הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/461/18
הצעת חוק עובדי חינוך (טיפול בתלונה בדבר עובד חינוך שפגע בילד), התשס"ט–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בית ספר" – כהגדרתו בפקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח– 19781;
"הגורם הממונה במשרד החינוך" – מי שמונה לכך על ידי השר;
"חבלה" – מעשה או מחדל שיש בהם משום פגיעה או חשש לפגיעה גופנית, מינית או נפשית בילד;
"חוק שירות המדינה" – חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–19632;
"ילד" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנה;
"עבירת משמעת" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק שירות המדינה;
"עובד חינוך" – עובד המדינה, או מי שאינו עובד המדינה, המשמש בתפקיד כלשהו בבית ספר או בכל מוסד חינוכי אחר;
"קובלנה" – כמשמעותה בסעיף 32 לחוק שירות המדינה;
"תלונה" – כל צורה של העברת מידע לגבי פגיעה שבוצעה בילד או בילדה על ידי עובד חינוך, הנמסרת בין בכתב ובין בעל פה, והמכילה פרטים שדי בהם כדי לפתוח בבירור המקרה המדווח;
"השר" – שר החינוך.
חבלה כעבירת משמעת
2.
גרם עובד חינוך חבלה לילד, תהווה החבלה שבוצעה על ידו עבירת משמעת ויחולו עליה כל הוראות חוק שירות המדינה.
השעיה והעברה
3.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 47 לחוק שירות המדינה, יחולו הוראות אלה:
(1) עובד חינוך שהוגשה נגדו קובלנה בגין גרימת חבלה, רשאי השר להשעותו ממשרתו; השר ישקול אם להפעיל סמכותו זו בתוך 7 ימים מיום הגשת הקובלנה;
(2) הוגשה תלונה למשטרה כנגד עובד חינוך בגין גרימת חבלה, רשאי השר להשעות את העובד ממשרתו לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; השר ישקול באם להפעיל את סמכותו זו בתוך 14 ימים מעת שהובא לידיעתו דבר חקירת המשטרה;
(3) משטרת ישראל תעביר לגורמים המוסמכים בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך דיווח על תלונה שהוגשה כנגד עובד חינוך בגין פגיעה שבוצעה על ידיו, בתוך 3 ימים מיום הגשתה;
(4) המליצה המשטרה על העמדת עובד חינוך לדין, יושעה העובד על ידי השר, באם לא הושעה קודם לכן;
(5) המליצה המשטרה על סגירת תיק החקירה –
(א) מטעמים של היעדר אשמה – רשאי השר להפסיק את ההליכים המשמעתיים כנגד העובד, ורשאי הוא לבדוק היבטים פדגוגיים של המקרה, לאחר קבלת חומר החקירה מהמשטרה;
(ב) מטעמים של חוסר ראיות או היעדר עניין לציבור – יועבר העניין להחלטת השר בדבר השעיית הפוגע או הגשת קובלנה כנגדו;
(6) סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרד החינוך, ואינן גורעות מסמכויות נציב שירות המדינה על פי כל דין;
(7) יתר הוראות סעיף 47 לחוק שירות המדינה, יחולו על סעיף זה בשינויים המחויבים.
השעיה והעברה דחופות
4.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה, יחולו הוראות אלה:
(1) הוגשה תלונה לשר או למשטרה בגין פגיעה של עובד חינוך בילד, תיערך חקירה ראשונית של התלונה על ידי הגורם הממונה במשרד החינוך בתוך שבעה ימים (להלן – חקירה ראשונית); ממצאי החקירה יועברו לנציב שירות המדינה ולשר בצירוף המלצה בדבר הצורך להשעות את הפוגע או להעבירו מתפקידו;
(2) היה לשר יסוד סביר להניח, על סמך ממצאי החקירה הראשונית, כי עובד החינוך ביצע את הפגיעה נשוא התלונה, ישקול בתוך שבעה ימים מיום קבלת ממצאי החקירה הראשונית לידיו, האם יש להשעותו או להעבירו מתפקידו לתפקיד אחר; העתק מהחלטת השר ומנימוקיה יועבר גם לנציב שירות המדינה;
(3) החליט השר להשעות את עובד החינוך, תינתן לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין זה לפני השר, או לפני מי שהוסמך לכך על ידיו;
(4) השעיית עובד החינוך תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים;
(5) השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסך הכל על תשעים ימים; העתק מהחלטת השר ונימוקיו בדבר הארכות כאמור יועבר גם לנציב שירות המדינה;
(6) סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרד החינוך, ואינן גורעות מסמכויות נציב שירות המדינה על פי כל דין.
שיקולים להשעיה ולהעברה מתפקיד
5.
בבואו לקבל החלטה לפי חוק זה בדבר השעיית עובד חינוך או בדבר העברתו מתפקידו, יביא השר או מי שהסמיך לכך, בין היתר, את השיקולים הבאים:
(1) חומרת העבירה;
(2) מידת הפגיעה הגופנית או הנפשית בילד;
(3) מספר המתלוננים;
(4) גיל המתלוננים;
(5) כמות הראיות וטיבן;
(6) מספר התלונות, בעבר ובהווה, כנגד אותו עובד;
(7) חשש להישנות הפגיעה כנגד אותו מתלונן, או כנגד ילדים אחרים;
(8) מידע בדבר לחצים המופעלים על המתלונן לגבי עדותו או הישארותו באותו מוסד חינוכי;
(9) מעמדו המקצועי של הפוגע.
שמירת דינים
6.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, ולא לגרוע מהן, לרבות הוראות חוק שירות המדינה.
דברי הסבר
במקרים בהם מתלוננים ילד או ילדה, הלומדים בבית ספר או בגן ילדים, על פגיעה שנגרמה להם על ידי עובד חינוך, קיימת חשיבות מיוחדת לטיפול מהיר בתלונתם, ונקיטת אמצעים כנגד עובד החינוך בהקדם האפשרי, כאשר נמצא ממש בתלונתם.
החשיבות בטיפול המהיר והיעיל במקרים אלו, וקביעת לוחות זמנים ברורים ומזורזים לעניין זה נובעת, ראשית, מן הצורך להבטיח הגנה מלאה לילדים המתלוננים, ולמנוע את המשך הפגיעה בהם, או את הפגיעה בילדים אחרים, ולאפשר להם להמשיך ולקחת חלק במסגרת החינוכית אליה הם משתייכים, ושנית, מן הרצון להביא לחיזוק והבהרה של נורמות משפטיות, ערכיות ופדגוגיות החלות במסגרת מערכת החינוך.
הפגיעות יכול שייעשו על ידי עובדי חינוך שהינם עובדי מדינה ובמקרים אלו חל חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963. על אף תחולתו של חוק זה, לא ניתן כיום בפועל מענה הולם לטיפול בעובדי חינוך שפגעו בילדים, ופעמים רבות מתעכבת השעייתם או העברתם מתפקידם ממושכות, או שאינה מתבצעת כלל. חלק מן הקושי ביישום החוק מקורו בכך שמטרתו של החוק היא להתמודד עם פגיעות במדינה, בשירות המדינה, ובמשמעת הנהוגה בה, ולא בפגיעות בבני אדם בכלל ובילדים בפרט. בהתאם לכך, סעיפי החוק אינם ערוכים להתמודדות הדחופה והמורכבת הנדרשת במצבי פגיעה בילדים.
במצבים אלו נותרים הילדים הפגועים, חסרי הגנה וחסרי אונים. הם נאלצים לשוב ולפגוש את הפוגע או את הפוגעת מדי יום במוסד החינוכי, ולעיתים, בשל מצבם הנפשי הקשה או בשל התנכלויות נוספות כלפיהם מצד הפוגע, הם נאלצים לעזוב את המוסד, בין לביתם ובין למוסד אחר, ונמצאים משלמים מחיר כפול על הפגיעה בהם.
כאשר הפוגעת או הפוגע אינם עובדי מדינה המצב קשה אף יותר מפני שלא חלות עליהם הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, ולא קיים הסדר חוקי המאפשר טיפול בתלונה נגדם.
מוצע כי הטיפול בתלונות ייעשה, הן במקרים בהם הוגשה תלונה משטרתית, והן במקרים בהם לא הוגשה תלונה למשטרה אלא למערכת החינוך בלבד.
הצעת חוק זו, מטרתה להסדיר בצורה בהירה וברורה את הליכי הטיפול הראויים במגוון מצבי הפגיעה בילדים במוסדות חינוך, מטרתה להגדיר את הסמכויות המוקנות לכל אחד מן הגורמים המעורבים בטיפול, וכן להגדיר לוחות זמנים מתאימים לפעולה, שימנעו פגיעה כפולה בילדים.
הצעת חוק זו נוסחה על בסיס הצעתה של המועצה הלאומית לשלום הילד.
הצעות חוק זהות הונחו על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב על שולחן הכנסת השש-עשרה (פ/3799) ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה (פ/442/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09