הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין
פ/547/18
הצעת חוק בריאות הציבור בישראל, התשס"ט–2009
פרק א': רשות לבריאות הציבור בישראל
כינון הרשות לבריאות הציבור בישראל
1.
מוקמת בזה רשות לבריאות הציבור בישראל, שתפקידה פיקוח סניטארי-אפידמיולוגי ארצי, כנקבע בחוק זה.
תפקידי הרשות
2.
ואלה תפקידי הרשות:
(1) פיקוח סניטארי-אפידמיולוגי ארצי;
(2) פיקוח על אפידמיולוגיה סביבתית, לרבות –
(א) מניעה וטיפול במגיפות;
(ב) מניעה וטיפול במחלות זיהומיות ובעיות רפואיות אחרות הנובעות מתנאי סניטאריה לקויים.
(3) פיקוח על בריאות הציבור בבתי חולים;
(4) פיקוח על בריאות הציבור ברשויות מקומיות;
(5) פיקוח על בריאות הציבור מטעם משרד להגנת הסביבה;
(6) ביצוע מחקר על מצבה הסניטארי-אפידמיולוגי של ישראל;
(7) הכשרת מפקחי בריאות הציבור;
(8) דיווח לשר על מצבה הסניטרי–אפידמיולוגי של ישראל.
הרכב הרשות ומינוי חבריה
3.
(א) שר הבריאות (בחוק זה – השר) ימנה רופא בעל תואר מומחה בבריאות הציבור, שהתמחה בתחום האפידמיולוגיה, לעמוד בראש הרשות (בחוק זה – רופא סניטארי אפידמיולוגי ראשי).
(ב) ענייני הרשות ינוהלו בידי מינהלה שבראשה יעמוד הרופא הסניטארי אפדמיולוגי הראשי, ושאר חבריה ימונו על ידי השר, בהתייעצות עמו.
(ג) השר יקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את הרכב המינהלה ואת מספר חבריה.
(ד) הודעה על מינוי רופא סניטארי אפידמיולוגי ראשי ועל מינוי המינהלה תפורסם ברשומות.
סייג לכהונה
4.
לא יכהן כרופא סניטארי אפידמיולוגי ראשי או כחבר מינהלה –
(1) מי שאינו אזרח ישראל;
(2) מי שהורשע בפסק דין סופי בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיכהן בתפקידו.
תקופת כהונה
5.
רופא סניטארי אפידמיולוגי ראשי וחברי המינהלה יתמנו לתקופה שיקבע השר, ואפשר לחזור ולמנותם, לפי הגבלות שיקבע השר, ורשאי הוא לקבוע לעניין סעיף זה הוראות שונות לבעלי תפקידים שונים.
דין וחשבון
6.
רופא סניטארי-אפידמיולוגי ראשי יגיש לשר אחת לשנה, דין וחשבון על המצב הסניטארי-אפידמיולוגי בישראל.
פרק ב': מפקחי בריאות הציבור
מינוי מפקח בריאות הציבור
7.
(א) לשם מילוי תפקידיה של הרשות יסמיך רופא סניטארי אפדמיולוגי ראשי מפקחים לבריאות הציבור.
(ב) לא יוסמך מפקח לבריאות הציבור אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1977;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה מטעם הרשות;
(ג) הסמכת מפקח בריאות הציבור יכול שתהיה כללית, או מסוימת לביצוע אחד או יותר מהתפקידים שבסעיף 3(1) עד (6).
תפקידי מפקח בריאות הציבור
8.
מפקח בריאות הציבור –
(1) יבצע פיקוח בפועל על המצב הסניטרי אפידמיולוגי בתחום הסמכתו;
(2) ידווח לרשות על על המצב הסניטרי אפידמיולוגי בתחום הסמכתו;
(3) יפעיל את סמכויותיו להבטחת תקינות המצב הסניטרי אפידמיולוגי בתחום הסמכתו;
(4) יתן לרשות לפי בקשתה חוות דעת בנוגע לסגירת מקום שנמצאו בו ליקויים סניטאריים חמורים המסכנים את הציבור.
(5) יבצע תפקידים אחרים שהוטלו עליו בתחום הסמכתו.
סמכויות מפקח בריאות הציבור
9.
לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח בריאות הציבור –
(1) לבקר בחופשיות, לבצע סריקות ובדיקות בכל המקומות שבתחום הסמכתו, וליטול דגימות ממצאים שבהם ובסביבתם;
(2) להורות לאחראי על המקום שבתחום הסמכתו לתקן ליקויים שמצא תוך זמן סביר;
תקנים של מפקחי בריאות הציבור ברשויות מקומיות
10.
בכל רשות מקומית יהיה מפקח בריאות אחד על כל 20,000 תושבים.
פרק ג': הוראות כלליות
ביצוע ותקנות
11.
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
שמירת דינים
12.
חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
תחולה על המדינה
13.
חוק זה יחול גם על המדינה.
תחילה
14.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
כללי
הסיטואציה הסניטארית-אפידמיולוגית והאקולוגית בעולם מתוחה בצורה קיצונית. גידול האוכלוסין, התפתחות התעשייה והחקלאות מובילים לירידה באיכות הסביבה ולזיהומה. ירידה באיכות סביבת המגורים הטבעית של האדם באה לידי ביטוי ברמת הבריאות של הציבור, עליה במספר המחלות הזיהומיות, הלא-זיהומיות ומחלות המקצועיות.
התפתחות התעשייה, שימוש בטכנולוגיות החדשות ובחומרים השונים גורמים להרעת תנאי העבודה; היגיינת הייצור ובטיחות העבודה אינם עומדים בקצב של הגידול בתעשייה והטכנולוגיות החדשות.
הגורמים השליליים של הסביבה פועלים במלוא חוזקם בהשלימם זה את זה. השוק מוצף במוצרים וסחורות חדשות אשר לא עברו את האקספרטיזה הטוקסיקולוגית. ישראל מפגרת בצורה משמעותית בפתרון הבעיות הללו ממדינות רבות בעולם המערבי. היעדר חקיקה סניטארית ואקולוגית יעילה וכשל של מערכות הפיקוח והבקרה של המדינה גורמים להעלאת ברמה של מחלות זיהומיות, הלא-זיהומיות והמקצועיות. לישראל אין תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח ומקיפה לשיפור המצב הסניטארי-היגייני והאנטי-אפידמיולוגי. הסטטיסטיקה של בריאות הציבור אינה אמינה הואיל ומספר רב של מוסדות בריאות פרטיים אינם מדווחים כלל על סטטיסטיקת הפניות והמחלות, תוך הקטנת הנתונים האמיתיים בדבר מצב המחלות האמיתי של הציבור.
על פי נתוני המדענים, 14% - 17% מהמחלות קשורות לזיהום הסביבה. על מחלות הללו נמנות אלרגיות למיניהן, מחלות לב וכלי דם, מחלות אונקולוגיות. אחת הסיבות לגידול במחלות האונקולוגיות היא רמה גבוהה של אוזון בקטעים של קווי מתח גבוה, אשר יחד עם פליטת גזים של מכוניות גורמת להיווצרות פוטו-אוקסידנטים, אשר בתורם מביאים למחלות אונקולוגיות. לא מתקיים מחקר רציני של מזהמי האוויר הכימיים הרבים שגורמים אף הם למחלות אונקולוגיות. ראוי לציין, כי המעקב אחר הסביבה המבוצע כיום, מתקיים בצורה לא נכונה עקרונית ועל כן אין אפשרות להעריך את רמת הזיהום של ערי ישראל. הפיקוח הכימי של הזיהומים האקולוגיים של מפעלי תעשייה מתבצע בעיקר על ידי המעבדות הפרטיות אשר מעוניינות בקבלת תוצאות חיוביות. אתרי המסחר והתעשייה החדשים נפתחים ללא אישורם והערכתם המקדימה של הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות.
היעדר מערכת פיקוח אנטי-אפידמיולוגי גרם לנזק כלכלי כבד למשק הישראלי בעת מגיפת השפעת בחורף האחרון. הסיבה לכך, נובעת בין היתר, מאי ביצוע בדיקות הנחוצות בילדים בעת כניסתם למוסדות חינוך.
מכל האמור עולה, כי קיים צורך דחוף בהקמת גוף שיעסוק בפיקוח סניטארי-אפידמיולוגי בצורה יעילה ומספקת את צורכי הציבור, שיעסיק אנשי מקצוע שמטרתו הקטנה משמעותית במספר המחלות הנובעות מפגעי איכות הסביבה.
סעיף 2 – על מנת להפעיל את הפרויקט בצורה מושכלת ויעילה, יש צורך בהקמת רשות אחידה שתרכז בידיה את כל המידע אודות המצב הסניטארי-אפידמיולוגי בישראל. רק במצב של ריכוז אחיד של כל המידע הנ"ל יתאפשר פיקוח פורה על הבעיות הסניטאריות-אפידמיולוגיות.
סעיפים 3 עד 5 – בנוסף לאחידות המערכת, דרושה גם כן היררכיה ברורה. בצד המקצועי בראש הפירמידה יעמוד רופא סניטארי-אפידמיולוגי ראשי שינהל את כל העבודה של הרשות. הוא ימונה על ידי שר הבריאות המהווה גורם מפקח על עבודת הרשות. פיקוח זה ייעשה בעזרת דו"ח שנתי שיוגש לשר הבריאות על ידי רופא סניטארי-אפידמיולוגי ראשי.
הרשות תהא מורכבת מחברים שימונו על ידי שר הבריאות לאחר היוועצות עם רופא סניטארי-אפידמיולוגי ראשי מאחר והוא הדמות המקצועית המובילה אשר ייעץ לשר. תפקידם של החברים הוא בעיקר פיקוח על תחום אחריותה של הרשות כאמור בסעיף 6 ומתן הצעות לשר הבריאות בנוגע לקביעת כללים ותקנות הדרושים לביצוע ראוי של מטרות הרשות.
סעיפים 7 עד 9 – מי שיבצע בשטח את עבודת הפיקוח הוא מפקח בריאות. מפקח בריאות הולך ליישם את מדיניותה הרשמית של הרשות לבריאות הציבור בישראל ועבודתו תהיה עצמאית ללא תלות בשום גורם אחר.
המציאות מחייבת שמפקח בריאות יהא בעל השכלה רפואית. רק אדם אשר בקיא במדע הרפואה יוכל למלא את התפקיד במקצועיות הדרושה. בנוסף, עליו לעבור הכשרה בתחום בריאות הציבור מטעם הרשות. על כן, חל בחוק איסור על העסקת אדם בתור מפקח בריאות במידה והוא לא סיים לימודי רפואה. סמכויותיו של מפקח בריאות רחבות וזו סיבה נוספת לכך שהוא חייב להיות אדם הגון, מקצועי ומשכיל על מנת להפעיל את שיקול הדעת בצורה הראויה ביותר.
סעיף 10 – סעיף זה חשוב ביותר מכיוון שהוא תוחם את מספר מפקחי הבריאות בארץ. כמעט בכל רשות מקומית ישנם אזורי ומפעלי תעשייה ומלאכה של מפקחי הבריאות הולכת להיות מרובה. על מנת לשמור על בריאות הציבור בערי ישראל, יש צורך במספר רב של מפקחי בריאות.
סעיף 12 – מטרת הסעיף היא לשמור על אמצעי האכיפה כנגד מפרי חוקים ותקנות שנועדו לשמור על בריאות הציבור. העונשים האלה יקבלו תחולה גם כאשר תתרחש פגיעה בבריאות הציבור לפי חוק זה, קרי ליקויים אשר יימצאו על ידי מפקחי בריאות.
סעיף 14 – תקופה של שישה חודשים נקבעה בכדי לתת לגורמים המעורבים בהקמת הרשות זמן להיערך בצורה ראויה ולקלוט עובדים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09