הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת סופה לנדבר משה (מוץ) מטלון חמד עמאר דניאל אילון רוברט אילטוב פ/79/18 הצעת חוק שליחי מצווה, התשס"ט–2009 הגדרות 1. בחוק זה – "מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר)" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–19751; "מזון" – כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–19832 (להלן – הפקודה); "מזון באיכות פגומה" – כמשמעותו בסעיף 13 לפקודה; "השר" – שר הבריאות. פטור מאחריות 2. על אף האמור בכל דין, אדם התורם מזון למלכ"ר לא ישא באחריות פלילית או אזרחית לנזק שנגרם עקב תרומת מזון באיכות פגומה, אלא אם כן ידע כי המזון הנתרם הוא באיכות פגומה; לעניין סעיף זה, "ידיעה" – לרבות עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19773. מזון שאינו ניתן לשיווק 3. הוראות סעיף 2 לחוק זה יחולו אף על תרומת מזון שקיימת מניעה לעשות בו שימוש מסחרי מטעמים שאינם קשורים לאיכות המזון מבחינה בריאותית. שמירה על איכות המזון 4. מלכ"ר המוביל, מחזיק או מוסר מזון לאדם אחר, יעשה כן בדרך שתמנע מהמזון להפוך למזון באיכות פגומה. חובת ביטוח 5. מלכ"ר יבטח את הפועלים מטעמו או עבורו באיסוף או בארגון תרומות מזון, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם במסגרת הפעולות האמורות. פיקוח, ביצוע ותקנות 6. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הנוגעות לבדיקת איכות מזון הנתרם למלכ"ר, דרכי הובלתו ואחסנתו. דברי הסבר במדינת ישראל כיום מעל לחצי מיליון ילדים החיים במשפחות מעוטות יכולת. כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מפעליים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק, בתי מלון וכדומה – נזרק. עמותות, ארגוני צדקה ומוסדות ללא כוונות רווח אחרים, פונים מדי יום אל אותם מוסדות להשגת מזון זה לצורך עזרה לנזקקים, רבים מן המוסדות משיבים פניהם ריקם לא בשל חוסר בכמות המזון , בשל איכותו או בשל חוסר רצון לסייע – אלא בשל החשש מתביעות. הצעת חוק זו באה לסייע לאותן עמותות להשיג את כמות המזון האמורה. הצעת החוק נותנת הגנה מהעמדה לדין ומתביעות נזיקין למי שתרם בתום לב מזון לעמותה ללא כוונת רווח המחלקת אותו לנזקקים. הצלת המזון האמור, הינה אמצעי יעיל וזול לאספקת מזון לנצרכים ותאפשר לעמותות קיימות לפנות את משאביהן כדי להרחיב את פעילותן. חוקים דומים קיימים במספר רב של מדינות בעולם וזאת כדי לאפשר סיוע לילדים רעבים ולמשפחות נזקקות. סעיף 2 סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח–1958, קובע איסור לייצר או להעביר מזון בתנאים בלתי סניטאריים; כשהוא בלתי ראוי לצריכת אדם; כשנמצא בו חומר ארסי, מזוהם, מזיק או בלתי ראוי לצריכת אדם; כשנמצא בו או נתווסף אליו דבר שאינו צריך להימצא בו, או חסר בו דבר שצריך להימצא בו; שנתקלקל, הושחת או איכותו נפגמה מסיבה כלשהי. עבירה נוספת שתורם מזון חשוף לה קבועה בסעיף 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), התשל"ט–1979, וזו לשונו:"לא ייצר אדם, לא יחסין, לא ימכור, לא ישווק ולא יציע בבית עסק שאריות או מזון שיש בו שאריות, למאכל אדם". על פי סעיף 23 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983 העובר על הוראה זו צפוי לעונש מאסר של עד שנה. בתי המשפט בישראל אכן מרשיעים חברות יצרניות מזון על מזון פגום, גם כאשר לא נגרם נזק של פציעה או חבלה לאדם כתוצאה מכך. יתרה מכך, בתי המשפט נטו להתייחס לעבירה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים כעבירת אחריות קפידה שהיא חמורה ביותר מבחינת העול המוטל על הנאשם (ראו ת"פ (ת"א) 12962/00 מדינת ישראל נגד נבון יפתח (לא פורסם) והאסמכתאות שם; ת"פ (שלום תל אביב) 006949/99 מדינת ישראל נגד חברת זוגלובק (לא פורסם); ע"פ (ת"א) 70757/02 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). קיומה של סנקציה פלילית כאמור, מרתיעה תורמי מזון פוטנציאלים ולפיכך מוצע לקבוע פטור מאחריות פלילית למי שעובר על הוראות הסעיפים הללו. יחד עם זאת, הפטור לא יחול בנסיבות בהן כתוצאה מתרומת מזון באיכות פגומה נגרם נזק לאדם, והתורם היה מודע לכך שהמזון פגום. מובהר כי מודעות כוללת אף עצימת עיניים, כלומר מצב בו התורם חשד בדבר איכות המזון אך נמנע מלברר את מצב הדברים לאשורם. הסייג לפטור חל אפוא במקרים בהם תורם המזון הפגום עשה כן מתוך "מחשבה פלילית" שהוא היסוד הנפשי הרגיל הדרוש ברוב העבירות הפליליות. סעיף 20 לחוק העונשין מגדיר מהי מחשבה פלילית וזו כוללת מודעות לנסיבות העובדתיות וכן כוונה או פזיזות לעניין גרימת התוצאות. סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין מבהיר כי רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם. אשר לאחריות אזרחית, הדין הישראלי מטיל על מייצר מזון, מוכר מזון או מספק מזון חובות כאלה ואחרות. כך למשל קובע חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם–1980, אחריות מוחלטת של היצרן כלפי הצרכן במצב של פגם במוצר שייצר היצרן, ללא קשר למידת האשם של היצרן. בהעדר התייחסות למידת האשם של היצרן יכולים חוק זה וחוקים אחרים להוות בסיס לתביעה כנגד תורמי מזון שיתגלה כפגום. אמנם, חוק האחריות למוצרים פגומים כולל מספר הגנות, אך אלה אינן מייתרות ההליכים המשפטיים ואת הצורך להתגונן במסגרתם. העול הכלכלי והסיכון שנגרמים ליצרן הינם תמריץ שלילי לתרומת מזון. על כן מוצע לפטור תורם מזון מאחריות אזרחית, כדי לעודד תרומת מזון. סעיף 3 הוראת סעיף 3 תחול גם על תרומת מזון, שלא היה משווק למסחר מטעמים שונים, ובכללם טעמים אסתטיים. זאת כל עוד מדובר במזון העומד בתנאים התברואתיים לשיווקו. סעיף 4 כדי לתרום מזון יש צורך להובילו מן המקום בו הוא מאוחסן (מפעל, בית מלון וכיו"ב) אל מקום אחסון או ישירות לנזקקים הצורכים אותו. זהו פרק זמן בו חשוף המזון לנזקים, ועלול להתקלקל. מטרת הסעיף להטיל חובה על מוביל המזון לוודא כי איכות המזון ותקינותו יישמרו במהלך ההובלה. מובן שהשר הממונה יצטרך לקבוע תקנות אשר יפרטו את חובת המלכ"ר ובכלל זה את דרכי ההובלה, האחסון, והחלוקה. המלכ"ר כפוף אף לכל הדינים הכלליים לגבי אחסון והובלת מזון ובכלל זה לסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בהם, שכן הפטור מאחריות נקבע אך ורק לתורמי המזון. סעיף 5 פעמים רבות מסתייע ארגון ללא כוונת רווח הפועל למטרות צדקה במתנדבים לשם איסוף וחלוקת המזון. כדי לעודד מתנדבים אלה וכדי להגן על המלכ"ר מתביעות הנובעות מפעולת מתנדבים מוצע לחייב אותו לבטח נזקים הנובעים מפעולותיהם. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת גלעד ארדן ומיכאל מלכיאור (פ/2461/17) ועל ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/2769/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09