הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/1388/18
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי), התשס"ט-2009
הוספת סעיף 9א
1.
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–19531, אחרי סעיף 9 יבוא:
"סמכות שיפוט בהסכמה בענין אזרחי
9א.
(א) בענין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם בין צדדים, יהיה לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך.
(ב) בענין שהובא לפני בית דין רבני בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין, בהסכמת הצדדים, לדון ולפסוק לפי דין תורה."
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בהסכמת הצדדים בענייני ממון בפרט ובעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים בכלל, וכן לעגן בחוק את סמכותם הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסקי דין שניתנו על ידם או להסכמים שאישרו, בעניינים שבסמכותם.
בפסק הדין שניתן בבג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (טרם פורסם), קבע בית המשפט העליון כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת.
בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. זכות זו נובעת מזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הרבניים.
בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת
הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בעניני ממון פורסמו בקבצי פסקי דין רבניים, והם מהווים חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב, הן בישראל, לפי חוק יסודות המשפט, התש"ם–1980, והן בכל תפוצות הגולה.
יש לציין כי לצורך יישום החוק לא תידרש תוספת תקציבית, הואיל והצעת החוק מעגנת בחקיקה את המצב הנוהג ממילא בבתי הדין הרבניים.
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/3037), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/144/17) ועל שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (פ/308/18) ועל ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/1150/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשס"ט – 6.7.09