הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2197934 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי ______________________________________________ פ/977/25 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – רוב רגיל למינוי שופט בית המשפט העליון), התשפ"ג–2022 דברי הסבר בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן ומכריע בספקטרום רחב של סוגיות ערכיות. אין כל עוררין על חשיבות ההרכב של בית המשפט העליון והרצון שישקף את כל רובדי האוכלוסייה במדינה והמגזרים הציבוריים ולכן חשוב שיהיה בו ייצוג של ערכים ועמדות של כלל הציבור. השיטה הנהוגה כיום לבחירת שופטי בית המשפט העליון מעוותת את ההליך התקין והדמוקרטי ונותנת לכל קבוצת מיעוט בוועדה לכפות את רצונה על הרוב וכתוצאה מכך פוגעת קשות בשיטה הדמוקרטית הנהוגה במדינת ישראל. מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של שיתוק ממושך בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, בשל חילוקי דעות בין חבריה, אשר תוצאתו אי מינויים של שופטים לבית המשפט העליון והותרת בית המשפט עם מספר שופטים נמוך באופן משמעותי מן המספר המתחייב. על פי ההסדר החוקי הקיים כיום, כפי שתוקן בשנת 2008, מתאפשר מינויו של שופט לבית המשפט העליון רק כאשר המינוי זוכה בתמיכתם של שבעה מתשעה חברי הוועדה, או במקרה של הרכב חסר של משתתפים בהצבעה, כאשר המינוי זוכה בתמיכה שאינה פחותה ממספרם של כלל המשתתפים בהצבעה למעט שניים. ההסדר החוקי הקיים, אשר הגיונו רב, מחייב גיבושה של הסכמה רחבה לצורך בחירתו של שופט לבית המשפט העליון. דא עקא, שמאז חקיקתו של ההסדר כאמור, התברר כי הוא מנוצל לרעה על ידי הפיכתו, הלכה למעשה, למכשיר המקנה בידי שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה זכות וטו על כל מינוי באשר הוא. זאת, נוכח העובדה שבעוד שהנציגות המוקנית בוועדה לממשלה, לכנסת וללשכת עורכי הדין עומדת על שני חברים בלבד לכל גורם, הרי שלשופטים מוקנית נציגות יתר של שלושה נציגים, המקנה בידיהם כוח בלתי מוגבל למנוע כל מינוי שאינו מוסכם עליהם לחלוטין. ראוי להדגיש, כי תכליתו הרצויה של המצב החוקי הקיים היא למנוע בחירתם של אנשים אשר קיימת התנגדות רחבה לבחירתם. עם זאת, מובן כי אין מטרת החוק להעניק לקבוצה כלשהי בוועדה (במקרה זה שופטי בית המשפט העליון) זכות וטו על כל מינוי באשר הוא. ראוי אף לציין, כי הרכב הנציגות של הממשלה, הכנסת ולשכת עורכי הדין, משתנה תדיר בשל שינויים בהרכבם של גופים אלה, המשקפים תוצאות בחירות הנערכות למוסדותיהם. במצב דברים זה, זכות הווטו המוקנית לשופטים מאפשרת להם למנוע מינויים שעה שעמדת רוב חברי הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם עמדתם, תוך המתנה וציפייה לשינויים המתרחשים תדיר בהרכבה הפרסונאלי של הוועדה. מצב זה הוא כמובן בלתי רצוי ופוגע באופן בלתי מידתי בכוחם של חברי הוועדה שאינם מקרב השופטים להשפיע על בחירת השופטים לבית המשפט העליון ועל הרכבו, תוך שיש בכך גם כדי למנוע את הגיוון הנדרש בהרכבו האנושי של בית המשפט העליון. יתר על כן, מצב בו לא מתמנים שופטים לבית המשפט העליון תחת שופטים שפרשו מביא להאטה משמעותית בעבודת בית המשפט ולהתגברות העומס המוטל עליו. זאת, תוך גרימת עינוי דין ונזק בלתי הפיך לציבור המתדיינים, דבר המביא גם לפגיעה במעמדו ובתדמיתו של בית המשפט עצמו. בנוסף, חשוב לציין שעל פי המצב הקיים היום בחוק-יסוד: השפיטה ובחוק בית המשפט, התשנ"ד–1994, הרשות השופטת זוכה להשפעה רבה בבחירת שופטים בכלל, ובבחירת שופטי בית המשפט העליון בפרט. מצב זה יוצר הטיה מסוימת כאשר שופטים אינם נבחרים באופן המייצג זרמים שונים ומגוונים בחברה הישראלית, אלא בצלמם ובדמותם של השופטים הקיימים. על מנת ליצור מערכת טובה יותר של איזונים ובלמים במערכת הדמוקרטית של מדינת ישראל, ולהבטיח הפרדת רשויות טובה יותר, באה הצעת החוק לתקן את הפגם על פיו הרשות השופטת מעורבת בבחירת עצמה עם כוחה של זכות וטו. לפי התיקון המוצע, בחירת השופטים תחזור למצב ששרר קודם לתיקון משנת 2008 בו יבחרו ביחד הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת, שופטים מהטובים במקצועם וגם ישקפו את כל הקשת הרחבה של אזרחי ישראל, ליצור ייצוגיות נכונה וטובה יותר של חלקי האוכלוסייה השונים בבתי המשפט, לצמצם את הפער הבלתי סביר בהשקפת עולמם של השופטים לבין השקפת עולמו של הציבור בעת שיותר ויותר פסיקות בנושאים ציבוריים מתבססות במוצהר על השקפת עולמם של השופטים. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשפ"ג (26.12.2022) תיקון סעיף 7 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 7(ג), פסקה (2) – תימחק.