הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/1508/18
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – דרישת בדיקה רפואית וויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה), התשס"ט–2009
הוספת סעיף 2ב
1.
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–19881 (להלן – חוק שוויון ההזדמנויות), אחרי סעיף 2א יבוא:
"איסור הפניה לבדיקה רפואית וויתור על סודיות רפואית
2ב.
(א) מעביד לא יפנה דורש עבודה או עובד לבדיקה רפואית ולא ידרוש מדורש עבודה או מעובד לוותר על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה, אלא אם הדבר נקבע בחוק או לפי חוק, או אם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אישרה את ההפניה לבדיקה הרפואית או את הוויתור על הסודיות הרפואית.
(ב) נציב אזורי מוסמך לתת, לפי בקשת מעביד שמקום עבודתו נמצא באותו אזור, אישור בדבר הפניה לבדיקה רפואית או ויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה לפי סעיף קטן (א), לתפקידים מסוימים, או למקומות עבודה מסוימים, ובלבד שמצא כי הם נדרשים מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה וכי אין חלופה סבירה וזמינה אחרת לבדיקה הרפואית או לוויתור על הסודיות הרפואית.
(ג) נציב ארצי מוסמך לאשר הפניה לבדיקה רפואית או ויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה לפי סעיף קטן (א), לסוגי תפקידים, סוגי מעבידים וסוגי מקומות עבודה אם מצא כי בדיקת ההתאמה מקובלת ואין בה כדי לפגוע בזכויות דורש עבודה, או אם מצא כי עריכת הבדיקה נדרשת לסוגי המעבידים, מקומות העבודה או התפקידים, ובלבד שבדיקת ההתאמה נדרשת מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה.
(ד) אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום מתן האישור.".
תיקון סעיף 15
2.
בסעיף 15(א) לחוק שוויון ההזדמנויות, אחרי "2א" יבוא "2ב".
תחילה ותחולה
3.
תחילתו של חוק זה _________ והוא יחול על בדיקות התאמה שייערכו על ידי המעביד או מי מטעמו מיום התחילה ואילך.
דברי הסבר
הצעת חוק זו באה לאסור על מעביד להפנות אדם לבדיקה רפואית ולדרוש ממנו לוותר על סודיותו הרפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה אלא במקום שהבדיקה או המידע נדרשים מכוח חיקוק או על פיו או נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אישרה זאת כי מצאה שבדיקת ההתאמה נדרשת מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה להם מועמד, וזאת מתוך הנחה כי הסכמה לבדיקה רפואית וויתור על סודיות רפואית במצב זה אינם נעשים מתוך רצון חופשי מלא.
מעסיקים רבים מחייבים את המועמדים לעבודה, במסגרת הליך המיונים, בחתימה על מסמך הסרת סודיות רפואית או בהפניה לבדיקה רפואית. לעיתים קרובות המסמך הוא חלק בלתי נפרד מהליך פרוצדוראלי כללי, שההחתמה עליו נעשית בלא בחינת חיוניותו. במצב דברים זה, נאלצים חולים במחלות הסובלות מדעות קדומות, אשר אין בהן כל מניעה להמשך עבודה, לחשוף את דבר מחלתם בפני המעסיק העתידי ולעיתים אף להידחות מפאת מצבם הרפואי. לכאורה, החתימה על הסכם שכזה אמורה לנבוע מהסכמה חופשית של המועמד, אך לא כך הדבר בפועל. למעשה, החתמה על מסמך זה נעשית מתוך הבנה של המועמד, כי אי-הסכמה משמעותה אי קבלה לעבודה, גם אם אין זה ההסבר שיתקבל מהמעסיק. במעמד קבלה לעבודה, כאשר מצד אחד עומד המעסיק העתידי ומן הצד השני המועמד, אין בחתימה על ויתור סודיות או בהסכמה לפנות לבדיקה רפואית הסכמה אמיתית מתוך רצון חופשי וגמירות דעת, וניתן לראות במצבים אלה סוג של כפיה. הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד המוגנות במשפט הישראלי. בשנת 1981 נחקק חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, שקבע סנקציה פלילית ואזרחית גם יחד, במקרים בהם פגע אדם בפרטיותו של רעהו. בשנת 1992 כשנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, העלה המחוקק את זכות זו לדרגה של זכות יסוד.
אחד התחומים בהם הושם דגש של ממש לחשיבותה של הפרטיות הוא בתחום הסודיות הרפואית. נהיר לכל, כי לא יתקיים טיפול רפואי הולם, בלא הבטחת פרטיותו של המטופל. לפיכך ישנו צורך בחוק האוסר במפורש על הפנייה לבדיקה רפואית ולויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה, אלא כאשר קיים צורך אמיתי לכך.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/4061/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשס"ט – 27.7.09