הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת סופה לנדבר רוברט אילטוב משה (מוץ) מטלון דניאל אילון פ/78/18 הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות ציבורי), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 5א 1. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–19571 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א, בסופו יבוא "ואם היה סכסוך עבודה בשירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 37א – 45 ימים לפני תחילתן". תיקון סעיף 37א 2. בסעיף 37א לחוק העיקרי, בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת", אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) שביתה או השבתה בשירות ציבורי בעת שמתנהלת בוררות בין הצדדים, או שיש לנהל בוררות שכזו לפי הוראות חוק זה או לפי הסכם קיבוצי;". תיקון סעיף 37ב 3. בסעיף 37ב לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ה) המארגן שביתה בלתי מוגנת – דינו שלוש פעמים הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19772; המשתתף בשביתה בלתי מוגנת – דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977." הוספת סעיף 37ו 4. אחרי סעיף 37ה לחוק העיקרי יבוא: "בוררות חובה בשירות ציבורי 37ו. כל סכסוך עבודה בשירות ציבורי יימסר לבוררות לפי הפרק השלישי, ואין נדרשת לשם כך הסכמת הצדדים; הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בהסכם קיבוצי." תיקון התוספת 5. בתוספת לחוק העיקרי – (1) בפרט 3, במקום הסיפה החל מהמילים "לפי בקשת אחד הצדדים" יבוא "להכרעה בבוררות"; (2) פרט 4 – יימחק; (3) בפרט 5(א), הסיפה החל מהמילה "והתקופה" – תימחק. דברי הסבר זכות השביתה נחשבת כחירות של העובדים, הנגזרת מחירויות היסוד של האדם ובכללן חירות ההתאגדות, חירות הביטוי ועוד. עם זאת, חירות זו אינה מהווה אסמכתא להפקרות, ומשום כך נקבעו מגבלות שונות על הפעלתה, בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957. החוק האמור מטיל חובות שונות על השובתים ומקים מנגנונים חלופיים לפתרון סכסוכים. הבעיה צצה במלוא חריפותה כאשר השביתה מתקיימת בשירותים ציבוריים, משום שכלל הציבור נפגע מהשלכותיה, כמו למשל, במקרים של אי-הספקת מים, אי-פינוי אשפה, ניתוק החשמל וכיוצא בזה. שירותים אלה הם מונופוליסטיים והכרחיים, באופן זה שהציבור כולו הופך שבוי בידיהם של העובדים באותו שירות. מצב זה יוצר תוצאה קשה בכך שאותם עובדים מסוגלים, בלחץ השביתה, להשיג תנאי העסקה טובים בהרבה יותר מיתר המועסקים במשק. החוק האמור כבר קבע מגבלות על זכות השביתה של העובדים בשירותים ציבוריים, אולם הניסיון מלמד שלא היה די במגבלות אלו כדי למנוע שביתות פוגעניות ואף פרועות. החוק המוצע מבקש להוסיף ארבעה הסדרים, שיש בהם כדי להבטיח שהשביתה תבוא לידי ביטוי, רק במקומות בהם המחלוקת היא אמיתית וכאמצעי אחרון בלבד. ראשית, הטלת חובה של מתן הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים על סכסוך עבודה בשירותים ציבוריים. יש לתת לצדדים זמן ארוך יותר כדי להידבר ביניהם ולמצוא פתרונות לא הרסניים למחלוקות. שנית, הטלת חובה מוחלטת להעביר את העניין לבוררות. ההסדר של בוררות וולנטרית הקיים כיום, מדגים את ההבדל בין עובדי השירותים הציבוריים לבין יתר המועסקים, שכן תמיד נותר בידיהם הנשק הכואב של השבתת הפעילות ופגיעה בציבור שלם. בחיוב הצדדים להתדיין בפני צד שלישי, אין משום פגיעה יתירה בחירות השביתה. שלישית, הגנה על הליך הבוררות בכך שכל עוד הוא מתקיים, לא ניתן לפתוח בשביתה, ואם תיפתח – שביתה כזו תהיה בלתי מוגנת. לבסוף, מוצע לקבוע כעבירה את ארגון השביתה הבלתי מוגנת או ההשתתפות בה. יש לזכור, כי השירותים הציבוריים אחראים על רווחתם ושלומם של כלל הציבור. מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבחוץ, עובר עבירה. יש להחיל הסדר מקביל גם על מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבפנים, שלא כדין. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אביגדור ליברמן (פ/713), ועל ידי חבר הכנסת אורי יהודה אריאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3193, פ/4195). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברת הכנסת יהודית נאות (פ/1514). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת מיכאל נודלמן, יורי שטרן ואריה אלדד (פ/138), על ידי חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אורי אריאל, יורי שטרן ואריה אלדד (פ/250) ועל ידי חברי הכנסת יורי שטרן, אריה אלדד ומיכאל נודלמן (פ/792). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת (פ/481). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/730), על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/765) ועל ידי חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2899). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09