הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד פ/929/18 הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – זכאות לתבוע פיצויים בגין תכנית דרך), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 119ג1 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19651, אחרי סעיף 119ג יבוא: "שלילת זכאות לפיצויים 119ג1. על אף האמור בסעיף 197, לא תחויב ועדה מקומית בתשלום פיצויים עקב אישור תוכנית דרך לפי הסעיף האמור לבעל זכות במקרקעין שהוא המחזיק או הזכאי להחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל2 – על פי הסכם חכירה או על פי רשות; בסעיף זה, "קרקע חקלאית" – כהגדרתה בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים, התשכ"ז–19673." דברי הסבר מוצע לתקן עיוות שקיים עד היום, לפיו גורמים מסוימים חכרו קרקעות מהמדינה, כאשר המדינה ראתה לנגד עיניה את פיתוח הארץ וקידום מפעל ההתיישבות החקלאית, ולפיכך קבעה דמי חכירה נמוכים ביותר. גורמים אלה אשר קיבלו זכויות חכירה חקלאיות בלבד, הגישו כנגד מדינת ישראל תביעות במאות מיליוני שקלים בגין ירידת ערך הקרקע, כאשר המדינה הגישה תוכניות דרך לרווחת הציבור הרחב, ליעוד כבישים ראשיים ומסילות ברזל. חלקן הארי של התביעות, אשר הוגשו על ידי אותם החוכרים, נובעות מציפיות בגין שינוי יעוד, כאשר לרוב הטענה הנטענת הנה כי במקרה של שינוי יעוד ירד ערך המחוברים או ערך הקרקע עקב קרבתם לכביש או למסילת ברזל. מעבר לציפייה לשינוי יעוד, אין משמעות מעשית מבחינת הפגיעה התיכנונית ליעוד כביש ראשי או מסילת ברזל בקרקע חקלאית. הנזק אשר נגרם למחוברים מתבטא בתשלום בגין אובדן זכויות העיבוד החקלאי ופגיעה במחוברים, אשר משולם ממילא בהתאם להוראות החיקוק מכוחו מתבצעת ההפקעה. מיגון אקוסטי מוקם במקום בו יש צורך ענייני בכך, כגון באזורים בהם מגדלים בעלי חיים (רפתות, לולים וכיוצא בזה). יצוין, כי הזכויות הנגזרות משינוי היעוד בקרקע ממילא אינן מוקנות לאותם חוכרים, אשר לא קיבלו את מלוא הזכויות בקרקע אלא זכויות מצומצמות בלבד המוגבלות לעיבוד חקלאי. התביעות הנ"ל מהוות הפרה של דיני עשית עושר ולא במשפט, מאחר והחוכרים תובעים אובדן זכויות אשר אינן מגיעות להם ולא שולמה בגינן בעבר כל תמורה למדינה, ואף חמור מכך עשויות להביא לאפליה בחלוקת משאב ציבורי יקר בעל חשיבות ציבורית עליונה בין סוגים שונים של חוכרים חקלאיים. יצוין, כי במסגרת בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות פ"ד נו(6), 25, בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על הליך הקניית זכויות בקרקע במסגרת שינוי יעוד, ואף תקף את חוקתיות החלטות מס' 717, 727 ו-737 של מועצת מקרקעי ישראל, הפועלת מכוח חוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, אשר התירה לחוכרים לפתח בתחום המקרקעין שהוקצו להם, פעילויות כלכליות שאינן חקלאיות ובניגוד לתנאים שנקבעו בחוזי החכירה. התיקון המבוקש מהווה פועל יוצא של ביקורת שיפוטית זו, כאשר מטרתו של התיקון הנה למנוע הקצאה בדרך עקיפה של זכויות שלא בא זכרן בחוזה החכירה המקורי וכן למנוע הקצאת זכויות במקרקעי ישראל בצורה מפלה ובלתי שוויונית. התביעות לעיל באות לשפר למעשה את חוזה החכירה, בדרך עקיפה ולא במסגרת ההליכים המקובלים בחוק או בחוזה החכירה. יצוין כי התיקון מחויב מציאות גם לאור העובדה כי קיימת לאקונה חקיקתית בתחום דנן, ולה השלכות ניכרות ועמוקות עקב דרישה מהמדינה להשקיע משאבים רבים בהתמודדות עם תביעות כגון אלה, שנובעות מהעדר הסדר סטטוטורי ראוי. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/1434). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/1316/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באייר התשס"ט – 4.5.09