הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת אברהם מיכאלי דוד אזולאי חיים אמסלם פ/504/18 הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון – נאמנים), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 9 1. בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–19941 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9 – (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) הגישה חברה בקשה להפוך לנאמן בהתאם לדרישות הרשות, תיתן הרשות את תשובתה עד חודש ימים מיום קבלת הבקשה ותנמק את החלטתה; (2) הרשות תקבע ותפרסם כללים ברורים לצורך אישור נאמנים;"; (2) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ה1) (1) יושב ראש הרשות יקבע את אופן חלוקת הקרנות בין המשמשים כנאמנים, ובלבד שכל מנהל קרן שמתקיימות בו הדרישות הקבועות בסעיף 13 וכל עוד תוקף אישורו לא פקע לפי הוראות סעיף 14 יהיה זכאי לנאמן; נאמן לא יוכל לסרב לשמש כנאמן למנהל קרן העונה על הדרישות בחוק זה ושלא נפסל על ידי בית המשפט; מנהל הרשות רשאי לקבוע את חלוקת הקרנות בין הנאמנים;"; (2) נאמן לא יסרב לשמש כנאמן למנהל קרן אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות שמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את הסירוב.". תיקון סעיף 11 2. בסעיף 11(א)(3) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם אם התפטר הנאמן בניגוד לעמדתו של מנהל הקרן, ימשיך בתפקידו לתקופה נוספת של 12 חודשים אלא אם ביקש מנהל הקרן תקופה קצרה יותר;". הוספת סעיף 23ט 3. אחרי סעיף 23ח לחוק העיקרי יבוא: "הגבלת נתח השוק לנאמן 23ט. נאמן לא יוכל לשמש כנאמן לקרנות בהיקף העולה על 5% מסך כל הקרנות או כנאמן לקרנות המחזיקות בהשקעות בשיעור העולה על 10% מסך ההשקעות הכולל שמחזיקות כל הקרנות, לפי הנמוך.". תיקון סעיף 114 4. בסעיף 114(ג)(1) לחוק העיקרי, לפני "מכר או פדה יחידות" יבוא "הפר הוראות לפי סעיף 9(ה1);". דברי הסבר בישראל, פועלות כיום 1,172 קרנות נאמנות, עליהן מופקדים רק 10 נאמנים, רובם קשורים למשרדי רו"ח או בנקים. בשל קוטנו של השוק וחוסר המוביליות שבו, כמעט ואין תחרות ושינויים במצבת הלקוחות עד כדי מצבים אבסורדים בהם נאמנים עובדים 20 שנה ויותר עם אותו מנהל קרן. כמו כן, אין כתובת ללקוח שמרגיש שזכויותיו קופחו או ניזוק מהחלטת הנאמן כיוון שההתקשרות הארוכה מונעת תגובה מיידית של הלקוח. העדר תחרות, שוק קטן, קיפאון וקיבעון לאורך שנים ותיאום בין הנאמנים, הופכים את הלקוח הקטן והחלש לחסר ישע מול גוף אמורפי שמהווה למעשה קרטל. כוחות השוק בענף זה אינם בשווי משקל אף פעם, כיוון שהצרכן הקטן (מנהל הקרן) שמוכן לשלם כל מחיר (דמי ניהול גבוהים) לא יכול להשיג את השירות המבוקש. העדר התנהלות שוקית תקינה, והעדר מאבק הוגן של שוק חופשי של ביקוש והיצע מחייבת התערבות של הרגולטור אשר יקבע את כללי המשחק. מטרת חוק זה הוא להוריד את רמת הריכוזיות של שוק הנאמנים ולהפכו לשקוף ולהקל על קרנות נאמנות קטנות להתמודד בשוק קרנות הנאמנות, בבואם לחפש נאמן. החוק בא להגן על החלש והקטן ולהסדיר את שוק הנאמנים. סעיף 9 (1) – יש לחייב את הרשות בתקופת זמן של חודש עד למתן סירוב או קבלת נאמן לאור העובדה כי הבדיקה בפועל אינה מצריכה זמן רב וכספו של הנאמן מופקד כערבות עד לאישור זה. על הרשות לנמק את החלטתה על מנת ליצור שקיפות בפני הנאמן מהם התנאים הנדרשים בכדי לקבל אישור לתפקד כנאמן. מטרת סעיף זה להפוך את תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לנאמנים לשקוף ולהפקיעו משרירות דעתה של הרשות. (2) לאור מקרים בהם נאמנים סירבו לקבל עליהם נאמנויות של קרנות נאמנות קטנות, יש לחייב את הנאמנים לקבל עליהם כל מנהל קרן אשר עומד בדרישות החוק ולא נפסל על ידי בית המשפט. ראש הרשות לניירות ערך יקבע בתקנות כיצד יחולקו הקרנות בין הנאמנים, בין אם על ידי יצירת מאגר נאמנים לקרנות קטנות או חלוקה אחרת לפי שיקול דעתו. סעיף 11 – מטרת התיקון לתת למנהל אפשרות למצוא נאמן בטווח זמן מתאים ללא פגיעה ביכולתו נאמן. סעיף 23ט – מטרתו, להוריד את רמת הריכוזיות של שוק הנאמנים ולהקל על קרנות קטנות למצוא נאמן. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי (פ/3514/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09