הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ'
חיים כץ
פ/904/18
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 8), התשע"א-2011
תיקון סעיף 1
1.
בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–19961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "מעסיק בפועל", במקום הסיפה החל במילה "למעט" יבוא "לרבות מי שמבקש להעסיק עובד כאמור";
(2) בהגדרה "קבלן כוח אדם", במקום "שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו" יבוא "שירותים באמצעות עובדים אצל זולתו".
הוספת סעיף 10א
2.
אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
"איסור התקשרות
10א.
(א) מעסיק בפועל לא יתקשר עם קבלן כוח אדם שלא ניתן לו רישיון לפי חוק זה, ולא יעסיק עובד של קבלן כוח אדם כאמור.
(ב) טרם ההתקשרות בין מעסיק בפועל לבין קבלן כוח אדם, יציג קבלן כוח האדם בפני המעסיק בפועל רישיון בתוקף על פי חוק זה.
תיקון סעיף 20
3.
בסעיף 20 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) העובר על הוראות סעיף 10א דינו – מאסר שישה חודשים.
דברי הסבר
התיקון לחוק העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם, לפיו הושוו תנאי העסקתם של עובדי קבלן כוח אדם לאילו של המעסיק בפועל, וכן ההסכם הקיבוצי הכללי בענף וצו ההרחבה שהוצא לו, פתרו במידה רבה את התופעה של העסקת עובדי כוח אדם בתנאים פחותים מאלו שקיבלו עובדים המקבילים להם בתפקידם ועבדו אצל המעסיק בפועל.
דא עקא, שהסדרים אלה מטבע הדברים הגדילו את עלות העסקתם של עובדי כוח אדם. מצב זה גרם לכך שמעסיקים רבים יפנו למקורות זולים יותר כגון, קבלני משנה שאינם נחשבים לקבלני כוח אדם כמשמעם בחוק או לקבלני כוח אדם, הפועלים ללא רשיון לעסוק בכך. התקשרויות עם קבלנים כאמור זולה יותר הואיל וקבלנים אלה אינם מחויבים להסדרים בחוק, הכרוכים בהוצאות ניכרות, כגון מנגנון הערובה ואינם מחויבים לתנאי העסקה המשופרים על פי ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף באשר הם אינם חלים עליהם.
מסתבר שהאיסור החוקי הקיים בחוק החל על קבלן כוח אדם לעסוק בתחום ללא מתן רשיון, אינו מרתיע דיו ואין בו כדי למנוע תופעה זו. המציאות מלמדת על התקשרויות רבות בין מעסיקים בפועל לבין קבלנים שאינם בעלי רשיון.
אנו סבורים כי בהיעדר איסור, שיחול במקביל וישירות גם על המעסיק בפועל, להתקשר עם קבלן כוח אדם שאיננו בעל רשיון או עם קבלן משנה, מגמה זו תלך ותחמיר.
בהקשר זו ראוי להדגיש כי חשיבותו של הרשיון לעסוק בכוח אדם היא בכך שהוא מהווה נדבך נוסף וחשוב ביכולתם של גורמי האכיפה להבטיח את קיום חובותיו של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו וזאת באמצעות הערובה. הערובה נועדה להבטיח תשלום שכר וזכויות אחרות לעובדים באמצעות חילוט הערובה, מקום שקבלן כוח אדם אינו עומד בהתחייבויותיו כלפי עובדיו.
כמו כן, מאחר שהגדרת קבלן כוח אדם בחוק אינה כוללת קבלני משנה או נותני שירותים באמצעות עובדיהם, מוצע לשנות את ההגדרה של קבלן כוח אדם בחוק, כך שהיא תכלול את כל מי שעיסוקו במתן שירותים באמצעות עובדים אצל הזולת ובאופן זה היא תכלול גם קבלני משנה שנכון להיום החוק אינו חל עליהם.
התיקון המוצע האוסר על מעסיק בפועל, עצמו, להתקשר עם קבלן כוח אדם שאינו בעל רשיון כחוק או עם קבלן משנה, תוך הטלת סנקציה על מפרי הוראת החוק, ירתיע מעסיקים רבים להתקשר עם קבלני משנה או קבלני כוח אדם שאינם מבטיחים תנאי העסקה מינימליים ויחזק את מעמדם של החברות הפועלות על פי חוק ועל פי ההסכמים הקיבוציים ובכך ישופר מצבם של עובדים אלה, שקיפוח הוא מנת חלקם בדרך כלל.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/2105/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באייר התשס"ט – 4.5.09