הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אופיר פינס-פז פ/543/18 הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות עקרונות יסוד 1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. מטרה 2. חוק-יסוד זה מטרתו להגן על זכויות חברתיות של האדם, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זכויות חברתיות 3. לכל תושב הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, ובכלל זה בתחומי העבודה, השכר ותנאי העבודה, בתחומי ההשכלה, הלימוד והחינוך, ובתחומי הבריאות, הדיור והרווחה החברתית; זכות זו תמומש או תוסדר בידי רשויות השלטון בחוק או לפי חוק ובהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה כפי שתיקבע בידי הממשלה. ארגוני עובדים וארגוני מעבידים 4. עובדים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני עובדים, ומעבידים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני מעבידים; ארגונים אלה רשאים להתקשר בהסכמים קיבוציים, והכל לפי עקרונות משפט העבודה. הזכות לשבות 5. עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם ולקידום ענייניהם הכלכליים והחברתיים. פגיעה בזכויות 6. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תחולה 7. כל רשות מרשויות השלטון וכל מי שפועל מטעמה חייבים לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה. יציבות 8. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב חירום, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח סעיף 50 לחוק-יסוד: הממשלה1, שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות יסוד לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה שלא יעלו על הנדרש. נוקשות 9. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. דברי הסבר זכויות חברתיות של אדם אינן נופלות בחשיבותן מזכויותיו האזרחיות והמדיניות. עקרון כבוד האדם מחייב לא רק כי המדינה לא תתערב בחייו של האדם בדרך שיש בה פגיעה בכבודו, אלא גם כי המדינה תיצור תנאים אשר יאפשרו לאדם קיום בכבוד אנושי. מדינת ישראל הכירה בחובתה זו, הן בחקיקת חוקים אשר נועדו להבטיח לתושבי המדינה אמצעי קיום נאותים, והן על ידי כך שאשררה, בשנת 1991, את האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (כתבי אמנה 1032, כרך 31, עמ' 205), במקביל לאשרור האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (כתבי אמנה 1040, כרך 31, עמ' 269). בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק נוצרה אסימטריה בהגנה על הזכויות במדינת ישראל. מוצע בחוק יסוד זה להעניק הגנה חוקתית על הזכויות החברתיות. מבנה חוק היסוד המוצע דומה למבנה חוקי היסוד שבהם מוגנות חלק מהזכויות האזרחויות והפוליטיות: החירות האישית, חופש הביטוי, זכות הקנין, חופש העיסוק, חופש התנועה וכיו"ב. ההגנה החוקתית מוקנית בדרך של קביעת הזכות, ולצדה קביעת פסקת הגבלה המצריכה תנאים מפורשים לפגיעה באותה זכות. חשיבותו של חוק היסוד המוצע אינו רק בהצהרה על קיומן של הזכויות החברתיות, כי אם גם בכך שזכויות אלו, המתנגשות לעתים בזכויות אחרות אשר כבר זכו להכרה בחוקי יסוד, יקבלו את המעמד החוקתי הראוי להן. כך למשל הדאגה לצורכי הדיור והחינוך של תושבי המדינה מחייבת לא אחת פגיעה בזכות הקנין והחקיקה בנושא יחסי עבודה ואיכות הסביבה עלולה לפגוע בחופש העיסוק של מעסיקים ובעלי מפעלים. אין ספק כי גם בלא חוק היסוד המוצע, מדובר בתכליות ראויות היכולות להצדיק פגיעה בזכויות, אך כדי למנוע רושם כי בהתנגשות בין זכויות האדם מסוגים שונים, ניתנה הבכורה לזכויות אשר זכו להכרה חוקתית מפורשת, כגון זכות הקנין וחופש העיסוק, יש חשיבות, משפטית וחינוכית כאחת, לעגן את הזכויות בחוק יסוד. חוק היסוד המוצע נוקט דרך המדגישה את המאחד בין זכויות האדם השונות, האזרחיות והחברתיות כאחת. עקרונות היסוד הם זהים, הן לגבי הזכויות האזרחיות והן לגבי הזכויות החברתיות: אלו גם אלו מושתתות על ההכרה בערך האדם ובקדושת חייו. המחויבות להגן על זכויות האדם ועל הזכויות החברתיות כולן ולקדמן נובעת מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. סעיף 3 לחוק היסוד המוצע קובע כי לכל תושב הזכות לסיפק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי. הסעיף מונה את התחומים העיקריים שבהם לכל תושב הזכות לשם קיום חיים בכבוד: תחומי העבודה, השכר ותנאי העבודה, ההשכלה הלימוד והחינוך, הבריאות, הדיור והרווחה החברתית. חוק היסוד המוצע קובע כי מימוש או הסדרת הזכות תוסדר בידי רשויות השלטון או לפי חוק ובהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה, כפי שתיקבע בידי הממשלה. נוסף על כך, קובעים סעיפים 4 ו-5 המוצעים את הזכות להתאגדות ואת הזכות לשבות. זכויות אלו מורכבות משני ממדים, הממד הקיבוצי והממד האישי: הממד הקיבוצי כולל את הזכות להתארגן, הזכות לחופש משא ומתן קיבוצי ואת הזכות לחופש שביתה; ואילו הממד האישי מורכב מהחופש להצטרף או שלא להצטרף על פי בחירה. בדומה להסדר הקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נועד סעיף 8 המוצע לשמור על יציבות החוק גם בעת חירום כך שפגיעה בזכויות המוגנות על פיו, תתאפשר רק לתכלית ראוי ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. כמו כן, מוצע בסעיף 9 לחוק היסוד המוצע לקבוע את נוקשות החוק כך שלא ניתן יהיה לשנותו אלא בחוק יסוד שהתקבל על ידי רוב חברי הכנסת. עלות החוק לא ניתנת להערכה. מוצע כי אם תהא עלות, יבוא המימון מהקטנת סעיף הרזרבה הכללית בחוק התקציב. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הארבע-עשרה על ידי חברי הכנסת ענת מאור וקבוצת חברי כנסת (פ/25), עמיר פרץ (פ/1277, פ/2191 ו-פ/2666), ענת מאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/1933). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברי הכנסת ענת מאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/75), תמר גוז'נסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/171), עמיר פרץ (פ/187 ו-פ/3314), צחי הנגבי (פ/1120), אורי סביר וקבוצת חברי כנסת (פ/1373), צחי הנגבי (פ/1574), ענת מאור וקבוצת חברי כנסת (פ/2581). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת עמיר פרץ (פ/137, פ/1634) וחיים אורון (פ/1239). הצעות חוק זהה הוגשה בכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אופיר פינס-פז (פ/638) ומוחמד ברכה (פ/432) והוסרו מסדר יומה של הכנסת ביום 2.7.03. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת מוחמד ברכה (פ/179/17), חיים אורון (פ/180/17) ואורית נוקד (פ/204/17). הצעת חוק זהה הונחה בכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/2864/17). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת חיים אורון (פ/20/18) ועמיר פרץ (פ/256/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09