הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 3,309 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין מוחמד ברכה חנא סוייד עפו אגבאריה פ/906/18 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הבטחת תשלום במחיקת מעביד ממרשם), התשס"ט–2009 הוספת סעיף 182א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 182 יבוא: "מחיקת תאגיד 182א. עובד מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם נתקיימו שני אלה: (1) בהוראת רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות, או רשם העמותות, לפי העניין – נמחק מעבידו של העובד המבוטח ממרשם המתנהל לפי כל דין; (2) בידי העובד המבוטח פסק דין סופי (להלן - פסק דין) שניתן בתובענה שהגיש נגד מעבידו, או נגד נתבע מכוח הרמת מסך ההתאגדות של מעבידו, ובו נפסקו לזכות העובד המבוטח תשלומים בשל חוב לשכר עבודה או לקופת גמל, או פיצויי פיטורים, לפי העניין." תיקון סעיף 183 2. בסעיף 183 לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף 182" יבוא "או למועד המחיקה לפי הוראות סעיף 182א". הוספת סעיף 189א 3. אחרי סעיף 189 לחוק העיקרי יבוא: "הגשת תביעה לפי פסק הדין וזכויות המוסד 189א. (א) הזכאי לגמלה לפי סעיף 182א יגיש תביעתו למוסד, יצרף אליה עותק מאושר של פסק הדין ויצהיר על כל סכום שקיבל, אם קיבל, לפי פסק הדין. (ב) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה כאמור בסעיף קטן (א). (ג) על אף האמור בכל דין, אם שילם המוסד גמלה לפי סעיף זה, יעברו זכויותיו של הזוכה לפי פסק הדין למוסד, לצורך גבייתה מכל מי שחויב בפסק הדין והוראות סעיף 192 יחולו בשינויים המחויבים.". תיקון סעיף 193 4. בסעיף 193 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ולמי שבידו סמכות שיפוטית בהליך מחיקה כאמור בסעיף 182א". דברי הסבר בעת פשיטת רגל של המעסיק ובעת פירוק תאגיד זכאים עובדיהם השכירים לקבל מן המוסד לביטוח לאומי תשלומי שכר עבודה ופיצויי פיטורים עד לסכום מירבי הקבוע בחוק. בנוסף לכך משלם המוסד לביטוח לאומי את חובותיהם של מעבידים אלה לקופות גמל, על מנת להבטיח את רצף הביטוח של עובדיהם לזכויות סוציאליות. התשלומים האמורים צמודים לשכר הממוצע במשק. הבטחת התשלומים שלעיל מוסדרת בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) - ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. דא עקא, שהולכים ומתרבים המקרים בהם המעביד, התאגיד, נמחק ממרשם המתנהל על פי דין ואיננו קיים עוד למעשה, וכל זאת מטעמים כלכליים ומשפטיים שכולם בשליטת המעביד, לרבות תוך כוונה לסכל מימוש זכויות או כדי להונות או לקפח אדם. התיקון המוצע נועד להשוות את מצבם של העובדים האחרונים שנתנו אמון בחברה ונותרו בלי כל ולהחיל עליהם – בשינויים המחייבים – את הוראות הפרק האמור, וזאת לאחר שטרחו לתבוע את שכרם בבית-הדין, וזכויותיהם נקבעו מעבר לכל ספק בפסק-דין סופי. הרי אין ספק שאילו מעביד שנמחק כאמור היה נוהג בתום לב ונוקט בהליכים להחזרתו למרשם החוקי, כי אז יכלו העובדים להגיש הוכחת-חוב ולהיכלל במסגרת הוראות החוק הקיימות. כדברי כבוד השופט מ. צור בפסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה: "לו היו המשיבים טורחים לפרק את החברה, היה בידי המערערת לקבל לפחות חלק מן הזכויות המגיעים לה, מן המוסד לביטוח לאומי" (ע"ע 1170/00 מרים פרידמן נ' יוניוב ירחמיאל, פד"ע לג(88)34). עם קבלת התיקון המוצע יהווה גם פסק הדין של בית הדין אסמכתא לתשלום הגמלה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, במעמד שווה לאישור הניתן למוסד על-ידי מפרק או נאמן בפשיטת רגל לפי הדין הקיים, ובכך יונהג שוויון בפני החוק הלכה למעשה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/572). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/309/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באייר התשס"ט – 4.5.09