הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/599/18
הצעת חוק החינוך (תשתית לאומית), התשס"ט–2009
מטרות
1.
מטרת חוק זה היא להציב את החינוך ואת מעמד המורה בראש סדר העדיפות הלאומי ולהבטיח את זכותם השווה של כל התלמידים לקבל חינוך איכותי שיאפשר להם לפתח את אישיותם, להרחיב את אופקיהם האינטלקטואליים ולכבד את האדם והסביבה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הארגון" – ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את העקרונות של הדמוקרטיה ועקרונות השוק החופשי;
"מוסד חינוך מוכר" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491;
"מקצועות הליבה" –
בחינוך העברי: תנ"ך, עברית (לשון, ספרות), היסטוריה, מתמטיקה, שפה זרה ומדעי הטבע;
בחינוך הערבי: הקוראן או הברית החדשה, ערבית (לשון, ספרות), עברית, היסטוריה, מתמטיקה, שפה זרה ומדעי הטבע;
בחינוך הדרוזי: מורשת דרוזית, ערבית (לשון, ספרות), עברית, היסטוריה, מתמטיקה, שפה זרה ומדעי הטבע;
בחינוך הצ'רקסי: מורשת צ'רקסית, צ'רקסית (לשון, ספרות), עברית, היסטוריה, מתמטיקה, שפה זרה ומדעי הטבע;
"השר" – שר החינוך.
הזכות לחינוך
3.
כל אדם זכאי לחינוך חינם מגיל 3 ועד סיום כיתה י"ב.
העדפה מתקנת
4.
תונהג מדיניות של העדפה מתקנת לתלמידים הבאים מרקע של חסכים ופערים כלכליים-חברתיים, בין כיחידים ובין כקבוצות, כדי להבטיח שוויון הזדמנויות בחינוך.
הקמת מועצה לאומית לחינוך
5.
(א) תוקם מועצה לאומית לחינוך (להלן – המועצה).
(ב) תפקידי המועצה יהיו –
(1) לגבש תוכנית לאומית לחינוך לטווח הקצר, הבינוני והארוך ולהציע לממשלה דרכים ליישומה;
(2) לתת ייעוץ לממשלה לגבי נושאים העומדים על סדר היום הלאומי בענייני חינוך, עקרונות למדיניות חינוכית ואסטרטגיה עדכנית ליישומה;
(3) לעקוב אחר ביצועי מערכת החינוך בכלים מקצועיים של הערכה מעצבת;
(4) לפרסם דוח שנתי על מצב החינוך בישראל שיונח על שולחן הכנסת;
(5) להקים ולקיים מכון לחקר החינוך שיעודו הבטחת עדכון מתמיד של אופי החינוך על פי צרכי הציבור המשתנים.
(ג) הרכב המועצה יהיה –
(1) שלושה נציגים שתמנה הממשלה על פי הצעת השר, מקרב עובדי המדינה;
(2) חמישה נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצה של המועצה להשכלה גבוהה, מתוכם שלושה פרופסורים לחינוך;
(3) שלושה נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצת מרכז השלטון המקומי בישראל, מקרב ראשי רשויות מקומיות ואזוריות;
(4) שלושה נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצת ארגוני המורים;
(5) שלושה נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצת השר, מקרב הארגונים הכלכליים;
(6) שלושה נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצת ועדת המעקב של ערביי ישראל;
(7) שני נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצת ארגון המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות;
(8) שלושה נציגים שיימנה נשיא המדינה שאינם עובדי מדינה;
(9) שלושה נציגים שתמנה הממשלה על פי המלצת ארגון ההורים הארצי;
(10) שלושה נציגים שיימנה השר, מקרב ארגוני חינוך שהם מוסד ללא כוונת רווח.
(ד) בבחירת חברי המועצה, יינתן ייצוג הולם לזרמי החינוך, על פי משקלם היחסי במערכת החינוך.
(ה) הממשלה תמנה את יושב ראש המועצה מתוך חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, על פי המלצת השר.
(ו) חברי המועצה והיושב ראש יכהנו כל אחד לתקופה של ארבע שנים; חבר מועצה יוכל לכהן, לכל היותר, שתי תקופות כהונה.
(ז) השר יקבע תקנון באישור המועצה; בתקנון ייקבעו סדרי כינוסה ועבודתה של המועצה וכן הוראות אחרות שהשר יראה בהן צורך לשם ביצוע תפקידם של חברי המועצה.
הוצאות הממשלה לתלמידי בית ספר
6.
הוצאות הממשלה על תלמידים הלומדים במוסד חינוך יהיו גבוהות ב-10% מממוצע תקציב המדינות החברות בארגון לכל תלמיד מאותו סוג.
מספר תלמידים מרבי
7.
המספר המרבי של התלמידים הלומדים בכיתה במוסד חינוך מוכר יהיה כדלקמן:
(1) בגן הילדים לא יעלה על 27 תלמידים בכיתה;
(2) במוסד חינוך לגיל חינוך יסודי ועל יסודי לא יעלה על 30 תלמידים בכיתה.
מספר שעות הוראה
8.
מספר שעות חינוך והוראה במוסד חינוך מוכר יהיה כדלקמן:
(1) בגן ילדים ובמוסד חינוך יסודי – לא יפחת מ-42 שעות שבועיות;
(2) במוסד חינוך על יסודי לא יפחת מ-47 שעות שבועיות.
מקצועות הליבה
9.
חובת כל מוסד חינוך ללמד את מקצועות הליבה, לפי מתכונת שייקבע השר.
ייחוד שכר מורים
10.
(א) שכר הנקבע בהסכמים קיבוציים לא יוצמד לשכר המורים.
(ב) שכר המורים לא יפחת משכר של זה המקביל לו במדינות החברות בארגון ביחס להכנסה הממוצעת.
תחילה
11.
תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים שלאחר קבלתו.
דברי הסבר
הזכות לחינוך הינה זכות חברתית מהמעלה ראשונה ומימושה הוא תנאי חיוני למימוש זכויות אחרות. מדינת ישראל מחויבת לספק לכל פרט חינוך הולם באופן אשר יאפשר לו למצות את מלוא כישוריו ויכולתו וזאת ללא כל קשר לפרמטרים כלכלים, חברתיים ולאומיים.
עד לשנים האחרונות היה היחס לזכויות החברתיות (אשר הזכות לחינוך היא אחת מהזכויות הנכללות במסגרתן) דומה ליחס הניתן לקרובים עניים שסמוכים לשולחן הזכויות האזרחיות האמידות. הן נתפסו בקרב רבים כהטבות סוציאליות הניתנות בחסד על ידי המדינה, ולא כזכויות אדם הנדרשות בזכות על ידי בעליהן. כפועל יוצא, הן לא עוגנו בחוקה הנרקמת במדינת ישראל ולא זכו לחסות תחת כנפי ההגנה החוקתית שהיא מספקת.
בשנת 1991 הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR) אך הזכויות המוגדרות בה לא אומצו כחוקי יסוד בחקיקה הישראלית וחלקן אף לא נחקקו בחקיקה רגילה. בית המשפט העליון הכיר בחלק מן הזכויות החברתיות ברמה ההצהרתית כחלק מערכי היסוד של מדינת ישראל, וזאת בהסתמך על מעמדן הבינלאומי ועל פרשנות מגילת העצמאות כמשקפת את ערכי היסוד של החברה הישראלית. אולם מאחר ואין מדובר בחוקי יסוד, היקפן ותכנן של הזכויות מוגבל.
החינוך הוא מכשיר חברתי אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מדובר באחת הפונקציות החשובות ביותר של הממשלה והמדינה. החינוך הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי, חי ומתפקד. הוא מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם. הוא חיוני להצלחתו ולשגשוגו של כל פרט ופרט. הוא חיוני לקיומה של חברה, שבה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים, בתוך כך, לרווחתה של הקהילה כולה (בג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נ(3) 2, 24). החינוך הוא בגדר אוצר לאומי השמור לבעליו ולכל החברה.
מדו"ח שפרסם ארגון ה-OECD ב-18.9.07 עולה כי ההשקעה בתלמיד בישראל היא מהנמוכות ביחס למדינות המפותחות. לדוגמה, ההשקעה השנתית בתלמיד בארצות הברית עומדת על ממוצע של 7,896 דולר, כשבישראל ההשקעה מסתכמת ב-4,278 דולר בלבד.
מ-1995 ההוצאה הציבורית על חינוך בישראל אינה גדלה ביחס לגידול באוכלוסיה (ובשנים מסוימות אף הופחתה) ואילו במדינות המערביות היא נמצאת במגמת עלייה מתמדת ומשמעותית. הקיצוצים בחינוך ניכרים בצמצום שעות תקן, צמצום תקציבי הפיתוח ושחיקת שכר המורים. ההשקעה הלאומית לחינוך משמשת כמדד לחשיבות המיוחסת לחינוך, ובאופן עקיף אף לאיכות מערכת החינוך במדינה.
במבחני הPISA- הבינלאומיים שנערכו ב-2006 הגיעה ישראל למקום ה-39 במדעים מתוך 57 מדינות, ולמקום ה-40 במבחני קריאה ומתמטיקה. במבחני ה-PIRLS ישראל הגיעה למקום ה-31 מבין 45 מדינות שהשתתפו במבחנים. במבחני המיצ"ב, בבחינה למתמטיקה לכיתות ה' היה הציון הממוצע 56.9, לעומת 67 במבחן הקודם ובמדע וטכנולוגיה 68.8 לעומת 76.5 במבחן הקודם.
תוצאות המבחנים מעידות על רמתם הנמוכה של תלמידים ישראלים בהשוואה למדינות המפותחות ועל הפערים הגדולים בקרב תלמידי ישראל: בין יהודים לערבים ובין תלמידים מרקע כלכלי נמוך לתלמידים מרקע כלכלי גבוה.
על פי נתוני ה-OECD לשנת 2005, מספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים בישראל הוא 31.7, לעומת 24.1 תלמידים בכיתה בממוצע בכלל מדינות ה-OCED. מחקרים רבים מוכיחים כי קיים קשר סיבתי בין גודל הכיתה לבין ההישגים הלימודיים, הפחתת האלימות והאווירה בבית הספר.
המגזין הבריטי החשוב בעולם "Economist" קבע בגיליון אפריל 2008 כי האיום הגדול ביותר על הכלכלה הישראלית הוא מערכת החינוך. לדבריו הכשלים במערכת החינוך הם "סימנים רעים עבור מדינה שאין בה משאבי טבע ונשענת רק על ההון האנושי שלה".
מהאמור לעיל עולה תמונה ברורה של כשל מערכת החינוך בישראל. המערכת סובלת מתחלואים רבים אשר מקורם בין היתר בתקציב החינוך אשר נשחק כבר 12 שנים.
הסכמי העבודה שנחתמו עם הסתדרות המורים וארגון המורים, אין בהם כדי לחולל שינוי יסודי.
ועדות ציבוריות שונות בחנו את המצב במערכת החינוך והצד השווה בכל המלצות הוועדות בעשור האחרון הוא שההמלצות לא יושמו ולכן נדרש חוק שייקבע את הזכות לחינוך איכותי.
חשובים לעניין זה דבריו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון:
"...מספרנו הוא קטן, אין שום תקווה שאנו נשתווה עם אמריקה שיש לה 180 מיליון, וגם עם איזו מדינה ערבית שכנה. [...] לא נשתווה להם במספר, לא נשתווה בכוח פיסי ובעושר. [...] יש דבר אחד שבו אנו לא נופלים משום עם בעולם – זה המוח היהודי. ומדע – אם מותר להדיוט כמוני להגיד – מקורו במוח. ובזה אנו לא נופלים מאחרים. והמוח היהודי לא אכזב. אני רוצה להגיד: המדע היהודי לא אכזב. גם מחוץ לעניינים של הגנה וגם בהגנה. אני בטוח, לא רק על יסוד מה ששמעתי היום, שהמדע שלנו יכול לתת לנו הנשק הדרוש לנו, והוא דרוש לנו כדי להרתיע את אויבינו ממלחמה..." (קטע מדבריו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון לעובדי רפא"ל ב-27 ביוני 1963, מתוך: מאיר מרדור, רפא"ל, משרד הביטחון – הוצאה לאור, 1988, עמ' 352-355).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09