמשפטים
-
השר לביטחון לאומי
-
היועצת המשפטיתלכנסת
-
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
-
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
-
המשנהליועצתהמשפטיתלממשלה (מנהל מערך ייעוץ וחקיקה)
-
המשנהליועצתהמשפטיתלממשלה (משפט ציבורי-חוקתי)
-
מנהל מחלקת
הבג"צים בפרקליטות המדינה
-
נציב שב"ס
-
יועמ"ש המשרדלביטחוןלאומי