הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה חברי הכנסת: זבולון אורלב אנסטסיה מיכאלי רונית תירוש חיים אמסלם דניאל בן-סימון זאב בילסקי דני דנון יעקב כץ מסעוד גנאים אלכס מילר מוחמד ברכה ציון פיניאן נחמן שי פ/1373/18 הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009 סל שירותים נוספים בחינוך – עקרונות 1. סל שירותים נוספים בחינוך לפי חוק זה יהיה מושתת על עקרונות של צדק, של שוויון ושל עזרה הדדית. הגדרות 2. בחוק זה – "דמי ביטוח לאומי" – דמי ביטוח המשולמים למוסד לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏1 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); "המוסד", "עובד", "עובד עצמאי", "מעביד" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי; "מוסד חינוך", "רשות חינוך מקומית" – כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949‏2; "סל שירותים נוספים בחינוך" – כמשמעותו בסעיף 4; "הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת; "השר" – שר החינוך. הזכות לשירותים נוספים במערכת החינוך 3. (א) כל תלמיד במוסד חינוך זכאי לשירותים נוספים במערכת החינוך (בחוק זה – שירותים נוספים בחינוך) לפי חוק זה, אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר, ככל ששירותים כאמור ניתנים על ידי רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד או על ידי מוסד החינוך כאמור. (ב) המדינה אחראית למימון סל השירותים הנוספים בחינוך ממקור המימון כאמור בסעיף 5. סל השירותים הנוספים בחינוך 4. (א) השירותים הנוספים בחינוך יינתנו על פי סל השירותים הנוספים בחינוך בעניינים המנויים בתוספת. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, להוסיף על העניינים המנויים בתוספת. מקור המימון 5. מקור המימון של השירותים הנוספים בחינוך יהיה מדמי הסל הנגבים לפי סעיף 8. חובת תשלום דמי הסל 6. (א) אלה חייבים בתשלום דמי הסל: (1) מעביד שחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובדו; המעביד ינכה את דמי הסל משכרו של העובד; (2) עובד, עובד עצמאי ומי שאינו עובד החייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמם. (ב) דמי הסל שחייב בהם אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) יחושבו לפי הנתונים ודרכי החישוב שלפיהם משתלמים בעדו דמי ביטוח לאומי. עלות סל השירותים הנוספים בחינוך וגובה דמי הסל 7. השר ושר האוצר יקבעו בצו, באישור הוועדה, את עלות סל השירותים הנוספים בחינוך לתלמיד ואת גובה דמי הסל שייגבו מהחייבים בדמי הסל כאמור בסעיף 6, ויעדכנו בדרך האמורה, מדי שנה, את עלות הסל ואת גובה דמי הסל. גביית דמי הסל 8. (א) המוסד יגבה את דמי הסל בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי; לעניין הגבייה והתשלום של דמי הסל יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו דמי ביטוח לאומי. (ב) ההוראות לפי חוק הביטוח הלאומי, לרבות ההוראות שנקבעו לפי פרק ט"ו סימן ה', יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין דמי הסל כאילו היו דמי ביטוח לאומי. (ג) המוסד ינכה מהסכומים שגבה כדמי הסל את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, בשיעורים ולפי דרכי חישוב שיקבעו שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר, ובלבד שסך הוצאות המוסד שינוכו כאמור לא יעלה על חצי אחוז מהסכומים שגבה כדמי הסל. העברת הכספים 9. המוסד יעביר למשרד החינוך, חודש לפני תחילת כל שנת לימודים, את הכספים שקיבל מגביית דמי הסל, לאחר ניכוי ההוצאות והסכומים האמורים בסעיף 8. אופן החלוקה 10. רשויות החינוך המקומיות ומוסדות החינוך ימסרו למשרד החינוך, לפני תחילת כל שנת לימודים, פירוט של השירותים הניתנים על ידיהם; משרד החינוך יעביר לכל רשות חינוך מקומית ולכל מוסד חינוך את הסכום הדרוש למימון השירותים הנוספים בחינוך הניתנים על ידיהם לפי מספר התלמידים שלהם ניתנים השירותים. ביצוע ותקנות 11. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין גובה סכומי דמי הסל וכללים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי הסל ודרכי גבייתם. תיקון חוק לימוד חובה 12. בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949‏3 – (1) בסעיף 6 – (א) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים "ואולם רשות החינוך המקומית" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ד1), הסיפה החל במילים "התשלומים שייגבו" – תימחק; (2) בסעיף 6א(א), במקום "תשלומים כאמור בסעיף 6(ד) ו-(ד1)" יבוא "תשלומים המועברים למוסד חינוך לפי חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009". תיקון חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) 13. בחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס–2000‏4, בתוספת, בסופה יבוא: "(7) מתן שירותים נוספים בחינוך לפי חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009." תיקון חוק ארוחה יומית לתלמיד 14. בחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה–2005‏5, בסעיף 5(ד), במקום "ובמסגרת התשלומים הנקבעים לפי סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה" יבוא "באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת". תוספת (סעיף 4) השירותים הנוספים בחינוך 1. ביטוח תאונות אישיות. 2. בריאות השן. 3. סל תרבות. 4. מסיבות סיום. 5. מסיבות כיתתיות. 6. השאלת ספרים. 7. ועד הורים במוסד החינוך וארגון הורים. 8. טיולים. דברי הסבר לפי חוק לימוד חובה, התשי"ט–1949 (להלן – החוק), הזכות לחינוך ניתנת חינם, אולם לפי סעיף 6(ד) ו-(ד1) לחוק ניתן לגבות מהורי התלמידים תשלומים והחזר הוצאות בעד שירותים מסוימים, כפי שאישר שר החינוך ובשיעורים שקבע, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – הוועדה). כבר בשנת 1992 הוגש לשר החינוך דוח המועצה הציבורית המייעצת לנושא תשלומי הורים בראשות מר אהרון לנגרמן, שבו נמצא כי הטלת עלויות על הורי התלמידים מעמיקה את אי השוויון בחינוך ומטילה הוצאות רבות דווקא על הורים צעירים, וגורמת להגדלת הפערים בחברה, בין היתר משום שהתשלום נגבה שלא לפי אמות מידה כלכליות-חברתיות, עבור כל ילד וילד. הוועדה סברה כי יש לראות במימון החינוך משימה כלל לאומית ולא אינטרס צר של הורי התלמידים, ולכן יש להטיל את עלות החינוך ומימונו על כלל אזרחי המדינה, ולא על הורי התלמידים בלבד. הוועדה הציעה כמה חלופות למימון כאמור: תוספת לתשלומי הביטוח הלאומי, תוספת לארנונה הנגבית על ידי הרשויות המקומיות או היטל חינוך שייגבה על ידי הרשויות המקומיות או המדינה. כיום תשלומי ההורים משמשים למעשה, לדעת המציעים, סוג של תשלום חובה הנגבה באופן רגרסיבי; יתר על כן, הקשיים בגבייתם רבים, בייחוד בעתות של מצוקה כלכלית. מוסדות החינוך, מנהליהם וצוותי ההוראה, וכן ועדי ההורים, נדרשים דרך קבע לגביית תשלומי ההורים, וגבייתם כרוכה לא אחת בפגיעה ברגשות התלמידים והוריהם ובהעכרת האווירה במוסד החינוך, ומעיבה על ייעודו של מוסד החינוך לחנך ולהקנות ידע. בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להסדיר את מימון השירותים הנוספים בחינוך הממומנים היום מכספי תשלומי ההורים ביתר שוויוניות ובלא שיוטל על הורי התלמידים בלבד. מוצע לקבוע כי כל תלמיד יהיה זכאי לשירותים נוספים בחינוך ככל שהם ניתנים על ידי רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד או על ידי מוסד החינוך כאמור. מוצע לקבוע רשימה של שירותים נוספים בחינוך בתוספת לחוק המוצע (להלן – סל שירותים נוספים) התואמת את השירותים הניתנים כיום לתלמידים, ושר החינוך יהיה רשאי להוסיף עליהם שירותים אחרים, בדרך הקבועה בחוק המוצע (סעיפים 3 ו-4). ברשימה זו לא נכלל השירות של מתן ארוחה יומית לתלמיד, ולגביו ימשיכו להיגבות תשלומי הורים לפי הוראות חוק ארוחה יומית לתלמיד, התש"ס–2000 (סעיף 14). סל השירותים הנוספים ימומן על ידי המדינה מדמי הסל שיגבה המוסד לביטוח לאומי כתוספת לדמי הביטוח הלאומי, בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי ממבוטחים החייבים בהם ובהתאם לנתונים ולדרכי החישוב שלפיהם משתלמים בעדם דמי ביטוח לאומי. מוצע להסמיך את שר החינוך ואת שר האוצר, באישור הוועדה, לקבוע את עלות הסל לתלמיד (סעיפים 5 עד 8). מוצע לקבוע כי בכל שנה, לקראת תחילת שנת הלימודים, יעביר המוסד לביטוח לאומי את הכספים שקיבל מגביית דמי הסל למשרד החינוך. לשם העברת הסכום הדרוש למימון השירותים הנוספים בחינוך הניתנים על ידי רשויות החינוך המקומיות ומוסדות החינוך ממשרד החינוך לרשויות ולמוסדות כאמור, יעבירו אלה למשרד החינוך, לפני תחילת כל שנת לימודים, את פירוט השירותים הניתנים על ידם (סעיפים 9 ו-10). נוכח ההסדר החלופי המוצע למימון השירותים הנוספים בחינוך, מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ולבטל את האפשרות לגבות תשלומים מהורי התלמידים עבור שירותים אלו. כמו כן, מוצע לקבוע כי הכספים המועברים לרשות חינוך מקומית ממשרד החינוך לפי החוק המוצע ייחשבו להקצבות לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש"ס–2000, וכך ניתן יהיה להשתמש בהם רק למטרות שלשמן נועדו, והם יוחזקו בחשבון בנק נפרד ויהיו מוגנים לפי הוראות החוק האמור (סעיפים 12 ו-13). בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה תדון הוועדה בשאלת החיוב במתן השירותים הנוספים בחינוך ובגורמים שיחויבו לתיתם, לרבות ביטוח התלמידים בביטוח תאונות אישיות באופן מרוכז על ידי משרד החינוך, הנעשה כיום באמצעות רשויות החינוך המקומיות. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אורי אריאל, מיכאל מלכיאור, יעקב מרגי, רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3828/17; פורסמה ברשומות – הצעות חוק הכנסת 260 (התשס"ט, עמ' 21)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בתמוז התשס"ט – 29.6.09