הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 1,892 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2196617 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת שרן מרים השכל ______________________________________________ פ/780/25 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העיון לנפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2022 דברי הסבר במשך שנים התנהל המשפט הפלילי כזירה בין שני שחקנים בלבד: מדינת ישראל והעבריין אשר עבר על החוק. נפגעי ונפגעות העבירה, שהינם ברוב המקרים העדים המרכזיים אשר בלעדיהם לא היה יכול להתנהל ההליך הפלילי ובטח שלא יכול היה להסתיים בהרשעה, נדחקו לשוליים: קולם לא נשמע, לא עדכנו אותם בנעשה בהליך הפלילי, לא שאלו לדעתם לגבי שלבי ההליך הפלילי והיו אף מקרים שלא יידעו אותם בדבר סיום ההליך ותוצאותיו. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה כלל עולמית של שינוי מגמה ומתן מקום לנפגעי ולנפגעות עבירה בהליכים הפלילים. תופעה ברוכה זו הגיעה גם לישראל ומצאה את מקומה בספר החוקים בשני חוקים עיקריים: חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 וחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004. קיימת חשיבות רבה ליצירת מנגנוני תמיכה וסיוע לנפגעי עבירה בהליך המשפטי משום שקיים שוני מהותי בין המטרות והצרכים של המערכת המשפטית ושל הנפגע או הנפגעת. המערכת המשפטית מבקשת לחשוף את האמת ומתמקדת בנאשם בעוד שהנפגעת מבקשת באמצעות ההליך להשיג בין היתר אישור חברתי לאירועים שקרו לה, כפי שהיא חוותה אותם, והכרה חברתית בעוול שנגרם לה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/3550/24). הצעת חוק זהה לפ/3550/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. הוספת סעיף 9א 1. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 9 יבוא: בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 9 יבוא: בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 9 יבוא: "זכות עיון בחומרי חקירה 9א. לאחר מתן פסק דין חלוט בהליך הפלילי או לאחר סגירת תיק בעניינו של חשוד, נפגע עבירת מין או אלימות זכאי לעיין בחומרי החקירה כמשמעותם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, למעט במידע שמסירתו אסורה לפי כל דין."