הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת סופה לנדבר
רוברט אילטוב
משה (מוץ) מטלון
חמד עמאר
דניאל אילון
פ/70/18
הצעת חוק איסור שימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ ותרופות הרגעה (בקרב ילדים מתחת לגיל 16), התשס"ט–2009
מטרות
1.
מטרת חוק זה להגביל שימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ ותרופות הרגעה בקרב ילדים מתחת לגיל 16.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הורה" – לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהילד נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 16 שנים;
"מוסד חינוכי" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491;
"סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג–19732, לרבות תרופה פסרוטרופית, תרופה נוירולפטית או אנטפסרוטית;
"סמי מרץ" – סמים הידועים בשם פסיכו-סטימולנטים, לרבות טריציקליים, נוגדי דכאון, SSIRS, סמפטומימטיים כגון אמפנטמינים ונגזרותיו, לרבות מטלפנידאט;
"רופא מומחה" – אחד מאלה:
(1) רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד או בנוירולוגיית ילדים;
(2) רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים, או רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה, שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום התפתחות הילד במסגרת מכון מוכר להתפתחות הילד;
"תרופות הרגעה" – חומרי הרגעה מסוגי אנגסיוליטיים, לרבות כל חומר ממשפחת הבנזודיאזפינים.
התניה לשימוש בסמים מסוכנים ובתרופות
3.
(א) בלי לגרוע מהוראת כל דין, לא ייתן אדם, למעט רופא מומחה, סמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה לילד, אלא לפי מרשם רפואי של רופא מומחה.
(ב) לא ירשום רופא מומחה מרשם לשימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה, אלא לאחר שנערכו הבדיקות שלהלן, שמסקנותיהן שוללות את כל דרכי הטיפול האחרות בילד ולאחר שדרכי טיפול אלה מוצו במלואן:
(1) בדיקה יסודית השוללת את האפשרות שהתנהגות הילד היא תופעה טבעית לגילו או נובעת מקצב התבגרות לא תקין;
(2) חוות דעת של עובד סוציאלי או פסיכולוג השוללת השפעת לחצים או השפעות סביבתיות או חינוכיות בכל אחת מסביבות חייו של הילד;
(3) חוות דעת רפואית השוללת אפשרות של השפעות אלרגיות על התנהגות הילד;
(4) חוות דעת רפואית השוללת אפשרות של השפעות פיסיולוגיות על התנהגות הילד;
(5) חוות דעת רפואית השוללת אפשרות של השפעות הנובעות מליקוי התפתחות כתוצאה מפיגור שכלי או מאוטיזם;
(6) חוות דעת פסיכולוגית או רפואית השוללת אפשרות של השפעות הנובעות מאירוע קשה או טראומה שעבר הילד.
(ג) בסעיף זה, "דרכי טיפול בילד" – כל אחת מאלה:
(1) הילד קיבל סיוע או טיפול חינוכי בקשיי למידה על ידי מורים או מוסדות המוסמכים לכך, ונשללה האפשרות שגורמים אלה משפיעים על התנהגותו;
(2) הילד קיבל או מקבל טיפול במסגרת מכון מוכר להתפתחות הילד, והוכח כי טיפול זה לא יכול להועיל.
הגבלות לתאגיד רפואי
4.
(א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יעשה תאגיד רפואי או נציגו פרסומת, או פעולות שיווק, קידום מכירות או הסברה, המכוונות לאחד מאלה:
(1) עידוד קטינים לצריכת תרופות הרגעה, או סמי מרץ, או סמים מסוכנים;
(2) עידוד פעילות שיש בה משום סיכון בריאותם של קטינים;
(3) עידוד מורים או עובדים במוסד חינוכי לשכנע ילד להשתמש בסמים מסוכנים, סמי מרץ, או תרופות הרגעה, או לשכנע הורה של ילד לתת לילדו סמים מסוכנים, סמי מרץ;
(4) עידוד ילדים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם, או בכל אדם אחר, לרבות עובדי המוסד החינוכי, לתת להם סמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה.
(ב) לא יממן תאגיד או נציגו, באופן ישיר או עקיף, פעילות הסברה לצורך עידוד שימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה.
איסור איום
5.
מוסד חינוכי או כל עובד במוסד חינוכי לא יאיים על ילד או על הוריו בסילוק הילד מהמוסד החינוכי או בהעברתו למסגרת חינוך מיוחד, בשל כך שהילד או ההורה מסרבים שהילד ישתמש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה.
איסור קיפוח
6.
מוסד חינוכי או כל עובד במוסד החינוכי, לא יגרום לכך שילד ירגיש מקופח, נחות או בלתי מקובל לעומת קטינים אחרים, בשל כך שאינו רוכש בעצמו, באמצעות הוריו או באמצעות כל גורם אחר, סמים מסוכנים, תרופות הרגעה או סמי מרץ , או בשל כך שאינו משתמש בהם.
חובת דיווח
7.
(א) הורה וכן רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פארה-רפואי וכן מנהל או איש צוות במוסד שבו נמצא ילד, שהיה להם יסוד סביר לחשוב כי נעשה שימוש כלשהו על ידי ילד בסמים מסוכנים, בסמי מרץ, או בתרופות הרגעה, בניגוד להוראות חוק זה, בין ביוזמתו ובין ביוזמת אחרים, חובה עליהם לדווח על כך ועל כל מי שהיה מעורב בכך, מיד עם היוודע להם הדבר, לפקיד סעד או למשטרה.
(ב) נמסר דיווח לפי סעיף קטן (א) לפקיד סעד או למשטרה, יחולו עליהם הוראות סעיף 368ד(ו) ו-(ז) לחוק העונשין, התשל"ז–19773.
(ב) העובר על הוראת סעיף קטן (א), דינו – מאסר ששה חודשים.
דברי הסבר
בשנים האחרונות התפשטה בארצות הברית מגפה של סימום המוני ילדים ונוער בסמים מסוכנים וממכרים, בעידודם של מורים ורופאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, במטרה שילדים אנרגטיים "ישבו בשקט ולא יפריעו".
תופעה זו, בעיקר של מתן סמי מרץ מסוג "ריטלין" התפשטה לממדים עצומים והביאה להתנגדות רשות הסמים הפדראלית האמריקאית. "אופנה" זו של טיפול בילדים על ידי מתן סמים אינה מקובלת במדינות רבות בעולם ובעיקר באירופה. ישנו חשש שהתופעה שהגיעה לישראל בשנים האחרונות, תתפשט גם כאן בקצב מהיר. על פי נתוני משרד הבריאות עלה השימוש בריטלין בכ-30% בשנים האחרונות.
הסיבות להתפשטות מכת הסם בארצות הברית ובישראל הן רבות, לדוגמא – יצרניות התרופות המובילות מנהלות זה שנים מסע תעמולה מתוחכם בקרב פסיכיאטרים, רופאים, מורים והורים על נפלאות התרופה המשקיטה ילדים.
המורים רואים בכך פתרון קל ונוח להתמודדות עם ילדים המפריעים בכיתה ולכן מעודדים את מתן הסם לילדים.
כאמור אין שום בדיקה רפואית או מדעית היכולה לגלות "מחלה" כלשהי המצדיקה מתן "תרופה" כזאת. מאידך קיימים עשרות מחקרים המצביעים בבירור כי סמים אלו גורמים לנזק מוחי.
בישראל מתפשטת התופעה בה מנהלים ומורים מאיימים על הורי התלמיד ש"אם יסרבו לתת לו ריטלין – הילד יסולק מבית הספר".
כאשר הילד נשלח בלחץ בית הספר לרופא וזה אינו מוצא דבר, שולח אותו בית הספר לרופאים נוספים עד שמוצאים רופא המוכן לרשום את הסם "בלי לשאול שאלות".
מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של התפשטות תופעה דומה בישראל, דבר שעשוי לפגוע בילדים ובבני הנוער. על הרשות המחוקקת לעצור כל התפשטות של סמים מסוכנים בקרב ילדי ישראל ולבלום את האופנה המסוכנת הזאת.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אלי בן מנחם וקבוצת חברי כנסת (פ/1527). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אלי בן מנחם (פ/1338).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/2934/17) ועל ידי חבר הכנסת יורם מרציאנו (פ/2409/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09