הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 1,961 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' חיים כץ פ/909/18 חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 3), התשס"ט-2009 תיקון סעיף 1 1. בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–20021 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא "היה העובד נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–19532 (בחוק זה – נער), תימסר ההודעה בתוך שבעה ימים.". תיקון סעיף 3 2. בסעיף 3 לחוק העיקרי, אחרי "בתוך שלושים ימים" יבוא "או בתוך שבעה ימים אם העובד הינו נער". תיקון סעיף 9 3. בסעיף 9 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם הן יחולו על נער ככל שתקופת עבודתו עולה על שבעה ימים.". דברי הסבר חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–2002 (להלן – החוק), יצר חובה כללית על מעבידים ליידע את עובדיהם אודות תנאי עבודתם. החוק מטיל חובה על מעבידים למסור לעובדיהם הודעה מפורטת בכתב, סמוך לתחילת עבודתם וכאשר חל שינוי מהותי בפרטים שנמסרו בהודעה. את ההודעה על תנאי העבודה מחויב המעסיק למסור "לא יאוחר משלושים ימים מיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו". עבודת נוער בישראל מתאפיינת במומחיות מועטה, גמישות גבוהה, עלות העסקה נמוכה ומודעות נמוכה לזכויות. בדרך כלל מדובר במשך עבודה קצר יחסית ובמעברים תכופים ממקום עבודה אחר למשנהו. כך ככלל, וכך במיוחד במהלך חודשי הקיץ, כאשר מספר בני הנוער העובדים גדל בשיעור ניכר, ולרוב אין משך עבודתם עולה על חודש בתקופה זו. כתוצאה מכך, דווקא אוכלוסיה מוחלשת ופחות מודעת לזכויותיה, אשר לא אחת מהווה יעד זמין ונוח לניצול, אינה זוכה להודעה ברוח החוק, אשר חשיבותה עצומה, והיא מהווה כלי חשוב לעמידה על זכויותיהם בעבודה. המחוקק הישראלי מצא לנכון לחוקק חוקים והוראות ספציפיים לעבודת נוער, על מנת להגן ביתר שאת על אוכלוסיה זו מפני ניצול ופגיעה בידי מעבידים. מוצע לקבוע התייחסות ספציפית לנוער המעניקה הגנה יתרה לבני הנוער וההולמת את מאפייני עבודתם, ולתקן את החוק באופן שיבטיח כי בתוך שבוע ימים לכל היותר יוכלו כל נערה ונער לדעת את תנאי עבודתם לאשורם. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואלכס מילר (פ/3125/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באייר התשס"ט – 4.5.09