הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,029 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2196875 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת שלמה קרעי ____________________________________________ פ/1026/25 הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2022 דברי הסבר חוק השבות נוסח בימים שבהם ישראל היתה מדינה ענייה ונרדפת, ואיש לא העלה על דעתו שרבים יחפשו דרך להגר אליה מסיבות כלכליות (מתוך "מדינה קטנה לעם גדול"– חיים נבון). יוזמי הצעת החוק מציעים לתקן את חוק השבות כך שייקבע בו כי נכד של יהודי שאינו יהודי בעצמו יהיה זכאי שבות רק אם הוא נרדף בשל מוצאו היהודי. במתכונתו הנוכחית מאפשר חוק השבות, התש"י–1950, גם לנכד של יהודי לקבל מעמד וזכויות של עולה, אף אם הוא עצמו, ולעיתים אף אם הוריו, כבר אינם יהודים. מצב זה גורם לכך שהחוק מנוצל על ידי רבים שניתקו כל קשר עם העם היהודי ומסורתו, ובפועל מרוקן את החוק מכוונתו המקורית שהיא לפתוח את שערי המדינה ליהודי התפוצות. מטרת תיקון זה היא לצמצם את זכויות בני המשפחה הנכנסים בגדרי החוק, באופן כזה שהצאצאים הזכאים לכך יהיו רק ילדיו של יהודי ולא נכדיו, על מנת למנוע את אחד האבסורדים הגדולים בספר החוקים הישראלי – שהחוק היהודי המובהק ביותר נותן הכשר גורף לכניסת לא יהודים בשערי המדינה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/771/24) ועל ידי חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי הכנסת (פ/1515/24). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת (פ/693/24) ועל ידי חבר הכנסת שלמה קרעי (פ/3370/24). הצעת החוק זהה לפ/3370/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשפ"ג (26.12.2022) תיקון סעיף 4א 1. בחוק השבות, התש"י–1950, בסעיף 4א – בחוק השבות, התש"י–1950, בסעיף 4א – (1) בסעיף קטן (א), המילים "ולנכד", "ושל נכד" – יימחקו; (1) בסעיף קטן (א), המילים "ולנכד", "ושל נכד" – יימחקו; (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: "(ד) נכד של יהודי ובן זוג של נכד של יהודי, יהיה זכאי לזכויותיו של יהודי לפי חוק זה וכן לזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, התשי"ב–1952, וכן לזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, אם הוא נרדף בשל מוצאו היהודי."