הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/1552/18
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – ועדת היתרים), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 9
1.
בחוק עבודת נשים, התשי"ד–19541 (להלן החוק העיקרי), בסעיף 9 –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים";
(2) בסעיף קטן (ג) –
(א) בפסקה (1א), במקום "שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר" יבוא "ועדת ההיתרים; ועדת ההיתרים לא תתיר", ובמקום "שוכנע" יבוא "שוכנעה";
(ב) בפסקה (2), במקום "שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים ", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים";
(3) בסעיף קטן (ד), במקום "שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים";
(4) בסעיף קטן (ה), במקום "שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים".
תיקון סעיף 9א
2.
בסעיף 9א(א) לחוק העיקרי, במקום "שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים".
תיקון סעיף 9ב
3.
בסעיף 9ב לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה" יבוא "החליטה ועדת ההיתרים", במקום "רשאי הוא" יבוא "רשאית היא";
(2) בפסקה (1), במקום "השר" יבוא "ועדת ההיתרים";
(3) בפסקה (2), במקום "השר" יבוא "ועדת ההיתרים".
הוספת סעיף 9ג
4.
אחרי סעיף 9ב לחוק העיקרי יבוא:
"ועדת היתרים
9ג.
(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה ועדת היתרים לצורך חוק זה.
(ב) ועדת ההיתרים תהיה של שלושה חברים, ואלה הם:
(1) שופט בדימוס, או מי שכשיר להיות שופט, בבית הדין האזורי לעבודה, שיכהן כיושב ראש הוועדה;
(2) נציג שייבחר מתוך רשימת מועמדים שתוצע על ידי ארגוני הנשים בישראל;
(3) נציג שייבחר מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה.
(ג) הודעה על מינוי ועדת היתרים וכתובתה תפורסם ברשומות.
(ד)
(1) ועדת היתרים תדון ותפסוק בכל בקשה לקבלת היתר לפיטורי עובדת או עובד, ככל האפשר, בתוך חמישה-עשר יום מיום הגשת הבקשה.
(2) ועדת ההיתרים רשאית להאריך את התקופה האמורה בחמישה עשר ימים נוספים, ורשאית היא להאריך בחמישה עשר ימים נוספים לאחר ההארכה הראשונה מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ה) ועדת ההיתרים תהיה מוסמכת, בין היתר, לכל אלה:
(1) ליתן היתר לפיטורי העובדת או העובד;
(2) ליתן צו המורה למעביד להמשיך להעסיק או להחזיר את העובדת או העובד לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה - צו החזרה);
(3) ליתן צו המורה למעביד לשלם לעובדת או לעובד, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לעד תשע פעמים השכר שנתקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הבקשה להיתר; ואולם רשאית הוועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע;
לעניין חישוב השכר לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק האמור (בחוק זה – צו לפיצויים);
(4) ליתן צו החזרה או המשך העסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (3), רק בהתאם לנזק שנגרם לעובדת או לעובד בפועל;
(5) לצוות על המעביד, להחזיר את העובדת או העובד לעבודה עד סיום ההליך בפני הוועדה; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הוועדה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה (בחוק זה – צו זמני);
(ו) נתנה ועדת ההיתרים צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ה), תורה בו כי המעביד יישא בהוצאות העובדת או העובד בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.
(ז)
(1) צו שניתן על ידי ועדת ההיתרים, דינו לענין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה.
(2) צו שניתן על ידי ועדת ההיתרים, דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין סופי של בית-משפט מוסמך; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן הורתה הוועדה, או בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור, אחרת.
(ח)
(1) לוועדת ההיתרים סמכויות אלה:
(א) להזמין, ולחזור ולהזמין, אדם לבוא לפני הוועדה ולהעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו;
(ב) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בהתאם להוראות החיקוק החל בבית-משפט אזרחי לעניין זה;
(ג) לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה לפי ולא נתן על כך הסבר המניח את הדעת.
(2) ועדת ההיתרים אינה כפופה לדיני הראיות ואינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין של בית משפט, והיא רשאית לקבל כל ראיה שהיא בכל דרך הנראית לה מועילה ולקבוע סדרי חקירתם של עדים; והכל כשאין בחוק זה או בתקנות לפיו הוראה אחרת לענין זה.
(3) סדרי הדיון בוועדת ההיתרים ייקבעו בתקנות.
(ט) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת ההיתרים ניתן לערער לפני בית דין אזורי לעבודה תוך חמישה עשר ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו.
(י) מתלונן שיערער על החלטת ועדת היתרים זכאי לקבל שירות משפטי מלשכת סיוע משפטי, לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–19722, בין אם ידו משגת ובין אם לאו והוראת סעיף 3(ב) עד (ד) לאותו חוק לא תחול.
(יא) בית דין אזורי לעבודה ידון בערעור כאמור בסעיף זה בתוך 30 יום מיום הגשתו."
דברי הסבר
פיטורי עובדות בהריון ועובדים העוברים טיפולי פוריות הם אחת הבעיות הקשות בשוק העבודה בישראל. במצב הקיים כיום, הסמכות ליתן היתרים לפיטורי עובדות על פי חוק עבודת נשים מסורה לשר התעשיה, המסחר והתעסוקה (להלן – התמ"ת), ובפועל – לממונה על חוק עבודת נשים באותו משרד. הממונה מקבל את החלטותיו מבלי לשמוע את הצדדים באופן ישיר או לקיים דיון בנוכחות הצדדים. כתוצאה מכך מתקבלת החלטה מעין שיפוטית מבלי לקיים הליך נאות.
הנתונים בשטח מלמדים כי כתוצאה מניהול ההליך במתכונת זו, נפגעות לא פעם זכויות דיוניות ומהותיות של העובד.
זאת ועוד, נתוני משרד התמ"ת מלמדים כי בשנה האחרונה קיימת עליה משמעותית בכמות ההיתרים הניתנים לפיטורי נשים בהריון ועובדים העוברים טיפולי פוריות. בכך נפגעת, לכאורה, תכליתו של חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים) – הגנה על נשים בהריון ונשים העוברות טיפולי פוריות מפני פיטורים. יתרה מכך, מהפניות שהגיעו לארגוני הנשים עולה כי לעיתים גם כאשר הורה הממונה להחזיר את העובדת לעבודה, בפועל העובדת לא הוחזרה ולא קיבלה פיצוי בגין הפיטורים הבלתי חוקיים. מצב זה רק מחריף נוכח העובדה כי רק עובדות מעטות פונות להליכים משפטיים על מנת למצות את זכויותיהן.
הצעת חוק זו משווה את ההליך לקבלת היתר לפיטורים על פי חוק עבודת נשים, להליכים המתקיימים מכח חוק חיילים משוחררים, (החזרה לעבודה), התשי"ט 1949, ביחס לפיטורי חיילי המילואים.
מטרת ההשוואה היא ליצור במשרד התמ"ת מנגנון שיתן מענה נכון להליך המעין שיפוטי שאמור להתבצע על פי חוק עבודת נשים, הן עבור זכויות העובדים והן ככלי לשיפור האכיפה של חוק עבודת נשים.
הצעה חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה, ביוזמת ארגון נעמת ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/2458/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשס"ט – 27.7.09