הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
שלמה מולה
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
אילן גילאון
דניאל בן-סימון
חיים אורון
אברהים צרצור
פ/1284/18
הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – פיצויי פיטורים לשאיריו של עובד שנפטר), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 5
1.
בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–19631, בסעיף 5 –
(1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "שאירים", במקום הסיפה המתחילה במילים "שהוא בגדר תלוי" יבוא "שהוא ילד כמשמעותו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19952 (בסעיף זה – חוק הביטוח הלאומי), או שהיה נתמך על ידי הנפטר, ובאין בן זוג או ילד כאמור – הורים שהיו נתמכים על ידי הנפטר, או באין הורים כאמור – אחים ואחיות שהיו נתמכים על ידי הנפטר; "ילד" לעניין זה – לרבות ילד מאומץ.".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "התלוי" יבוא "כמשמעותו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי או שהיה נתמך על ידי הנפטר" ובמקום "ולפי החלוקה שיקבע" יבוא "לפי הסדר האמור בסעיף קטן (א), ולפי החלוקה שיקבע בין שאירים מאותה דרגה".
(3) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם אם לא היו לעובד שאירים, ישולמו הפיצויים ליורשיו".
דברי הסבר
פיצויי הפיטורים המשתלמים לעובד בקרות אירוע מזכה, הינם בגדר זכות ונכס המצטבר בהדרגה במהלך שנות העבודה, כעין קרן יעודה בגין הבלאי האנושי ואינטרסים חברתיים-כלכליים נוספים.
פטירתו של עובד הינה אירוע היוצר את חובת המעביד לשלם את סכום הפיצויים בפועל או להפקידם – בנסיבות מסויימות – בבית הדין לעבודה.
תכליתו של התיקון המוצע – להרחיב את חוג הזכאים לתבוע חלק בסכום פיצויי הפיטורים, וזאת כאשר שאירים מדרגת קירבה גבוהה יותר אינם בנמצא. מנקודת ראות חברתית-כלכלית, אין שום צידוק שכספים אלה יישארו, כולם או מקצתם, בחזקת המעביד.
ההצעה אינה מטילה נטל נוסף על המעביד, שלא יהיה חייב לערוך חקירות מיוחדות אודות שאירים שאינם בני זוג או ילדי העובד שנפטר, אלא יפקיד את הפיצויים בבית-הדין האזורי לעבודה. כך, לשאירים רבים יותר מדרגה נמוכה יותר תהא עילה לתבוע חלקם, ובית הדין לעבודה – כבעבר – יקבע את החלוקה "בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר".
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש עשרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/341). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/412/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בסיוון התשס"ט – 8.6.09