הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אופיר פינס-פז פ/275/18 הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – התאמת תכניות), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 145א 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651, אחרי סעיף 145 יבוא: "בדיקת והתאמת תוכניות 145א. (א) מוסד תכנון לא יתן היתר מכוח תכנית שחלפו מעל שמונה שנים מאז שניתן לה תוקף (להלן – תכנית ישנה), אלא לאחר שבדק את התאמתה להוראות כל דין, לרבות תכניות המיתאר המחוזיות והארציות הקיימות והמופקדות, לשינויים שחלו בהם, וכן למגמות התכנון העדכניות, ומצא כי ביצועה של התכנית הישנה לא עלול לגרום נזק סביבתי ניכר (להלן – בחינה מחודשת). (ב) ממצאי הבחינה המחודשת יפורסמו לכל הפחות במשך שלושה חודשים באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסמו ממצאי הבחינה המחודשת באתר האינטרנט של משרד הפנים. (ג) כל אדם רשאי להגיש הסתייגותו בכתב למתן היתר לפי התכנית הישנה למוסד התכנון כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושה חודשים מהיום הראשון בו פורסמה כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) מצא מוסד התכנון בבחינה המחודשת, או לאור הגשת הסתייגות כי התכנית הישנה אינה מותאמת להוראות כל דין, לרבות תוכניות ושינויים שחלו בהם, או למגמות כאמור בסעיף קטן (א) או כי ביצועה עלול לגרום נזק סביבתי ניכר – לא יתן מוסד התכנון היתר מכח התכנית הישנה, והתכנית הישנה תובא לדיון בפני מוסד התכנון המוסמך בה; חומר הרקע לדיון ופרוטוקול הדיון, יפורסמו באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) התקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי מוסד התכנון לשנות את התכנית הישנה, לבטלה או להתלותה; החליט מוסד התכנון כאמור, יראו החלטתו כאילו החליט על הכנת תכנית חדשה ויחולו הוראות סעיפים 77 ו-78; כן רשאי מוסד התכנון, בכפוף להוראות כל תכנית אחרת ולהוראות לפי חוק זה, להכין תכנית חדשה לשם העברת זכויות בניה או פיתוח מתחום התכנית הישנה לאזורים אחרים, שבהם מימוש זכויות אלה מתאים יותר מבחינת תכנונית (להלן – תכנית חדשה). (ו) ראה מוסד התכנון כי נסיבות העניין מצדיקות זאת – רשאי הוא לפעול על פי הוראות סעיף זה אף אם התכנית אינה תוכנית ישנה." דברי הסבר לאחרונה ארעו מספר מקרים בהם התבקשו מוסדות התכנון לתת היתרי בניה מכוח תכניות בנות עשר ועשרים שנה ואף יותר, כגון תכניות לייבוש ופגיעה בשטחים פתוחים בכנרת, יצירת מוקדי פיתוח בלב שטחים פתוחים ערכיים ועוד. לא פעם, מימושן של תכניות אלה צפוי לגרום נזק סביבתי והוא מנוגד למגמות תכנון ולתכניות מתאר חדשות יותר. זאת ועוד, התוכניות יכולות להיות מנוגדות לחקיקה חדשה שחוקקה בשנים האחרונות ומשנה את הכללים, הנורמות והחוקים. ואולם, על פי החוק והפסיקה, גם תכנית שאבד עליה הכלח עודנה תקפה. לכן, כדי לנסות ולצמצמם את הנזק שבביצוע תכנית ישנה בלא שכלל ניתנה הדעת על האפשרות לתקן את הנזקים הגלומים בה, מוצע שבחלוף פרק זמן של שמונה שנים מיום שניתן לה תוקף, יחויבו מוסדות התכנון לעיין מחדש בתכניות ישנות, ובמידת הצורך יוכלו להחליט לבטלן, לשנותן או להתלותן. מובן שהסדר מוצע זה יחול אך ורק על תכניות המאפשרות לבצע פיתוח מכוחן, ולא על תכניות הקובעות מגבלות פיתוח, שביניהן גם רוב תכניות המתאר הארציות והמחוזיות. מוצע שהסדר זה יחול במקרה הצורך גם על תכנית שאושרה במועד מאוחר יותר, כדי שבמקרים מתאימים ניתן יהיה לתקן שגיאות תכנוניות. הסדר מעין זה קיים גם בסעיף 10 לתוספת הראשונה בנוגע לקרקע שהוכרזה כחקלאית. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/3538/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09