הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב אלקין שלי יחימוביץ' מרינה סולודקין פ/1210/18 הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון – הפעלת מרכזי התעסוקה על ידי שירות התעסוקה), התשס"ט–2009 תיקון סעיף 38 1. בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד–20041 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 38(ב), במקום "תאגיד שהמדינה התקשרה עמו לשם כך" יבוא "שירות התעסוקה או בידי תאגיד אחר ששירות התעסוקה התקשר עימו, באישורה של ועדת הכספים, לשם יישומה של התכנית האישית, ובלבד שבכך לא תועבר לו הסמכות ליתן אישורי השתתפות על פי סעיף 45". תיקון סעיף 40 2. בסעיף 40(ב) לחוק העיקרי, במקום "התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה" יבוא "שירות התעסוקה". תחילה ותחולה 3. (א) תחילתו של חוק זה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (ב) התקשרויות מכח סעיפים 36 עד 66 לחוק העיקרי, כנוסחם ערב יום התחילה, יומחו מהמדינה לידי שירות התעסוקה.". דברי הסבר סמכויות בעלות אופי שלטוני מובהק ושיקול דעת רחב, הנוגעות לקביעת זכאותם של אלפים לקצבת הבטחת הכנסה, שהינה רשת הביטחון האחרונה המבטיחה את מימוש הזכות החוקתית לקיום בכבוד, הועברו לידי פקידי תאגידים פרטיים בהליכי חקיקה מואצים על פיהם נחקק חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי). אף אם במדינות רבות יושמו תכניות מסוג זה שבחוק העיקרי, הרי התכנית הישראלית מצויה במקום גבוה ב"סקאלת ההפרטה". לא כל המדינות בארה"ב שאימצו תוכניות "מרווחה לעבודה" ליוו אותן בהפרטה, והמדינות שעשו שימוש בהפרטה, עשו זאת באופן נקודתי, כלומר באמצעות מיקור חוץ של רכיבים מתוך תוכנית, כגון הכשרות מקצועיות. הרוב המכריע של המדינות בארצות הברית, המפעילות תכניות "מרווחה לעבודה", לא העבירו בכך לידי הזכיינים הפרטיים סמכויות של שלילת גמלה, והותירו את הפעלת התוכנית בכללותה בידיהם של גורמים ממשלתיים. באנגליה, רק כעשרה אחוזים מהשירותים למחפשי העבודה הועברו למגזר הפרטי. מטרת הצעת החוק היא להשיב סמכויות מהותיות לידי השירות הציבורי, ולהגביל את פעילות התאגידים הפרטיים למקובל באמצעות מיקור חוץ. לסעיף 1 מוצע כי פעילותם של מרכזי התעסוקה תוכפף לשירות הציבורי, וכי העברת הסמכויות לידי תאגידים פרטיים תוגבל, כך שיוכלו לתרום מהידע המקצועי שלהם ליישומה של התכנית האישית הנקבעת למשתתפי התכנית, אך מבלי שבכך יועברו לידיהם עוצמה ושיקול דעת שלטוניים. בתכנית, כפי שעוצבה על פי החוק העיקרי, פעולתם של תאגידי התעסוקה אינה רק בגדר מיקור חוץ של שירותים בלבד, ולא מדובר בהעברת סמכות "טכנית–ביצועית" בלבד כי אם בהפרטה של כוח שלטוני. במסגרת התכנית הופקדה בידי התאגידים, ועובדיהם –"מתכנני היעדים התעסוקתיים", עוצמה שלטונית רבה. לא אחת נאמר כי העובדה שהמשתתפים מחויבים להשתתף בתכנית, והשילוב בין שיקול הדעת הרחב המסור לזכיין ולמתכנן היעדים עם הסמכויות המשמעותיות הנתונות בידיהם הוא למעשה הפרטה לא רק של ביצוע אלא גם הפרטה של עוצמה ושיקול דעת שלטוניים. הפקדת סמכויות ושיקול דעת מהותיים ומשמעותיים בידי חברות פרטיות, גורמת ל"גרעון דמוקרטי" אשר צמצומו אינו מתאפשר באמצעות פיקוח בלבד. ניתוח תיאורטי של מגבלות הפיקוח המבניות במקרים כגון זה, לצד הניסיון המצטבר, הכולל בארץ גם את דוחות הוועדות השונות שבחנו את התכנית בישראל, ובכללם דוח מבקר המדינה, וגם ניתוח השוואתי, מובילים לכך שלא ניתן להוסיף בהעברת הסמכויות כקבוע בחוק העיקרי ולפתור זאת באמצעות פיקוח בלבד. על מנת לצמצם את ה"גרעון הדמוקרטי" נדרש להגביל את הסמכויות ושיקול הדעת המועברים לידי הזכיינים, והותרת הסמכויות המשמעותיות, ובמרכזן הסמכות לשלילת גמלאות, בידיהם של עובדי ציבור. שירות התעסוקה ממונה מזה עשרות שנים על הסדרת שוק העבודה והוא הוקם בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959, בהתאם להתחייבותה של מדינת ישראל על פי האמנה הבינלאומית בדבר ארגון שירות התעסוקה 1948 (אמנה מס' 88 של ארגון העבודה הבינלאומי – כתבי אמנה, כרך ב, עמ' 257). שירות התעסוקה עוסק עשרות שנים גם בהשמה בעבודה של מקבלי הגמלה האמורה, וגם בקביעת זכאותם לגמלה זו בהתאם להתייצבותם בלשכות השירות. לסעיף 2 על פי החוק העיקרי ניתנה אחריות רבה בידי "מתכנן היעדים התעסוקתי", האחראי בין היתר על השמת המשתתף בעבודה, על קביעת התוכנית האישית למשתתף, על קביעת הזכאות להכשרות מקצועיות או לשירותים תומכי עבודה. כמו כן ניתנה לו הסמכות לדרוש מהמשתתף למסור כל מידע רלוונטי ולעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של מומחה ולקבל מידע מאת המוסד לביטוח לאומי לגבי המשתתף. והסמכות הרחבה מכל – מתכנן היעדים יכול להביא לשלילת גמלת הקיום של המשתתף או משפחתו. לפיכך מוצע כי "מתכנני היעדים התעסוקתיים" יהיו עובדי ציבור, עובדי שירות התעסוקה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/3732/17). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יעקב מרגי, שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/3838/17). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת אברהם מיכאלי וחיים אמסלם (פ/1134/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בסיוון התשס"ט – 1.6.09