הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת חיים אורון אילן גילאון ניצן הורוביץ פ/30/18 הצעת חוק האזרחות (תיקון – זכויות להורי חייל), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 6א 1. בחוק האזרחות, התשי"ב–19521, אחרי סעיף 6 יבוא: "התאזרחות הורה של חייל 6א. (א) בסעיף זה – "הורה של חייל" – כל אחד משני הוריו של חייל או של חייל משוחרר; "חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19522; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–19863; "חייל" – מי שנקרא לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון ומשרת שירות כאמור, למעט מי שנקרא לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים 15(3) או 16(2) לחוק האמור; "חייל משוחרר" – מי שמתקיימות בו הוראות סעיף 6(א)(1) ושוחרר משירות סדיר אחרי יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), למעט מי שנקרא לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים 15(3) או 16(2) לחוק שירות ביטחון. (ב) (1) שר הפנים רשאי, לפי בקשתו של חייל שהשלים שירות סדיר של 12 חודשים לפחות או של חייל משוחרר, לתת להורה של החייל אשרה ורישיון לישיבת ארעי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לתקופה של שנה אחת. (2) שר הפנים רשאי להאריך אשרה ורישיון כאמור בפסקה (1), לפי בקשה של החייל או החייל המשוחרר, לפי העניין, לתקופה כוללת שלא תעלה על ארבע שנים מיום שניתנו לראשונה אשרה ורישיון לישיבת ארעי לפי פסקה (1). (3) חלפה התקופה הכוללת כאמור בפסקה (2), רשאי שר הפנים לתת להורה של חייל, לפי בקשתו, אשרה ורישיון לישיבת קבע, לפי חוק הכניסה לישראל. (ג) הורה של חייל שניתנו לו אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף קטן (ב)(3), וחלפו חמש שנים מיום שניתנו לו לראשונה אשרה ורישיון לישיבת ארעי לפי סעיף קטן (ב)(1), יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, והוא פטור מהתנאים שבסעיף 5(א)(5) ו-(6). (ד) הארכת אשרה ורישיון לפי סעיף קטן (ב)(2), קבלת אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף קטן (ב)(3) וקבלת אזרחות לפי סעיף קטן (ג), מותנים בכך שמרכז חייו של החייל או של החייל המשוחרר, לפי העניין, ושל ההורה של החייל, הם בישראל, ומתקיים בין החייל או החייל המשוחרר לבין הורהו קשר יציב והדוק. (ה) שר הפנים רשאי שלא לתת או שלא להאריך אשרות ורישיונות כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא להעניק אזרחות להורה של חייל כאמור בסעיף קטן (ג), אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (1) התרת כניסתו לישראל של החייל, של החייל המשוחרר או של הורה של חייל, הושגה על ידי מתן ידיעות כוזבות; (2) יש מניעה פלילית או ביטחונית לעשות כן; (3) הדבר סותר את תקנת הציבור בישראל. (ו) על אף הוראות סעיפים 7 ו-8 וכל דין אחר, אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות זכות לקבלת אשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל או להתאזרחות לפי חוק זה לאדם אחר, לרבות בן זוגו או ילדו של הורה של חייל או קרוב אחר שלו." דברי הסבר הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להסדיר את מעמדם בישראל של מי שאינם אזרחים ישראלים והם הורים לחייל המשרת בצה"ל או לחייל ששוחרר משירות משנת 2000 ואילך. כיום, על פי החלטת הממשלה מס' 1830 מיום ח' באייר התשס"ד (29 באפריל 2004), ניתן להעניק מעמד בישראל להורי חייל שמתגוררים מחוץ לישראל ואינם זכאים לאזרחות מכוח שבות. הורה של חייל העומד בתנאים שנקבעו בהחלטה, זכאי לקבל, לפי בקשת החייל, מעמד של תושב ארעי, ובהתקיים תנאים אחדים ההורה רשאי לקבל מעמד של תושב קבע ואף אזרח. זכויות אלה סויגו כך שלא יוענקו, בין היתר, אם יש מניעה פלילית או ביטחונית לכך, או אם מרכז חייו של ההורה אינו בישראל. תוקפה של החלטה זו הוא חמש שנים מיום קבלתה. מוצע בהצעת החוק המתפרסמת בזה לעגן את זכויותיהם של הורי חייל בהוראת חקיקה קבועה שאינה מוגבלת בזמן, בהסדר שיהיה דומה בעיקרו לזה שנקבע בהחלטת הממשלה האמורה. מוצע כי מעמדו של הורה החייל בישראל ייקבע בתהליך מדורג, שבו ייבחנו מרכז החיים של ההורה ומידת הקשר שלו לילדו החייל. בסופו של תהליך זה, שיימשך חמש שנים, יהיה ההורה זכאי לקבל אזרחות ישראלית. הזכות לתושבות ולהתאזרחות בישראל תוקנה רק להורה שמרכז חייו בישראל ושיש בינו ובין ילדו החייל קשר יציב והדוק. אם במהלך תקופת התהליך המדורג יתברר כי תנאים אלה אינם מתקיימים, ניתן יהיה לשלול את מעמד התושבות שהוקנה להורה, ולא תושלם ההתאזרחות. על פי התהליך המוצע יוכל חייל שנקרא לשירות סדיר של 18 חודשים לפחות ומשרת שנה לפחות, לפנות אל שר הפנים (להלן –השר) בבקשה להעניק להוריו אשרה ורישיון לישיבת ארעי בישראל לתקופה של שנה. ניתן יהיה להאריך תקופה זו לתקופה כוללת שלא תעלה על ארבע שנים. בתום התקופה הכוללת יהיה השר רשאי לתת להורי החייל אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל. בתום חמש שנים מיום שניתנו להורה של חייל לראשונה אשרה ורישיון לישיבת ארעי בישראל, הוא יהיה זכאי לקבל אזרחות ישראלית, והוא יהיה פטור מידיעת השפה העברית ומוויתור על אזרחותו הקודמת. עוד מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי שלא להעניק להורי חייל את הזכויות המוקנות בהצעת חוק זו בהתקיים אחד מאלה: כניסתם של החייל או של הורהו לישראל הושגה על ידי מתן ידיעות כוזבות; יש מניעה פלילית או ביטחונית להעניקן; הענקת הזכויות סותרת את תקנת הציבור בישראל. לבסוף, מוצע להגביל את הזכויות שיוקנו על פי הצעת חוק זו רק לשני הוריו של החייל, וכך לא תתאפשר הענקת זכויות מכוחם של ההורים לקרובים אחרים שלהם. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין (פ/593) ועל ידי חברי הכנסת מרינה סולודקין וגנדי ריגר (פ/3696). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2002). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2209) ועל ידי חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3204). הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי כנסת (פ/484/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/2013/17) ואושרו בדיון מוקדם ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09