הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אופיר פינס-פז
יולי תמיר
פ/1203/18
הצעת חוק פדיון הבית, התשס"ט–2009
מטרה
1.
חוק זה מטרתו להסדיר את נושא פדיון בתי המגורים של אזרחי ישראל אשר הישובים בהם הם מתגוררים יוותרו, כולם או מקצתם, מעבר לתוואי גדר הביטחון, כפי שנקבע בכל החלטת ממשלה בעניין (להלן – "תוואי גדר הביטחון").
הגדרות
2.
בחוק זה –
"היום הקובע" – ______________*;
"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המינהלה" – המינהלה כמשמעותה בסעיף 3;
"הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון, לפי העניין, לרבות מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור בפעולתו כממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש;
"המנהל" – מנהל המינהלה שמונה לפי הוראות סעיף 4(א);
"פדיון הבית" – תשלום הניתן לפי הוראות חוק זה לזכאי כאמור בסעיף27;
"הפרשי הצמדה למדד", לגבי תקופה כלשהי – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפי תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תום התקופה;
"השמאי הממשלתי הראשי" – לרבות נציגו;
"ועדת זכאות" – ועדת זכאות כאמור בסעיף 9;
"הועדה המיוחדת" – הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 55;
"זכאי" – מי שמתמלאים בו התנאים לפי חוק זה לזכאות לפדיון בית המגורים;
"חכירה" – שכירות לתקופה העולה על 25 שנים;
"חשב המינהלה" – חשב משרד ראש הממשלה או סגנו, או נציג מטעמו שימונה באישור החשב הכללי במשרד האוצר;
"יישוב שמחוץ לגדר" – יישוב ישראלי, או חלקו, שיימצא מחוץ לגדר הביטחון בהתאם לתוואי גדר הביטחון;
"תובע" – מי שהגיש תביעה לפדיון בית מגוריו;
המינהלה, תפקידיה וסמכויותיה
3.
(א) במשרד ראש הממשלה תפעל המינהלה לסיוע לתובעים בקבלת פדיון הבית כמפורט בחוק זה (בחוק זה – המינהלה); עובדי המינהלה יהיו עובדי המדינה.
(ב) המינהלה אחראית על ביצוע הוראות חוק זה, למעט הוראות שביצוען מוטל על כוחות הביטחון או על רשות אחרת לפי חוק זה, ולשם כך יהיו לה, בין היתר, התפקידים והסמכויות המפורטים להלן:
למטרה בלתי חוקית;
(1) לשלם לזכאים את שיעור פדיון הבית שייקבע להם לפי חוק זה, בהתאם למנגנוני התשלומים הקבועים לפי חוק זה;
(2) לקבל, לאסוף, לבדוק ולאמת כל מידע ומסמכים הדרושים לשם בירור תביעות וקביעת זכאות לפי חוק זה, וכן לדרוש מכל אדם, לרבות תובע ומכל רשות, למסור לה מידע ומסמכים כאמור;
(3) ליזום עריכת חוות דעת, הערכות ושמאויות ובלבד ששמאות בעניני מקרקעין תתבצע בידי השמאי הממשלתי הראשי;
(4) לערוך הסכמים עם תובעים, הטעונים אישור של ועדת זכאות;
(5) לקבל חזקה בבתי המגורים שנפדו;
(6) לבצע כל פעולה אחרת שהממשלה הטילה על המינהלה.
המנהל, תפקידיו וסמכויותיו
4.
(א) ראש הממשלה ימנה את מנהל המינהלה; המנהל יהיה עובד המדינה.
(ב) המנהל אחראי על ביצוע תפקידי המינהלה לפי חוק זה, באמצעות עובדי המינהלה.
(ג) המנהל מוסמך לדון ולהחליט בכל עניין שדרושה בו החלטה או הנחיה של המינהלה לפי הוראות חוק זה, למעט ענינים שבהם ניתנה הסמכות לגוף אחר.
משנה וסגנים למנהל
5.
(א) ראש הממשלה, בהתייעצות עם המנהל, ימנה משנה למנהל ורשאי הוא למנות סגנים למנהל; המשנה והסגנים יהיו עובדי המדינה.
(ב) המשנה יהיה ממלא מקום המנהל וימלא את תפקידי המנהל בהעדרו.
(ג) המנהל רשאי, באישור ראש הממשלה, לאצול מסמכויותיו למשנה או לסגן המנהל.
פרסום
6.
הודעה על מינוי המנהל ומשנהו ועל אצילת סמכויות לפי סעיף 5(ג) תפורסם ברשומות.
הסכמים עם תובעים ועסקאות אחרות
7.
לצורך ביצוע הוראות חוק זה, לרבות תפקידי המינהלה ומתן סיוע לפיו, מורשים המנהל או משנהו, יחד עם חשב המינהלה, לייצג את הממשלה בהסכמים שונים ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים להסכמים ולעסקאות כאמור.
סיום פעולת המינהלה
8.
(א) המינהלה תחדל לפעול עם סיום ביצוע תפקידיה לפי חוק זה או במועד אחר שעליו יורה ראש הממשלה; הודעה על חדילת פעילותה של המינהלה תפורסם ברשומות.
(ב) חדלה המינהלה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש הממשלה להסמיך גורם אחר לבצע תפקיד מתפקידיה שביצועו טרם הושלם ולתת הוראות נוספות הדרושות לשם כך, וכן רשאי הוא לתת הוראות בעניין המידע שנאגר ברשות המינהלה.
פרק ב': קביעת זכאות
סימן א': ועדות זכאות
ועדות זכאות
9.
(א) המנהל יקים ועדות זכאות לעניין חוק זה.
(ב) ועדת זכאות תהיה בת שלושה חברים והם:
(1) עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) המנהל או נציגו שהוא עובד המינהלה;
(3) חשב המינהלה או נציגו.
(ג) שר המשפטים ימנה אחד מבין יושבי הראש שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1) להיות ראש ועדות הזכאות.
סמכויות ועדת זכאות
10.
ועדת זכאות מוסמכת –
(1) לקבוע את זכאותו של תובע לפדיון הבית ואת היקף הזכאות לפי הוראות חוק זה;
(2) לבדוק ולאשר הסכמים שערכה המינהלה עם תובעים בעניין פדיון הבית.
סימן ב': הגשת תביעה והטיפול בה
תביעה
11.
(א) התובע פדיון הבית לפי חוק זה יגיש לועדת זכאות, באמצעות המנהל, תביעה מפורטת על כך, בצירוף ראיות.
(ב) לתביעה יצורפו הודעות, בקשות, תצהירים, ומסמכים הנדרשים לפי הוראות פרק ה'.
(ג) המנהל רשאי לתת הוראות בדבר דרך הגשת התביעה והראיות כאמור בסעיף קטן (א), לרבות שאלונים וטפסים שעל התובע למלא; הוראות כאמור יעמדו לעיון הציבור בדרך שהורה המנהל, והודעה בדבר מתן ההוראות והדרך לעיון בהן תפורסם ברשומות.
(ד) התביעה תיתמך בתצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה; התובע רשאי לצרף לתביעה כל מסמך ותצהיר נוסף שיש בהם, לדעתו, כדי לתמוך בתביעה.
המועד להגשת תביעה
12.
המועד האחרון להגשת תביעה לפי חוק זה הוא ____*.
מידע נוסף
13.
(א) ועדת זכאות רשאית לדרוש מהתובע כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך בירור התביעה.
(ב) ועדת זכאות רשאית לבקש מידע, מסמכים וחוות דעת מאת גופים ורשויות, אם הדבר דרוש לה לצורך בירור התביעה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות המינהלה לפי סעיף 3(ב).
סדרי הדיון
14.
(א) ועדת זכאות תפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בתביעה ותקבע את סדרי ברור התביעה והדיון בה, בהתאם להנחיות ראש ועדות הזכאות, ככל שינתנו.
(ב) ועדת זכאות לא תהיה קשורה בסדרי הדין ובדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19711 (להלן – פקודת הראיות).
(ג) לוועדת זכאות יהיו סמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–19682.
(ד) ועדת זכאות רשאית לדון ולהחליט בתביעה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד ואולם לבקשת התובע תיתן לו הוועדה הזדמנות לטעון טענותיו בעל-פה ולהציג בפניה ראיות בדרך שתורה.
(ה) ועדת זכאות רשאית להסתמך על מידע, מסמכים, חוות דעת, הערכות ושמאויות שנתקבלו כאמור בסעיפים 3(ב)(2), 3(ב)(3) ו-13, נוסף על אלה שהוגשו על ידי התובע ובלבד שתיתן לתובע הזדמנות לטעון טענותיו לגביהם בדרך שתורה הועדה.
(ו) לא מסר התובע מידע או מסמכים שברשותו או שבשליטתו ושנדרש למסרם לפי סעיפים 3(ב)(2) או 13(א) או הפריע בדרך אחרת לברור התביעה, רשאית ועדת הזכאות לקבוע ממצאים ולהניח הנחות לפי שיקול דעתה ובהתאם לחומר שבפניה, ורשאית היא לדחות בשל כך את התביעה, כולה או חלקה.
החלטות של ועדת זכאות
15.
(א) החלטה של ועדת זכאות תהיה מנומקת, תינתן בכתב ותיחתם בידי כל חבריה.
(ב) החלטת ועדת הזכאות תינתן לא יאוחר מתום 60 ימים מן המועד שבו הומצאו לה הראיות הדרושות להנחת דעתה למתן החלטה, והושלמה שמיעת הראיות והטיעונים כאמור בסעיף 14.
(ג) ההחלטה תישלח לתובע בדואר רשום למען להמצאת מסמכים שציין בתביעתו.
(ד) תמצית של ההחלטה תפורסם בהתאם להנחיות ראש ועדות הזכאות, בהשמטת פרטים מזהים ונתונים אחרים שיש בהם משום פגיעה בפרטיות או בסודות מסחריים.
סימן ג': ערעור
ערעור על החלטת ועדת זכאות
16.
(א) התובע רשאי לערער על החלטת ועדת זכאות לפי סעיף 10 בפני בית משפט השלום בירושלים, בכתב ערעור מנומק, בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נשלחה אליו.
(ב) המשיבה בערעור תהיה ועדת הזכאות והיא תיוצג על ידי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) הוגש ערעור לפי סעיף קטן (א), תגיש המשיבה את תגובתה לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום שנמסר לה כתב הערעור ותצרף את התביעה וכל נספחיה, בצירוף תיק הראיות שהיו בפניה, לרבות חוות דעת, תצהירים וסיכומים שהוגשו לה, אם הוגשו ופרוטוקול הדיון שהתקיים בפניה, אם התקיים.
(ד) בית המשפט לא יקבל ראיות נוספות ולא ישמע עדויות, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה) בכפוף לאמור בסעיף זה ולסדרי דין שנקבעו, ידון בית המשפט בערעור בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ו) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות פרט לדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות.
ערעור נוסף
17.
על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר ידון בערעור בשופט אחד.
סימן ד': הוראות שונות
מועדי תשלום
18.
(א) המינהלה תשלם את פדיון הבית בשיעורים ובמועדים שעליהם תחליט ועדת הזכאות או כפי שנקבעו בהסכם עם התובע כאמור בסעיף 10.
(ב) בכפוף להוראת סעיף קטן (ג) המועד לתשלום פדיון הבית יהיה בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה של ועדת הזכאות, אלא אם נתגבשה הזכאות במועד מאוחר יותר ואז המועד לתשלום יהיה בתוך 60 ימים מהמועד בו נתגבשה הזכאות.
(ג) התשלום האחרון של פדיון הבית לא יפחת מ-25 אחוזים מסך כל התשלום והוא ישולם רק לאחר שהזכאי פינה את ביתו ומסר את החזקה בו להנחת דעתה של המינהלה והכל בכפוף להוראות פרק ה'.
סכום שאינו שנוי במחלוקת
19.
הוגש ערעור לפי סעיפים 16 או 17 בעניין גובה פדיון הבית שקבעה ועדת זכאות, תשלם המינהלה לזכאי את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ובלבד שהגיע המועד לתשלומו כאמור בסעיף 18 והכל בכפוף להוראות פרק ה'.
פרק ג': פינוי, ביטול זכויות ומסירה
הגבלת כניסה ושהייה בשטח לאחר פדיון הבית
20.
(א) תובע אשר קיבל את פדיון הבית בגין בית מגוריו מהמדינה לא יהיה זכאי לחזור לביתו ולא להיכנס לשטח שמחוץ לתוואי גדר הביטחון, אלא בהיתר שינתן ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) עם מסירת החזקה בבית המגורים למדינה, כמפורט בסעיף 24 להלן, לא יהיה רשאי אף אדם להיכנס לבית המגורים ולשהות בו, בין אם גר בשטח שמחוץ לתוואי גדר הביטחון קודם לכם, ובין אם לאו.
מניעת כניסת והוצאה מבית המגורים
21.
כוחות הביטחון ימנעו כניסה לבית המגורים שנעשה בניגוד להוראות סעיף 20 ויפעלו להוצאת מי ששוהה בו בניגוד לסעיף האמור, ורשאים הם להשתמש בכוח סביר לשם כך.
עונשין
22.
אלה דינם מאסר שנתיים –
(1) תובע אשר קבל את פדיון הבית בגין בית מגוריו וחזר לביתו, או השוהה בו ללא היתר או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 20(א);
(2) כל אדם הנכנס לבית מגורים שנפדה ונמסרה בו חזקה למדינה, או השוהה בו בניגוד להוראות סעיף 20(ב).
ביטול זכויות לגבי מקרקעין
23.
כל זכות קיימת של אזרח ישראלי, לגבי מקרקעין ביישוב שמחוץ לגדר, בטלה עם פדיון הבית כאמור בחוק זה, ולא תהא כל זכות לממש שיעבוד או עיקול שהוטלו על זכות כאמור בו.
מסירת מקרקעין
24.
מי שזכותו במקרקעין, ביישוב מחוץ לגדר, בטלה בשל פדיון הבית כאמור בסעיף 23, חייב למסור את החזקה במקרקעין למדינה, באמצעות המינהלה, ביום שבו בטלה הזכות לפי הוראות סעיף 23 או ביום עזיבתו של מחזיק הבית, לפי המוקדם.
מיסוי
25.
(א) בטלות זכות לגבי מקרקעין ומסירת מקרקעין, כאמור בפרק זה, לא ייחשבו כמכירת זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג–19633 או כמכירת נכס לעניין פקודת מס הכנסה4.
(ב) מסירת חזקה במקרקעין כאמור בפרק זה, תהיה פטורה ממס לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–19755.
פרק ד': פדיון הבית
הגדרות
26.
בפרק זה –
"בית מגורים" – בית או דירה, המשמשים או המיועדים לשמש למגורים ביישוב מחוץ לגדר;
"בן משפחה" – בן זוג, הורה וילד;
"בעל זכות בבית מגורים" – אזרח ישראלי שהוא אחד מאלה:
(1) בעל זכות חכירה או הרשאה, לגבי בית מגורים, על פי חוזה שנחתם לפני היום הקובע בינו לבין הממונה, או על פי חוזה בינו לבין ההסתדרות הציונית העולמית שנחתם לפני היום הקובע מכוח חוזה בינה לבין הממונה;
(2) בעל זכות לקבלת זכות חכירה מאת הממונה לגבי בית מגורים, על פי חוזה רכישה שנחתם לפני היום הקובע בינו לבין חברה שהיתה זכאית לתת לו זכות כאמור מכוח חוזה פיתוח שנחתם בינה לבין הממונה;
"פדיון לפי שומה פרטנית" – פדיון הבית כאמור בסעיף 29.
אופן חישוב פדיון הבית
27.
זכאי רשאי לדרוש מהמדינה כי תרכוש ממנו את זכויותיו בבית המגורים ותקבל חזקה בבית, באחת הדרכים המפורטות בסעיף זה, לפי בחירת הזכאי:
(א) תשלום שווי בית המגורים לפי ערכו במועד רכישתו כפי שיוכח על ידי הזכאי, בתוספת סכום של ____ שקלים חדשים* לכל שנה של ותק כהגדרתו להלן, החל ממועד רכישת בית המגורים ועד ליום הקובע;
"ותק" – משך תקופת המגורים הרצופה של הזכאי בתכוף לפני היום הקובע בתחום היישוב שמחוץ לגדר שבו נמצא בית המגורים;
(ב) תשלום עבור בית המגורים לפי שווי ערך חלופי של בית מגורים דומה בגודל ובסוג הבנייה לבית המגורים של הזכאי, באחד מהיישובים המפורטים בסעיף 1 לתוספת לחוק זה.
פדיון כולל
28.
פדיון של בית מגורים לפי סימן זה כולל פדיון של כל הקרקע נושא החוזה או הזכות.
שומה פרטנית לפי בחירה
29.
(א) זכאי רשאי לבחור, במקום פדיון הבית כמפורט בסעיף 27, בפדיון הבית לפי שומה פרטנית ובלבד שהודיע על כך למינהלה.
(ב) שיעור פדיון הבית לזכאי שבחר בפדיון הבית לפי שומה פרטנית ייקבע על פי שומה שיערוך השמאי הממשלתי הראשי לבית המגורים ליום הקובע, בהתאם לכללי שמאות מקובלים, לאחר שנתן לזכאי הזדמנות להביא ראיות ומסמכים, לרבות שמאויות מטעמו (בסעיף זה – השומה).
(ג) מי שבחר בפדיון הבית לפי שומה פרטנית, יאפשר לשמאי הממשלתי הראשי להיכנס לבית המגורים וימסור לו את כל המידע והמסמכים בעניין בית המגורים, ככל שיידרש לדעת השמאי לצורך עריכת השומה.
(ד) מי שבחר בפדיון הבית לפי שומה פרטנית רשאי לחזור בו מבחירתו, כל עוד לא ניתנה החלטה של ועדת הזכאות בדבר שיעור פדיון הבית לפי השומה הפרטנית.
פדיון הבית לשוכר בדיור ציבורי
30.
(א) בסעיף זה, "בעל זכות שכירות בדיור ציבורי" – אזרח ישראלי בעל זכות שכירות שאינה חכירה, לגבי בית מגורים ביישוב שמחוץ לגדר, על פי חוזה שכירות כמפורט להלן שנחתם לפני היום הקובע: חוזה בין בעל זכות השכירות לבין חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ או ההסתדרות הציונית העולמית, שנחתם מכוח חוזה בינה לבין המדינה;
(ב) בעל זכות שכירות בדיור ציבורי שמרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור, זכאי לפדיון הבית שסכומו יחושב לפי הוראות סעיף 2 לתוספת לחוק זה.
זכאים בשל בית מגורים אחד
31.
היו שניים או יותר זכאים לפדיון הבית לפי סימן זה, בשל אותו בית מגורים, יחולו הוראות אלה:
(1) שיעור פדיון הבית המגיע להם ביחד יחושב כאילו היה זכאי אחד בלבד;
(2) בחירה בפדיון הבית לפי שומה פרטנית טעונה הסכמת כל הזכאים.
זכאות בשל יותר מבית מגורים אחד
32.
(א) לא יקבל אדם פדיון הבית בשל יותר מבית מגורים אחד.
(ב) לעניין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם הזכאות לפדיון הבית היא של האדם לבדו או יחד עם אדם אחר.
הלוואה עומדת
33.
זכאי שקיבל לפני היום הקובע הלוואה מתקציב המדינה או בסיוע של המדינה, לרכישת בית המגורים ולפי תנאי ההלוואה הוא אינו חייב לפרוע אותה, כולה או חלקה, אם ימשיך להתגורר בבית המגורים במשך תקופה מסוימת, יראו אותו, החל ביום שבו עזב את היישוב שמחוץ לגדר ומסר את החזקה בבית המגורים כאמור לעיל, כמי שעמד בתנאי האמור.
מסים
34.
(א) פדיון הבית לפי סימן זה לא ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, ולא יחוייב במס לפי הפקודה האמורה או לפי חוק מיסוי מקרקעין.
(ב) פדיון הבית לפי סימן זה לא יחשב כמכירה בפטור ממס לעניין פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין.
שיפוי בשל מס רכישה
35.
(א) זכאי לפדיון הבית לפי סימן א' בשל בית מגורים, זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה לסכום מס הרכישה ששילם בשל רכישה של דירת מגורים אחרת בתוך ארבע שנים מיום מסירת החזקה בבית המגורים, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד) (בסעיף זה – השיפוי).
(ב) השיפוי יינתן בשל רכישה של דירת מגורים אחרת אחת בלבד.
(ג) היו שניים או יותר זכאים לפיצוי לפי סימן א' בשל אותו בית מגורים ולשיפוי לפי סעיף זה, ייחשבו לעניין סעיף זה כזכאי אחד.
(ד) השיפוי לא יעלה על סכום מס הרכישה שהיה משולם אילו שווי הרכישה של דירת המגורים האחרת היה בסכום הפיצוי שקיבל הזכאי בשל בית מגורים אחד לפי סימן א', בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום תשלום הפיצוי עד יום הרכישה של דירת המגורים האחרת.
(ה) לעניין סעיף זה –
"דירת מגורים אחרת" – דירת מגורים הנמצאת ביישוב שבתוך תחום גדר הביטחון, שעליה תיבנה דירת מגורים אחת בתוך שש שנים מיום הפינוי;
"מס רכישה", "יום הרכישה" ו"שווי הרכישה" – כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין.
פרק ה': מנגנוני התשלומים
סימן א': פרשנות
הגדרות
36.
בפרק זה –
"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה;
"בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א–19816;
"חוב מובטח" – כל אחד מאלה:
(1) חוב שבעת ביטול זכויות לגבי מקרקעין כאמור בסעיף 23 היה מובטח בשיעבוד של זכויות של הזכאי לגבי מקרקעין ביישוב שמחוץ לגדר, הרשום במרשם המתנהל על ידי אחד מאלה: רשם המשכונות, רשם החברות, רשם העמותות, רשם האגודות השיתופיות, הממונה והחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, וכן חוב שערב היום האמור היה מובטח בשיעבוד כאמור אף אם אינו רשום כאמור, ובלבד שהנושה הוכיח כי כוחו של השיעבוד יפה כלפי המדינה;
(2) חוב מס שבעת ביטול זכויות לגבי מקרקעין כאמור בסעיף 23 היה קיים בשלו שיעבוד לפי פקודת המיסים (גביה)7 על זכויות של הזכאי לגבי מקרקעין ביישוב שמחוץ לגדר;
"הסכום המובטח" – ערך הזכויות המשועבדות להבטחת חוב מובטח או יתרת חוב מובטח שטרם נפרעה, לפי הנמוך, ובלבד שהוצהר על קיומו של החוב המובטח כאמור בסעיף 39(ג) או שנושה הודיע על קיומו כאמור בסעיף 40(3);
"נושה מובטח" – נושה בעל חוב מובטח;
"ערך הזכויות המשועבדות" – סכום כאמור בסעיף 2 לתוספת השנייה לפי סוג בית המגורים ושטחו;
דרכי תשלום
37.
נקבע כי לזכאי פדיון הבית לפי חוק זה, ישולם פדיון הבית בהתאם להוראות פרק זה.
סימן ב': אופן התשלום
הודעה על הליכי פשיטת רגל
38.
(א) זכאי התובע פדיון הבית, שמתנהל נגדו בבית משפט הליך של פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם–19808 (בסעיף זה – הליך), יצרף לתביעתו הודעה על כך; בהודעה יציין הזכאי את סוג ההליך, פרטיו, ובית המשפט שבפניו מתנהל ההליך (בסעיף זה – בית המשפט) ואם מונה לו בעל תפקיד – את שמו ומענו.
(ב) החל הליך או מונה בעל תפקיד, לאחר הגשת התביעה לפי חוק זה ולפני ביצוע תשלום ישיר או מינוי מנהל מסדיר לפי פרק זה, יגיש הזכאי למינהלה הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהחל ההליך או שמונה בעל התפקיד.
(ג) נמסרה הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), או נודע למינהלה בדרך אחרת על קיומו של הליך, יועבר פדיון הבית, כולו או חלקו, בהתאם להוראות בית המשפט, לבעל התפקיד, לזכאי, או לנושה מובטח; בטרם יתן בית המשפט הוראות כאמור בסעיף קטן זה, יתן לנושה מובטח הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד) זכאי שמתנהל לגביו הליך, לא ימונה לו מנהל מסדיר, אלא אם כן הורה בית המשפט, לבקשת הזכאי, לעכב את ההליך בפניו ולהעביר את הטיפול בזכאי למנהל מסדיר, ובהתאם להוראות שיראה בית המשפט לנכון לתת.
(ה) בסעיף זה, "בעל תפקיד" – נאמן, כונס נכסים, או בעל תפקיד אחר שמונה לפי פקודת פשיטת רגל.
בקשה לתשלום ישיר או בקשה למינוי מנהל מסדיר
39.
(א) זכאי התובע את פדיון הבית, אשר לא מתנהל נגדו הליך כאמור בסעיף38, יצרף לתביעתו בקשה לקבל את כספי פדיון הבית במישרין ולהתמודד בעצמו עם נושיו, ככל שישנם (להלן – בקשה לתשלום ישיר) או בקשה שימונה לו מנהל מסדיר לשם ניהול של הליך להסדר נושים בהתאם להוראות סימן זה (להלן – בקשה למינוי מנהל מסדיר).
(ב) לבקשה לתשלום ישיר יצורף תצהיר בדבר קיומם או אי קיומם של חובות מובטחים, בצירוף פרטים על כך, ותדפיס או אישור על הרישום מאת הרשות שאצלה נרשם השיעבוד, אם נדרש רישום. כמו כן יצורפו לבקשה פרטיו של חשבון הבנק, שפתח הזכאי לצורך קבלת פדיון הבית בלבד (בפרק זה – החשבון המיוחד); בנק יהיה חייב לפתוח חשבון כאמור לבקשת הזכאי, וזאת אף אם קיימת מגבלה אחרת מכוח דין אחר; לבנק לא יהיו זכויות קיזוז או עיכבון של כספי פדיון הבית בחשבון המיוחד.
(ג) לבקשה למינוי מנהל מסדיר יצורף תצהיר בדבר חובותיו ונכסיו של הזכאי והנמקה מפורטת בדבר הצורך בהליך בפני מנהל מסדיר לאור היקפם של אלה ובהתחשב בפדיון הבית שהוא תובע; כן יצורף כתב ויתור על סודיות לגבי כל מידע הנוגע למצבו הכלכלי של הזכאי, בנוסח שעליו תורה המינהלה.
(ד) זכאי רשאי להגיש בקשה למינוי מנהל מסדיר, בצירוף החלטה ומסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), אף אם הגיש תחילה בקשה לתשלום ישיר, וזאת עד למועד הנקוב בהודעת המינהלה כאמור בסעיף40.
הודעת המינהלה על תשלום ישיר
40.
החליטה ועדת זכאות על תשלום פדיון הבית, או על תשלום על חשבון פדיון הבית, לזכאי שהגיש בקשה לתשלום ישיר, או אישרה הסכם בדבר תשלום פדיון הבית לזכאי, תפרסם המינהלה באתר האינטרנט שלה הודעה על כוונתה לשלמו; בהודעה יצוינו ענינים אלה:
(1) שם הבנק ופרטי הסניף שבו בכוונת המינהלה להפקיד את כספי פדיון הבית עבור הזכאי;
(2) המועד שבו בכוונת המינהלה להעביר את כספי פדיון הבית, אשר לא יהיה מוקדם מ-45 ימים לאחר יום פרסום ההודעה ולא יהיה מאוחר מ-60 ימים לאחר היום האמור;
(3) כי כל נושה מובטח רשאי להגיש למינהלה הודעה בדבר החוב המובטח בציון ערך הזכויות המשועבדות להבטחתו או יתרתו שטרם נפרעה, לפי הנמוך, בצירוף תדפיס או אישור מאת הרשות שאצלה נרשם השיעבוד, אם נדרש רישום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2).
העברת הפיצויים לתאגיד שביקש תשלום ישיר
41.
(א) בתוך שבעה ימים לאחר המועד הנקוב בהודעה כאמור בסעיף 40(2), תעביר המינהלה את כספי פדיון הבית לחשבון המיוחד, למעט סכום השווה לסך כל הסכומים המובטחים.
(ב) כל סכום מובטח יועבר על ידי המינהלה כמפורט להלן:
(1) הוסר השיעבוד – לחשבון המיוחד;
(2) לא הוסר השיעבוד והסכימו הנושה המובטח והזכאי על העברת הסכום – כפי שהסכימו;
(3) לא הוסר השיעבוד ולא הושגה הסכמה כאמור בפסקה (2) – יופקד הסכום המובטח בחשבון בנק נפרד שהזכאי יפתח למטרה זו בלבד (להלן – החשבון הנוסף); היו מספר חובות מובטחים בשיעבוד של זכויות לגבי אותו נכס, יופקדו כל הסכומים המובטחים כאמור באותו חשבון נוסף, ובלבד שהסכום הכולל שיופקד כאמור לא יעלה על ערך הזכויות המשועבדות של אותו נכס; החשבון הנוסף ישועבד לטובת הנושה המובטח בהתאם לדרגת שיעבודו להבטחת החוב המובטח, ולא ניתן יהיה למשוך כספים מחשבון זה או לעשות בו כל פעולה, לרבות קיזוז בידי הבנק, אלא בהסכמת הנושה המובטח.
(ג) הסכם כאמור בסעיף קטן (ב)(2) לא יחויב במס בולים.
מינוי מנהל מסדיר
42.
(א) הגיש זכאי בקשה למינוי מנהל מסדיר, תמנה לו המינהלה מנהל מסדיר בתוך 21 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הוכיח למינהלה כי עזב את היישוב שמחוץ לגדר; ואולם רשאית המינהלה שלא למנות לזכאי מנהל מסדיר אם קבעה כי לאור מצבו הכלכלי אין צורך בהליכים לפני מנהל מסדיר.
(ב) הודעה על מינוי מנהל מסדיר תפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.
תנאי כשירות ואחריות המנהל המסדיר
43.
(א) כשיר להתמנות למנהל מסדיר מי שמתמלאים בו תנאי הכשירות להתמנות לשופט של בית משפט שלום; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין כשירותו של מנהל מסדיר וסייגים למינוי.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין העברה מתפקיד של מנהל מסדיר.
(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע הוראות לעניין שכרו של מנהל מסדיר ואופן העסקתו.
(ד) על אף האמור בכל דין, פעולותיו של מנהל מסדיר לשם ביצוע נאות של תפקידיו לפי חוק זה, לא ישמשו עילה למשפט אזרחי נגדו ובלבד שפעל בתום לב ובהתאם להוראות חוק זה ולכל דין אחר.
הקפאת הליכים
44.
(א) מונה לזכאי מנהל מסדיר, אין להמשיך ואין לפתוח בכל הליך כמשמעותו בסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל נגד הזכאי, אלא ברשות המנהל המסדיר ובתנאים שיקבע (בסימן זה – הקפאת הליכים).
(ב) הקפאת ההליכים תעמוד בתוקפה לתקופה של תשעה חודשים מיום מינויו של המנהל המסדיר; המנהל המסדיר רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו.
הסדר נושים
45.
(א) זכאי שמונה לו מנהל מסדיר רשאי להגיש למנהל המסדיר ולנושיו בתוך 90 ימים מיום מינוי המנהל המסדיר, הצעה להסדר בינו לבין הנושים.
(ב) הוגשה הצעה כאמור בסעיף זה, רשאי המנהל המסדיר לכנס אסיפות נושים לצורך בחינתה, בדרך שיורה.
(ג) אם באסיפה כאמור בסעיף קטן (ב) הסכימו להסדר רוב מספרם של הנוכחים והמצביעים, שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, והמנהל המסדיר אישר את ההסדר, יחייב ההסדר את הזכאי ואת כל הנושים; המנהל המסדיר יחלק את נכסי הזכאי, לרבות פדיון הבית, בהתאם להסדר כאמור.
(ד) התקיים אחד מאלה, יפרסם המנהל המסדיר ברבים הודעה על פקיעת הקפאת ההליכים ועל כך שכספי פדיון הבית יועברו לזכאי במישרין:
(1) לא הוגשה הצעה להסדר במועד כאמור בסעיף קטן (א);
(2) לא אושר הסדר כאמור בסעיף קטן (ג) בתוך תקופת הקפאת ההליכים, או נוכח המנהל המסדיר כי לא ניתן יהיה לאשר הסדר כאמור ברוב הנדרש במהלך תקופה זו;
(3) המנהל המסדיר החליט כי לא ראוי לאשר הסדר נושים נוכח מצבו הכלכלי של הזכאי;
(4) הזכאי ביקש לבטל את המינוי של המנהל המסדיר.
(ה) הודיע המנהל המסדיר כאמור בסעיף קטן (ד), יראו את הזכאי מאותו מועד כאילו הגיש בקשה לתשלום ישיר, ויחולו הוראות סעיפים 40 ו-41, ובלבד שכספי פדיון הבית לא יועברו לחשבון המיוחד לפני תום שלושה חדשים מיום פרסום ההודעה על פקיעת הקפאת ההליכים; ואולם, אם לפני העברת כספי פדיון הבית לחשבון המיוחד נפתח נגדו הליך כאמור בסעיף 38, יחולו הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.
הקפאת הליכים והסדר נושים
46.
(א) על הקפאת הליכים כאמור בסעיף 44 ועל הליך הסדר נושים כאמור בסעיף 45, יחול הדין החל לפי פקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים, ואולם סמכויות בית המשפט לפי הדין האמור יוקנו למנהל המסדיר, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות שקבע שר המשפטים לעניין זה.
(ב) החלטות המנהל המסדיר בעניין הסכום העומד לחלוקה בהסדר הנושים יהיו כפופות להחלטות של הועדות ובתי המשפט לפי חוק זה בדבר זכאות לפדיון הבית וסכומו.
(ג) הסדר הנושים לא יחייב נושה שלא הסכים לו, לגבי חוב או חבות אשר לפי פקודת פשיטת הרגל לא היה היחיד נפטר מהם על פי צו הפטר.
ערעור על החלטות מנהל מסדיר
47.
לעניין ערעור, דין החלטה סופית של מנהל מסדיר כדין פסק דין של בית משפט שלום, ודין החלטה אחרת של מנהל מסדיר כדין החלטה אחרת של בית משפט שלום; בית המשפט המוסמך לעניין זה יהיה בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בדן יחיד.
חובת נושים מובטחים
48.
(א) נושה מובטח שהזכויות ששועבדו לטובתו הן זכויות לגבי מקרקעין ששימשו למגורי הזכאי, לא יהיה רשאי לדרוש תשלום בעבור הסכמתו למשיכת כספים מהחשבון הנוסף או לעשיית פעולה בו ולא יהיה רשאי להתנות את הסכמתו כאמור אלא בהמצאת בטוחה חלופית מספקת להבטחת החוב המובטח להנחת דעתו.
(ב) לעניין סעיף זה, ייחשב כבטוחה חלופית מספקת שיעבוד של זכויות לגבי מקרקעין אחרים שערכם אינו נמוך משיעור מן הסכום המובטח במועד המצאת הבטוחה, המקובל אצל אותו נושה לגבי הלוואות מאותו סוג, ובלבד שאינו עולה על 150 אחוזים מן הסכום כאמור.
סייג לפרעון מיידי
49.
(א) על אף האמור בכל הסכם, הפינוי של בית מגורים ביישוב שנמצא מחוץ לגדר, כשלעצמו, לא יהווה עילה להעמדת הלוואה לפרעון מיידי.
(ב) על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, לא יוטל קנס או חיוב בשל פרעון מוקדם של הלוואה שלהבטחתה שועבדו זכויות לגבי בית מגורים, של הזכאי לפדיון הבית בשל אותו בית מגורים.
נכסים פטורים מעיקול
50.
שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין זכויות לפדיון הבית וכספים מתוך כספי פדיון הבית, שאינם ניתנים לעיקול, בשים לב למטרות חוק זה ולהגנות הניתנות לחייב בדין .
סימן ג': הוראות כלליות
תקנות
51.
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע פרק זה ובכלל זה, לעניין סימנים ב' ו-ג' -
(1) הוראות לעניין אופן פרסום הודעות המינהלה והודעות של מנהל מסדיר, לרבות הודעות על העברת כספי פדיון הבית ועל מינויו של מנהל מסדיר;
(2) הוראות בדבר הגשת תביעות חוב בידי נושים למנהל מסדיר;
(3) דרכי תשלום חובות בהתחשב בהוראות לפי פקודת פשיטת הרגל, לרבות בעניין סדרי הקדימה בין נושים שונים ומעמדם של נושים מובטחים;
(4) סדרי הדין בפני מנהל מסדיר.
עיקול אצל המדינה
52.
זכויות הזכאי לפדיון הבית לא יהיו ניתנות לעיקול אצל המדינה.
פרק ו': הוראות שונות
סימן א': פטור מאחריות המדינה, יחוד העילה והסמכות
פטור מאחריות המדינה
53.
(א) אין באמור בחוק זה כדי להטיל אחריות על המדינה, על רשות מרשויותיה או על מי שפעל מטעמה, בשל חובות והתחייבויות של אדם אחר.
(ב) לא תהיה עילת תביעה נגד המדינה, נגד רשות מרשויותיה או נגד מי שפעל מטעמה, בשל העדר זכות לממש שיעבוד או עיקול על נכס ביישוב שמחוץ לגדר לאחר שהחזקה בו הועברה למדינה.
ייחוד העילה והסמכות
54.
(א) לא יינתן פיצוי נוסף ולא תהיה זכות, עילה או תביעה לפדיון הבית או פיצוי נוסף כלשהו מהמדינה, או מאת רשות מרשויותיה ומי שפעל מטעמה, בשל עזיבת בית המגורים ביישוב שמחוץ לגדר ומסירת החזקה בו למדינה שנעשו לפי חוק זה, לרבות בשל ביטול זכויות כאמור בחוק זה, או בשל הפסד הכרוך בו, אלא מכוח חוק זה ולפי תנאיו.
(ב) לא תהיה סמכות לקבוע זכאות לפדיון הבית או את סכומו לעניין חוק זה, אלא לפי הוראה של חוק זה.
סימן ב': הוועדה המיוחדת
הועדה המיוחדת וסמכויותיה
55.
(א) ראש הממשלה ימנה ועדה מיוחדת שאלה חבריה:
(1) מנהל המינהלה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה;
(3) נציג החשב הכללי במשרד האוצר.
(ב) הוועדה המיוחדת מוסמכת לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, למי שלא מתמלא בו תנאי מתנאי הזכאות לפדיון הבית לפי חוק זה, אם ראתה, מטעמים שתפרט בהחלטתה, כי בשל נסיבותיו המיוחדות של המבקש מן הצדק לעשות כן (בסעיף זה – תשלום מיוחד).
(ג) סכומו של תשלום מיוחד, מועדיו, אופן תשלומו ותנאים נלווים לתשלומו ייקבעו לפי שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה המיוחדת.
(ד) החלטתה של הוועדה המיוחדת אינה ניתנת לערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה
(ה) על הגשת בקשה לוועדה המיוחדת ועל הטיפול בה יחולו הוראות סימן ב' לפרק ב', בשינויים המחויבים, ויהיו נתונות לוועדה המיוחדת סמכויות ועדת זכאות לפי הוראות הסימנים האמורים.
סימן ג': הוראות נוספות
נכסים שנרכשו לאחר היום הקובע
56.
לא יינתן פדיון הבית לפי חוק זה בעד נכס או זכות שנוצרו או שנרכשו לאחר היום הקובע.
הצמדה
57.
הסכומים הנקובים בחוק זה או המחושבים לפי הוראות חוק זה, יהיו צמודים למדד מיום תחילת החוק או החל מהמועד אליו מתייחס החישוב, לפי העניין, ועד למועד בו החליטה ועדת זכאות לגביהם.
פטור ממכרז בעסקה במקרקעי ישראל
58.
מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע כי התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל, שייערכו עם זכאים לפי חוק זה, לא יאוחר משלוש שנים מיום תשלום פדיון הבית, יהיו פטורות מחובת מכרז, לגבי אזורים ובתנאים שייקבעו בהחלטת המועצה; החלטת המועצה לפי סעיף זה תתקבל לאחר התייעצות עם המינהלה והיא טעונה אישור שר האוצר.
סודיות
59.
לא יגלה אדם מידע הנוגע לתובע, שהגיע אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך ביצוע הוראות חוק זה, או בקשר עם הליך פלילי, או לפי צו של בית משפט; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה.
ביצוע ותקנות
60.
ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תוספת
רשימת היישובים
1.
היישובים לחישוב ערך חלופי כאמור בסעיף 27(ב) לחוק זה הנם ____*.
פדיון הבית לשוכר בדיור הציבורי
2.
(א) בסעיף זה, "בסיס פדיון הבית" – סכום שהיה מחושב לגבי בית מגורים של בעל זכות שכירות בדיור ציבורי לפי סעיף 27(א) אילו התמלאו בו התנאים האמורים בסעיף 26 לחוק.
(ב) סכום פדיון הבית שישולם לבעל זכות שכירות בדיור הציבורי הזכאי לפדיון הבית כאמור בסעיף 30 לחוק, יהיה כמפורט להלן:
(1) אם הוותק הוא שנתיים או יותר, אך פחות משלוש שנים – 20 אחוזים מבסיס פדיון הבית;
(2) אם הוותק הוא שלוש שנים או יותר אך פחות מארבע שנים – 40 אחוזים מבסיס פדיון הבית;
(3) אם הוותק הוא ארבע שנים או יותר – בסיס פדיון הבית בתוספת סכום כמפורט להלן:
(א) אם הוותק הוא ארבע שנים או יותר, אך פחות מחמש שנים – ______* שקלים חדשים;
(ב) אם הוותק הוא חמש שנים או יותר, אך פחות משש שנים – _______* שקלים חדשים;
(ג) אם הוותק הוא שש שנים או יותר, אך פחות משבע שנים – _______* שקלים חדשים;
(ד) אם הוותק הוא שבע שנים או יותר, אך פחות משמונה שנים – ______* שקלים חדשים;
(ה) אם הוותק הוא שמונה שנים או יותר – _______* שקלים חדשים.
(ג) היו שניים או יותר זכאים לפדיון הבית לפי סעיף 30 לחוק בשל אותו בית מגורים, והוותק שלהם אינו זהה, יחושב סכום פדיון הבית לפי סעיף זה לפי הוותק הארוך יותר.
(ד) היה לבעל זכות השכירות בדיור הציבורי ביום תשלום פדיון הבית חוב בשל דמי שכירות, ינוכה סכום החוב מסכום פדיון הבית.
דברי הסבר
תוואי גדר ההפרדה שקבעה מדינת ישראל, מותיר ישובים ישראלים מחוץ לגדר, או בקרבה בלתי נסבלת אליה. כתוצאה מכך, החיים באותם ישובים הופכים לבלתי נסבלים מבחינת הביטחון האישי. אלה מהם שרוצים לעזוב מרצונם, אינם יכולים לעשות זאת, היות ולבית שברשותם אין כעת ערך ריאלי.
הצעת החוק מסדירה את פדיון ביתו של כל מי שמתגורר מחוץ לגדר ההפרדה הביטחונית על ידי המדינה וזאת תמורת בית חלופי בתחומי מדינת ישראל. המדינה תקבל חזקה על הבתים המתפנים ולא תעשה בהם שימוש כלשהו. במקרה של ניסיונות פלישה לבתי המתפנים גוזר החוק כשנתיים מאסר על העושים כן. החוק מסדיר את הערכים המשתנים לקביעת ערכו של בית ואופן עריכת השומה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אבשלום וילן וקבוצת חברי הכנסת (פ/627/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיוון התשס"ט – 25.5.09